ליד שולחן עץ כבד ביקב טוליפ יושבים היינן תמיר ארצי וד"ר ארקדי פפיקיאן, יועץ ליקבים ומומחה לתערובות יין. הם טועמים מחביות היין בריכוז רב, ומרכיבים "בלנדים" - תערובת מכמה סוגי יינות. בעודם עסוקים במלאכה נכנסים לאולם האפלולי עובדי היקב נתן כנעני, דדי אשכנזי וענבל מונר.

שלושתם תושבי "כפר תקוה" לבעלי צרכים מיוחדים. הם עובדים ביקב זה ארבע שנים, מיומו הראשון. היום הוא כבר מקבל הזמנות מחו"ל, אהוד על מסעדות וחנויות יין, וזוכה מדי שנה במדליות בתחרות "אשכול הזהב" הארצית: בתחרות שהתקיימה שלשום במלון בתל אביב, בהשתתפות כ-300 יקבים מרחבי הארץ, זכה טוליפ בשתי מדליות זהב, בקטגוריית "קברנה פרנק" ו"בלנד חופשי", ובמדליית כסף בקטגוריית "סירה ריזרב".

חורבה בקצה הכפר

יקב טוליפ, שהוקם בכפר הוותיק שליד קרית טבעון, הוא מקום עבודה לא שגרתי. כך בוודאי טוענים נטע מיינץ, מנהלת השיווק, היינן תמיר ארצי והבעלים והמייסד רועי יצחקי. שלושתם עדיין לא בני 30, וכבר אחראים למיזם מעניין: יקב גורמה מצליח, שלמייסדו היה חשוב שיזכה לתשבחות בזכות תוצרתו, ולא בזכות התרומה לקהילה. "רציתי שיידעו את הסיפור רק אחר כך", הוא אומר.

רועי יצחקי הוא יליד קרית טבעון, בוגר לימודי כלכלה, ונראה כבליין תל-אביבי שנקלע לכאן במקרה. זו כמובן טעות. צריך לראות את יצחקי מכוון את העובדים למשימות היומיות כדי להבין את גודל המשימה שנרתם אליה בגיל צעיר יחסית.

יצחקי הקים את יקב טוליפ בהשקעה משפחתית בשנת 2003. "אני בא ממשפחה שעוסקת בבניין ובנדל"ן, ואנחנו פריקים של יין", הוא מספר. "לפני ארבע שנים וחצי ביקרנו בתערוכת יין בבית הסקוטי, וראינו חבר'ה שמוכרים 1,000 בקבוקים שהכינו לבד בבית. ביררתי אצל ייננים חובבים ונאמר לי שב-15 אלף שקלים אפשר להכין בבית שתי חביות של יין. מכיוון שראינו שזה תהליך מלכלך, אמרתי להורים שלי, 'בואו נשכור מקום'".

בכפר תקוה פעל אז יקב ניסיוני קטן, ששימש כעיסוק צדדי לתושביו, כ-200 חוסים בני 21 ומעלה, המנהלים חיי קהילה עצמאיים ככל שאפשר, עובדים ומשתתפים בחוגים ובפעילויות. "הכפר נקלע אז לקשיים כלכליים, וביקש להפריט כמה ענפי תעסוקה", מספר יצחקי. "באתי לראות, נאמר לי שהיקב מיועד למכירה, והחלטנו שהולכים על זה".

לאחר כמה חודשי פעילות, שבהם "התאהבתי בעבודה לגמרי", הודיע יצחקי למשפחתו שהוא "רוצה ללכת על זה עד הסוף", וביקש ממנהלי הכפר שטח ליקב גדול יותר. "הקצו לי חורבה בקצה הכפר. שיפצנו אותה ביסודיות, קנינו ציוד מצרפת ואיטליה וחביות עץ אלון. כיינן עבד אחי דורון, תמיר ארצי היה סגנו, וכיום הוא משמש כיינן היקב". דורון יצחקי לומד כעת באוסטרליה, וכשישוב משם בקיץ ישמש כיינן הראשי.

נדבקתי ראשון בחיידק

יקב טוליפ החל את דרכו בייצור 10,000 בקבוקים בשנה, וכעת הגיעו ל-50 אלף בקבוקים בשנה. "נתחיל להיות רווחיים ב-60 אלף בקבוקים, כמו כל יקב בוטיק. השנה אנחנו מקווים להגיע ל-70 אלף", אומר יצחקי.

הכרמים של טוליפ נמצאים בכפר יובל בצפון, שם גדלים זני קברנה שיראז וסירה, ויש כרם בהר מירון וכרם במושב מטע, שבו גדלים קברנה פרנק וקברנה סוביניון ופטיט ורדו. "שכרנו חלקות ל-15 שנה, ואנחנו אחראים לגידול ולבציר", אומר יצחקי. כשהיקב החל להתפתח הוקמה חברת שיווק עצמאית, במשותף עם יקב ססלוב. החברה, "אדום כהה" שמה, החלה גם לייצא את היין לחו"ל - לאחרונה לקנדה ובקרוב לארצות הברית.

לשיחה במשרד של יצחקי מצטרפים עכשיו נתן כנעני בן 58, דדי אשכנזי בן 33, וענבל מונר בת 23. הם עובדים בתחום שהפך להיות בין המבוקשים בכפר תקוה בשנים האחרונות, "ולו רק משום שיש פה כל הזמן מה לעשות", אומר יצחקי. ביקב ארבעה עובדים קבועים מהכפר, ובעת בציר נוספים עוד כמה. הם עוסקים בביקבוק, מדביקים תוויות, מניחים את הקפסולה ("הסגירה הזאת שתמיד מנג'ס לפתוח אותה", מסבירה מונר).

דדי אשכנזי מספר בגאוה שהוא הוותיק בצוות. "נתן הצטרף אחר כך", הוא מסביר בגאווה, "אני נדבקתי בחיידק כשהיקב עוד היה קטן". נתן כנעני, הדייר הראשון בכפר תקוה ("המספר שלי בכביסה הוא 1"), הוא, לדברי יצחקי, האיש הטכני שיודע היכן כל דבר מונח ביקב. "כל מה שצריך שואלים אותי". הוא גם מספר על הנסיעות עם יצחקי לחלקות הבציר ("הוא לא ישן לילה קודם מרוב התרגשות"). ענבל מונר אוהבת את הביקורים ביקב בשבתות, "כי אז פוגשים המון אנשים מעניינים".

גם ציור התוויות ליין הוא מחווה לתושבי הכפר: את התווית של "פורט אספרנזה" (תקווה בספרדית) צייר אחד החוסים שזכה בתחרות ציורים בנושאים הקשורים ביין ובחקלאות.

"אנחנו אתם בכל יום", אומר יצחקי. "עם זה הולכים לקנות בגדים, לזה קונים מכונת גילוח חדשה, בכל שאלה שיש להם הם באים אלינו". פעם, אחרי יום לא קל, מספרת מיינץ, "ענבל ניגשה אלי ואמרה לי: 'איזה מזל שיש לי אותך'. זה היה המשפט שעשה לי את השנה, לא רק את היום".

לא מברכים על היין

היינות של טוליפ לא מקבלים חותמת כשרות משום שהחוסים בכפר אינם דתיים. יצחקי כבר יודע כמה קשה לפעול בשוק הישראלי בלעדיה

כשרועי יצחקי הקים את יקב טוליפ התברר לו בשלב די מוקדם שהיקב לא יוכל להיות כשר. "כדי שיין יהיה כשר צריכים להתקיים שלושה תנאים", הוא מסביר. "חומרי הגלם (ענבים, שמרים וכו') צריכים להיות כשרים, ובכך אנחנו עומדים. היקב צריך להיות סגור בשבת, ובזה אני לא יכול לעמוד כי חשוב לי לפתוח את המקום למבקרים. והדבר האחרון, החשוב ביותר מבחינת משגיחי הכשרות: שהעוסקים במלאכה יהיו דתיים. בזה אני בוודאי לא יכול לעמוד, כי העובדים שלי הם חברים מהכפר".

"אני יודע שיש מי שכשרות מאוד חשובה לו, הרי מברכים על יין", אומר יצחקי, "אבל זה גם מרגיז, כי קשה לי הרבה יותר למכור את היין. למלונות אני לא יכול לשווק, וגם לסופרמרקטים אני לא יכול להכניס אותו (חוץ מ'טיב טעם')". יצחקי לא מעוניין להפוך את היקב לכשר. "אני מתכוון להיות יקב בוטיק מצטיין למרות המגבלות", הוא משוכנע.

ובכל זאת, יש רגעים לא קלים בדרך: משגיחי הכשרות של "האנגר 11" צצו לפתע כשיקב טוליפ הציג בתערוכת יקבים לפני שנתיים, וגירשו את המציגים מהמקום לאחר יום אחד. "זו היתה ממש השפלה, פשוט פירקו לנו את הדוכן", אומרת נטע מיינץ, מנהלת השיווק, "הם הסבירו ש'האנגר 11' הוא מקום כשר". עם זאת, כשהיקב הציג באותו מקום בזמן מלחמת לבנון השנייה כעסק מהצפון שזקוק לתמיכה, נעזבו המציגים לנפשם.

אבל מקומם מכל, מבחינת בעלי היקב, הוא סירובן של חברות גדולות לרכוש מיקב טוליפ, יקב גורמה לכל דבר, יין לחבילות שי לעובדים בחג הפסח. גם חברות המתהדרות בתרומה לקהילה, כמו בנק לאומי וחברת טבע או נמנעו מלחלק את היין בשל סוגיית הכשרות, אף שהעובדים יכולים לבחור בין היין לבין מתנות אחרות.

אורנה אנג'ל, מנכ"ל נמל תל אביב, אמרה בתגובה: "הנמל הוא של כולם, אנחנו חברה ממשלתית וכולם יכולים להציג בו. בשנה שבה נערך היריד לא הייתי ערה לקושי הכשרות. השנה פנו אלי בנושא ופתרנו את הבעיה: הקמנו אוהל צמוד להאנגר 11 ובו מציגים גופים וחברות לא כשרות".

דוברת חברת טבע מסרה בתגובה: "השי לחג נקבע כבר לפני חודשים. השי שמיועד לבכירים מכיל מדי שנה מוצרים הקשורים לתרומה לקהילה. השנה הבכירים קיבלו חבילות שי ובהן יינות של יקב טוליפ".

מבנק לאומי נמסר כי "הבנק אינו מציע לעובדיו מוצרים שאינם כשרים. עם זאת הבנק תורם לקהילה ובכלל זה לחוסים במסגרות שונות, ובערוצים שונים ומגוונים. הקשר לקהילה על כל גווניה והנתינה לה הוא מרכזי גם לתפישתנו וגם למעשינו".

יקב טוליפ ב"כפר תקוה". החל את דרכו בייצור 10,000 בקבוקים בשנה, וכעת הגיע ל-50 אלף


האחראים למיזם. מימין: רועי יצחקי, נטע מיינץ ותמיר ארצי