שופינג עם טמפלרים: על המתחם המסחרי שיוקם בת"א

33 הבתים המקוריים של המושבה שרונה בתל אביב ייהפכו בקרוב למתחם מסחרי בסגנון אמריקאי. פרויקט שימור מבורך או עוד מיזם יאפי מסוגר?

בסוף הקיץ הקרוב צפוי להיפתח לקהל פרויקט "גני שרונה" - מתחם מסחר, פנאי ובילויים חדש שמוקם בתחומה של מושבה טמפלרית בת 140 שנים שנטמעה במרקם העירוני של תל אביב. שרונה היא לא עוד פרויקט מסחרי רגיל אלא פיתוח של פיסה משמעותית ומרכזית של העיר בהיקף של 190 דונמים. מסביב לבתים ולרחובות ההיסטוריים מתוכננים להיבנות כעשרה מגדלים שיכללו עשרות אלפי מטרים של מגורים, מלונאות, מסחר ומרכז כנסים.

33 הבתים המקוריים של המושבה, או מה שנותר מהם אחרי יותר מ-60 שנים בבעלות של מדינת ישראל, ישומרו בקפדנות ויוסבו לשימושים חדשים: 27 ישמשו לחנויות, מסעדות ובתי קפה והשישה הנותרים למרכז מבקרים, שני מוזיאונים וליחידה ללימודי חוץ של הטכניון.

עבודות השימור והפיתוח שנמצאות בימים אלה בעיצומן כוללות גם שיקום של הצמחייה המקומית ושימור של העצים הבוגרים שמעניקים למקום אווירה מיוחדת. כביש תת קרקעי חדש יחבר את הצירים הראשיים מסביב למתחם עם חניונים תת קרקעיים, ותחנת רכבת השלום, לצד תחנה עתידית של הרכבת הקלה בשדרות יהודית, יאפשרו גישה נוחה באמצעות התחבורה הציבורית.

הפרויקט מפותח במקביל על ידי מנהלת גני שרונה שפועלת תחת החברה העירונית אחוזות החוף ושתי קבוצות יזמים: אירני-רוגובין וגני שרונה בע"מ (שמורכבת מכמה חברות ומשקיעים פרטיים). בשיחה שהתקיימה השבוע הביעו היזמים תקווה ליצור מתחם עירוני ייחודי שיעניק ערך מוסף לחוויית הקניות ויצליח למשוך גם את תושבי תל אביב, "אגוז קשה" כהגדרתו של אחד מהם, להגיע למקום.

הדמיה של מתחם המגורים, המלונאות והמסחר המתוכנןאביעד בר נס

גני שרונה מבוססת על מודל של "לייפסטייל סנטר", טיפוס חדש של מרכזים קמעונאיים שהתפתח והתבסס בארצות הברית במהלך שנות ה-90 ומהווה מעין תגובת נגד לקניונים הסגורים. המרכזים האלה הוקמו לרוב בסמוך לקהילות פרבריות אמידות ומבוססים על עירוב שימושים מדוד היטב בין מסחר לבין פנאי. הם עתירים בכיכרות, גינון מטופח, מזרקות ומרחב ציבורי מעוצב ומנסים להעניק חוויות שוטטות נעימה שתעודד את המבקרים לשהות בהם זמן רב. במלים אחרות, הם מנסים לחקות התנהלות של מרכז עירוני קלאסי - אך באופן מבוקר, מנוהל ומנוטר במאה אחוזים. אתם לא צפויים לראות שם טיח מתקלף או הומלסים, חברת הניהול תדאג להיפטר מהם תוך זמן קצר.

לפי ההערכות פועלים כיום בארצות הברית כ-150 מרכזים מסוג זה, אפילו בעיר יונקרס שגובלת בדרומה בניו יורק נפתח לאחרונה מרכז דומה. "לציבור נמאס מהקניונים, זה לא משנה אם אתה נכנס לשבעת הכוכבים בהרצליה, קניון גבעתיים או קניון במינסוטה, בסופו של דבר אתה רואה בדיוק את אותו הדבר", אומר רן שטיינמן, אחד היזמים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב החדשות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לדבריו, אחת ההשראות המרכזיות לשרונה הוא לייפסטייל סנטר מפורסם בלוס אנג'לס בשם "גרוב" (The Grove) שהוקם בשטחו של שוק איכרים היסטורי. היזמים בנו שם שורה של בניינים פסאודו-היסטוריים עם חזיתות מפוארות ברוח הארכיטקטורה המקומית. אולי זה קיטש נורא אבל המתחם מוכתר כהצלחה מסחרית מסחררת. "יש שם מבנה אחד שמושכר לקולנוע, מבנה אחד של אפל והרבה מסעדות טובות. בחוץ מנגנים קצת מוסיקה, זה דבר מדהים", מוסיף שטיינמן.

לדעתו של עמית יולביץ, מנכ"ל שרונה, הציבור מחפש את האוויר הפתוח ואת חוויית השיטוט של מרכזי הערים. "אנחנו לא רואים את עצמנו כמתחרים לאיזה קניון. מי שרוצה לעשות את הקניות המסורתיות בקניונים ימשיך ללכת לשם, אבל מי שירצה לעשות קניות ברמה ואווירה אחרת יבוא לשרונה".

קמפיין השיווק של שרונה אכן מבטא את הרצון של היזמים להתחבר לשכבה הגבוהה של בתי העסק בישראל - במקום רשתות אופנה גדולות או רשתות של בתי קפה הם ניסו למשוך חנויות מעצבים ומסעדות שף. ובכלל, נדמה שהמורשת ההיסטורית של המקום היא חלק בלתי נפרד מהשיווק. לשוכרים הפוטנציאלים הועבר תיק מושקע שכולל בין השאר איור נאיבי של המתחם שמציג בתי אבן לצד מגדלים וגלויות רומנטיות שכוללת מידע על כל בניין ובניין. היזמים קוראים להם "קולקציה".

הערכה הדדית

יחד עם זאת ברור ליזמים שהצלחת המתחם תלויה לא רק במשיכת בתי עסק מוצלחים אלא גם בשיתוף פעולה צמוד עם המנהלת העירונית שאחראית על שרונה. "יש פה סימביוזה בין המרחב הציבורי לבין המרחב הפרטי", מסביר גדי רויטמן ממנהלת גני שרונה. "המבנים לא יכולים לעבוד בלי הפארק ואילו המרחב הציבורי לא יודע לעבוד בלי המבנים".

עבודות השיפוץ והשימור במושבה שרונה. בסופו של דבר, טיח מתקלף לא תראו שם אביעד בר נס

לדבריו, התכנון של המרחב הציבורי שבין הבניינים כולל התייחסות לצרכים המסחריים, כגון רחבות לטובת שולחנות וכיסאות או הקמת תשתית למערכת מיזוג האוויר (שבשל מגבלות השימור לא יתלו על גבי הבניינים). ביטוי אחר לשיתוף פעולה בין היזמים לבין העירייה יבוא לידי ביטוי בצורת אירועים שונים שיערכו במקום לכל אורך השנה. העבודה הצמודה וההערכה השוררות בין הצדדים היא דוגמה לתהליך פיתוח נכון של המרחב הציבורי.

שרונה מצטרפת לשני מתחמים נוספים בתל אביב שמבוססים על שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לבין המגזר הציבורי: נמל תל אביב ומתחם התחנה. המשותף לשלושת המתחמים הוא יצירה של מרחב עירוני מוגדר ומתוחם המבוסס על אתר היסטורי ומופעל על ידי גוף אחד. למודל הזה יש יתרונות כלכליים רבים משום שהוא מנוהל ומתוחזק למעשה כמו קניון לכל דבר. מצד שני הוא חסר את הספוטניות וההטרוגניות המאפיינת את מרכזי הערים. הן הנמל והן התחנה מתמודדים עם קשיים שנובעים כתוצאה מהיותם מתחמים שאינן משתלבים במרקם העירוני. מצד אחד הם פונים לקהל יאפי ומצד שני הם מצליחים למשוך במשך השבוע בעיקר תיירים.

היזמים, הן מצד העירייה והן מצד החברות הפרטיות, מבהירים כי הם למדו את הלקח של מתחמים אחרים בתל אביב וכי המיקום המרכזי של שרונה יבטיח תנועה של כ-17 אלף מבקרים ביום, לא כולל תיירים. כעת נותר לחכות לפתיחה לראות האם הם יצליחו להשיב למושבה הטמפלרית את האופי האינטימי והקסום שלה, חרף כמויות המבקרים, או שמא היא תהפוך למוצר ממותג וממוסחר שבו ההיסטוריה מהווה רק רקע רומנטי ליום של שופינג.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 26
    איזה בבוניה הולכת להיות שם

    מכל נתניה, חדרה, ג'לגוליה, חולון, פתח תקווה יגיעו בנתיבי איילון וברכבת, ויסתמו עוד פינה של תל אביב. אזור שהיה יכול להיות קסום הופך לעוד קניון מחורבן, ולעוד פינה שתושבי העיר לא יכולים להתקרב אליה. כמו שהרס את מתחם התחנה חולדאי הפרא הורס את שרונה. יעברו עשרות שנים עד שנצליח להשתחרר מהנזקים שהפרא הזה גורם

  2. 25
    המתחם ניראה פנינה . הבתים הגבוהים שבין שרונה לרחוב הארבעה בצפיפות מטורפת

    לא מבין . אולי כן מבין איך בנו את 3 רבי הקומות בצפיפות מטורפת .מרפסת מול מרפסת . רק הדירות הצפוניות שוות התייחסות .

  3. 24
    ידיעת-הארץ...

    שלום,
    השלמת שרונה והפעלתה...לתושבי תל-אביב, תיירים - מארצות ניכר וישראל...
    שילוב ראוי, נשען על פרסום תדיר / קבוע..."קלף-אישי" = לתכנון
    א - מפות איזור...בארצות הצפון, מפת-איזור בגודל 5מ' גובה . 6מ' רוחב, נותן עיון נוח ללא יציאה מן הרכב...לזרימת התנועה !
    ב - אתרים , שילוט בצבע חום , ... תיירות.
    ג - זמנים לניצול - ראוי בפרסום מסלולים לפרט מרחקים וזמנים לקטעים...
    ...כ - "מורה-דרך של כבוד", מטעם משרד-התיירות, תדרכתי תיירים וישראלים,לנצל זמנם בטיולים רגליים לרוב,
    ד - מפות - ראוי לסבסד מחירן...
    ה - ספרים - ניתן מקום גלוי בחנויות גם יד-שניה: כהן באלנבי רמב"ם, פולק במלך-ג'ורג', סמוך למצודת-זאב, למול בית-ויצו... מוזיאונים וספריות...ספר ברוסית : בתי-תל-אביב...חדש על-המדף, חקר וכתב ז' אוזרוב...עדכנו דוברי רוסית בקירבנו...מתנה ראויה ועוד.

  4. 23
    טמפלרים

    הקניינים ימכרו אחד לשני.
    מה שחסר לנו זה תרבות ,רוח,משהו לנשמה.

  5. 22
    כולנו בפלונטר של הקפיטליזים ופשוט אין דרך אחרת. האמצע כרגיל מאוד מורכב...
  6. 21
    אופטיקנה תיפתח שם מוזאון המשקפיים והאוופטיקה
  7. 20
    פנינים מהכתבה: (עם פרשנות קלה)

    ערך מוסף לחוויית הקניות - ולא מרחב ציבורי עירוני, אתה צרכן ולא אדם..
    "לייפסטייל סנטר" - בעיברית ניתן לומר מרכז סגנון השפתיים?
    מרכז עירוני קלאסי - אך באופן מבוקר - כלומר לא מרכז עירוני כלל אלה קניון
    אולי זה קיטש נורא - אולי?????
    מי שרוצה לעשות את הקניות המסורתיות בקניונים - קניות מסורתיות היו הרחוב לא בקניונים.
    תנועה של כ-17 אלף מבקרים ביום, כלומר ראשים, אנה אמור תנועה של צרכרנים קונים פוטנצאלים, ארנקים...
    מרחב עירוני מוגדר ומתוחם המבוסס על אתר היסטורי ומופעל על ידי גוף אחד - כלומר קניון פתוח ולא מרחיב עירוני
    האופי האינטימי והקסום עם 17 אלף ארנקים? ללא תיירים?
    רקע רומנטי ליום של שופינג ואני כבר מדמיין את צלמ י החתונות עודים עוד בוחטה על רקע היסטורי.

  8. 19
    סתם בניינים

    בבניינים האלו לא מעניינים ואין בהם כל יחוד. מדובר בצריפים בעלי מראה אחיד ולדעתי חבל על ההשקעה הגדולה. את הכסף יש להשקיע בשימור הבנינים במרכז ת"אץ

  9. 18
    כשיש שימור ואלא חשובה העטיפה...אני בעד.
  10. 17
    העם רוצה דיור למעמד העובדים ולא מתחם שופינג לעשירים!
  11. 16
    רוצחים את השמיים

    התכנון האורבני בתל אביב גובל בפשע. מגדלי בבל מוקמים על רחובות צרים לצד בנינים בני 3-4 קומות, משמידים את הרקיע ואכות החיים לסביבה ומחליפים את המרקם האנושי המגוון בהומוגניות אנושית בעלת אמצעים הרומסת את סביבתה. בושה למתכננים המתירים זאת. רוצחים את השמיים.

  12. 15
    "לצד תחנה עתידית של הרכבת הקלה" הא!!!
  13. 14
    עוד מרכז קניות?
  14. 13
    לא שיפצו בעבר המתחם

    כבר היה נסיון לפי כמה שנים . לא חבל על הכסף שכבר בוזבז על השחזור??

  15. 12
    אין מספיק מתחמי קניות פה? כמה אפשר לקנות?
  16. 11
    אמא אבא רכשו לי אפל בקניון הפתוח

    אני צרכן מבין ואוהב פלסטיק מרשרש וכל היזמים תודה שספקתם לנו מקום מרעה צרכני נוצץ ובמראה טבעי. יופי

  17. 10
    הטמפלרים עשקו את המדינה. קבלו קרקעות חינם
    1. מה קשור?

      הם קנו את הקרקעות הרבה לפני שהמדינה הוקמה. אם כבר המדינה עשקה אותם.

  18. 9
    אולי אולי המתכננים יבינו שבארצנו רוב ימות השנה חם ולכן אנשים בורחים לקניונים.

    בארץ "אופנה" זו לא תחלוף.
    אם ברצונכם שאנשים יהנו להסתובב ברחוב תדאגו שהוא יהיה מוצל מאד מאד ע"י עצי צל עם עלווה רחבה וצפופה בקיץ ורצוי שאלו יהיו עצים נשירים כדי שבחורף דווקא תחדור קצת שמש,כשהימים לא מעונים.

  19. 8
    ההתבהמות הקפיטליסטית. לקנות, לצרוך, לבזבז משאבים

    רק בתל אביב.

  20. 7
    המתחם יקטין את הפערים במדינה

    הפלצנות תגרום למשקיעים לפשוט רגל. אם הכספים לא הגיעו מהחסכונות של הציבור - הפערים במדינה יקטנו.
    העיריה ממשיכה להפריט את נכסי הציבור שברשותה.
    תארו לעצמכם איזה הייד פארק נפלא ניתן היה להקים שם, לטובת החלפת דעות של התושבים. בין היתר דעות המבקשים לבחור בנציגי ציבור המפריטים פחות את הרכוש הציבורי.

    1. למה, מישהו מונע ממך להביע את דעתך מעל כל גבעה ובכל פורום? הרי אי אפשר להימלט מהדעות האלה של שונאי ההפרטה.

      והנה, הקיץ הזה עשיתם לנו הייד פארק נהדר בשדרות רוטשילד, וכולכם חגגתם בסבבה. מה, לא הספיק? או שאולי במילים "החלפת דעות" אתה מתכוון ל"החלפת השלטון שלא דרך הקלפי"?

    2. שים לב "שדרות רוטשילד" - מרחב ציבורי פתוח ולא קניון (סגור או פתוח)

      אי אפשר יהיה להביע דעות או לבנות אוהל מחאה ואפילו לא לחלק מנשר באזור שהוא מפוקח וממושטר על ידי הנהלת הקניון.

  21. 6
    מקום נורא לגור בו, אם כבר בתל אביב אז ברחוב שקט

    קרוב לים, או ליד פארק הירקון אבל לא באמצע המרכז העסקי, זה פשוט נורא

  22. 5
    שאפו לעת"א.
  23. 4
    פלצנות
  24. 3
    זה בעצם ממילא בי-ם, ההבדל הוא רק שמי יגיע לכאן?
    1. כל מי המגיע ללמוד

      שלום,
      בכל ביקור בכל מקום - לומדים : מראה - עיניים = לזכרון / הפריה,
      מן הכתובים - יורדים לפרטים...
      מן המורים והמדריכים - לומדים דקויות...אילן שחורי - מתמחה בתל-אביב יפו...

    2. מי בא ?

      שלום,
      בכל ביקור בכל מקום - לומדים : מראה - עיניים = לזכרון / הפריה,
      מן הכתובים - יורדים לפרטים...
      מן המורים והמדריכים - לומדים דקויות...אילן שחורי - מתמחה בתל-אביב יפו...

    3. שרונה

      שלום,
      בכל ביקור בכל מקום - לומדים : מראה - עיניים = לזכרון / הפריה,
      מן הכתובים - יורדים לפרטים...
      מן המורים והמדריכים - לומדים דקויות...אילן שחורי - מתמחה בתל-אביב יפו...

  25. 2
    נשמע כמו עוד מעוז יאפי.
  26. 1
    המשותף לשלושת המתחמים

    שרונה, נמל ת"א, התחנה- נובורישיות מבחילה.
    כף רגלי לא תדרוך שם.

    1. ניסיון נוסף = מידע...

      שלום מתן,
      בהימנעות, מגביל אדם עצמו לשטחים מצומצמים,
      "אין חכם כבעל ניסיון"...אימרה מבוססת = ניסיון !
      למד,
      הרווח כולו שלך + זולתך...
      תוך ניסיון קצר, תודה לי.