המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

באמונה גדולה: הבמאית רמה בורשטיין מספרת איך זה להיות חרדית בקולנוע

חודשים ספורים לאחר שסיימה את לימודי הקולנוע רמה בורשטיין חזרה בתשובה. כעת, באתר הצילומים של סרטה "למלא את החלל", היא מספרת על ההתמודדות המחודשת עם העולם החילוני

האווירה על סט הצילומים של הסרט "למלא את החלל" שונה, מיוחדת. בדירה בקומת קרקע בלב תל אביב, במתחם שינקין, בין עמודי התאורה, המוניטורים, המצלמות והאביזרים, מתרוצצים לא רק אנשי הקולנוע הרגילים עם הבגדים הקוליים והסיגריה או הג'וינט הנצחיים, אלא גם שלל גברים עטויי זקנים ולובשי שחורים, ונשים חרדיות בשמלות ארוכות, פאות או מטפחות לראשן. נוצרת שם תערובת אנושית מסקרנת של חילונים גמורים וחרדים, כולם בעלי מטרה משותפת: יצירת סרט קולנוע בבימויה של אשה חרדית, חוזרת בתשובה, שמסתובבת על סט הצילומים עם אג'נדה.

"למלא את החלל" הוא הסרט הראשון שרמה בורשטיין כתבה ומביימת בעבור הזרם המרכזי של קהל הקולנוע בישראל. היא אשה חרדית שמתגוררת עם בעלה וילדיה בתל אביב, מרחק רחובות ספורים מאתר הצילומים, והיא בוגרת המחזור השני של בית הספר הירושלמי לקולנוע סם שפיגל. בין היתר למדו לצדה טלי שמש, שביימה את סרט התעודה עטור השבחים "מועדון בית הקברות", והבמאית והתסריטאית המוערכת דפנה לוין ("בטיפול").

חודשים ספורים לאחר שסיימה את לימודיה בבית הספר, היא חזרה בתשובה ונטשה את חלומות הקולנוע החילוניים שליוו אותה עד אז. במקום זאת, בורשטיין לימדה במשך שנים קולנוע באולפנות לבנות ויצרה סרטים עצמאיים שקהל היעד המוצהר שלהן היה נשים חרדיות.

על הסט של "למלא את החלל" היא מתנהלת בביטחון. היא מדריכה את השחקנים, מתייעצת עם אנשי הצוות, מחלקת הוראות ומרעימה בקולה "אקשן" כשמגיע הרגע הנכון. מטפחת מכסה בקפידה את שערה, בגדים ארוכים את גופה והיא מרוכזת כולה במוניטור שמציג את הסצינה המצטלמת מעבר לקיר. אסתר (בגילומה של השחקנית והרקדנית רננה רז), אשה חרדית בהריון מתקדם, נכנסת לבית הוריה ולצדה ניצב בעלה, יוחאי (יפתח קליין), בלבוש חסידי חגיגי. שירה (הדס ירון), אחותה הצעירה, מקבלת את פניה בחיבוק חם. ארוך. "הכל בסדר?" שואלת אסתר. "איך את?" עונה שירה. "צרות של עשירים", מחייכת האחות הגדולה, וזוכה לחיבוק נוסף. אסתר נכנסת אל הדירה ובעלה נכנס בשתיקה אחריה. "קאט", קוראת בורשטיין ברגע שדמותו יוצאת מהפריים. "מבחינתי, יש לנו את זה", היא אומרת לצלם, אסף סודרי, ממתינה לשמוע את חוות דעתו.

באחת מהפסקות הצילומים, בורשטיין מתפנה לשיחה קצרה. לאחר שחזרה בתשובה, היא מספרת, היה זה אך טבעי בעבורה לעזוב את עולם הקולנוע החילוני. "הבנתי שזה לא משתלב לי (עם הדת), וגם לא היה דחוף לי", היא אומרת. היא נהנתה ללמד קולנוע וליצור סרטים לקהל חרדי, והסתפקה בכך. "לא חלמתי לחזור, לא היתה לי כל שאיפה כזאת. גם היום אין לי", היא אומרת. "הכל התחיל בעצם בכך שראיתי משהו שהכאיב לי: הבנתי שהיום בקולנוע, רואים את החרדיות אך ורק מהזווית החילונית. את לא יכולה למצוא אף סרט שמציג את החרדיות מנקודת מבט חרדית. הסרט היחידי שהיה קרוב לזה הוא 'אושפיזין', עם שולי (רנד), אבל גם שם הבמאי היה חילוני (גידי דר, נ"א) והסרט עצמו עסק ביחסים שבין חרדים לבעלי תשובה, ולא רק בחיים בעולם החרדי".

ההבנה הזאת לגבי האופן שבו מיוצגים החרדים בקולנוע, קוממה את בורשטיין והציתה בה את הרצון לקום ולעשות מעשה. "בארץ וגם בחו"ל, החיים של החרדים אף פעם לא נראים בקולנוע כמשהו שמעניין להסתכל עליו, וזה כאב לי - לא יכול להיות שאנחנו קיימים, ולא כל כך בקטן, אבל בקולנוע אין כל אפשרות לראות את החיים שלנו כפי שהם", אומרת בורשטיין. "וכך, אחרי שנסתמו מעיינות למשך שנים, ואהבתי את הסתימה הזאת - זה נפתח והתחיל להתגלגל".

היא מסכימה שאחת הסיבות לייצוג הלקוי היא מחסור ביוצרי קולנוע חרדים. "אין יוצרים חרדים ויוצרים חילונים מתעניינים בדרך כלל בחיי החרדים רק מנקודת המבט של 'מה התורה אוסרת ואני רוצה'. לחיות בתוך עולם התורה זה לא משהו שנראה להם מעניין מספיק כשלעצמו. וזה מוזר בעיני", היא אומרת. "בסרטים האלה תמיד נראה כאילו האנשים לא אוהבים את התורה. רוצים לחרוג ממנה. ובעיני מי שחזר בתשובה, זה מוזר".

העבודה על הסרט, והשהייה האינטנסיבית והצמודה עם צוות המורכב מחילונים ודתיים, אינן פשוטות לה, היא מודה. "בהתחלה, כשבאתי לאסף (אמיר, מפיק הסרט, נ"א) עם סינופסיס, הוא שאל אותי במה צילומים של סרט כזה יהיו שונים מצילומים של סרט רגיל ולא ידעתי לענות על השאלה הזאת", מספרת בורשטיין. "עכשיו אני יודעת שהעניין של עבודת נשים-גברים יחד מורכב לי. גבולות שהיו שם בשבילי במשך 16 שנה ולא נחצו מעולם, פתאום מתערערים". כך, לדוגמה, היא נאלצת לנהל קשר עבודה הדוק עם צלם, עם מפיק ועם גברים בעלי תפקידים אחרים בהפקה, שאינם מורגלים לחוקי החברה החרדית. קליין, השחקן הראשי, נזכר למשל שבאחת השיחות שניהל עם בורשטיין, הוא נגע קלות בכתפה - נגיעה תמימה לחלוטין שנעשתה בהיסח הדעת, אך גרמה בסופו של דבר לשניהם מבוכה וחוסר נוחות.

כדי להקל על הבמאית ובה בעת לתרום לאמינותו של הסרט, חלק מהצוות המקצועי - המעצב האמנותי, המלבישה, איש האביזרים - הם חרדים, וכך גם חלק מהניצבים. "ארט דירקטור חרדי יודע איך מסדרים שולחן חג בבית חרדי והמלבישה מכירה את כל הניואנסים של הלבוש בחברה החרדית", מסביר אמיר, המפיק. בנוסף, באיוש כמה מהתפקידים בצוות המקצועי ניתנה עדיפות לנשים על פני גברים, לדבריו, ובגלל נוכחותם של חרדים על הסט ההפקה פועלת במגבלות שונות. כשניצבים חרדים מגיעים לצילומים, למשל, מכבדים אותם בהפרדה בין נשים לגברים וצלמת הסטילס מתבקשת להימנע מלצלם אותם. כמו כן, בניגוד להפקות אחרות, כאן היה כמובן הכרח למצוא חברת קייטרינג שתספק לאנשי הצוות ארוחות כשרות למהדרין.

פרסום זה מסוכן

בתחילת הסרט, שמופק בתמיכת קרן הקולנוע הישראלי, רשת וקרן אביחי, הולכת שירה מנדלמן עם אמה רבקה (עירית שלג) לסופרמרקט השכונתי כדי "להשקיף" על פנחס, בחור שרוצים לשדך לה. שירה נדהמת: לא רק שפנחס הוא כזה עילוי, הוא גם כל כך יפה בעיניה, עם המשקפיים העבים והזקנקן שזה עתה החל לעטר את פניו. אבל אז הכל משתבש. אסתר, אחותה הגדולה, מתה תוך כדי לידת בנה, ומשאירה אחריה את יוחאי בעלה ואת הרך הנולד. כעבור זמן, שירה מגששת אצל אמה בנוגע לשידוך שלה, אבל זו שקועה בצערה. רק לאחר שיוחאי האלמן מקבל הצעת שידוך שתאלץ אותו לעבור להתגורר עם בנו בבלגיה - האם מתעוררת לפעולה. היא נחרדת מהרעיון שתיאלץ לוותר על הנכד שלה ומחליטה לשדך ליוחאי את בתה הצעירה.

על סט הצילומים התל-אביבי, קשה להבחין מי דתי באמת ומי רק שחקן שלבוש כחרדי. "אנחנו מתבדחים שצריך למשוך פה בזקנים של כולם כדי לזהות למי יש זקן אמיתי ולמי מודבק", צוחק אמיר.

המפיק חיים שריר, שמופיע בסרט בהופעת בכורה כשחקן, ומגלם את אבי המשפחה, מסתובב בחצר לבוש שחורים, זקן ופאות מעטרים את פניו. לעיניים חילוניות, הוא נראה חרדי לכל דבר, אבל מסתבר שיש גם דתיים שנופלים בפח הזה. "אחד החבר'ה הדתיים פה שאל אותי יום אחד אם אני דוס אמיתי או לא, ואמרתי לו שכן. הוא האמין לי עד לרגע שהוא שמע אותי מדבר בטלפון", מחייך שריר.

קליין, אף הוא מזוקן ולבוש שחורים, מסתובב על הסט חבוש כובע פרווה מהודר ויקר למראה. הוא מסביר כי אלה בגדי חג של חסיד, מכיוון שהסצינות המצטלמות באותו יום הן של חגיגות פורים. "בימים רגילים אני לובש מגבעת רגילה, בגדים אחרים ובלי ה'גרטל'", הוא ממולל בחיבה את החגורה השחורה הכרוכה למותניו.

לאורך שבועות ארוכים, מספר קליין, הוא ושחקנים חילונים נוספים יצאו לבני ברק, ביקרו אצל אדמו"רים, השתתפו ב'טיש' לצד מאות חסידים, הלכו לחתונה חרדית, יצאו להקפות והתארחו בביתה של בורשטיין לארוחת ערב שבת. "באירועים האלה אני בעיקר מתבונן, שואל שאלות ולמרבה ההפתעה מצאתי שזה מאוד מרגיע אותי. ההימצאות הזאת בחברותא גברית, יש בה משהו מאוד נעים, זה מאפשר לך להתרכז בדבר שלך, מפנה הפרעות", אומר קליין.

בעקבות ביקוריו התכופים באירועים חרדיים, החלו שמועות על חזרתו של קליין בתשובה. הוא מכחיש, אך מציין שהוא מאוד נהנה לנצל את ההזדמנות כדי ללמוד על היהדות. "בהפסקות, למשל, אני הולך עם אנשים מההפקה לבית הכנסת ליד, להתפלל 'מנחה'", הוא מבטא את המלה האחרונה במבטא יידי ומחייך. "אני חושב שבגלל פחד ודעות קדומות אנחנו מפסידים הרבה יופי שיש בדת ובאמונה, וחבל".

בורשטיין, לעומתו, מודה שהחיכוך המוגבר עם העולם החילוני דווקא מכביד עליה. "הסרט הזה דורש ממני לצאת לעולם וזה קשה לי. שקלתי בשלב מסוים להוציא אותו בלי שיישא את השם שלי. אני ובעלי חשבנו, התייעצנו והתלבטנו. מבחינתי, להוציא את הסרט תחת שמי זה מחיר כבד שאני צריכה לשלם, כי פרסום זה דבר מסוכן. בחדרי חדרים שאלתי את עצמי, אם הסרט ייצא לאור ואף אחד לא יידע שאני עשיתי אותו - האם תהיה לי בעיה עם זה? זה מאבק. כי לרצות להתפרסם, להיות קיים באופן מיוחד וחשוב, זה גילוי מסוים של עצמך שעלול להיות מסוכן. תראי, יש לי בן שלומד בישיבה, אנחנו חרדים, הילדים שלי לא מכירים את העולם הזה בכלל, הם בחיים שלהם לא ראו פריים במחשב. כך שהיו רגעים שבהם רציתי לקום ולעזוב הכל, אבל הרב שהתייעצנו אתו אמר לי 'לא, ממשיכים'. אז המשכנו".



רננה רז ויפתח קליין באתר הצילומים של למלא את החלל. אחדים מהצוות המקצועי היו חרדים




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
פרוייקטים מיוחדים