למרות ההצלחה המרשימה של הקולנוע הישראלי בעולם בשנים האחרונות, הצעת חוק חדשה מבקשת להשפיע על התכנים של סרטים מקומיים. ההצעה מתכוונת לשנות את חוק הקולנוע כך שקרנות הקולנוע יחויבו לתת עדיפות לסרטים שיציגו את ישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית", ולמנוע מימון מסרטים שעלולים לפגוע "באושיות קיומה של מדינת ישראל או בביטחונה".

את הצעת החוק, שהונחה על שולחן הכנסת בשבוע שעבר, יזמו הח"כים אליהו גבאי (איחוד לאומי-מפד"ל) ושי חרמש (קדימה), והיא עתידה לעבור לדיון בוועדת הכנסת לענייני חקיקה עם פתיחת המושב הבא בחודש הבא. הסעיף המרכזי בהצעה מבקש לשנות את אחד הסעיפים בחוק הקולנוע, כך שתינתן עדיפות לסרטים שיקדמו את המטרות הבאות: "שיקוף חיי המדינה, מאבקה, יצירתה והישגיה; טיפוח אזרחות טובה ואהבת האדם, העם והארץ; הנחלת העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל וערכיה כמדינה יהודית ודמוקרטית; העמקת הקשר לתולדות ארץ ישראל, מדינת ישראל, תורת ישראל ותולדות העם היהודי; חיזוק הקשר עם המורשת היהודית והציונית וערכיהן, כבוד התא המשפחתי, והזהות התרבותית והלשונית; שיקוף חייהם ונכסי תרבותם של כל שבטי העם מהארצות השונות ובתפוצות הגולה; הנחלת תודעת זכר השואה והגבורה". לסעיף אחר, המסמיך את שר התרבות להגדיר איזה סרט נחשב ישראלי, מבקשים הח"כים חרמש וגבאי להוסיף את התנאי הבא: "ובלבד שלא יוכר סרט כישראלי, אם הוא פוגע באושיות קיומה של מדינת ישראל או בביטחונה".

"ההצעה הזאת היא ניסיון להתערבות בוטה בחופש היצירה וחופש הביטוי, ולצנזורה של כל מה שעלול לא לשקף את היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית", אמרה אתמול ח"כ זהבה גלאון (מרצ). "זו פגיעה קשה בשיקול הדעת של האנשים בקרנות הקולנוע, המופקדים על קידום חופש היצירה ואיכותה, וניסיון לתת לגיטימציה רק לקבוצות מסוימות בחברה. זו הצעה שערורייתית, שתקבור את הקולנוע הישראלי קבורת חמור. לפי הקריטריונים האלה, סרט כמו 'בופור' לא היה מקבל תמיכה ציבורית".

"ניסחתי את ההצעה לאחר שעקבתי אחרי סרטים שיוצאים פה", אמר אתמול ח"כ גבאי. "רוב הסרטים שהמדינה הזאת מממנת בכ-60 מיליון שקל בשנה, לא משקפים את החיים בה: את העדות, את המגוון האנושי. רוב הסרטים מייצגים משהו צר, ולא את כלל העשייה החברתית והרוחנית שיש כאן. הם מתרכזים בכיבוש, ומציגים את ישראל כמדינה לא לגיטימית, כמו מצורעת. לא יכול להיות שמשלם המסים יממן סרטים שמציגים את המדינה בצורה כזאת".

כסימוכין לדבריו מנה ח"כ גבאי שורה של סרטים - ובהם "מחסומים", "גן עדן עכשיו", "עץ לימון", "ג'נין ג'נין" ו"התנתקות". "לא ניתן יד לכך שייצאו כאן סרטים שיקעקעו את מעמדה של המדינה, בפרט כאשר משלם המסים מממן אותם. מי שרוצה לעשות סרטים כאלה, שיבקש מימון מחמאס", אמר גבאי. עם זאת, לשאלה אם צפה בסרטים הללו, הוא עונה בשלילה. "לא צריך לרוץ ולראות כל סרט, מספיק לי לקרוא את הביקורת", אמר.

בשנה שעברה יזם ח"כ גבאי דיון בוועדת החינוך של הכנסת על סוגיית מתן תמיכה ציבורית לסרטו התיעודי של איל סיון, "ג'אפא - סיפורו של מותג". בדיון אז אמר גבאי: "אם לא יפסיקו לתקצב את האנטישמיים, נעביר חוק שלא יהיה כסף לזה". אתמול הודה כי פרשת איל סיון עודדה אותו לנסח את הצעת החוק. "כשאמרו לי שם, 'יש חוק קולנוע ואנחנו פועלים לפיו', זה הציק לי מאוד. עכשיו אתן לקרנות הקולנוע כלים, כדי שתופעת סיון לא תחזור על עצמה".

ח"כ חרמש טען כי "חופש הביטוי לא אומר שהמדינה צריכה לסייע להפקות, טובות ככל שיהיו מבחינה אמנותית, אשר גורמות נזק של ממש למדינה - בהסברה, בתדמית וכו'. לא נאסור על אף אחד להפיק סרטים כאלה, אבל המדינה לא חייבת לסייע לממן אותם. ההצעה אינה באה לאסור הפקה של סרט כמו 'ג'נין ג'נין', אלא לקבוע שסיוע הקרנות יינתן להפקות העולות בקנה אחד עם מדינה יהודית דמוקרטית".

"אמנות אמורה להיות חופשית"

ערן קולירין, במאי: "אם זה לא היה אמיתי, זה היה מצחיק. אם כל כך עסוקים בניסיונות להציג את המדינה כדמוקרטית, סימן שהיא כבר לא כזאת. הרעיון הזה מגוחך, פשיסטי, חשוך, ונשמע לי כל כך פרימיטיווי, שאני מאמין שההצעה לא תעבור".

אתגר קרת, במאי: "הדברים שהכי יכולים לקדם את תדמיתה של ישראל כמדינה דמוקרטית זה אם התמיכה שהיא תיתן לסרטים תהיה על פי קריטריונים אמנותיים בלבד, ולא פוליטיים או אחרים. מבחינה זו, אם אנחנו רוצים להתהדר בתואר הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, צריך לשלם על זה מחיר, שיתבטא בתמיכה ביצירות קולנועיות ביקורתיות".

יוסף סידר, במאי, בחר בתגובה לצטט מתוך נאום של יוזף גבלס, ברלין 1936: "אפילו הרומן היצירתי והגאוני ביותר הוא בסופו של דבר יציר האומה שלו, ושואב את ההשראה הכי אמיצה שלו לחיי נצח משורשי אדמת מולדתו. חשיבות בינלאומית צריכה להינתן לסוג הקולנוע שנטוע עמוק בשורשיו הלאומיים, ושהיצירתיות שבו כל כך טעונה, עד שהיא חוצה את גבולות התרבות המקומית".

דינה צבי ריקליס, במאית: "זו הצעה מזעזעת ומגוחכת. אני בניו יורק, ונסעתי לפה בדיוק כדי להתאוורר מלאומנות ופטריוטיזם מסוג זה. חוק כזה לא קיים באף מדינה דמוקרטית, ולא צריך להיות גם במדינת ישראל, שאפופה עכשיו באובר-פטריוטיזם לקראת חגיגות ה-60".

מרק רוזנבאום, מפיק ויו"ר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה: "מטרתו של חוק הקולנוע היתה לנתק את הקולנוע מהפוליטיקה, ובזכות זאת הסרטים שלנו זוכים להצלחה בשלוש השנים האחרונות. כרגיל, כשהפוליטיקאים שומעים שמשהו מצליח, הם מנסים להרוס. זה מצליח לנו עכשיו - תתרחקו מהקולנוע הישראלי".

דורון צברי, במאי: "אמנות אמורה להיות חופשית, משום שהיא עוסקת בחיפוש אחר אמת ויופי. הניסיון לצנזר או לאלף אותה הוא עתיק, נולד יחד עם האמנות עצמה, אבל אף פעם לא הצליח, ולא יצליח גם הפעם".

שבי גביזון, במאי: "זו הצעה מגוחכת. לא ייתכן שמישהו יעז להיכנס למטבח של אמן שעושה משהו, ולחייב אותו לעסוק בנושאים כאלה ולא אחרים".

תצלומים: דודו בכר, תומר אפלבאום, טלי שני, אוריאל סיני

מתוך "עץ לימון"


מתוך "מחסומים"