האדריכל פרופ' אדם מזור הוא חתן פרס ישראל בתחום האדריכלות והעיצוב לשנת תשע"ג (2013). הפרס, שיוענק ביום העצמאות הקרוב על ידי שר החינוך, מוענק זו הפעם הראשונה תחת הקטגוריה המשולבת (עד כה זכו מעצבים ואדריכלים בפרס בנפרד).

ועדת השופטים, שמנתה את פרופ' ברוך ברוך וד"ר ערן נוימן, ובראשה עמד פרופ' דן ריזינגר, ציינה בין נימוקיה לבחירת המועמד כי מזור "הוא אדריכל ומתכנן ערים רב תחומי ששילב מחקר, תכנון יישומי ופעילות אקדמית וציבורית. פרופ' מזור העמיד דור של אדריכלים מתכנני ערים וחוקרים שממשיכים את דרכו. הוא פיתח גישה מרחבית תלת ממדית לתכנון עירוני המדגישה את העירוניות כערך מרכזי בתכנון".

אדם מזור. למעלה מ-50 שנות תכנון. צילום: אורי מזור

מזור, בן 77, שותף במשרד א. מזור-א. פירשט אדריכלים, הוא בעל ותק של למעלה מ-50 שנות תכנון. עוד בשנות ה-60 הוא היה אחד מהמתכננים הראשונים בארץ שתיכננו ויישמו מודלים ממוחשבים בפרקטיקת תכנון הערים. בשנות ה-70 הוא עמד בראש צוותי תכנון שהגו את תוכנית האב המטרופולינית לערי גוש דן, ואת תוכנית האב לתל אביב-יפו. ב-1981 השלים הצוות שמזור עמד בראשו את התוכנית לשיקום רובע "לב העיר" של תל אביב-יפו, פרויקט עליו קיבל את פרס רכטר שבע שנים מאוחר יותר.

לקראת שנות האלפיים הגה מזור את הבסיס לתוכנית האב "ישראל 2020", שהיוותה מענה לתוכנית ההיסטורית של אריה שרון, ובבסיסה עמד הצורך לצופף את הערים במקביל לשמירה על קיימות סביבתית. למעלה מ-250 אנשי מקצוע עבדו תחת ניצוחו של מזור במשך שבע שנים, עד להשלמה של התוכנית שנחשבת לגדולה ביותר בהיקפה בישראל, וזכתה לתהודה בינלאומית.

פרס ישראל לאדריכלות האחרון הוענק לפני שש שנים לעדה כרמי-מלמד וליעקב יער, ובאותה שנה הוענק הפרס למעצב הגרפי ירום ורדימון בתחום העיצוב. פרופ' ברוך ברוך, יו"ר עמותת האדריכלים, שהיה חלק מוועדת הפרס, מספר כי זו ביקשה לבטל את איחוד הקטגוריות. "ההחלטה לחלק את הפרס לאדריכלות ולעיצוב יחד היא של משרד החינוך, ונבעה מהצורך לצמצם את מספר הקטגוריות. אנחנו המלצנו להפריד בין התחומים, היות ולאדריכלות מגיע פרס נפרד וגם לעיצוב, תחום שהולך ומשתכלל ומהווה מרכיב חשוב בתעשייה". עוד הוסיף, כי מזור גבר על מועמדים מצוינים, וכי הפרס ניתן לו על מפעל חיים של עשייה אדריכלית רבת שנים.