רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שופינג עם טמפלרים: על המתחם המסחרי שיוקם בת"א

33 הבתים המקוריים של המושבה שרונה בתל אביב ייהפכו בקרוב למתחם מסחרי בסגנון אמריקאי. פרויקט שימור מבורך או עוד מיזם יאפי מסוגר?

בסוף הקיץ הקרוב צפוי להיפתח לקהל פרויקט "גני שרונה" - מתחם מסחר, פנאי ובילויים חדש שמוקם בתחומה של מושבה טמפלרית בת 140 שנים שנטמעה במרקם העירוני של תל אביב. שרונה היא לא עוד פרויקט מסחרי רגיל אלא פיתוח של פיסה משמעותית ומרכזית של העיר בהיקף של 190 דונמים. מסביב לבתים ולרחובות ההיסטוריים מתוכננים להיבנות כעשרה מגדלים שיכללו עשרות אלפי מטרים של מגורים, מלונאות, מסחר ומרכז כנסים.

33 הבתים המקוריים של המושבה, או מה שנותר מהם אחרי יותר מ-60 שנים בבעלות של מדינת ישראל, ישומרו בקפדנות ויוסבו לשימושים חדשים: 27 ישמשו לחנויות, מסעדות ובתי קפה והשישה הנותרים למרכז מבקרים, שני מוזיאונים וליחידה ללימודי חוץ של הטכניון.

עבודות השימור והפיתוח שנמצאות בימים אלה בעיצומן כוללות גם שיקום של הצמחייה המקומית ושימור של העצים הבוגרים שמעניקים למקום אווירה מיוחדת. כביש תת קרקעי חדש יחבר את הצירים הראשיים מסביב למתחם עם חניונים תת קרקעיים, ותחנת רכבת השלום, לצד תחנה עתידית של הרכבת הקלה בשדרות יהודית, יאפשרו גישה נוחה באמצעות התחבורה הציבורית.

הפרויקט מפותח במקביל על ידי מנהלת גני שרונה שפועלת תחת החברה העירונית אחוזות החוף ושתי קבוצות יזמים: אירני-רוגובין וגני שרונה בע"מ (שמורכבת מכמה חברות ומשקיעים פרטיים). בשיחה שהתקיימה השבוע הביעו היזמים תקווה ליצור מתחם עירוני ייחודי שיעניק ערך מוסף לחוויית הקניות ויצליח למשוך גם את תושבי תל אביב, "אגוז קשה" כהגדרתו של אחד מהם, להגיע למקום.

הדמיה של מתחם המגורים, המלונאות והמסחר המתוכנןאביעד בר נס

גני שרונה מבוססת על מודל של "לייפסטייל סנטר", טיפוס חדש של מרכזים קמעונאיים שהתפתח והתבסס בארצות הברית במהלך שנות ה-90 ומהווה מעין תגובת נגד לקניונים הסגורים. המרכזים האלה הוקמו לרוב בסמוך לקהילות פרבריות אמידות ומבוססים על עירוב שימושים מדוד היטב בין מסחר לבין פנאי. הם עתירים בכיכרות, גינון מטופח, מזרקות ומרחב ציבורי מעוצב ומנסים להעניק חוויות שוטטות נעימה שתעודד את המבקרים לשהות בהם זמן רב. במלים אחרות, הם מנסים לחקות התנהלות של מרכז עירוני קלאסי - אך באופן מבוקר, מנוהל ומנוטר במאה אחוזים. אתם לא צפויים לראות שם טיח מתקלף או הומלסים, חברת הניהול תדאג להיפטר מהם תוך זמן קצר.

לפי ההערכות פועלים כיום בארצות הברית כ-150 מרכזים מסוג זה, אפילו בעיר יונקרס שגובלת בדרומה בניו יורק נפתח לאחרונה מרכז דומה. "לציבור נמאס מהקניונים, זה לא משנה אם אתה נכנס לשבעת הכוכבים בהרצליה, קניון גבעתיים או קניון במינסוטה, בסופו של דבר אתה רואה בדיוק את אותו הדבר", אומר רן שטיינמן, אחד היזמים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב החדשות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לדבריו, אחת ההשראות המרכזיות לשרונה הוא לייפסטייל סנטר מפורסם בלוס אנג'לס בשם "גרוב" (The Grove) שהוקם בשטחו של שוק איכרים היסטורי. היזמים בנו שם שורה של בניינים פסאודו-היסטוריים עם חזיתות מפוארות ברוח הארכיטקטורה המקומית. אולי זה קיטש נורא אבל המתחם מוכתר כהצלחה מסחרית מסחררת. "יש שם מבנה אחד שמושכר לקולנוע, מבנה אחד של אפל והרבה מסעדות טובות. בחוץ מנגנים קצת מוסיקה, זה דבר מדהים", מוסיף שטיינמן.

לדעתו של עמית יולביץ, מנכ"ל שרונה, הציבור מחפש את האוויר הפתוח ואת חוויית השיטוט של מרכזי הערים. "אנחנו לא רואים את עצמנו כמתחרים לאיזה קניון. מי שרוצה לעשות את הקניות המסורתיות בקניונים ימשיך ללכת לשם, אבל מי שירצה לעשות קניות ברמה ואווירה אחרת יבוא לשרונה".

קמפיין השיווק של שרונה אכן מבטא את הרצון של היזמים להתחבר לשכבה הגבוהה של בתי העסק בישראל - במקום רשתות אופנה גדולות או רשתות של בתי קפה הם ניסו למשוך חנויות מעצבים ומסעדות שף. ובכלל, נדמה שהמורשת ההיסטורית של המקום היא חלק בלתי נפרד מהשיווק. לשוכרים הפוטנציאלים הועבר תיק מושקע שכולל בין השאר איור נאיבי של המתחם שמציג בתי אבן לצד מגדלים וגלויות רומנטיות שכוללת מידע על כל בניין ובניין. היזמים קוראים להם "קולקציה".

הערכה הדדית

יחד עם זאת ברור ליזמים שהצלחת המתחם תלויה לא רק במשיכת בתי עסק מוצלחים אלא גם בשיתוף פעולה צמוד עם המנהלת העירונית שאחראית על שרונה. "יש פה סימביוזה בין המרחב הציבורי לבין המרחב הפרטי", מסביר גדי רויטמן ממנהלת גני שרונה. "המבנים לא יכולים לעבוד בלי הפארק ואילו המרחב הציבורי לא יודע לעבוד בלי המבנים".

עבודות השיפוץ והשימור במושבה שרונה. בסופו של דבר, טיח מתקלף לא תראו שם אביעד בר נס

לדבריו, התכנון של המרחב הציבורי שבין הבניינים כולל התייחסות לצרכים המסחריים, כגון רחבות לטובת שולחנות וכיסאות או הקמת תשתית למערכת מיזוג האוויר (שבשל מגבלות השימור לא יתלו על גבי הבניינים). ביטוי אחר לשיתוף פעולה בין היזמים לבין העירייה יבוא לידי ביטוי בצורת אירועים שונים שיערכו במקום לכל אורך השנה. העבודה הצמודה וההערכה השוררות בין הצדדים היא דוגמה לתהליך פיתוח נכון של המרחב הציבורי.

שרונה מצטרפת לשני מתחמים נוספים בתל אביב שמבוססים על שיתוף פעולה בין המגזר הפרטי לבין המגזר הציבורי: נמל תל אביב ומתחם התחנה. המשותף לשלושת המתחמים הוא יצירה של מרחב עירוני מוגדר ומתוחם המבוסס על אתר היסטורי ומופעל על ידי גוף אחד. למודל הזה יש יתרונות כלכליים רבים משום שהוא מנוהל ומתוחזק למעשה כמו קניון לכל דבר. מצד שני הוא חסר את הספוטניות וההטרוגניות המאפיינת את מרכזי הערים. הן הנמל והן התחנה מתמודדים עם קשיים שנובעים כתוצאה מהיותם מתחמים שאינן משתלבים במרקם העירוני. מצד אחד הם פונים לקהל יאפי ומצד שני הם מצליחים למשוך במשך השבוע בעיקר תיירים.

היזמים, הן מצד העירייה והן מצד החברות הפרטיות, מבהירים כי הם למדו את הלקח של מתחמים אחרים בתל אביב וכי המיקום המרכזי של שרונה יבטיח תנועה של כ-17 אלף מבקרים ביום, לא כולל תיירים. כעת נותר לחכות לפתיחה לראות האם הם יצליחו להשיב למושבה הטמפלרית את האופי האינטימי והקסום שלה, חרף כמויות המבקרים, או שמא היא תהפוך למוצר ממותג וממוסחר שבו ההיסטוריה מהווה רק רקע רומנטי ליום של שופינג.



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות