כמו פיל לחנות חרסינה נכנסת עיריית תל אביב לגן יעקב שבין היכל התרבות, הבימה וביתן הלנה רובינשטיין, ובידה תוכנית "לשימור ושחזור" הגן שיזמה והיא מקדמת בימים אלה בוועדות התכנון. כמו בפרשת היכל התרבות, גם כאן מאחורי הכותרת המבטיחה "שימור ושחזור" עומדת למעשה תוכנית לשינויים משמעותיים בגן, המאיימים על מלאכת המחשבת האדריכלית-טופוגרפית-נופית-אורבנית המדויקת והשברירית הזאת, היחידה במינה בארץ, ועל הרבה ממה שבזכותו הוא ראוי לשימור ושחזור. כמו היכל התרבות, גן יעקב כלול בתוכנית השימור העירונית שמתגלה בכל פעם מחדש כמטריית הגנה מחוררת ביותר.

החשש לגורלו של גן יעקב צף במשך שנים בכל פעם מחדש. פעם בגלל הזנחה ופעם בגלל עוד סבב שיפוצים ורעיונות הרסניים. הפעם החשש כבד מתמיד, באותה מידה שהתוכנית מקיפה ורצינית ורבים מבין מקבלי ההחלטות הקובעים חפצים ביקרה ובמימושה לקראת שנת ה-100 ליסוד העיר. עיקרה של התוכנית, כפי שהוצגה בשבוע שעבר לוועדה המקומית לתכנון ולבנייה, הוא "פיתוח מעבר ישיר בין שדרות ח"ן לכיכר התזמורת". מההדמיות, המתפרסמות כאן לראשונה, אפשר ללמוד על מהפך של ממש. שכן במתכונת החדשה הגן יהפוך מגן אינטימי לגן פתוח, ומ"הפרעה" מכוונת לזרימה העירונית, לחלק בלתי נפרד מהזרימה והשטף. מה יותר רחוק מזה מגן יעקב.

זהו לא שינוי של מה בכך, כפי שהתיאור המינורי מנסה לשווק. מה עוד שהוא כרוך בפעולות בלתי הפיכות, בשינויי מפלסים ושינויים אדריכליים (קטנים אך משמעותיים). ומעל הכל, בהרס הרמפה המובילה מרחוב דיזנגוף למרפסת העליונה. הרמפה, החוסמת למעשה את המעבר הישיר דרך הגן, היא מרכיב בפילוסופיה שלו ואחראית במידה רבה למה שהוא - גן שמעולם לא הבטיח את הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות, אלא הציע את עצמו כמעבר לא ישיר ולא מובן מאליו. גן שלא נועד למעבר נוח לרבים (וגם לא לפיקניקים או למשחקי ילדים), אלא למי שמוכנים לוותר על נוחות מתבקשת, ומרגישים נשכרים. עד כמה שזה נשמע לא לגמרי דמוקרטי. הרמפה תיבנה מחדש במפלס הרחוב כ"מעבר ישיר".

גן יעקב, ובמידה מסוימת גם היכל התרבות, תמיד נחשב אבן נגף בדרך למימוש רעיון "טבעת השדרות" המנסר זה שנים בחללו של עולם התכנון בתל אביב. עיקרו, חיבור השדרות המרכזיות בעיר - רוטשילד, ח"ן ובן גוריון - לטבעת רציפה מים לים, משדרות רוטשילד בדרום-מערב לשדרות בן גוריון וכיכר אתרים בצפון-מערב. טבעות, כמו "צירים", הן קלישאות חביבות על מתכננים שמאפשרות להם להתעלם מהנעשה בשטח או במקרים קיצוניים לרמוס את הנקרה בדרך. תל אביב היא סרבנית צירים ידועה. לזכותו של גן יעקב ייאמר שמנע בגופו את מימוש הקונספציה. יש להודות גם בהיגיון שבה. אבל לא כשגן יעקב הוא הקורבן.

כעת, כשהקלפים נטרפים במתחם היכל התרבות-הבימה וחגיגות ה-100 לתל אביב נושפות בעורף, נמצאה שעת הכושר להסיר את "המכשול" ולדהור. מהבחינה הזאת הסיפור של גן יעקב הוא מהדורה שנייה לסיפור היכל התרבות. שני אוצרות האדריכלות הללו גם יחד לא הולמים יותר את הטעם השליט. הכללתם ברשימת השימור ואולי עצם קיומם, הוא לצנינים בעיני פרנסי העירייה ומקבלי ההחלטות. עובדה שהוזנחו עד עפר, באופן שיטתי, אולי גם מכוון. וכשמגיע רגע האמת, הם נופלים קורבן לשינויים והרס במקום שישומרו וישוחזרו, ללא מרכאות. כי כמה גני יעקב והיכלי תרבות כאלה כבר יש.

גן יעקב נחנך ב-21 באפריל 1964. הוא הוקם על שטח של שלושה וחצי דונם שנועד במקורו להקמת מוזיאון תל אביב (שנבנה בסופו של דבר בשדרות שאול המלך). את הקמתו יזמה העירייה והוא תוכנן על ידי האדריכל יעקב רכטר בשיתוף הגנן העירוני אז, אברהם קרוון. הגן נקרא על שמו של יעקב סוראסקי, בנו של הבנקאי אליאס סוראסקי ממקסיקו שתרם להקמתו. הוא נבנה בשלושה מפלסים הקשורים ביניהם בגשרים כדי לשמור על עצי השקמה העתיקים - הגזע של אחד מהם ממולא כעת בבטון מחשש שיקרוס - וכדי להגדיל את שטחו.

על תוכנית הפיתוח הנוכחית הופקדה אדריכלית הנוף ליטל סמוק-פביאן ממשרד ת.מ.א. במסגרתה ישוחזרו וישופצו בין היתר הפרגולות ומבנה החנויות בשדרות תרס"ט, תותקן תאורה חדשה "תיאטרלית אבל לא חזקה מדי" (אולי לא תפריע לחסרי הבית) ויוסרו תוספות בנייה פולשניות. כמו כן ישוחזרו הערוגות המקוריות ועד כמה שאפשר בתנאי הזמן הזה, גם חלק מהצמחייה. כולל הוויסטריה הסינית המרהיבה. אלו הבשורות שנשמעות טובות. לו היה אפשר להסתפק בהן, ובתחזוקה הולמת וארוכת טווח. העדר תחזוקה הוא זה שמבריח רבים מהגן ולאו דווקא העדרו של "מעבר ישיר". אבל המלים "להסתפק" ו"תחזוקה" הן למרבה הצער סימן ריק בשבילנו ובמקומותינו.

ביקור במתחם בימים אלה הוא חוויה מעציבה ביותר. מצבו של גן יעקב בשפל המדרגה. אתר הבנייה כולו נראה כאזור אסון, ללא מאמץ מינימלי למזער את הפגע כנהוג במדינות שמקימות תיאטראות. אחר כך מתפלאים - או לא - שבניין הבימה ייראה כמו שייראה. היכל התרבות מבחוץ רחוק רק צעד מגרוטאה ויישאר כזה גם בתום הבנייה והשיפוצים, עד כמה שקשה להאמין. תיאוריות קשר טוענות בתוקף שדרדורו מכוון מלמעלה, עד שיקרוס תחתיו ואז לא יהיה יותר על מה לדבר.

גן יעקב בתל אביב. דרושה תחזוקה הולמת


הגן כפי שהוא אמור להיראות בתום השיפוץ. מבטים משדרות ח"ן