בקצה גן השלושה (הסחנה) קיים מוזיאון ארכיאולוגי מעט נחבא אל הכלים, המכיל פריטים נדירים מתקופת יוון העתיקה, אבל אפילו שם לא רגילים שהעבר יקום לתחייה כפי שקרה, בינתיים רק במובן הסמלי, באולימפיאדת השלום שהתקיימה שלשום במדשאות המקיפות את המוזיאון. כ-200 ילדים בני 11-12, תלמידי בתי הספר הלומדים בשיטת ולדורף (המכונה גם חינוך אנתרופוסופי), לבשו בגדים לבנים ברוח יוון הקדומה והתחרו בפנטאתלון, חמשת התחרויות הבולטות של האולימפיאדה הקדומה: הטלת כידון, זריקת דיסקוס, היאבקות, ריצה וקפיצה לרוחק. הילדים בילו שלושה ימים באזור, ישנו באוהלים והתאמנו במרץ אבל הדגש לא הושם על ערכים תחרותיים ועל הניצחונות, אלא על יפי התנועה ועל ההרמוניה בין המשתתפים.

"אנחנו מטפחים את הסוגיה החברתית, כל אחד תורם את ההישג האישי שלו לקבוצה", מסביר אמין סואעד מהכפר הבדווי סואעד חמירה, מורה להתעמלות בבית הספר האנתרופוסופי שבקיבוץ הרדוף, הסמוך לכפרו. "המטרה היא לנטרל את כל נושא התחרותיות, הילדים בכלל לא עוסקים בתוצאות אלא ביופי, באיכות הביצוע; כך אנחנו הופכים את הטלת הכידון, למשל, לפעולה אסתטית ומנתקים אותו מתפקידו המקורי ככלי מלחמה".

ואמנם, הישגים ספורטיוויים מרשימים לא היו באירוע, ואיש גם לא טרח לרשום את התוצאות - אך לעומת זאת רוח הספורט מילאה את הריאות. הילדים, שהגיעו משישה בתי ספר שונים בארץ, עורבבו לקבוצות חדשות שקיבלו שמות של ערים יווניות קדומות. מהר מאוד הם גילו נאמנות לקבוצתם החדשה, וכך אפשר היה לשמוע שירי עידוד נלהבים בנוסח "איתקה המדליקה!"

אולימפיאדת השלום מעלה על נס לא רק את הספורט האולימפי הקדום אלא בעיקר את ה"אקחריה" - הפסקת האש המקודשת שהיתה נהוגה בין ערי יוון שלושה חודשים לפני המשחקים ושלושה חודשים אחריהם. הילדים משיטת ולדורף לומדים בכיתה ה' על ערי הפוליס ביוון העתיקה, על האקחריה ועל כך שכאשר המנצח במשחקים האולימפיים היה חוזר לעירו - היו, לפי גרסאות מסוימות, הורסים את חומות העיר, שהרי אף אחד לא יעז לתקוף את עירו של אלוף אולימפי.

"לדעתי, הסיפור של הריסת החומות הוא אגדה, אבל מיתוס יכול להיהפך לאמת ללא קשר לאמת ההיסטורית", אומר דרור סגל, מנהל המוזיאון הארכיאולוגי בסחנה. "בארץ, למשל, חינכו דורות על פי המיתוס ?טוב למות בעד ארצנו', לכן אין כל חשיבות אם טרומפלדור אכן אמר זאת או אמר קללה ברוסית לפני מותו. כך גם ביחס לאקחריה - הרעיון הוא יפה וחשוב לטפח שלום, סובלנות וסולידריות בין הילדים".

תפיסה זו מנחה את ארגון "All in Peace", שבשנים האחרונות קיים שני פסטיבלי ילדים ביוון ברוח האקחריה והשבוע חונך מרכז לשלום במוזיאון הסחנה. לפסטיבלים ביוון באו ילדים מכמה מוקדי סכסוך בעולם, מקוסובו ועד בית לחם, והשתתפו בשבוע של משחקי פנטאתלון ברוח יוון הקדומה, מתוך אמונה בכוחה של הרוח הספורטיווית לגשר בין תרבויות וקהילות.

הרעיון של "All in Peace" (וריאציה על המלה "Olimpeace", שעליה נאלצו לוותר בלחץ הוועד האולימפי הבינלאומי) נולד ב-1999 בכנס על חינוך לשלום שהתקיים בקיבוץ רוחמה בנגב, בהשתתפות פעילי שלום מרחבי העולם ובהם גם אייל בלוך, מנהל בית הספר האנתרופוסופי "אדם" מירושלים, ואמין סואעד. בלוך וסואעד הציעו לקיים ביוון מפגש ילדים בינלאומי שיתחרו ברוח יוון הקדומה, בדומה למשחקים הנהוגים בבתי הספר של שיטת ולדורף. הרעיון קיבל את תמיכת ממשלת יוון וגופים אחרים, וב-2001 התקיים בעתיקות אולימפיה ודלפי שביוון פסטיבל השלום הראשון לילדי, ובו השתתפו 200 ילדים שהגיעו מקוסובו, הרפובליקה האירית, יוון, מצרים, קפריסין, הרשות הפלשתינית וישראל. האירוע הוכתר בהצלחה וב-2003 התקיים אירוע נוסף.

סואעד מספר שבעקבות האירועים אכן נוצרו קשרים בין חברי הקהילות השונות וחלקם שומרים על קשר עד היום, בהם קבוצות של טורקים ויוונים בקפריסין וכן ילדים מירושלים ומבית לחם. בשנים שחלפו מאז, "All in Peace" פועל להפצת רעיון האקחריה כמכשיר לגישור בין קהילות מאזורי סכסוך. המרכז לשלום ברוח האקחריה שייחנך השבוע בסחנה אמור לשמש כמרכז להפצת הרעיון ולקיים סדנאות וסמינרים בנושא בשביל מורים וקבוצות שונות מישראל ומחו"ל.

אבל סואעד מדגיש כי היישום, אחרי הסדנאות, נתון בידי המשתתפים: "אנחנו מפיצים את הרעיון, אבל העבודה האמיתית היא של הקהילות המסוכסכות עצמן, כל אחת בעירה או בארצה היא".

גיל הילדים המשתתפים באולימפיאדת השלום נקבע ל-11-12 על פי תפיסת שיטת ולדורף, הטוענת שבגילאים הללו הילדים מתחילים להיעשות לנערים אך נמצאים רגע לפני פיתוח השרירים. "בגילאים האלה יש בתנועת הילדים הרמוניה ויופי מיוחדים ולכן הם נמצאים מבחינתנו ב'תקופת יוון'", אומר סואעד. "אנחנו מאמינים שכאשר מנטרלים את התחרותיות ומתמקדים בהרמוניה ובתקשורת הלא אלימה בין האנשים, אתה יוצר חוויה שמשנה את המשתתפים בה, ולאט לאט זה יחלחל וישפיע על הקהילה כולה".

אולימפיאדת השלום בגן השלושה (הסחנה). ללמוד מהיוונים איך להרוס את החומות