טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דיור בר השגה, גרסת הטכניון

כפר המשתלמים בטכניון, אחד ממיזמי הדיור החשובים שנחנכו השנה בישראל, מציע גרסה עדכנית של בלוק מגורים קהילתי. הפרויקט הוא גם דוגמה לדיור בר השגה, אם כי רק לקבוצה של חוקרים צעירים במוסד

תגובות

על הגשרים התלויים של כפר המשתלמים החדש בקריית הטכניון בחיפה הולכת ומתגבשת קהילה צעירה של חוקרים ומדענים. שבעת בנייני המגורים בכפר מחוברים זה לזה באמצעות מערכת של גשרי עץ ופלדה שניצבים כשמונה מטרים מעל מפלס הקרקע. מדי אחר צהריים הם מתמלאים במאות הורים וילדים שיורדים מדירותיהם כדי להיפגש, לדבר ולשחק. בנקודות החיבור שבין הגשרים לבין הבניינים ממוקמים חללים ציבוריים נדיבים, מרוהטים בספסלי עץ ומצוידים בחיבור אינטרנט אלחוטי שמאפשר להורים לסגור עניינים דחופים שלא הסתיימו במשרד או במעבדה. הם יכולים להשקיף בקלות על ילדיהם שמבלים באחד ממגרשי המשחקים הסמוכים.

הכפר הוא חלק מתוכנית נרחבת של הטכניון למשיכת מוחות צעירים, סטודנטים לתואר שני ושלישי, שמתוכם יגיע אולי בבוא יום זוכה נוסף בפרס נובל. המודל פשוט - דיור במחיר נגיש, כ-1,700 שקל לדירה בחודש כולל כל החשבונות, שמאפשר לסטודנטים להתמקד במחקר תוך היטמעות בקהילה מגובשת, ומעודד אותם להשתקע בעתיד בטכניון ובחיפה.

לחצו לייק בפייסבוק "הארץ" וקבלו ישירות אליכם את כל הכתבות והפרשנויות

עמית גרון

לפני כשמונה שנים הכריזה הנהלת המוסד על תחרות אדריכלית לתכנון הכפר כשהמטרה היא להעניק לו אופי עכשווי ומושך. מתוך כ-70 הצעות שהוגשו לתחרות הגיעו חמישה אדריכלים לקו הגמר, וצוות השופטים בחר לבסוף בהצעה המשותפת של גבי שוורץ וגידי בר אוריין. שני האדריכלים למדו יחד בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון ומבחינתם מדובר בסגירת מעגל. בר אוריין נודע בזכות עיסוקו בתכנון ושימור של בנייני מגורים בתל אביב, שוורץ (משרד שוורץ-בסנוסוף) התפרסם בזכות בנייני ציבור משובחים כמו הספרייה החדשה במכללה האקדמית כנרת.

הכפר ממוקם בחלקו הדרומי-מערבי של הקמפוס, הרחק מאזור הפקולטות, ומשקיף לעבר נוף טבעי ובנוי. ההחלטה הראשונה של השניים היתה לשמור ככל הניתן על החורש הטבעי באתר. "חשבנו בהתחלה לעשות בינוי של יחידות נמוכות וצמודות, מה שקוראים שטיח, אבל לשכנים בגבעה ממול היה כאן תמיד נוף ירוק ולא רצינו לקלקל להם", מספר שוורץ. "החלטה אחרת היתה להימנע מבנייה של קירות תומכים ענקיים כמו שאנחנו מכירים בחיפה ולתת לבניינים להיטמע פנימה אל תוך הנוף".

הפתרון שנבחר היה קבוצה של שבעה בניינים, בני חמש קומות כל אחד, שעומדים בניצב להר וביניהם ממוקמים מגרשי משחקים ומדשאות. בעתיד ייבנה מדרום להם גם מרכז קהילתי שיכלול גן ילדים, מועדון ואולם הרצאות. בכל בניין יש כ-30 דירות (218 בסך הכל בכל הפרויקט) המסודרות מסביב לשלושה חדרי מדרגות. הדירות משתרעות על שטח שבין 60 ל-100 מ"ר, כאשר בחלקן יש אפשרות "להקפיץ" חדר בין דירה לדירה בכדי להגדיל או להקטין אותה.

המרכיב החשוב והחדשני ביותר בתכנון הוא מערכת של גשרים שמחברת את מפלסי הביניים של כל הבניינים ומאפשרת לדיירים לנוע בנוחות בכפר מבלי לחצות כבישים. החוויה של הליכה בין צמרות העצים מרגשת מאוד ומזכירה את עבודותיו של האמן היפאני טטסו קונדו, שבוחן את מערכת היחסים בין האדם לבין השמים והארץ. הבניינים עצמם נראים כמו מאסות ענקיות שמתוכן "נאכלו" חתיכות. "זה נועד להכניס את הנוף לתוך הדירות", מסביר שוורץ.

עמית גרון

קהילתיות מול פרטיות

שבעת הבניינים בכפר נועדו לשימוש אינטנסיבי ושוחק ומשום כך נבחרו בעבורם חומרי גמר קשיחים - טיח לחזיתות, בטון חשוף, תריסי מתכת תלויים, חיפוי לבנים בחדרי המדרגות וסבכות עץ שיוצרות הפרדה בין חללים ציבוריים לסמי-ציבוריים. הכפר כולו מהדהד את אדריכלות השיכונים של שנות ה-50 וה-60, ובמיוחד את בנייני הגשר שתיכננו צמד האדריכלים מוניו גיתאי-ויינראוב ואל מנספלד בשכונת רמת הדר בחיפה. גם שם מחולקים הבניינים במחציתם על ידי קומה ציבורית שמכילה שימושים שונים לטובת הדיירים כמו מחסנים ואפילו חנות מכולת. שוורץ ובר אוריין מסכימים כי מדובר בפרשנות עדכנית של הבלוק הישראלי שטומנת בחובה ביקורת. "השיכונים בארץ תוכננו בלי שום קשר לאתר. הם הועמדו באופן אקראי בלי שום קשר לתנאי הקרקע. אנחנו ניסינו לדבר עם הסביבה ועם הטבע. הבניינים בכפר ‘מעוותים' כדי להתכוונן את הנוף".

האדריכלים לירן צ'צ'יק וניצן קלוש מתגוררים בכפר זה תשעה חודשים. הם עברו לשם ממעונות הסגל הזוטר בעקבות גדילת התא המשפחתי. לדעתם, מדובר בפרויקט מוצלח עם "ניחוח של קולג'ים באירופה", כלשונם, שמאפשר חיי קהילה ושיתוף ומעורר חשק להישאר בו זמן רב. "המרחבים הציבוריים מאוד מושקעים ומייצרים חיי קהילה די שוקקים - הכל יחסית לטכניון כמובן", הם אומרים בחיוך. "הגשר שחוצה את הבניינים משמש נתיב טיול מהנה ונפתח לגני משחקים שמתאימים לגילאים שונים. החללים שבין הדירות מהווים קרקע אלטרנטיבית, זה חשוב משום שהטופוגרפיה באזור הזה של הטכניון מאוד קיצונית".

צ'צ'יק מציין לטובה את ההשתלבות של הפרויקט בתוך החורש הטבעי. "יש תחושה שהבניינים מוטמעים היטב ביער, עצים ותיקים נותרו במקומם והבניינים כאילו משתחלים ביניהם. לא אחת נתקלנו בחזירי בר ובתנים", הוא מוסיף. עם זאת נדמה שדווקא רוח השיתוף והקרבה בין הדיירים מהווה לעתים בעיה. המרפסות מנוצלות לעתים רחוקות מכיוון שניתן להשקיף עליהן תוך כדי טיול אקראי על הגשר. אותה בעיה קיימת גם בדירות הסמוכות לגשרים. למי שהתרגל לחיות בבית פרטי או מנסה להתרחק בדרך כלל משכנים, זו עשויה להיות חוויה לא פשוטה.

כפר המשתלמים הוא אחד הפרויקטים החשובים ביותר שנחנכו השנה בישראל, אם לא החשוב שבהם. בבסיסו עומדת מחווה עצומה כלפי קנה המידה האנושי מחד גיסא וקנה המידה הטבעי של הכרמל מאידך גיסא, והוא מעניק מצע בריא להיווצרות של קהילה תוססת ולחילופי ידע ודעות. הצלחתו של הכפר בולטת במיוחד על רקע המחאה החברתית והדרישה לדיור איכותי ובר השגה. הוא מציג מודל מציאותי לשיכון המוני אבל מצליח לשמר רמה גבוהה של אדריכלות ועיצוב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות