אחרי שנים של שיפוצים, הושלמו סוף סוף עבודות ההרחבה של מוזיאון פראדו בבירת ספרד. 12 שנים אחרי ההחלטה לבצע את מתיחת הפנים, ובתום פולמוס ציבורי נוקב, יצירות של אמנים דגולים כגויה, אל גרקו וקראוואג'ו, שנשמרו במרתפים ולא הוצגו עד כה, יוכלו לראות אור.

טקס החנוכה החגיגי בנוכחות המלך חואן קרלוס אמנם מתוכנן להתקיים רק בסתיו הקרוב (30 באוקטובר), עם פתיחת תערוכה של הציור הספרדי במאה ה-19, אבל למבקרים קצרי רוח ניתנת הזדמנות להתרשם מאגפי המוזיאון המחודש בכל סוף שבוע, עד 1 ביולי. בתאריך זה הם ייסגרו מחדש להשלמת ההכנות ליום הפתיחה הרשמי.

בתום השיפוץ, שנמשך חמש שנים ועלה יותר מ-152 מיליון יורו, גדל חלל התצוגה של אל פראדו, כפי שהוא מכונה בפי בני מדריד, ביותר מ-15 אלף מ"ר, כמעט מחצית משטחו הקודם, רובם תת-קרקעיים. המוזיאון נושק עתה לגן "אל בואן רטירו" וכולל בתחומו גם את אכסדרת מנזר לוס חרונימוס מהמאה ה-15 ואת מבנה מוזיאון הצבא.

מלאכת ההרחבה הופקדה בידי רפאל מוניאו. האדריכל בן ה-70, יליד טולדו, הקפיד להישאר נאמן לאופיו המקורי הקלאסי של המבנה, שתוכנן במאה ה-18 בידי חואן דה וילנואבה כמוזיאון לבוטניקה ולזואולוגיה. בעבודתו הוא נמנע משילוב אלמנטים מודרניים, דוגמת פירמידת הזכוכית של יהו מינג פיי שהוצבה בחזית מוזיאון הלובר בפאריס, או שיגיוניים כמו במוזיאון גוגנהיים של פרנק גרי בבילבאו. "בימים שארכיטקטים חותרים לראוותנות, השכיל מוניאו לגבור על האגו שלו תוך הפגנת כבוד כלפי הקיים", אמר מנהל מוזיאון פראדו, מיגל סוגאסה, לעיתון השווייצי "לה טן".

בשנים שחלפו מאז הוחלט לבצע את השיפוץ המקיף ביותר בתולדות המבנה, ב-1995, נאלצו המתכננים להתמודד עם מבול של התנגדויות ועיכובים פוליטיים, מקצועיים ומשפטיים. אבל בעיני סוגאסה, זה היה אך טבעי, שכן אל פראדו הוא לדבריו אייקון תרבותי מקודש לספרדים, "ובסופו של דבר, יצאנו מזה לא רע".

רבים במדריד זוקפים את הצלחתה של תוכנית ההרחבה לתפישתו של מוניאו, שחיפש "מידה נכונה של התערבות" במבנה, תוך השתלבות הרמונית בסביבה. אבל כוונתו לכלול את האכסדרה של כנסיית לוס חרונימוס בתחום המוזיאון, ולהפוך אותה לרחבה להצגת פסלים, עוררה התנגדות עזה. קבוצת תושבים אף ניסתה לבלום את המהלך בבית המשפט, אבל נכשלה.

ראשי המוזיאון מרוצים מהתוצאה ומקווים שמתיחת הפנים תשים קץ לבעיית פקקי התנועה של המבקרים. מוזיאון פראדו מכיל את אחד מאוספי האמנות העשירים בעולם והוא יעד התיירות השלישי בחשיבותו בספרד; קרוב לשני מיליון בני אדם מבקרים בו בכל שנה. הפראדו ניצב בלבה של מדריד, ויחד עם מוזיאון המלכה סופיה ומוזיאון טייסן-בורנמיסה הסמוכים מרכיב את "משולש הזהב של האמנות" בבירה.

בינתיים תושבי מדריד כבר טרודים בסוגיה חדשה הקשורה לאל פראדו, או ליתר דיוק לאחד מגדולי האמנים המוצגים בו - פרנסיסקו גויה. ספר חדש של חוקרת האמנות מנואלה מנה, "הדוכסית מאלבה, המוזה של גויה. מיתוס והיסטוריה", מנתץ את אחד המיתוסים הרומנטיים המפורסמים בתולדות האמנות: לסיפור האהבה בין הצייר לבין "המאיה העירומה" ו"המאיה הלבושה", היא אומרת, אין כל בסיס היסטורי; זו רק אגדה אורבנית.

אגף חדש במוזיאון ליד מנזר לוס חרונימוס. חלל התצוגה גדל בכ-15 אלף מ"ר