האם הסיכויים לרזות בעזרת מאמן אישי טובים יותר מהסיכויים לרזות בהדרכת דיאטנית? לא ברור, אבל כפי שלכל תחום על פני האדמה יש היום קואוצ'ינג, כך כמובן גם לבעיה שמטרידה כה רבים שאינם משלימים עם ממדי גופם.

אחת המאמנות הרבות בתחום, ענת לובלינסקי, מכנה את עיסוקה "אימון לחשיבה רזה". "אצל רוב האנשים שפונים אלי הבעיה אינה להתחיל בדיאטה, אלא לשמר את התוצאות", היא אומרת. הבעיה שלהם, לדבריה, "נובעת ממחשבות שמנהלות אותם. מכך שהם לא מאמינים בעצמם, מניסיון העבר, שבו אף פעם לא הצליחו". יחד עם המטופלים, שהיא מכנה מאומנים, "אנחנו מבינים מה מנהל אותם, מה גורם להם לאכול. רבים חושבים שבדיאטה אסור לאכול, שדיאטה זה דבר נורא; וכך, רק הם חושבים על דיאטה, ומיד רצים למקרר לאכול".

באימון, היא מסבירה, האדם מציב לעצמו מטרות. מעבר לכמה אני רוצה לרדת במשקל, השאלה היא מה יהיה שם כשארד; אילו חיים יהיו לי, ולמה אני בעצם רוצה לרזות".

תוכנית האימונים נבנית כמו בתחום הספורט, מציינת לובלינסקי, במקור מאמנת כושר ובעלת תואר שני במדעי החברה, שלמדה קורס אימון של האוניברסיטה הפתוחה. "כמו שכדי להיות בכושר צריך ללכת לחדר כושר ולהתעמל, גם פה צריך להתאמן, לשנות הרגלים שנוצרו במשך כל החיים". ואם למישהו היו אשליות היא מבהירה: "אי אפשר לקום בבוקר ולהיות רזה".

בתוכנית אימונים אישית היא נפגשת עם המטופל אחת לשבוע; כל פגישה עולה 250 שקלים. מלבד זאת היא מקיימת סדנאות, העולות כ-1,000 שקל ל-10 מפגשים. "אני מלמדת לעבוד על מחשבות חיוביות", היא אומרת. "אני מביאה את האדם להבין שאם הוא לא הצליח עד כה, זה לא אומר שכך יהיה גם בעתיד. לאט לאט משנים את ההרגלים שלו, עד שהוא עושה שינוי באורח חייו. ולא שבשנה הבאה הוא יצטרך ללכת שוב לחפש דיאטה", היא טוענת, "כי הוא קיבל כלים להתמודד עם המשברים גם בעתיד".

תפריטים לובלינסקי אינה מספקת. "אני לא דיאטנית ואני לא אומרת מה לאכול. למאומן כבר יש דיאטה, זו לא הבעיה. הבעיה היא איך מתנהלים עם האוכל".

לדוגמה היא מספרת על צעירה ששקלה כ-100 ק"ג. היא נהגה להימנע מלאכול כל היום, כדי שלא להיראות אוכלת בפומבי, ובשובה הביתה היתה זוללת בלי הפסקה עד השעות הקטנות של הלילה. חלק מהאימון היה ללמד אותה לאכול ליד אנשים.

פן אחר הוא כמובן ספורט. יחד עם המאומנים, שרובם ככולם לא נוטים לפעילות גופנית, היא מחפשת תחום שבכל זאת ימשוך אותם. "אני מבררת איזו פעילות הם אהבו כילדים, אולי כדורסל או שחייה".

עניין נוסף שבולם את ההרזיה הוא הדימוי הגופני. "יש כאלה שבמובן מסוים נוח להם עם השומן, גם אם הם רוצים כל כך להיפטר ממנו", אומרת לובלינסקי. למשל, אשה שמנה שנהגה להתאפר, להתלבש יפה, תמיד יצאה מהבית מטופחת להפליא ונהנתה ממחמאות כמה יפה היא נראית "אף על פי שהיא שמנה". לדברי לובלינסקי, "כשרזתה ויכלה להסתפק בג'ינס וחולצת טי ולצאת מהבית בלי המסיכות, היא הרגישה פתאום לא בטוחה; התגעגעה למקום של השומן. היא אמרה: 'כל החיים רציתי להיראות ככה, וכשאני שם אני סתם כמו כל אחת'".

כמו כל העוסקים בתחום, לובלינסקי אומרת שלא מדובר בעוד דיאטה, אלא בשינוי אורח החיים ובשינוי הדרך שבה מביטים בדברים. אבל למה בעצם מאמנת כושר נטולת השכלה דיאטנית עוסקת בתחום זה? שוב, כמו אחרים העוסקים בתחום, לובלינסקי מספרת שמקור העיסוק הזה בניסיונה האישי: "גם אני עברתי תהליך דיאטה ורזיתי אחרי הרבה מאבקים".

רוב הפונים אליה הן נשים, והפגישות אתן מתקיימות בבתי קפה דווקא. האם הן מזמינות גם עוגה? לא, צוחקת לובלינסקי, "רק קפה. לידי הן לא יזמינו עוגה". מלבד הפגישות השבועיות היא מלווה אותן במשך השבוע בטלפון.

ולמה להן לבחור במאמנת ולא בדיאטנית שגם נותנת תפריטים? "מאמן עוזר לאדם לעשות את השינוי בעצמו", היא אומרת. "אני לא אומרת: עכשיו תאכלי ככה וככה, עכשיו תעשי ספורט. הרבה אנשים מצליחים בדיאטה נקודתית כי הם מקשיבים למישהו שאומר להם מה לעשות. כשהם נפרדים ממנו, הם חוזרים להרגלים הישנים. כשיש הבנה של הסיבות למצב, זו כבר 50% מהדרך. אתה יודע שזה לא שאתה דפוק ולא מצליח, אלא העניין הזה מנהל אותך. אם אתה מבין שזה במחשבות שלך, אתה יכול לשנות את זה".

איור: אורית ברגמן