הספורט החביב על בני נוער הוא רביצה, על כך אין ויכוח. בין שהיא נעשית מול הטלוויזיה או המחשב, עם חברים או עם הנייד - התחביב הזה מנצח. אבל אחרי התקופה הזאת בא אצל רוב הישראלים השירות הצבאי, ויש בני נוער שמתכוננים אליו ברצינות.

קבוצה של נערים ונערות במתחם הכפר הירוק מתאמנת עם מדריך לקראת הגיוס. האימונים קשים, יש בהם ריצות, תרגילי כוח, תרגילים כמו-צבאיים (ריצה עם שקי חול על הגב, למשל), ובכל זאת כולם מתמידים ומעידים שהם מתים על זה. וזאת, אף על פי שלא כולם הגיעו לשם דווקא למטרת הכנה לשירות הצבאי, כפי שמעיד עליהם המדריך, עמית דרורי, בן 25, סטודנט מרמת השרון.

ביום ראשון בשבוע שעבר עשתה הקבוצה אימון שבו עלו עליות ורצו עם אלונקות, אחרי שעשו חימום ומתיחות. "הם די מתבכיינים באימונים, אבל עושים הכל. מקטרים ורצים", אומר דרורי.

האימונים נעשים מטעם תנועת "אחרי", שמטרתה להכין בני נוער לשירות צבאי "איכותי". מתוך קבוצה של 30 בני נוער, כמעט חציים בנות, שעושה שני אימונים של שעתיים בשבוע, "כל אחד מגיע לקבוצה מסיבה אחרת: הרבה בנות באות בשביל להיכנס לכושר, לרזות ולהיראות טוב. הרבה בנים באים בשביל הבנות. חלק באים בשביל להתכונן לצבא, חלק בשביל רמת האימונים הגבוהה וההישגיות שבזה", מספר דרורי.

"אחרי שמתחילים במפגשים ובאימונים אני מנסה לכוון אותם גם לדרך שאני מאמין בה, ולא רק לעיסוק בכושר ובהכנה לצבא. אני מכוון אותם ללמוד להגיע להחלטות נבונות בכוחות עצמם, שיידעו להנהיג, שיידעו לעזור לאנשים כשקשה, לעבוד בצוות", מוסיף דרורי, שקבוצתו מורכבת בעיקר מתלמידי פנימיית הכפר הירוק.

בלי שינה ובלי אוהל

ליאור טוויל, בן 17, במקור מרמלה וכעת תלמיד בכפר הירוק, הוא דוגמה למה שדרורי רואה לנגד עיניו. טוויל מנגן בגיטרה בבוקר, אף שהימים ימי שביתה ורוב חבריו ישנים בחדריהם. "אני לא אוהב סתם להתבטל", הוא אומר. "כשיש לי זמן אני כותב שירים, או מתאמן, או מנגן".

טוויל התחיל ללמוד בכפר הירוק בכיתה ט', "אחרי שכל החיים לא למדתי כלום ולא נפתחתי לכלום ולא התעניינתי בכלום". כעת הוא תלמיד י"ב בכיתת מצוינות, שעושה מספר מרבי של יחידות לתעודת הבגרות. הוא גם מתכנן להקים הרכב מוסיקלי ולהלחין את שיריו. לדבריו, לפעילות בחוג הספורטיווי היתה השפעה גדולה עליו.

"האימונים האלה מאתגרים כי כל פעם זה משהו חדש, אנחנו לא יודעים במה יתקילו אותנו באימון ואיך נצליח להתמודד", הוא אומר. "ולמרות שזה ממש קשה, זה די התמכרות, על זה אני לא מוותר. האימונים הם פיסיים וקשים ואפילו החלק הזה בהם הוא כיף לי, וגם הצחוקים שעושים בדרך. זה לא ממש צבא".

טוויל גילה שבריצות הוא מעולה, אף על פי שהוא שונא לרוץ. "אין מה לאהוב בלרוץ, אבל יצא שאני טוב בזה והזמנים שלי מתאימים למה שדורשים בשייטת".

הוא יוכל לבדוק את עצמו ביום חמישי השבוע, אז "אחרי" תקיים "יום גיבוש סיירות", שבו בני הנוער ששואפים להתנדב לסיירות יוכלו לבדוק את כישוריהם. האימונים יתקיימו בחוף ספידו בנתניה, שבו יחוו המתאמנים ריצה בחולות, טיפוס על דיונה וסחיבת שקי חול. בעוד שבועיים תתקיים "סדרת חנוכה במדבר" - יומיים של פעילות גופנית כמו-צבאית מאומצת. לדברי המארגנים, בלילה הראשון בני הנוער המשתתפים יישנו שעתיים, ובשני בכלל לא. לא יהיו אוהלים, רק שקי שינה. בשנה שעברה הטמפרטורה בלילה היתה מינוס מעלה אחת. יהיה גם מסע של 15 קילומטר, כולל אלונקות.

מוטיווציה להתגייס

גם טניה בודניצקי, בת 18 מאופקים, מדברת על סיפוק והנאה עם הקבוצה של "אחרי", בייחוד אחרי אימונים קשים. "אני לא אמורה לקטר יותר מדי בזמן האימון, כי אני בכושר טוב, אבל אני מקטרת כמו כל הבנות", היא מספרת. "המטרה הראשונה שלי היתה בכלל הספורט. אבל דרך הפעילות הזאת קיבלתי יותר מוטיווציה וחשק להתגייס, ואני מקווה לשרת בתפקיד עם משמעות. ביקשתי כל מיני קורסים בתחום הרפואה, נראה מה אקבל בשיבוץ".

לדבריה, "האימונים עוברים בכיף, כי הזמן עובר מהר. האימון אורך שעתיים אבל מכיוון שחלק מזה הם כל מיני משחקים שעמית עושה לנו, לא מרגישים את זה". אילו משחקים? "למשל 'דבק' - מתחלקים לשתי קבוצות, האנשים בקבוצה אחת מחזיקים זה את זה חזק חזק, והאנשים בקבוצה השנייה צריכים להפריד בכל הכוח. כולם מפעילים הרבה כוח והתנגדות, וגם צוחקים. אחר כך מתחלפים בתפקידים".

תוך כדי משחק "הכושר השתפר מאוד. בהתחלה קיללתי נורא, לא הצלחתי לעשות אפילו שכיבת סמיכה אחת, אבל היום אני עושה עשר. אני שונאת לרוץ אבל כבר רצה 2,000 מטר. זה שאני מצליחה להתמיד, לעמוד במשימות של הכושר, נותן לי תחושת הישג, וזה משהו שחסר בחיים".

א', בן 27 מבת ים, סטודנט ומדריך ב"אחרי", שומר על שמו המלא חסוי בגלל פעילותו בכוחות הביטחון. א' מדריך קבוצה בבת ים, המונה 45 בני נוער, מהם כ-15 בנות. "המטרה היא להכין את בני הנוער לשירות משמעותי בצבא, גם מבחינת הכושר, שהוא כרטיס כניסה, אבל גם מאספקטים אחרים. אנחנו מנסים לחזק בהם יכולת מנהיגות, אמונה בעצמם. האמצעי הוא גם כושר גופני, אבל בדרך להשגתו מתחזק גם הכושר המנטלי והרגשי".

הפעילות הגופנית שמבצעים ב"אחרי" בנויה לפי "סרגל מאמצים שאנשי וינגייט בנו במיוחד בשבילנו", מספר א'. הקבוצה נפגשת בימים ראשון ורביעי בשש בערב. א' פותח את האימון בחימום של ריצה קלה, ואחריה אימון ריצה על החול עם משאות על הגב, או ריצות ספרינטים. לפעמים סוחבים שקי חול ואלונקות ועושים אימוני עליות, או אימוני מדרגות. "לפני שבועיים הקבוצה שלי השתתפה במרוץ המדרגות במגדלי עזריאלי, אז חודש לפני זה טיפסנו על כל המדרגות בבת ים בערך".

אחרי שנגמר פרק הריצות, עוברים לפרק הכוח. הקבוצה מסתדרת על החול לביצוע תרגילי בטן, שכיבות סמיכה ושאר תרגילים. א' מצייד כל מתאמן גם בתוכנית אימונים הביתה, לעוד אימון או שניים בשבוע, שגם בהם כלולים כל המרכיבים.

טובה לייטאיזן, שמתגייסת בעוד חודש, התאמנה שנתיים בקבוצה בבת ים. "היה לי חשוב להראות לעצמי שאני יכולה", היא מספרת. "רציתי להוציא מעצמי את המקסימום, גם מבחינת האימונים ועכשיו גם מבחינת השירות הצבאי. לעשות משהו סתמי לא נותן שום סיפוק". השירות הצבאי של לייטאיזן לא יהיה סתמי: "התקבלתי לגדוד קרק"ל - יחידה קרבית מעורבת של בנים ובנות, שמשרתת לאורך הגבולות השקטים יחסית ועושה תפקידים חשובים", היא מציינת בגאווה.

קבוצתו של המדריך שמואל לינסקי ובני נוער באימון בכפר שלם בתל אביב