איור: מיכל בוננו

מיוחד לשבוע הספר - מוסף ספרים מורחב ועמוס כל טוב

דרוש: חבר כנסת שיגיש הצעת חוק לקביעת מחיר קבוע לספר. הסיבה: התחרות המשתוללת בענף הספרים, שהחלה כבר לפני שנים אחדות ומאז רק מחריפה. זהו נושא מורכב: בגלל התחרות הקשה, ענף הספרים מציע כל ימות השנה הנחות ומבצעים, שמורידים את המחיר הממוצע לספר, ובכך מיטיבים עם כיסו של הצרכן. אולם בטווח הארוך המחיר התרבותי יהיה גבוה, ורבים בענף סבורים כי סחרור המבצעים לא יכול להימשך עוד זמן רב.

הנה דוגמה משבוע הספר העברי הנפתח היום, שלכבודו חוללה צומת ספרים סערת מבצעים חדשה. הרשת יצאה במבצע של ספר שני תמורת שקל אחד בלבד, הכולל את ספרי הוצאות הבית של הרשת - כנרת, זמורה ביתן, דביר ומודן. הוצאות אחרות לא יכלו או לא רצו להשתתף במבצע (שדרש מהן הנחה גבוהה במיוחד של 65%). המבצע של סטימצקי לשבוע הספר מתון יותר (הנחה הדרגתית: מ-25% לספר אחד ועד 45% בקניית ארבעה ספרים), ופתוח להוצאות רבות יותר.

תמלוגים מגוחכים

המאבקים בין שתי הרשתות הגדולות, סטימצקי וצומת, מגיעים לכדי מלחמות של ממש. המו"לים מוכרים יותר עותקים כדי לשרוד אבל רובם עומדים במקום מבחינה כלכלית, בזמן שהחנויות מגדילות את רווחיהן. הסופרים מקבלים תמלוגים מגוחכים, הוצאות הספרים הקטנות מתקשות להתקיים, וכך גם הוצאות ספרים גדולות שלא שותפות בדרך זו או אחרת עם הרשתות, וסכנת כליה מרחפת תדיר מעל ראשן של חנויות הספרים העצמאיות.

חוק המחיר הקבוע לספר עשוי לפתור את האנדרלמוסיה הזאת. על פי החוק, הקיים במדינות אחדות, הוצאת הספרים תקבע מחיר אחיד לספר לכל החנויות, ובמשך השנה הראשונה לצאתו לאור לא יהיה אפשר למכור אותו בהנחה. התנאי, כמובן, הוא שמחירו הממוצע של ספר חדש יהיה נמוך יותר מן המקובל היום. המו"לים בישראל גובים היום מראש מחיר גבוה לספר, בין 80 ל-90 שקלים, כי הם יודעים שממילא בתוך שבוע-שבועיים ימכרו אותו במבצע.

חוק המחיר הקבוע אמור לייצב מעט את הענף. בצרפת התקבל החוק הזה ב-1981 והוכתר כהצלחה. קודם לכן המצב שם היה דומה לזה הקיים בישראל היום: ההוצאה היתה מעבירה מחיר מומלץ לספר, וחנויות הספרים היו רשאיות למכור אותו במחיר שבו חפצו. מ-1982 כל הוצאה בצרפת קובעת מחיר לספר לכל החנויות ברחבי המדינה. המחיר נקבע לשנתיים, ובזמן זה אפשר למכור את הספר בהנחה של 5% לכל היותר.

החוק מנסה להבטיח את שוויון האזרחים לפני הספר, נטרול התאגידים המו"ליים מכוחם, הארכת חיי המדף של ספר חדש, וגיוון סוג הספרים היוצאים לאור וסוג ההוצאות והחנויות הפעילות בענף. התחרות על לבו של הצרכן לא נעשית דרך המחיר אלא בעזרת איכות השירות ואיכות התצוגה.

המצב של מחיר קבוע לספר בשנה הראשונה לצאתו לאור קיים היום בתשע מבין 15 מדינות האיחוד האירופי. בצרפת, ספרד, אוסטריה, יוון ופורטוגל הדבר קיים על פי חוק; בגרמניה, דנמרק, הולנד ולוקסמבורג זה מתנהל על פי הסכם מקצועי; ובבלגיה ואיטליה דנים כעת בהצעה.

"הצעד הראשון שישראל יכולה לעשות הוא להוריד את המע"מ על ספרים", אומרת רוזלין דרעי, נספחת לענייני ספרות של שגרירות צרפת בישראל, שמנסה לקדם את הצעת החוק בישראל. דרעי נפגשה עם כמה מהמו"לים הגדולים, שהביעו עניין בהצעה. "ספר הוא לא מוצר מסחרי רגיל אלא מוצר תרבותי וצריך להסתכל עליו אחרת. באנגליה, למשל, אין מע"מ על ספרים, ובצרפת יש מע"מ נמוך של 5% בערך".

להפסיק עם ההנחות

ואולם, כדי לקדם הצעת חוק מסוג זה דרוש לובי מקצועי בכנסת, דרוש פוליטיקאי שהנושא קרוב ללבו, וכמובן דרושה הסכמה והתארגנות של חברי התאחדות הוצאות הספרים בישראל.

דרעי: "דיברתי עם כמה אנשים, למשל, יוסי שריד ושמעון פרס, אבל הם לא פעילים עדיין בעניין. כמובן, זה חוק כללי וכל מדינה מנסה להתאים אותו למציאות שלה. בזמנו הצעתי להתאחדות המו"לים לשלוח נציגים לצרפת כדי ללמוד את הנושא, או להביא לכאן אנשי מקצוע צרפתים ולקיים פה פגישות מקצועיות.

"ישראל זו מדינה שיוצאים בה המון ספרים. אם הצליחו למצוא פתרונות לקידום הקולנוע, למה לא מוצאים פתרון למצב הספרים? בצרפת היום, אחרי אכיפת החוק, יש לענף אורך נשימה. חנויות הספרים העצמאיות נכנסו לאט לאט לתמונה, והיום הן קובעות את חשיבות הספר. הן מגלות את הספרים המוצלחים שרוב הזמן לא נמצאים ברשימות רבי המכר של הרשתות הגדולות".

זה נשמע מבטיח, אך בהתאחדות הוצאות הספרים בארץ מגלים ספקנות. לדברי יו"ר ההתאחדות, רחלי אידלמן מהוצאת שוקן, הסיכוי שחוק מסוג זה יעבור בכנסת הוא קטן. "אותי לא צריך לשכנע. צריך לשכנע את חברי הכנסת, והם לא בטוחים שזה לטובת הצרכן", היא אומרת. "היו ניסיונות לדבר אתם בעבר וזה לא עלה יפה. קשה מאוד להעביר חוקים בנושאי ספרים במדינת ישראל".

אידלמן היא אחד המו"לים היחידים היום שמוכרים את ספריהם במבצע רק בשבוע הספר. הקולגות שלה מנמקים זאת בגב הכלכלי שלה, אבל אידלמן מכירה את הטיעונים האלה ולא מתרשמת מהם. "המו"לים צריכים לקחת את עצמם בידיים ופשוט להפסיק עם ההנחות. בשנים האחרונות הם משתתפים כל הזמן במבצעים, מוכרים לצרכן את הספר בחצי מחיר, הצרכן חי באשליה שהוא נהנה, אבל הם בעצם כורתים את הענף שעליו הם יושבים. אני מציעה לעשות שינוי הדרגתי - תנו הנחה על מבחר מצומצם של ספרים, לזמן מוגבל, אבל לא על כל המבחר כל הזמן".

איריס בראל, מנכ"ל סטימצקי, אמרה לא פעם כי היא תומכת ברעיון של מחיר קבוע לספר לזמן מוגבל. לעומתה, אבי שומר, מנכ"ל צומת ספרים, לא מבין על מה המהומה. "אם החוק יעבור - לנו זה לא ישנה אבל הציבור יפסיד", הוא אומר. "עשינו דבר אחד בענף: הורדנו את מחיר הספרים. אנשים קונים יותר ספרים וכל המו"לים מוכרים יותר. למה צריך להחזיר את המצב אחורה?"

הוצאות הספרים, הוא אומר, במצב מצוין. "הן מוכרות 100 אלף עותקים במקום 20 אלף. תשאלי כל סופר מה חשוב לו, להרוויח יותר או למכור יותר? מבצעים יש בכל תחומי המשק. מה ההבדל בין ספרים ובין מוצרי חשמל? גם הקאמרי נותן כרטיס שני חינם, כי הם רוצים שיותר אנשים יבואו לראות את ההצגות. סטימצקי בעד הצעת החוק, כי אין להם אינטרס להתחרות. אבל יהיה קשה להילחם היום בכלכלה חופשית".

שקל לספר

האם קהל הקוראים באמת רק יפסיד? היום הקהל אמנם משלם פחות על כל עותק, אבל במידה מסוימת ניטל ממנו חופש הבחירה. רוב הקונים יעדיפו באופן טבעי לקנות ספרים שנמצאים במבצע, מאשר להתעקש על ספרים שחשבו לקנות מראש אך נמכרים במחיר מלא. מלכתחילה הבחירה מצטמצמת לספרים שהרשת בוחרת לקדם.

ומי הם הנפגעים העיקריים של שיטת המבצעים? הסופרים. כשספר נמכר במבצע - הסופר סופג את ההפסד דרך התמלוגים. הדברים הגיעו לידי כך שסופרים מקבלים לפעמים דיווחי תמלוגים, ונדהמים למצוא בהם סכומים מגוחכים עד כדי שקל אחד לעותק.

"זה בדיוק מה שקרה לי", אומרת הסופרת יהודית רותם. היא קיבלה דיווח על התמלוגים שהצטברו בחצי השנה הראשונה לצאת ספרה האחרון "כמיהה", ו"פתאום אני רואה שקיבלתי נורא מעט. שאלתי איך יכול להיות, ובהוצאה אמרו לי שרוב המכירות היו במבצעים או במכירות מרוכזות. בפעם הראשונה שאמרו לי את זה ממש נעלבתי, אבל אחר כך אמרו לי 'נמכור 20 אלף עותקים, תקבלי 20 אלף שקלים, זה עדיף מאשר לא למכור בכלל'. סופרים כל כך שמחים לכתוב ולפרסם, שכל עניין המכירות והכספים הוא עינוי בשבילם, ובהוצאות יודעים את זה. אבל ברור שזה בעייתי כי אנחנו חיים מזה. אני בפירוש חיה מהכתיבה שלי".

גם הסופרת יוכי ברנדס אומרת דברים דומים: "בספרים הראשונים שלי אמרתי אמן על כל המבצעים שההוצאה עשתה, כי התשוקה העיקרית שלנו היא שיקראו אותנו. אבל קלטתי במשך הזמן ששיעור עצום מהספרים שלי נמכרים בכל מיני מבצעים ואז התמלוגים זעומים, לפעמים זה שקל לעותק. אני ברוך השם מוכרת יפה ויש לי חוזה יפה עם ההוצאה. בספרי האחרון הכנסתי מראש סעיף לחוזה, שלא עושים שום מבצע מבלי לקבל את רשותי. בינתיים אין לי מסקנות ברורות. המכירות יותר אטיות, אני מודה. מצד אחד, זה טוב שאנשים קונים יותר ספרים, אבל חייבים למצוא לזה איזון, זו הפרנסה שלנו. אני משווה בין הספר הראשון שהוצאתי לפני עשר שנים, ובין מה שקורה היום. עכשיו אנחנו במכירת חיסול".

"זה תפקידה של התאחדות המו"לים במדינה מתוקנת להגיע להסכם שיגן על כולנו", אומר דב איכנולד, מנכ"ל ידיעות ספרים, "וזה תפקידו של הממונה על ההגבלים העסקיים להתערב. כשהסופרים סובלים - ההוצאה סובלת לא פחות. כולנו באותה סירה. התמלוגים שלהם נגזרים מהתקבולים של ההוצאה, והתקבולים נגזרים מהמבצעים בחנויות.

"היום בחנות ספרים נורמלית ספר לא נמכר אם הוא לא במבצע. גם הסופר הכי חשוב לא כותב את הספר בשביל שיישב במחסן. אפשר למכור ספר במחיר מלא ולא להשתתף במבצעים, אבל אז הוא לא מוצג כמעט בחנות. הוא לא נמצא לא בשולחן המרכזי ולא בשולחן המשני ולא בפנים, אלא על מדף שכוח אל בסוף החנות, ובמקום 50 עותקים יש רק שלושה עותקים מסכנים. הקורא לא עד כדי כך בררן - הוא ייקח ספר אחר שנמצא מולו במבצע. לדעתי, 80% מהמכירות בחנויות הם ספרים שנמצאים במבצע. התאחדות המו"לים חייבת לאגד את המו"לים ולהוציא לפועל את החוק הזה".