כשבודקים את מצב איכות האוויר בערים הגדולות בישראל ואת הטיפול בפסולת ובמפגעים סביבתיים נוספים, מתברר שהמציאות עגומה למדי. תושביהן של רוב הערים הגדולות חשופים לזיהום אוויר בריכוזים המסכנים את הבריאות. רק חלק קטן מהפסולת הביתית עובר מיחזור ורוב פסולת הבניין מגיעה לאתרים פיראטיים או מושלכת בצדי דרכים. בשום עיר לא נעשה כמעט מאמץ יעיל לחיסכון באנרגיה או במים, כאילו היתה ישראל משופעת במים ובמחצבים.

לאחרונה מנסות הרשויות המקומיות, בינתיים באמצעות הצהרת כוונות והכנת תוכניות, להוכיח שהן מנסות לשפר את המציאות הסביבתית. בחודשים האחרונים החלו כמה יוזמות סביבתיות שמוביל פורום 15 הערים הגדולות, גוף האמור לגבש מדיניות מתואמת לערים כמו תל אביב, רמת גן, חיפה וחולון.

אחת היוזמות היומרניות ביותר היא השתתפות בפרויקט אירופי שמטרתו צמצום פליטה של גזי חממה. לדברי מנכ"ל הפורום, עו"ד איתן עטיה, ערים רבות באירופה כבר הצטרפו לפרויקט, המחייב רשויות לפעול להקטנת פליטתם של גזי חממה, על פי יעדים כמותיים ולוחות זמנים מוגדרים. האירופים מקיימים מעקב אחר קיום האמנה ובודקים אם הערים עמדו בהתחייבות שקיבלו עליהן.

עטיה מודה שהערים בישראל אינן נמנות עם התורמות הגדולות בעולם לפליטת גזי חממה ויש להן לא מעט בעיות סביבתיות דחופות חוץ מגזים אלו. אבל הוא מציין שבעצם מדובר בהשגת יעדים נוספים כמו צמצום בזיהום אוויר וחיסכון באנרגיה, שהם האמצעים ההכרחיים להשגת הקטנה של פליטת גזי החממה.

האמצעים שמדובר בהם הם מעבר לשימוש חסכוני בחשמל, הכולל תאורת רחוב המבוססת של מתקנים סולאריים. בנוסף לכך, מוצעים נטיעה נרחבת של עצים כדי לסייע באגירת פחמן שהוא הבסיס להתחממות ועידוד גינות ירוקות בגגות בתים. גינות אלה, שכבר הוקמו בכמה בנייני משרדים, מספקות בידוד למבנים ומייעלות את השימוש באנרגיה. לדברי עטיה, הפורום ביקש לקבל הצעות מחברות מקצועיות כיצד להתקדם בנושאים אלו והוא גם מתכוון לקיים סקר צריכת חשמל בערים הגדולות.

יוזמה נוספת של פורום ה-15, שבה תומך גם המשרד להגנת הסביבה, היא ביזור סמכויות הנתונות כיום בידי משרד התחבורה. כיום רשות עירונית אינה יכולה לתכנן תחבורה ציבורית יעילה יותר ואפילו לא לאשר בעצמה הצבת תמרורים. כל הסמכויות בנושאים אלו מוסיפות להיות מרוכזות במשרד התחבורה. על פי הצעת פורום ה-15, יפעלו בישראל כמה רשויות תחבורה מטרופוליניות, שבהן יהיו חברים נציגים של עיריות ומשרדי ממשלה. רשויות אלו יוכלו לעסוק בתכנון תחבורתי הכולל הסדרת נתיבים לתחבורה ציבורית או הגבלת כניסתם של כלי רכב מזהמים.

הצעד שנראה כרגע כבעל התרומה המעשית ביותר לשיפור בביצועים הסביבתיים של הרשויות המקומיות הוא תקנות לפינוי פסולת בניין, שהפורום ועמותת "אדם טבע ודין" מנסים לאשר בכנסת. תקנות אלו אמורות לחולל מהפך ביחס הרשויות לפסולת זו. הן יחייבו את הרשות לדאוג לאספקת כלים לפינוי פסולת הבניין ולפינוי הפסולת עצמה לאתרים מורשים. מימון פעילות זו ייעשה באמצעות אגרה שישלמו יצרני הפסולת (הקבלנים), וכך יובטח פינוי מסודר ויעיל. בימים הקרובים אמורים הפורום והעמותה הסביבתית לתאם את נוסח התקנות עם המשרד להגנת הסביבה ולהגישן לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת.

חשופית על היד

ילדים המתגוררים בערים חולפים בכל יום ליד בעלי חיים קטנים ומרתקים, המשוטטים בחצרות, מטפסים על הקירות או חיים על עצים. כעת יש להם הזדמנות לערוך אתם היכרות אינטימית יותר בעזרת ספר חדש, "טיולים קטנים בעיר גדולה". זהו ספר על טיולי טבע עירוניים לילדים, או ליתר דיוק - גיחות קצרות לפינות ירוקות בעיר. הוא נכתב בידי ארדית ביטמן-רינג, העוסקת בהדרכת חוגי טבע, והתפרסם לאחרונה בהוצאת מודן.

בספר אפשר לפגוש בין השאר שבלולי שדה (חלזונות), גמל שלמה או סרטן קטן הנקרא כדרורית, בגלל יכולתו להתכדר ולהגן על עצמו מפני התייבשות וטורפים. תפקיד מרכזי בספר, בגלל נוכחותה הפיסית הייחודית, שמור לחשופית, הידועה יותר בכינוי שבלול בלי בית. החשופית היא מין של שבלול, שקונכייתו הזעירה והמנוונת חבויה בתוך גופו. היא רגישה מאוד להתייבשות ופעילה רק באוויר לח ביותר.

הספר מתאר את בעלי החיים בגרסה למבוגרים ולצדה, גרסה פשוטה יותר לילדים. הוא מסביר כיצד להתבונן בבעלי החיים ואף לגעת בהם בלי סיכונים למתבונן או לבעלי החיים עצמם. אפילו החשופית שופעת הריר יכולה לבלות על יד זהירה של ילד עירוני. "נכון, החשופית מכוסה בריר, אבל הוא לא מסוכן ולא מזיק", כותבת ביטמן-רינג. "נרים את החשופית בזהירות בעזרת האצבעות ונגלה שגופה אינו רך כפי שהוא נראה. נחזיק אותה על כף היד ונראה איך היא מתחילה לנוע לאט. התחושה נעימה ומדגדגת".

מתוך ספרה של ארדית ביטמן-רינג, "טיולים קטנים בעיר גדולה". "החשופית מכוסה בריר לא מסוכן"