בבת ים תיפתח ביום שני הביאנלה הראשונה לאדריכלות הנוף העירוני תחת הכותרת "אירוח". התערוכה תתפרש על פני כ-20 אתרים במרכז העיר, שיהפכו תחת ידיהם של אדריכלים, מתכנני ערים, אמנים ומעצבים המשתתפים בתערוכה ל"חדרי חוץ, הרחבה של חלל הבית ומעבדה לאפשרויות מפגש ויצירה בין האמנים לקהילות בבת ים ולציבור הרחב", כדברי האוצרות, תמר דראל-פוספלד, סיגל ברניר ויעל מוריה-קליין. "מצאנו את בת ים מקרה מבחן מרתק", הן אומרות, "עיר מדהימה מבחינת הפוטנציאל שלה, בניגוד לדימוי שאולי יש לה עדיין בתודעה הציבורית".

בעבור בת ים, שהמרקם העירוני בה צפוף ביותר, אחד המרקמים האורבניים האינטנסיוויים בארץ - "פיתוח מרחב ציבורי הוא צורך קיומי והעיר קיבלה על עצמה להיות גורם משמעותי בקידום איכות חיים בסביבה העירונית", כדבריו של ראש העיר, שלומי לחיאני. בשנים האחרונות לחיאני עושה רבות למימוש הפוטנציאל, המפתיע יש לומר, הטמון בעירו. ואכן, באוויר כבר הופרחה השמועה שבת ים היא הדבר החם הבא. בינתיים "זו עיר שעוד לא גילו את היתרונות שלה", מציינות האוצרות, המשוכנעות שמי שיגיע אליה עוד היום יבחין שהיא "תתגלגל מהר מאוד קדימה".

הביאנלה עצמה תתקיים רק באפריל 2008, ועוד חזון למועד. אבל חרף היתרונות וההבחנות, צירוף המלים "בת ים" ו"ביאנלה" עדיין מחייב ככל הנראה הערכות מוקדמת מהמקובל, והדרך ארוכה למימוש הפוטנציאל; במיוחד בשכונות הגובלות בנתיבי איילון, שהפכו את חיי הדיירים לבלתי נסבלים, פגעו אנושות באיכות החיים ובערך הדירות - המרווחות באופן יחסי בשכונות מתוכננות יפה עם שטחים מוריקים נדיבים - וגרמו לנטישה המונית של דיירים, שלא זכו לקבל כדבריהם אפילו מיגון אקוסטי ראוי לשמו או פיצוי כספי הולם. כך שלביאנלה יש הרבה לעשות בבואה העירה לבת ים.

אירוע הפתיחה יתקיים בכמה תחנות בעיר וישתתפו בו אנשי ציבור ואקדמיה, אמנים ואדריכלים מחו"ל שהוזמנו להשתתף בביאנלה. האירוע יתחיל בכנס מקצועי באודיטוריום בבניין אשכול פיס המקומי בהשתתפות האוצרות, שיציגו את הרעיון מאחורי הביאנלה, יימשך ב"סלון אירוח" בגן הי"א המוריק והנאה בהשתתפות האורחים המוזמנים מחו"ל, ויסתיים בטקס רשמי בטיילת, ספינת הדגל העירונית - והכעורה למדי, עם כל הפופולריות המוכחת שלה.

אוצרות הביאנלה עצמן מוצאות חן "בבנאליה השקטה של העיר שדווקא משום שאין בה משהו אקסקלוסיווי, היא יוצרת נעימות". על כתפיה של הביאנלה הוטל, אם כן, לשכנע את הלא משוכנעים באיכויותיה הנעלמות של בת ים, שאכן מתגלות לעין כבר בסיור מקדים, אמנם במשורה ובתמהיל מאתגר. על מטרת הביאנלה הן אומרות: "אין לנו רצון למתג את העיר, שזה דבר נלעג הלקוח מתחום הפרסום, וגם לא ליזום פרויקטים שלוקח שנים לאשר, אלא ליצור סדרת אירועים שייצרו יחס חדש לסביבה בעיר".

במקור, ביקש לחיאני לשדרג את התדמית של בת ים בדרך המקובלת של הקמת מוזיאון חדש לאמנות בעיר. אולם מנכ"ל קרן ברכה, מרטין וייל, שהוזמן לייעץ, הביע חשש שבת ים תתקשה להתחרות בתל אביב בתחום האמנות, וגם שאינה בנויה לתחזק מוזיאון במשך זמן. כתחליף הציע תערוכת גינות שתבטא, כדבריו, את "המודעות הצומחת לאיכות הסביבה וההזדמנות לפעילות קהילתית בעיצוב הנוף העירוני". האוצרות מינפו את הרעיון מסתם תערוכה לביאנלה, ומתצוגת גינון למושג "חדרי אירוח" הסקסי יותר, ויצאו לדרך.

"חדרי האירוח", שמשתתפי הביאנלה יתבקשו לטפל בהם, הם בממדים שונים וממוקמים באזורים המתמצתים את המגוון הפיסי והאנושי בעיר. בהם אתרים לאורך הטיילת ובים עצמו, בשכונת באבוב החרדית, על גדות האיילון, באזור התעשייה והמלאכה המקומי, בחניון הקניון, בכיכר העירייה, ברחבת המוזיאון העירוני ועל גג בניין שירותי הבריאות, שאם רוצים - גם הוא חלל ציבורי בזכות עצמו. האוצרות מסבירות כי בניגוד לרוב הביאנלות המתייחסות לעיר כאלה חלל תצוגה, "הכוונה כאן היא להפוך את התצוגה לחלק מהעיר".

בסיורי ההכנה שלהן בבת ים, שאינה עיר מגוריהן, גילו האוצרות כי "דעתנו על בת ים טובה בהרבה מזו של תושבי העיר. מצאנו עיר מרתקת, עיר ללא מרכז ברור וללא הייררכיה מוגדרת. בבית ים בוכים על זה, אבל בעינינו זאת האטרקציה של העיר שבה מוזיאון גובל בבלוקים של שיכון ואפילו בניין העירייה צץ פתאום בין בנייני מגורים". ייחודה של בת ים, הן מציינות הוא "בקז'ואל שלה ואסור לנסות להמציא אותה כמו את העיר הלבנה של תל אביב". זה לא הימור פרוע שבת ים היתה ששה לייצא לא מעט קז'ואל בתמורה לקצת עיר לבנה, גם אם הלב התל-אביבי המפונק כבר גס בה.

בניין עיריית בת ים - יצירתם האוונגרדית של האדריכלים נוימן, שרון והקר מ-1963 - הוא לכל הדעות הפתאומיות בהתגלמותה. זהו תכשיט אדריכלי יקר מציאות בכל מציאות, ולא רק בזו הבת-ימית, וזאת חרף תפקודו הלקוי וההזנחה וההרס הממושכים שלהם נפל קורבן. הביאנלה היתה יכולה להיות הזדמנות חייה של בת ים להחזיר לעצמה את האוצר האבוד הזה, שבו התעללה במשך שנים, ולתלות אותו על החזה בגאווה מוצדקת, לא לפני שימורק כהלכה ויוכשר לתפקיד אחר (העירייה ממילא מתכוונת לעבור לבניין חדש), ההולם את כישוריו. עד אפריל הכל פתוח ועוד לא מאוחר.

מלמעלה: שיכון בבת ים; קו החוף של העיר; בניין העירייה וגג של בניין בעיר