טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם אורלי לוי־אבקסיס תפרוץ את תקרת הזכוכית של הפוליטיקאיות המזרחיות?

משושנה ארבלי־אלמוזלינו ועד מירי רגב — פוליטיקאיות מזרחיות הן מאז ומעולם יעד להגחכה, התנשאות, סקסיזם וגזענות בישראל. מה בכל זאת השתנה במשך השנים?

תגובות
אורלי לוי אבוקסיסנננננננ
אוליבייה פיטוסי

את אורלי לוי־אבקסיס היו מי שכינו "פרחה", מירי רגב סופגת כינויים כמו "בהמה" ו"דאחקה", אבל בוז, התנשאות, סקסיזם וגזענות הם מנת חלקן של פוליטיקאיות מזרחיות לא מהיום ולא מאתמול: בשנות השמונים הוצגה חברת הכנסת שושנה ארבלי־אלמוזלינו כדמות נלעגת בשל המבטא העיראקי שלה. גאולה כהן תויגה כמתלהמת, כונתה "מטורפת" והוגחכה בחיקויים שהדגישו את שערה הפרוע ושאריות מבטאה התימני. בשנות התשעים היתה זאת דליה איציק שהוצגה כוולגרית ודורסנית וכמי ששואפת גבוה מדי. בעשור הראשון של שנות ה-2000 ספגה רוחמה אברהם־בלילא...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות