טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוזיאון הטבע בירושלים במו"מ עם הסביבה

חללי תצוגה חפורים באדמה, קניון חצוב בסלע וטרמפולינת ענק - אלה הם רק חלק מהרעיונות של זוכי תחרות תכנון המבנה

תגובות

ביום ראשון השבוע הגיעה לסיומה תחרות התכנון של מוזיאון הטבע בירושלים. זו אחת מהתחרויות המרכזיות והבולטות שהתקיימו בארץ בשנים האחרונות - מבחינת קנה המידה שלה, הפונקציה המוזיאלית והמיקום החד פעמי בלב קרית הלאום בבירה. למרבה הצער תחרויות פתוחות לתכנון בנייני ציבור הן תופעה נדירה בישראל ועל כן התחרות משכה תשומת לב רבה וזכתה להשתתפות של כ 60 משרדים מקומיים וכמה משרדים מחו"ל.

הזוכים הם האדריכל גבי שורץ (משרד שורץ-בסנוסוף החיפאי) בשיתוף האדריכלים שחר לולב ועודד רוזנקיאר (משרד so architecture). הם יקבלו יחד פרס של 60,000 שקל וילוו מעתה את תהליך התכנון. במקום השני זכה משרד יסקי-מור-סיון (ערן זיו ומידן גני בהנחיית רחל פללר ושם-טוב צרויה) ובמקום השלישי משרד פרי-דוידוביץ'. שני משרדים נוספים הגיעו לשלב הגמר: גרונטוך-ארנסט מברלין ומשרד o2a (עמית מנדלקרן ועומר בר). בראש חבר השופטים עמד האדריכל דן איתן.

המוזיאון העתידי ממוקם במגרש צר וארוך בין רחוב רופין לבין שדרות המוזיאונים. מצפון לו ממוקם מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד (שיאוחד עמו), ממזרח משרדי הממשלה, ממערב קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית ומדרום חורשה טבעית. כיום זוהי סביבה של מכוניות, גדרות גבוהות, עמדות בידוק ומגרשי חניה. בעיריית ירושלים מקווים כי הקמת המוזיאון תהיה זרז להפיכתו של האזור כולו לקרית מוזיאונים תוססת, בדומה ל"וושינגטון מול" או לאי המוזיאונים בברלין.

ההצעה הזוכה בתחרות מציגה פרשנות מעניינת הן למיקום של המוזיאון בקרית הלאום - עם האדריכלות הממלכתית חמורת הסבר - והן לתנאים הטופוגרפיים שמתווים מדרון עדין. האדריכלים הזוכים הציעו להקים מוזיאון שמורכב משורה של חללי תצוגה חפורים באדמה ומופרדים זה מזה באמצעות חצרות פנימיות. הגגות של הבניין הם חלק בלתי נפרד מהתצוגה ויכללו מערכת של גנים ירוקים שייצגו אזורים בוטניים שונים ברחבי הארץ. מסלול הביקור במוזיאון יכלול אפוא שיטוט בין אזורים פתוחים ואווריריים לבין גלריות אטומות.

האדריכלים השקיעו מאמץ רב בתכנון של מרכיבים מוזיאליים ייחודיים; כך למשל הם מתכננים לחצוב קניון בסלע שיכלול מפל בגובה שלוש קומות. המפל יהיה חלק ממסלול מים שיעבור מעל ודרך הבניין וידגים טכניקות שונות לטיהור מים על ידי צמחייה.

המים אמורים לתרום גם לקירור הטבעי של המבנה. זהו אחד מהמרכיבים האקולוגיים המרכזיים הכלולים בהצעה, לצד התייחסות למאסה התרמית, התאורה הטבעית ואיסוף מי הנגר להשקיה. מרכיב "מוזיאלי" ייחודי אחר היא טרמפולינת ענק שתדמה את הפעילות של מכשיר סיסמוגרף, ותקרוץ כנראה לאוכלוסיית המבקרים הצעירה יותר.

שורץ מסביר כי הבניין "מנהל משא ומתן" עם סביבתו: עם החורשה הטבעית, עם קרית הלאום ועם ציבור המבקרים העתידי. "ניסינו ליצור חיים במקום הזה ולשקף את התכנים הטבעיים שיוצגו בתוך המוזיאון", הוא מסביר.

הוא אינו שותף לחלומות של עיריית ירושלים על יצירה של אזור עירוני שוקק חיים בקרית המוזיאונים. "כל המרחב הזה הוא די פרום ולבניינים שעומדים מסביב אין קשר אחד לשני. אנחנו הרגשנו שהקרב במקום הזה כבר די אבוד והחלטנו שחשוב יותר לשמור על האופי הירוק של האתר", מוסיף שורץ. משום כך הבניין אינו מציג דופן משמעותית כלפי הרחובות הסובבים אותו אלא נסוג פנימה ומתחפר בתוך הקרקע. הכניסה הראשית משדרת המוזיאונים מוצנעת יחסית וממוקמת בצילה של אחת מהגלריות. עם זאת, שורץ סבור כי למוזיאון העתידי תהיה השפעה חיובית על סביבתו, "הוא יסייע ליידד (מלשון ידיד) את הסביבה הזאת לאזרחים".

בשפה האדריכלית אפשר לזהות השפעות ממוזיאון ישראל הסמוך (תכנון: אל מנספלד ודורה גד, 1965), בפרט בחלוקה לנפחים מרובעים ובשימוש המבוקר בתאורה הטבעית. החזית עצמה, שצפויה לעבור כמה וכמה שינויים, מזכירה את הקופסה המרחפת והמחורצת של בית בני ברית בתל אביב (יהושוע גוירצמן, 1963). ניכר שהאדריכלים הזוכים נקטו באיפוק ובממלכתיות, על חשבון דימוי מובהק ונוצץ יותר שאפשר היה להעניק לבניין.

ההצעות שהגיעו למקום השני והשלישי התאפיינו בשפה אדריכלית משוחררת יותר. במרכז ההצעה של יסקי-מור-סיון ניצבו שני בניינים נחשיים שמתחתם כיכר ציבורית גדולה הפונה לשדרת המוזיאונים ומתחברת לדרך רופין באמצעות גרם מדרגות נדיב. מבחינת ההתייחסות למרקם העירוני זו ההצעה החזקה ביותר.

ההצעה של פרי-דוידוביץ' ניסתה אף היא ליצור חיבור עם הרחובות הסובבים והציגה בניין שגגותיו מייצרים יחד ולחוד מעין טופוגרפיה בנויה. האדריכלים הציעו גם להפריד את הפלנטריום מהמבנה הראשי ולהציב אותו כמעין גולת מתכת ענקית בחלקו הדרומי של המגרש.

בירושלים פועל כבר מוזיאון טבע, בבניין קטן ומקסים במושבה הגרמנית. קבוצה גדולה של תושבים פתחה לאחרונה במאבק נגד העברתו לקרית הלאום בטענה כי המיקום הנוכחי מעניק נופך אינטימי לפעילות וכי החצר שמסביב משמשת כגינה קהילתית מוצלחת. מעבר לכך, המוזיאון הוא חלק מעירוב השימושים של המושבה שמעניק לה את אופיה העירוני, והתושבים חוששים כי הבניין יימכר ליזם פרטי וייהפך לעוד פרויקט נדל"ני.

בעיריית ירושלים אומרים בתגובה כי אין בכוונתם למכור את הבניין וכי הם מתכוונים לשמר את הפעילות של הגינה הקהילתית הפועלת במקום. עם זאת לא ברור עדיין לאיזו מטרה ישמש המבנה ואילו מהמוצגים שלו ¬ אם בכלל ¬ יועברו לבניין החדש.

ענת צור, סמנכ"ל הרשות לפיתוח ירושלים ואחת השופטות בתחרות התכנון, אומרת כי אין קשר בין הקמתו של המוזיאון החדש לבין המוזיאון שכבר פועל במושבה. "מדובר במוזיאון מודרני, עדכני כמו שיש בערים הגדולות בעולם. אנחנו ממציאים אותו מחדש ולא מסתמכים על הישן".

מוזיאון הטבע החדש הוא חלק משורה של בנייני ציבור גדולים שצפויים להיבנות בעשור הקרוב בקרית הלאום. בימים אלה נמצאת בעיצומה תחרות התכנון של הספרייה הלאומית שמתכוננת לקום על המגרש הסמוך. משה ספדיה מתכנן את הבניין החדש של רשות העתיקות, שממוקם אף הוא בסמוך. גם בתוך קמפוס גבעת רם מקודמים בימים אלה כמה פרויקטים משמעותיים, בהם מרכז לחקר המוח בתכנונו של האדריכל הבריטי נורמן פוסטר ובניין חדש לאקדמיה למוסיקה שמתוכנן על ידי שותפות בין משרד ישראלי למשרד אמריקאי. אלה מצטרפים כמובן למוזיאון ארצות המקרא ולמוזיאון ישראל שעבר לאחרונה שיפוץ.

בקנה המידה העירוני קרית המוזיאונים צפויה להתחבר למתחם העסקים החדש של ירושלים שיבנה בצמוד לבנייני האומה ויכלול שטחי משרדים, מסחר, מגורים ומלונאות בהיקף של מיליון מטרים רבועים. בעיריית ירושלים מקווים כי יחד עם הקו החדש של הרכבת הקלה שיעבור בדרך רופין, קרית המוזיאונים תהפוך לאזור מלא חיים.


 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות