יוצרי אתר הרכילות הישראלי "הצינור" עושים בשבועות האחרונים כמעשה ולווט אנדרגראונד ומסתירים את זהותם. אלא שבניגוד למקימת בלוג התקשורת שסיחרר את הברנז'ה במשך חודשים ארוכים, עד שקמה דבורית שרגל, התוודתה ועברה ל"דה מרקר" - יוצרי הצינור חייבים לחיות בסתר. לא שזה יעזור להם אם אחד המפורסמים הרבים שהם משמיצים, מקללים ומפריחים על אודותם שמועות לא מבוססות, יחליט לתבוע אותם.

עד אז הם ימשיכו "לסחור בכל סוגי המידע הדיגיטלי מבלי לתת דין וחשבון לאף אחד", כפי שהם מעידים בתשובה לשאלה שהועברה אליהם בדואר האלקטרוני. וזה אומר, בין היתר, הרבה תיאורים סקסיסטיים במסווה של חוש הומור, שבמרכזם זמרות, שחקניות ודוגמניות, ישראליות וזרות. "שלושה אנשים מונה מערכת הצינור", הם מוסרים, ואם לסמוך על התיאורים האהובים עליהם באתר, השלושה הם גברים מן הסוג הבטוח בעצמו, זה שמאוד קשה לו כשגבר נוגע בכתפו של גבר אחר, למשל.

הם משועשעים במיוחד מנשים שיוצאות מן הבית ללא איפור, ואפילו מעריצה של זמר ידוע, ילדה ממש, סופגת מהם כינוי מעליב רק כי הפנים שלה לא מוצאות חן בעיניהם. מה מניע אותם להיות כל כך מרושעים? "כי אנחנו יכולים ואחרים לא", הם משיבים, "הטון המרושע הזה נמצא בדיווחים שלנו כי הוא מצחיק אותנו, וכנראה גם את הקוראים שלנו. חשוב לנו להדגיש שהצינור הוא בלוג בידורי. אנחנו לא מתיימרים לדבוק בעובדות, אלא מביאים לקוראים את הפרשנות שלנו למציאות. לצערנו, הסטנדרטים בתחום הסיקור הזה, במדיה הזאת, כבר נקבעו על ידי אחרים. אנחנו רק עומדים על כתפיהם, ולכן גם משתינים רחוק יותר".

שיחות מאחורי הגב

אם הסטנדרטים שאנשי הצינור נתלים בהם - ובלי ספק מתעלים על רובם - כל כך מקוממים, אז מדוע בכלל להתייחס אליהם? כי הצינור הוא חלק מתרבות סלבריטאים שלמה, היוצאת מהרשת ומשתלטת עליה בעזרת אלפי בלוגים ואתרי רכילות, שברובם מוצגות אותן תמונות של אותה קבוצת שחקנים, דוגמניות וזמרות (פאריס הילטון, בריטני ספירס, ביונסה, אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט), וברובם אותו טון משועשע על חשבונם, שבצינור קיבל פנים מכוערות במיוחד. עברו הימים שבהם השתרבבו הערצה וכבוד, ובוודאי טון יח"צני, אל תיאור עולמם של המפורסמים, אף על פי ש"נוצץ" של לאה אתגר עוד חי ופועל ברשת (www.notzetz.co.il).

כל מי שהגיע עד כאן חיפש בוודאי את כתובת הצינור (אז הנה היא: http://thepipe.blogli.co.il), כי כמו שהעורכים והכתבים של הבלוג הזה יודעים: רק מעטים יעמדו בפיתוי של רכילות המתובלת ברשעות, גם אם יעשו את זה בחשאיות. אבל האם יש בכלל צורך בחשאיות? במאמר שהתפרסם בדצמבר 2005 בירחון "Psychology Today" הסבירה ג'ניפר דראפקין מדוע אנחנו כל כך אוהבים רכילות, ואפילו סיפקה הסברים מלומדים על חשיבותה בחיי המין האנושי (http://tinyurl.com/23r2eo). "רכילות", היא כותבת, "אפילו רכילות על סלבריטאים, רחוקה מלהיות חסרת תכלית. היא מלמדת אותנו איך להתנהג, עוזרת לנו לקבוע את מעמדנו בקהילה, שומרת על הקשר בינינו וחושפת שקרים ובגידות".

דראפקין מציינת את הידוע לכל מי שמודע לעצמו, וטוענת כי כמעט שני שלישים משיחותיהם של מבוגרים מוקדשות לאנשים שאינם נמצאים בחדר. היא גם קובעת בפסקנות: "האמינו או לא, רכילות אינם דברים בטלים. ללא ביקורת על התנהגותם של אנשים אחרים מאחורי גבם, החברה היתה פשוט מתפרקת". למעשה, היא כותבת: "רכילות היא סימן היכר לארגון בריא; שתיקה היא סימן למחלה. מנהיגי כתות (כמו דייוויד כורש) ידועים לשמצה בשימוש בטכניקות השתקה כדי לשלוט באינפורמציה".

הפסיכולוגית שרלוט דה בייקר מאוניברסיטת קליפורניה, העוסקת בהשפעות תרבות הסלבריטאים על אינטראקציות חברתיות, ממשיכה את קו המחשבה המרגיע: "אנשים צעירים משתמשים במפורסמים בשיחותיהם כדי להתחבר לאנשים אחרים. זהו כלי נגיש המשמש ליצור קשר". למעשה, קובעת דה בייקר, לבני נוער שאינם מעודכנים ברכילות על מפורסמים יש פחות חברים ויותר קשיים לקשור קשרים עם בני גילם.

יש תקדימים

בעולם הרכילות הפרוע של הרשת האמריקאית אין רק אתר אחד כמו הצינור, כדי להקל על התקשורת בין בני הנוער; יש אלפים, וביניהם כמה בולטים. הנה הם:

המלך הבלתי מוכתר היום בתחום הוא הבלוג Perez Hilton, הזריז והמעודכן מכולם, זה שמכתיב את הטון הנוכחי. מאחוריו עומד בחור בן 29 ששמו מריו ארמנדו לוונדיירה. בחודש שעבר פירסם אתר הרכילות gawker.com, מייסד התחום בגרסתו החדשה, חסרת הגבולות, תכתובת בדואר האלקטרוני בין לוונדיירה לבין איש יחסי הציבור ג'וזה מרטינס, המטפל במסיבות של "פלייבוי", ושכח - ביודעין או שלא - להזמין את בעל הבלוג. התכתובת, המזעזעזת כשלעצמה, מעידה על כוחו העצום של האיש הצעיר הזה, ועל האופן שבו הכוח סיחרר אותו לדעת.

לידיעת אנשי הצינור: באחרונה הגישו אולפני יונוורסל תביעת דיבה נגד לוונדיירה, לאחר שפירסם תמונות עירום של השחקנית ג'ניפר אניסטון, גם היא מהגיבורות הראשיות של אתרי הרכילות. התמונות חושפות החזה שלה צולמו לסרט "הצד שלו, הצד שלה", אך נגנזו לבסוף.

http://www.perezhilton.com

האתר Dlisted מפרסם כל מה שיש באתרים האחרים, בלי נוהג הסקופים של Perez Hilton, אבל עם חן מרושע והרבה כינויים לכל אלה שהוא אינו יכול בלעדיהם.

http://www.dlisted.com

ליסה טימונס, עורכת הבלוג A Socialite's Life, העידה באחרונה כי היא "ממציאה דברים... החדשות שלנו רציניות כמו התוכנית 'דיילי שואו'... אני מעריצה מושבעת של קומדיות כאלה, ובכל הצניעות באמת מנסה ככל יכולתי ליצור את זה גם באתר שלי".

http://www.socialitelife.com

אתר המיועד לנערות, אך אין הבדל של ממש בינו לבין כל האחרים:

http://popsugar.com

האתר TMZ של תאגיד AOL רודף אחרי מפורסמים עם מצלמות וידיאו, ומתעד אותם ברגעים לא נעימים שהם היו מעדיפים לשכוח.

http://www.tmz.com

ואחרון, עם חיבה עזה לתמונות עירום של כוכבים:

http://www.idontlikeyouinthatway.com

מימין: אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט, טום קרוז וקייטי הולמס. "הטון המרושע מצחיק אותנו", אומרים ב"הצינור"


ג'ניפר אניסטון. חשופה בצריח