המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

תערוכות הגמר של בתי הספר לאדריכלות בארץ

תערוכות הגמר של בתי הספר לאדריכלות בארץ מספקות הצצה חטופה אל דור המתכננים של העתיד. מי ניסה להתמודד עם מצוקת הדיור הנוכחית, ומי העדיף להעמיק את ההיכרות עם המורשת הארץ-ישראלית?

קרוב ל-250 אדריכלים צעירים צפויים להצטרף בחודשים הקרובים לשוק העבודה התובעני של משרדי האדריכלות והתכנון בארץ. אחרי חמש שנות לימודים מפרכות צפויה להם כעת עוד התמודדות לא פשוטה עם רשם האדריכלים במשרד התמ"ת ועוד שלוש שנים ארוכות של סטאז'. לנוכח אווירת המחאה החברתית הפוקדת את ישראל, מפתיע שאיש מהם עוד לא הניף את נס המרד נגד תקופת ההכשרה הארוכה והשכר הזעום של תחילת הדרך.

עבודות הגמר של הסטודנטים הן חלון הראווה של חמשת בתי הספר לאדריכלות בארץ. גם השנה אפשר לזהות בזכותן את ההבדלים בסדר היום ובתפישה החינוכית בין מחלקה למחלקה. בפקולטה הוותיקה לאדריכלות ותכנון ערים בטכניון בחיפה אפשר להתרשם מרמה מקצועית גבוהה לצד בחירה בנושאים שמרניים מאוד, על גבול המיושנים, הן מצד המנחים והן מצד הסטודנטים. בית הספר מעמיד רף אחיד ל-65 הסטודנטים ודורש מהם להתעסק בכל קנה מידה אדריכלי בפרויקט הגמר: מהרמה העירונית ועד לפרטים.

עבודתו של ליאור עוז

הבוגרים בטכניון אכן מבטאים תחושה של בגרות ואחריות כלפי המקצוע. זה בא לידי ביטוי בדיבור, בהצגה ובשרטוטים הקפדניים. עם זאת, הרמה של עבודות הגמר אינה אחידה ועולה השאלה אם כל הבוגרים היו צריכים לסיים את לימודיהם. סטודנטים בינוניים ומטה הגיעו אל השנה החמישית, ומצד שני העבודות הבולטות מבטאות מסורת ארוכה של לימוד ודקדוק, גם אם מעט מתוכן מצליחות לחדש משהו.

הדיון הפוליטי והחברתי הביקורתי בלט לטובה בקרב 60 הבוגרים של בצלאל, אולם חלק מהעבודות כלל לא הגיעו לביטוי אדריכלי ממשי ונותרו ברמה סכמטית בלבד. בשונה מבתי הספר האחרים, פרויקט הגמר במחלקה בבצלאל מתנהל ביחידות מתמחות שבהן עובדים ולומדים הסטודנטים בשנים ד' ו-ה'. לדברי ראש המחלקה, האדריכל יובל יסקי, מטרת המודל הזה הוא "לפתח שיח מתמחה ספציפי וממוקד המאפשר יצירת ידע וצבירתו משנה לשנה". העבודה ביחידות מופרדות מצליחה לייצר מסה קריטית של עבודות סביב נושא מסוים, אם כי בחלק מהמקרים נדמה כי דווקא ההידבקות לנושא אחד גרמה לסטודנטים לאבד מהיצירתיות שלהם.

בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב ניתן לראות הרבה מאוד עיצוב, לעתים יותר מדי, לצד קשר הדוק למתרחש בשיח האדריכלי בחו"ל. בשנה האחרונה עסקו 55 הבוגרים במחקר ובתכנון תחת נושא-על משותף: "תל אביב-יפו: עיר עולם", מותג המאגד שורה של פעילויות לקידום תדמיתה של העיר בארץ ובחו"ל. דרישת בית הספר מהבוגרים לעבוד באופן עצמאי, ולא בצוותים, הולידה מספר רב של פרויקטים המאפשרים לבחון באופן אמיתי וקרוב את יכולותיו האישיות של כל סטודנט.

עבודתה של דליה מוננזון

שתי המחלקות הצעירות יותר, בוויצו חיפה ובמרכז האוניברסיטאי אריאל בשומרון, נותרו מאחור. שכבת הבוגרים המצומצמת בוויצו, המונה 32 סטודנטים בלבד, לא ניצלה את הזריזות והקלילות העשויה לאפיין מחלקה קטנה, והבוגרים לא גיבשו קול ייחודי ורענן. פרויקט הגמר התבצע בהנחיית אדריכלים, יועץ קונסטרוקציה, יועץ אקדמי עיוני ויועץ אקולוגי-סביבתי, והבוגרים שבלטו לטובה השכילו להשתמש באנשי המקצוע שעמדו לעזרתם.

גם המחלקה באריאל אינה מצליחה לגבש קול ייחודי. הסטודנטים מספרים על רוח של שיתוף פעולה ולכידות בבית הספר, וההנהלה מתגאה בחתך אוכלוסייה מגוון, אבל הרוח הזאת אינה באה לידי בעבודות. פרויקט הגמר התמקד השנה ב"מרחב יפו" הכולל את יפו ואת שכונותיה הדרומיות של תל אביב. מקצת העבודות מציג רמת עיצוב סבירה, אבל נראה כי כמעט בכולן חסרה אמירה ביקורתית משמעותית וחדשה. גם ההתעלמות המתמשכת ממיקומו של בית הספר בהתנחלות, הן מצד המנחים והן מצד הסטודנטים, בולטת בעבודות הגמר. מי שאינו מכיר את הגיאוגרפיה הישראלית, עלול לחשוב שבית הספר ממוקם במרכז תל אביב.

תערוכות הגמר של בצלאל, ויצו חיפה ואוניברסיטת תל אביב נסגרו בראשית החודש. התערוכה של אריאל תיפתח ב-25 בחודש במתחם התחנה בתל אביב, ותערוכת הבוגרים של הטכניון צפויה להתקיים באוקטובר בנמל יפו.

להתמודד עם הים

הטכניון | דליה מוננזון

מנחה: אלס ורבקל

הפרויקט של דליה מוננזון, אחת מעבודות הגמר המרשימות שהוצגו השנה במחלקות לאדריכלות בארץ, מטפל בנקודות ההשקה של אשדוד עם חוף הים בהתאם לתמורות הטבע וההתפתחות העתידית של העיר. המרחב המדובר נותר כיום מחוץ לרשת העירונית, ומוננזון הציעה "לדקור" את החיבור בין העיר לים באמצעות שלושה מרחבים ציבוריים שמאפשרים פעילות מקומית ועירונית. המרחבים מתוכננים להתמודד עם העלייה הצפויה במפלס הים התיכון ונדידת הדיונות החוליות. מוננזון העניקה תשומת לב לכל אחד מהמרכיבים במרחב - מהבניינים החדשים ומגרשי החניה ועד לפרטי הבניין של סככות ההצללה בחוף.

למנוע חיכוך

טכניון | עומרי עוז אמר ונופר אוזן

מנחים: פיצו קדם ואורי מזור

נופר אוזן ועומרי עוז אמר ביקשו להתייחס באופן שוויוני לשתי קהילות קצה המתגוררות באזור רחוב שינקין בתל אביב - הקהילה החרדית והקהילה ההומו-לסבית. הפרויקט "עיר שקופה" הוא קואופרטיב עירוני שמשלב מתפרה קטנה שבה עובדות נשים חרדיות לבין חנויות בוטיק שמופעלות על ידי הקהילה הגאה. הפרויקט ממוקם בתוך החצרות הפנימיות של בלוק, כולל שימושים שונים - מצרכנייה וגן ילדים חסידי ועד לסדנאות עיצוב - ומעניק לכל קהילה חללים עצמאיים ומצמצם את החיכוך למינימום, "בניגוד למה שקורה בירושלים למשל", מסבירים השניים.

למצוא אלטרנטיבה

בצלאל | יעל אופנהיים ויואב אמיר

מנחים: יהושוע גוטמן, אירית כוכבי, אסנת תדמור ורוני בורג

יעל אופנהיים ויואב אמיר השתתפו השנה בסטודיו שעסק בפרויקטים של חברת הנדל"ן גינדי ברחבי הארץ כבסיס למחקר ותכנון ביקורתי. הסטודנטים התבקשו לבחור אתר או פרויקט ספציפי של החברה, להכין תוכנית "צללים" חלופית או להציע כיצד לשפר את הבינוי הקיים. אופנהיים ואמיר בחרו להתמקד בפרויקט השוק הסיטונאי במרכז תל אביב, הפרויקט הגדול ביותר של החברה וגם השנוי ביותר במחלוקת. על פי התוכנית הקיימת, במתחם המשולש ייבנה קניון ענק ומעליו פארק ציבורי מוגבה שמוקף בשכונת מגורים בת 1,200 יחידות דיור.

"התוכנית יוצרת מתחם בעייתי ומנוכר לסביבתו", אומרים השניים, שהציעו חלופה הכוללת סביבה עירונית מורכבת של רחובות וכיכרות מגוננות לצד בינוי אינטנסיבי שמשתלב בקו הרקיע של תל אביב. הדיון שהתקיים בהגשה הסופית היה מרתק במיוחד משום שהפגיש בין אורי לוי, נציג חברת גינדי, לבין מיטל להבי, סגנית ראש עיריית תל אביב, ואיפשר להציץ למתח התמידי השורר בין היזמים לבין השלטון המקומי, ולשמוע כיצד זה שאף על פי שכל הצדדים חושבים שהפרויקט הנוכחי של גינדי הוא לא הטוב ביותר, הוא בכל זאת עומד להיבנות.

להנגיש את הירוק

בצלאל | עודד פוקס ועומר פנר

מנחים: ארז אלה ומתן ספיר

בנייה בת קיימא, או "אדריכלות ירוקה", נהפכה בשנים האחרונות לנושא מרכזי בעשייה האדריכלית בארץ ובחו"ל. עם זאת, היא עדיין יקרה מדי ונותרת נחלתם של בעלי אמצעים בלבד. פרויקט הגמר של עודד פוקס ועומר פנר עסק בהנגשה של פתרונות בנייה ירוקים לבנייני שיכון טיפוסיים בירושלים. הם הציעו להישען על תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים מפני רעידות אדמה (תמ"א 38) כנקודת מוצא לשילוב טכנולוגיות סביבתיות בשיכונים.

להגביה את הכביש

אוניברסיטת תל אביב | אליסה אטלסוב

מנחה: דני לזר

הפרויקט של אטלסוב, "High Highway", מציג פתרון מקורי ומחוכם להפיכתם של נתיבי איילון מאוטוסטרדה עמוסה שמנתקת את תל אביב משכנותיה לאובייקט עירוני ואדריכלי משמעותי. היא מציעה להגביה את מפלס הכביש ולהפוך אותו לחלק בלתי נפרד מהחוויה העירונית, בדומה לכבישים מוגבהים בניו יורק. את השטח שיתפנה מתחת היא מייעדת לשימושים ציבוריים ומסחריים, כולל שיקום התוואי המקורי של נחל איילון שנרמס מתחת לכביש המהיר.

להאיר את המורשת

אוניברסיטת תל אביב | ליאור עוז

מנחה: אילה רונאל

אחד מנושאי המחקר הבולטים בבית הספר לאדריכלות הוא יפו. בשנים האחרונות סטודנטים מהסטודיו לשימור ערכו מחקרים על בתי הבאר של יפו ועל שדרות ירושלים, תוך שהם חושפים לציבור ממד חדש של קיום עירוני שנדחק לשוליים ואף נמחק. הפרויקט "האנטי מחיקון" של ליאור עוז משתלב בסדר היום הזה ומבקש להפנות זרקור מחודש אל המורשת הפלסטינית והמנדטורית של יפו באמצעות הקמת מרכז מחקר ותרבות בטחנת הקמח ההיסטורית הממוקמת בדרך בן צבי.

לחדש את החאן

ויצו חיפה | גיא אייזיק

מנחים: גליה ויזר, הורסיו שוורץ, צביקה קורן, לירן צ'צ'יק, מיקי בודובסקי, ליאורה בר-עם שחל, רוזה פרנסיס, עמוס יורן

פרויקט הגמר של גיא אייזיק הוא השלם והמגובש ביותר מקרב הפרויקטים שהוצגו השנה במחלקה לארכיטקטורה בוויצו חיפה. הוא משלב בין שיקום אמת מים עתיקה לבין טכנולוגיות מתקדמות לחקלאות, ושימוש מחודש בחאן היסטורי בכפר הערבי מזרעה בגליל המערבי. אייזיק הציע להקים בחאן הנטוש מרכז קהילתי לחקלאות מתקדמת תוך שימוש באמה כפלטפורמה לחקלאות הידרופונית אנכית, מתוך מענה למחסור של התושבים בשטחים חקלאיים.

להרחיב את הבית

המרכז האוניברסיטאי אריאל | מורן באום

מנחים: בני ראובן לוי, סעדיה מנדל, גלעד דובשני, עודד גלרון, דניאל אזרד, לואיס סוקולובסקי, נתי רותם

טקסטטטטטטטט

פרויקט הגמר של מורן באום עסק בדפוסי המגורים בשכונת עג'מי ביפו והשלכתם על מקבץ שיכונים בשכונת יפו ד', סמוך למכללה האקדמית תל אביב-יפו. "הבנייה הצפופה בעג'מי גרמה לכך שהרחוב נהפך למעשה להרחבה של הבית ואינו משמש עוד כשטח ציבורי בלבד", היא מסבירה. הפרויקט מציע להשתמש בשטחים הפתוחים בין השיכונים כמצע להרחבת הדירות והמרחב הציבורי.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 ומתי יפסיקו לתכנן רעיונות ויתחילו לתכנן בניינים? שגיב
  • 14:58
  • 11.08.11

רוצים לדעת למה רמת האדריכלות בארץ כל כך ירודה? ראו את פרוייקטי הגמר: שיטת הלימוד באוניברסיטאות היא הליכה לרוחב, הגדלת הפרוייקט עוד ועוד, והורדה ברמת הפירוט. בוגרי האוניברסיטאות אינם מבינים את הבניין כיישות חומרית, הבנוייה בטכנולוגייה מסויימת וצריכה להכיל בתוכה מערכות מורכבות. לגבי דידם בניין זה משהו שעשוי מקרטון ומהדמיות מחשב. בוגרי האוניברסיטאות יוצאים לעולם הגדול כשהם עמוסים ברעיונות נשגבים, אבל חסרי יכולת לתכנן מעקה פשוט או להכין תוכנית שיפוץ לדירה קטנטונת. הגיעה השעה שהאונבסיטאות יסגלו לעצם את מידת הצניעות, ויכשירו את בוגריהם, ראשית לכל, לתכנן ביניין באיכות תכנון ופירוט גבוהה. כשיצליחו לעשות זאת, אם יצליחו, יהיו רשאים, אולי, לדבר על רעיונות מופשטים.

02 עומר גאים בך מאוד  (לת) דוד
  • 16:48
  • 11.08.11
03 בוגרי בצלאל - גאה בכם!  (לת) שרה
  • 00:00
  • 12.08.11
04 ויצו חיפה מציגה גיוון כמו מגוון הדעות של הארכיטקטים לעתיד  (לת) דנה
  • 12:22
  • 12.08.11
05 גם אוניברסיטת ת"א היא התנחלות אחד שלא מבין באדריכל
  • 16:23
  • 12.08.11

כותב כתבה זו , כנראה שבוחר להתעלם במודע, או שהוא בור ועם הארץ. אוניברסיטת ת"א יושבת על חורבותיו של הכפר שיח מוניס שנכבש ע"י מדינת ישראל. שלא נדבר על בצלאל. לא נראה לי שמפריע לו כל כך כמו שמפריעה לו ההתנחלות אריאל. הערה לא קשורה ולא במקום.

06 ל-1 חיים
  • 16:21
  • 13.08.11

לגישתך, על בתי הספר להיות סדנאות הכשרה טכניות בלבד, זה קביל אבל אז אין לכך מקום באקדמיה, אלא משהו כמו תואר הנדסאי, או תואר טכני מקביל כמו בחו"ל המובחן מתואר אקדמי. אסור שהפקולטות ייפלו להכשרה טכנית בלבד, האקדמיה צריכה להכשיר את הסטודנטים להיות אנשים חושבים וביקורתיים, לא נגרים וסנדלרים. פקולטה לארכיטקטורה צריכה להכיל לימודים תיאורטיים והומניסטיים (ולא כמו שקורה כיום בבתי הספר) לתקופה של 3 שנים והמשך התואר יהיה הכשרה טכנית כשוליה למי שחפץ להיות אדריכל, הכשרה שבסופה תעודת מקצוע, או המשך אקדמי ללא תעודת מקצוע אך עם תואר אקדמי של אדריכלות. על כל העוסקים בארכיטקטורה לקבל בסיס תיאורטי רחב ושווה, אח"כ הם יכולים להתפצל איש-איש לתחומו, במצב זה "הארץ שלנו לא תראה כמו שהיא נראית", לפי הגדרתך וגם נזכה לעוד כמה בני אדם במדינה בלתי אנושית זו.

07 ??? mo
  • 20:53
  • 14.08.11

sections? floor plans? something?, its not serious