הוא הומו? לא, אבל הוא יוצא עם בחורה יהודייה

* מייקל מאליס ליקט את הדברים הקטנים שאנשים אומרים ברחובות ניו יורק לאתר אינטרנט פופולרי. בעקבותיו נפתחו אתרים דומים בעולם, ובאחרונה גם בתל אביב

במשך שנים היה למייקל מאליס תחביב יוצא דופן. בשעות הערב, כשניו-יורקים אחרים יוצאים לג'וגינג או לבילוי, הוא נעמד ביוניון סקוור או בוויליאמסבורג ולאוזניו אוזניות מחוברות לווקמן או ל-iPod מושתק. העוברים והשבים חלפו לידו והמשיכו כרגיל בשיחותיהם בלי לדעת שהוא מקשיב לכל מלה שהם אומרים.

מאליס הוא לא חוקר פרטי ולא מרגל - לפחות לא במובן המקובל; הוא פשוט אוהב ללקט את הדברים הקטנים שאנשים אומרים ברחוב. אחרי שרשם לא מעט משפטים כאלה, הוא פתח בלוג שבו ריכז את הציטוטים, והזמין גולשים אחרים להוסיף משלהם. בתוך כמה חודשים הצטברו באתר www.overheardinnewyork.com אלפי ציטוטים. נכתב עליו בהרחבה בעיתונות הניו-יורקית, והוא נהפך לתופעה אינטרנטית פופולרית ולאחד הביטויים הקולעים ביותר של המטרופולין. בעקבות ההצלחה נפתחו אתרים דומים המתעדים שיחות רחוב בלונדון, בדבלין ובערים אחרות - ובאחרונה גם בתל אביב.

הציטוטים המוצלחים בבלוג הניו-יורקי הם אלה שנשמעים אידיוטיים להפליא ומבריקים בו-בזמן. כמה מהם נשמעים כמו שורה מסיטקום אמריקאי ("אז מה נסגר - הוא הומו? לא, אבל הוא יוצא עם בחורה יהודייה"), ויש שמתארים התרחשות שהיתה יכולה לקרות רק בניו יורק ("תסתכל עליה, היא נראית בדיוק כמו ברנדט פיטרס! זאת באמת ברנדט פיטרס, והיא שמעה אותך. אולי נלך מכאן?"). ציטוטים אחרים מעלים את השאלה כמה ביזאריות יכולות להיות המחשבות שעוברות בראש לאנשים בעיר. למשל, מתבגרת שמהרהרת בטלפון הנייד: "אני חושבת שזה בכל אופן סימן רע לראות דם צף באוקיינוס - גם אם זה לא באמת וסת של לווייתן".

בעקבות הבלוג הוקם לפני כחודש אתר נוסף, overplot.com, שממקם בעזרת google maps אלפי ציטוטים על מפת ניו יורק, לפי המקום שבו הם נשמעו. וככה, אפשר לנסות לזהות הבדל בין הפנינים של האיסט וילג' להברקות של ברוקלין, או בין אלה של הארלם לאלה של מנהטן. בנוסף, נפתח גם הבלוג www.overheardintheoffice.com, שלא מתעד עיר מסוימת אלא את הדברים שאנשים אומרים במשרד. שם אפשר למצוא את המנהל מפילדלפיה ששואל את טכנאי המחשבים: "תגיד, מה אני צריך לעשות כדי לראות את המיילים העתידיים שלי?"; או מזכירה מאוקלהומה שאומרת לחברה: "אני אוהבת את הסרט הזה. זה מהסרטים שאתה לא צריך להיות חכם כדי ליהנות מהם".

לגרסה הישראלית אחראית נתלי מון-שפונט, משוררת ומנחת סדנאות כתיבה באינטרנט. היא פתחה את המיזם במאי, כבלוג "נשמע בתל אביב" בישראבלוג. בסוף השבוע האחרון היא השיקה אותו מחדש, עם יזמי האינטרנט יעקב שלזינגר וגיא חג'ג', כאתר עצמאי ומעוצב היטב, "גונב לאוזני" (gunav.co.il).

לדברי מון שפונט, היא פתחה את הבלוג אחרי תקופה ארוכה שליקטה משפטים. "כשהכרתי את הפורמט הניו-יורקי אמרתי לעצמי שזה דבר שאני גם ככה עושה כבר שנים. אני לקטנית של אנשים - אוספת משפטים וכותבת אותם. כאדם כותב, אני גם אדם מצותת. אפשר לקרוא לזה 'קשוב' - אבל למעשה זאת חטטנות", היא מודה.

לפי שעה, מון-שפונט בעצמה היא המקור העיקרי לציטוטים באתר. לדבריה, נשלחים אליה כעשרה ציטוטים בכל יום, אבל כמקובל ברשת הישראלית, הם נוטים להיות אלימים ונטולי אנדרסטייטמנט. "מגיעים הרבה דברים לא לעניין", היא אומרת. "הרבה אנשים שולחים לי משפטי שטנה לכל מיני קבוצות - ערבים, הומואים, מתנחלים - ורוצים שאפרסם. יכול להיות שברשת לאנשים חשוב להביע את דעותיהם, שלעתים יש בהן הרבה שנאה - אבל זאת לא המטרה של הבלוג. הרעיון הוא שהציטוט יהיה מצחיק".

מספר הציטוטים בבלוג הוא מצומצם בינתיים, ובכל זאת כבר עכשיו יש שם כמה הברקות תל-אביביות. למשל, הגבר מרחוב רוטשילד שאומר לבחורה: "היי! אל תיתני לכלב שלך להשתין כאן, אני גר פה!", וזוכה לתשובה: "פה ברחוב? תנחומי". או לקוחה בפיצוצייה באבן גבירול ששואלת אם יש סוכריות בצורת המבורגר, והמוכר עונה לה שלא, כי "הן מאבדות מהעסיסיות שלהן אחרי איזה זמן". באחרונה היא גם ליקטה כמה שיחות משעשעות מההופעה של רוג'ר ווטרס בנוה שלום, שממצות יותר מהרבה דיווחים עיתונאיים את רוחו של האירוע. למשל, בחורה שאמרה לחבר שלה: "אני אומרת לך, לא כדאי לעבור קדימה. מכאן הוא נראה טוב, מקדימה נראה את כל הקמטים".

ofrilany@gmail.com



רחוב בתל אביב (המצולמים אינם מוזכרים בכתבה). ציטוטים אידיוטיים ומבריקים בו בזמן

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ