בינואר נפתחו שני מתחמי ספורט שמשלבים חנות אופניים, בית קפה ופעילות ספורטיווית ענפה בתחום האופניים והטריאתלון. האם "סולאוס" בתל אביב ו"ספינגו" במושב בני ציון שבשרון מעידים על מגמה חדשה? מתברר שחלוצת הקונצפט היא חנות שלישית, "ספיד אופן" מרמת ישי, הטוענת לתואר חנות האופניים הגדולה ביותר בצפון. כבר לפני חמש שנים נפתח בחנות בית קפה והוקמה קבוצת טריאתלון תחרותית.

"הכוונה היתה לרכז הכל במקום אחד", אומר דני בן מנחם, מוותיקי הרוכבים בארץ ומיזמי "סולאוס". "המתחם נותן מענה לצרכים של רוכבים מנוסים ומתחילים כאחד. אפשר להצטרף לקבוצות רוכבים או לרכוש יכולת רכיבה מאפס. יש פה חנות, מוסך, השכרת אופניים, הרצאות, אירועים. אחרי הרכיבה אתה זורק את האופניים במוסך ויושב על כוס קפה עד שיגמרו לטפל בהם".

המתחם הגדול של "סולאוס" נמצא בשכונת רמת החי"ל בתל אביב, ויכול ליצור רושם של חללית שקופה שנחתה על גדות הירקון. מקומת הכניסה נכנסים לחנות האופניים (סניף תל אביב של Bike Planet) שבה נמכרים דגמים לרוכבי עילית, לרוכבים מתחילים וגם אופני ילדים עם סלסילה לבובה. במקום גם ציוד ריצה ומקלחות. במפלס התחתון שוכן בית קפה עם נוף לנחל, וצמודה אליו סדנת הטיפולים, המשמשת גם כחנות השכרת אופניים. בקומה העליונה המשרדים.

בזכות עבודות שיפוצים של עיריית תל אביב אפשר היום לרכוב, לרוץ או ללכת על גדות הירקון מנמל תל אביב ועד לכביש גהה, כך שקשה לחשוב על מיקום מתאים יותר למתחם מסוג זה. "בקיץ עוברים כאן למטה 2,000 איש בסוף שבוע, ובלי שספרנו אותו בן אדם פעמיים", מאשר בן מנחם, ומציין שאחת המטרות היא להכפיל את מספר המבקרים באזור. בתכנון גם מסלול בי-אם-אקס, מרוצי בוץ ושוק יד שנייה של אופניים.

לדעת בן מנחם, שוק האופניים הגיע לרוויה מסוימת, והוא מקווה ש"סולאוס" - שנקרא על שם השריר המחבר בין התאומים לגיד אכילס ואחראי על הדיווש - יכניס אנרגיה חדשה. נתי ליבשטיין, מנהל "ספינגו", מוסיף: "הבנו שצריך להתנער ולתת מענה לדרישות השוק. היום כבר אי אפשר לשים בסטות של אופניים ולחכות ללקוחות".

המקום הוא יוזמה של חברת ספינגו המתמחה בהפקת אירועי ספורט, ולמרות הדמיון ל"סולאוס" הוא קטן וצנוע ממקבילו התל-אביבי. חלל אחד ב"ספינגו" מכיל חנות אופניים ובה מספר דגמים מוגבל, ולצדה סדנת תיקונים ובית קפה כפרי, הפונה אל השדות ואל משטח עץ המשמש כנקודת יציאה לרכיבות וכרחבה לערבי ספינינג בצהרי שישי ובימים גשומים. מסכי פלזמה על הקירות מרמזים על ערבי הצפייה המשותפת באירועי ספורט שמתוכננים כאן, בהם צפייה במרוצי אופניים עם דברי פרשנות של יאיר בן עמי, רוכב ותיק שאחראי על הדרכת קבוצות הרוכבים במקום. "זה בית של תרבות אופניים", אומר בן עמי. "זה עסק, אבל הוא מנוהל על ידי אנשים עם הרבה אהבה לאופניים ולספורט".

"ספינגו" שוכן באזור שבו חולפים מאות רוכבי כביש מדי יום, והוא אכן מכוון אליהם. בכל בוקר יש רכיבה עממית הפתוחה לכל, ושלוש פעמים בשבוע יוצאת מהמקום קבוצת רוכבי כביש מנוסים יותר, עם רכב ליווי ואיש טכני צמוד. בנוסף, הם מקימים קבוצת טריאתלון ותומכים בשלוש רוכבות מקצועיות בעלות פוטנציאל. "הקמנו את הקבוצה משום שאין בארץ קבוצה מקצועית לנשים", אומר ליבשטיין, ומוסיף שהם מחפשים עוד שלוש-ארבע רוכבות להשלמת הקבוצה.

"ספינגו" טוענים לחידוש בתחום התמחור: הם קונים מהיצרן, חוסכים עמלת תיווך, ומציעים אופניים בשלדת סיבי פחם - הנחשבת איכותית יותר משלדת אלומיניום - במחיר שמתחיל ב-6,500 שקל. "לאופניים שלנו יש מדבקה של ספינגו, אבל הם מיוצרים באותו מפעל בסין שמייצר לכל המותגים הגדולים", טוען ליבשטיין. "נסענו לשם ובדקנו בעצמנו. שם חותכים את אותם סיבי פחם שמשמשים לכולם".

ב"ספיד אופן", לעומת זאת, טוענים שרוב הלקוחות מעדיפים מותגים, וגם מוכנים לשלם בהתאם. "הקונצפט שלי הפוך, אני מחזיק רק מותגים", אומר הבעלים, יואב טל, ומוסיף שבמקום מתקיימת פעילות ענפה, מטיולי משפחות של סוף שבוע ועד קבוצת טריאתלון המונה כ-150 איש, שרובם משתתפים בתחרויות.

גם ב"סולאוס" עלו על הגל הזה ומקימים קבוצת טריאתלון לילדים בהדרכת אילן פלצ'י. "אנחנו משקיעים בילדים כי זה אופק כלכלי", מודה דני בן מנחם, וטוען שדרך נכדיו - הוא בן 61 - הצליח לגלות את סוד המשיכה של התחום: "טריאתלון מורכב משחייה, ריצה ואופניים, ואתה לא חייב להצטיין באף אחד מהם. מספיק שתהיה בינוני בכולם ותתמיד כדי להגיע להישגים. זה מה שמושך את הילדים".

בנוסף, הם מעסיקים שם את יוסי קט, מומחה ללימוד רכיבה על אופניים. קט, בן 41 ואיש היי-טק לשעבר, פיתח לפני כמה שנים שיטת לימוד שמתאימה לכולם - ילדים ומבוגרים, ילדים עם פגיעות מוטוריות ועוד. זה התחיל במקרה. קט עצמו, רכוב על רולרבליידס, ליווה את בנו כדי ללמד אותו לרכוב. "תוך שנייה הוא רכב בלי שהבנתי בכלל מה קורה, ויצאנו לטייל. אחר כך לימדנו שלושה ילדים נוספים שפגשנו בדרך". לדבריו, השיטה שפיתח היא כיום מושא למחקר בארץ ובחו"ל.

"יש המון מבוגרים שלא יודעים לרכוב, לרוב הם שומרים על כך בסוד", הוא מספר, וטוען שרבים מהתלמידים שלו לומדים לרכוב בשיעור הראשון והיתר לכל המאוחר בשיעור השלישי. עכשיו הוא מעוניין להכשיר מדריכים נוספים. הדרישה המרכזית מהם: שיהיו חזקים ברולרבליידס.