זה נראה כמו פגישת מחזור: חיבוקים, דמעות, צחוק, תצלומים ובחור גדול וידידותי במכנסיים קצרים ובנעלי ספורט שאירגן את הכל. אבל הבחור במכנסיים הקצרים היה מייקל מור, שסרטו התיעודי החדש, "Sicko", תוקף את מערכת הבריאות האמריקאית באותו זעם שכיוון אל ממשל בוש בסרטו "פרנהייט 11/9".

הנוכחים בהקרנה האינטימית שהתקיימה בשבוע שעבר במלון במנהטן היו אנשי החילוץ שנחלצו לעזרה באירועי 11 בספטמבר 2001. כיום הם סובלים מבעיות נשימה ומתחלואים נוספים שנבעו משהותם בגראונד זירו. בסרט מור לוקח אותם לקובה כדי שיטופלו בבסיס הצבא האמריקאי במפרץ גואנטאנמו - שם, לטענתו, חשודים בטרור זוכים לטיפול רפואי טוב יותר מאשר גיבורי אסון התאומים.

המסע לקובה הוא חלק קטן מהסרט, שמפנה את זעמו אל חברות הביטוח והרוקחות הפרטיות ואל מערכת הבריאות הציבורית ומהלל את הרפואה הציבורית במדינות כגון צרפת ובריטניה. מור ממלא את הסרט בסיפורים כסיפורה של האשה שהביטוח לא כיסה את נסיעתה באמבולנס לאחר תאונת דרכים משום שלא קיבלה "אישור מראש".

אבל קובה מילאה תפקיד ראשי בהמולת הפרסום המקדים של הסרט, משום שנגד הבמאי מתנהלת חקירה של משרד האוצר האמריקאי בחשד שבמסעו הפר את האמברגו המסחרי האמריקאי על קובה. מור הגיב במכתב פתוח שלפיו מדובר ב"ניצול לרעה של הממשל הפדרלי למטרות פוליטיות גסות ואטומות".

רג'י סרוונטס, מאנשי החילוץ הראשונים באסון, שמתגוררת כעת באוקלהומה, אמרה לאחר ההקרנה: "זה היה מוזר". היא בת 46 וסובלת ממחלת ריאות, הפרעת עקה פוסט-טראומטית, דלקות באוזן ובעין ובעיות נוספות שנובעות משהותה בגראונד זירו. על המסע לקובה היא אומרת: "זה נראה סוריאליסטי. באמת היינו שם?"

"המסע פקח לי את העיניים", אומר ביל מאהר, בן 54 מניו ג'רזי, שהיה מתנדב בגראונד זירו. הוא עבר טיפול שיניים מקיף בקובה. "הייתי בור. זכרתי את משבר הטילים בקובה. ואתם יודעים מה? אני מוכן עכשיו לחזור לשם".

דונה סמית, שבאה מדנוור עם בעלה, לארי, דיברה בדמעות. הסרט נפתח בסיפורם הכאוב: בגלל בעיות הבריאות הם נאלצו למכור את ביתם ולעבור לגור במחסן בבית בתם כי לא יכלו לעמוד בהוצאות הטיפול הרפואי, אף שהיו מבוטחים. "מערכת הבריאות היא בושה למדינה שלנו", אמרה סמית למור. "בסרט הזה אתה מחזיר את הכבוד העצמי לכל אמריקאי".

מור מספר כי התברר לו שהממשל האמריקאי מתגאה בטיפול המעולה שהוא מספק לחשודים בטרור המוחזקים בגואנטאנמו. הוא החליט שאנשי גראונד זירו וחולים אחרים שהתקשו לשלם תמורת טיפול בארצות הברית זכאים להזדמנות דומה. "בגואנטאנמו העצורים מקבלים קולונוסקופיות וייעוץ תזונתי", אמר בראיון, "ואילו האנשים האלה בארצות הברית סבלו. אמרתי לעצמי, 'מוכרחים לבדוק אם אפשר להשיג לאנשים האלה אותו טיפול שהממשלה מעניקה לאל-קאעדה'".

וכך יצאה הקבוצה, שכללה שמונה חולים - שלושה אנשי חילוץ מגראונד זירו וחמישה נוספים - בסירה לגואנטאנמו. ממרחק, לעין המצלמות, קרא מור ברמקול שהוא רוצה להביא את ידידיו לטיפול בבסיס הימי. הוא לא קיבל תגובה. "הייתי שם בלב ים עם חבורה של חולים", הוא אומר. "מה יכולתי לעשות?"

הוא פנה להוואנה. הסרט מראה איך החבורה קיבלה טיפול רפואי מרופאים נדיבים. הם לא התבקשו למלא טפסים. הטיפול הרפואי ניתן חינם במדינה הקומוניסטית. אבל האם צוות הצילום האמריקאי קיבל יחס מיוחד משום שהוא צוות צילום אמריקאי? מור והמפיקה, מייגן אוהרה, מתעקשים שלא. "דרשנו לקבל טיפול כמו כל הקובנים, לא יחס מיוחד שמקבלים זרים", אומר מור. ועם זאת, הרופאים ידעו שמצלמים אותם, ולכן קשה לדעת את האמת - אף שסרוונטס אמרה שחזרה לשם לבד, בלי מצלמות, וקיבלה יחס דומה.

למעלה: מייקל מור מחבק את דונה סמית. משמאל: לארי סמית. למטה: מתוך "Sicko". "אתה מחזיר את הכבוד העצמי לאמריקאים", אמרה סמית למור