"פתרון זמני"? אל תצחיקו. "אין כאן שום קשר לתכנון גן יעקב ולתפקודו"? על מי עיריית תל אביב מנסה לעבוד? החניון בגן יעקב הוא צעד ראשון בהכחדת הגן כפי שהכרנו אותו. זהו צעד בלתי הפיך, ושלא יספרו ש"מדובר בפתרון זמני בלבד, לכחודש". את מדרגות הכניסה לגן מכיוון שדרות ח"ן, שנקברו מתחת ליציקת אספלט ברברית, לא יהיה אפשר להשיב על כנן. הריסתן היא חלק בלתי נפרד מ"התכנון" המחודש של הגן - תכנון שעדיין לא אושר, אבל העובדות כבר נקבעות בשטח.

הרס הגן כבר בעיצומו והלב כואב. משטח האספלט החדש אלים ומכוער. כלי הרכב נדחקים בין עמודי הגן ורומסים כל חלקה טובה שעוד נותרה בו. כבש העלייה למפלס העליון של הגן (שכמו המדרגות, מיועד להריסה בתכנון המחודש) נחסם והופקע מהציבור. ההזנחה והלכלוך שורים בכל, ופינת החמד שהיתה גן יעקב נראית כחצר אחורית דחויה ומוזנחת. מי היה מאמין שלכך זה יגיע.

החניון בגן יעקב, עד כמה שקשה להעלות על הכתב את הצירוף הזה, הוא עוד קרב במלחמת התרבות שמנהלת העירייה נגד מתחם התרבות המרכזי בעיר. אחרי שנים של הזנחה פושעת הגיעה שעת ההרס, במסווה דקיק של שימור או חידוש פנים. זוהי גם מלחמת התשה נגד הציבור, שרק לפני זמן קצר נזעק נגד ההרס בהיכל התרבות וכעת הוא שותק מול הפיאסקו של תיאטרון הבימה וההרס בגן יעקב.

כי כמה כבר אפשר להיזעק, במיוחד נוכח העריקה של כמה מנושאי דגל המאבק לצדו השני של המתרס ומעורבותם הפעילה בתכנון מחדש של המתחם. מהצד ההוא של המתרס לא מנהלים מאבקים אלא מכופפים את הראש. כי כמו שאומרים, מה שרואים מכאן לא רואים משם, והשתיקה מתפרשת כהסכמה.

גם אגף השימור בעירייה, שאמור להגן בגופו על הנכס האדריכלי הזה, שותק. כבר בהתחלת המאבק על היכל התרבות, בהופעה פומבית מבישה שלא תישכח, מצא לנכון ראש האגף, האדריכל ירמי הופמן, להטיל דופי בהיכל המקורי, ובכך לתת ידו להכשרת תוכנית ההרס. אז למה כבר אפשר לצפות. מאז האגף נותן את ידו עוד ועוד. כאן זו כבר לא עייפות החומר אלא מעילה בתפקיד ובאמון.