זה חודשים רבים מנסה שייקה לוי, אחד מחברי "הגשש החיוור", לחלץ מארכיון רשות השידור חומרים של השלישייה שצולמו לתוכניות הערוץ בעבר. אלא שלוי מעלה בינתיים חרס בידו, מכיוון שהרשות דורשת ממנו, לטענתו, בין 600 ל-1,000 דולר בעבור כל דקת שידור, שבה הוא עצמו כיכב.

"במשך שנים הם היו ערוץ יחיד ואנחנו הופענו אצלם בלי כסף בכל מיני תוכניות כמו ?ממני' או ?סיבה למסיבה'", אומר לוי, "לא לקחנו כסף, אבל היה לנו הסכם שהרשות עושה בזה שימוש חד-פעמי. אבל עכשיו הם עושים בזה שימוש חוזר לכל מיני תוכניות כמו ?כך היה', ומאתנו דורשים מאות דולרים לכל דקה. הם אומרים שהתוכניות נתנו לנו פרסום, אבל אנחנו הרי התחלנו להופיע ב-1964, עוד לפני שהטלוויזיה קמה.

"החומרים האלה הם אנחנו, זו האישיות שלנו", ממשיך לוי. "אנחנו כתבנו, אנחנו הפקנו, אנחנו שילמנו. אני אומר, ?צילמתם אותנו, הראיתם את זה כמה פעמים, עכשיו תחזירו לנו את זה'. די, מספיק. גם אני רוצה לעשות מזה כמה לירות. אני מתכנן לעשות סרט דוקומנטרי על ?הגשש', ואני כמובן צריך בשביל הסרט גם את החומרים שצילמנו לערוץ 1. אבל איך אני יכול לעשות סרט כזה אם על כל דקה אני צריך לשלם כל כך הרבה?"

לוי אומר כי פנה כבר מזמן ליו"ר הרשות, משה גביש, בבקשה שיעזור בפתרון הבעיה. "נפגשתי אתו", הוא מספר, "וגם שלחתי לו מסמכים שעליהם חתומים כל המנהלים הרלוונטיים בטלוויזיה - ארנון צוקרמן, מוטי קירשנבאום, רפי גינת ואחרים - שמאשרים שמדובר בחומרים לשימוש חד-פעמי. בינתיים גביש לא חזר אלי". לוי דורש עכשיו שכל החומרים של "הגשש" שצולמו לערוץ 1 במשך השנים יעברו בחלקים שווים לרשותו, לרשות חברו גברי בנאי ולרשות יורשיהם של ישראל פוליאקוב (פולי), הגשש השלישי, והמפיק אברהם דשא פשנל. הוא אינו מוכן שהרשות תשתמש יותר בחומרים: "מה פתאום? זה קניין רוחני שלנו".

הטענות הקשות של לוי צריכות להיבחן בהקשר רחב יותר: האם רשות השידור יכולה לגבות אלפי שקלים על כל דקת שידור של חומרים שצולמו במשך עשרות שנים שבהן היה לערוץ 1 מונופול טלוויזיוני? מצבם הפיסי של ארכיון הערוץ וחלק מהחומרים האצורים בו רע מאוד. אבל לא בטוח שמשתמשי הארכיון הם אלה שצריכים לשאת בנטל תחזוקתו, מה גם שהרווחים ממכירת החומרים אינם מועברים לקופת הארכיון אלא לקופה הכללית של הרשות.

"העבודה עם ארכיון ערוץ 1 מאוד קשה", אומר גורם בכיר בערוץ 2, "יש לנו הסכמי העברת חומרים עם כל הערוצים האחרים, אפילו ערוץ 10, ולכולם אנחנו משלמים מחיר סביר של 200 דולר לדקה. אבל בערוץ 1 אנחנו משלמים 5,000 שקל לדקה לכל החומרים שצולמו עד 1993 (השנה שבה ערוץ 2 החל לשדר, א"כ), ו-3,000 שקל לדקה לכל החומרים שצולמו מאז. זו שערורייה, הם מנצלים את זה שהם היו מונופול וכל החומרים אצלם".

לטענת הגורם הבכיר בערוץ 2, אפילו כשהערוץ שיתף פעולה עם ערוץ 1 לאחרונה בהפקת הקדם-אירוויזיון, נאלצה הזכיינית קשת לשלם בעבור כל דקת ארכיון ששודרה בתוכנית. "קשת אמנם שילמה מחיר מופחת - ?רק' 4,000 שקל לדקה, אבל זה לא מתקבל על הדעת", אומר הגורם. "הארכיון הזה חייב לשנות הגדרה - זה ארכיון לאומי, לא הארכיון של ערוץ 1".

רשות השידור העבירה בתגובה לדברים את מכתבו של המנכ"ל מרדכי שקלאר ללוי, שנכתב אתמול. לא בטוח שהמכתב הזה ישמח את הגשש. "אני שמח להודיעך כי הרשות רואה מקום לשיתוף פעולה כמוצע על ידך", כתב שקלאר, בין השאר, "עובדה היא כי קיימות בינינו מחלוקות אשר לבעלות על זכויות היוצרים של הקלטות הגשש החיוור. הרשות מסכימה להיענות לבקשתכם ותאפשר לכם לשלב בסרטים הדוקומנטריים את החומרים המצויים בידינו, מבלי לגבות תשלום בגין זכויות השימוש. כלומר, ייגבה תשלום בגין ההוצאות הטכניות שייגרמו לרשות (איתור, העתקות וכו')... בנוסף נבקש אפשרות לשדר את הסרטים שלוש פעמים בערוץ 1".

מעבר לכך נמסר מהרשות כי "תעריפון המחירים למטרות מסחריות בערוץ סביר ביחס למקובל בתחנות שידור אחרות בעולם. בארכיון הערוץ קיים גם תעריפון נמוך, המיועד לאזרחים פרטיים ולארגונים ללא מטרות רווח. לעניין הטענות מצד ערוץ 2, בין הרשות לבין קשת נחתם הסכם שהיה מקובל על שני הצדדים, שבמסגרתו קיבלה קשת את הזכות לשדר את הקדם-אירוויזיון בערוץ 2".

לוי: "שלחתי לגביש מסמכים שעליהם חתומים כל המנהלים הרלוונטיים בטלוויזיה - ארנון צוקרמן, מוטי קירשנבאום, רפי גינת - שמאשרים שמדובר בחומרים לשימוש חד-פעמי"