טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה מלמדות התוכניות שלא התקבלו לביתן הישראלי בביאנלה לאדריכלות בוונציה?

בניגוד לשנים עברו, ההצעה שנבחרה לייצג את ישראל בביאנלה אינה פוליטית ואין בה ביקורת על המדינה. האם זו היתה הסיבה לבחירה, ומה אפשר ללמוד מההצעות האחרות שהוגשו לתחרות?

תגובות

השבוע הוכרז כי האדריכלים נוי לזרוביץ, אריאל בלונדר, בניה בואר, והמדענים ד"ר עידו בצלת וד"ר יעל אילת ון־אסן ייצגו את ישראל בביאנלה לאדריכלות בוונציה שתיפתח במאי 2016. הצעתם "א־אוהל ב־ביולוגיה", שעוסקת בחיבור בין אדריכלות לסביבה וביולוגיה, גברה על 27 הצעות, כאשר בשלב הסופי היא התמודדה מול שתי הצעות נוספות. עיון בחלק מההצעות שנטלו חלק בשלב א' ובהצעות הנוספות שהעפילו לשלב הגמר, מעלה את השאלות מה מטריד אדריכלים ואלו בעיות תכנוניות בישראל טעונות דיון מקיף. האדריכלית שלי כהן, בעבר האוצרת הראשית של...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות