בג”ץ יכריע אם תוקם ישיבה במקום חדר האוכל הישן של קיבוץ גבעת השלושה

משרד הפנים מסרב להקצות לעמותת "דרכי נועם" את השטח לצורך הקמת הישיבה. מצבו של חדר האוכל, שנחנך ב-1939 ותוכנן על ידי האדריכל אריה שרון, הולך ומידרדר והוא מיועד לשימור

בימים אלו מתקיימים הליכים משפטיים שיקבעו את דינו של מבנה חדר האוכל הישן בקיבוץ גבעת השלושה, שתוכנן על ידי האדריכל הידוע אריה שרון. זאת בשל עתירה לבג”ץ של עמותת "דרכי נעם", המבקשת להקים במקום ישיבה תורנית, כנגד משרד הפנים, העומד בסירובו להקצות עבורה את השטח.

זה עשור שהמבנה עומד בלבה של מחלוקת בין העמותה לבין תושבים ואנשי שימור, במהלכן הולך מצבו ומידרדר, וחלקים ממנו אף נהרסו. בשלב זה ביקש בג"ץ לעכב את ההליכים בשטח עד ליום רביעי הבא, אז יציגו משרד הפנים ועיריית פתח תקוה, שהמבנה בתחומה, את עמדתם.

מבנה חדר האוכל הישן בקיבוץ גבעת השלושה. היה אחד מחדרי האוכל הקיבוציים הגדולים ביותר בתקופתו
מבנה חדר האוכל הישן בקיבוץ גבעת השלושה. היה אחד מחדרי האוכל הקיבוציים הגדולים ביותר בתקופתו . צילום: אריאל שליט

המבנה נחנך ב-1939 והיה אחד מחדרי האוכל הקיבוציים הגדולים ביותר בתקופתו. שרון תיכנן אותו לאחר שחזר מלימודיו בבית הספר באוהאוס, בסגנון הבנייה הבינלאומי. ב-1953, עם הפילוג בקיבוץ ובעקבות התפשטות פתח תקוה הסמוכה, עזבו חבריו את שטחו, שסופח לעיר עצמה. על פי חוות דעת של אדריכלי שימור הבניין הוא מיועד לשימור מחמיר יחד עם סביבתו, והוא אף הוכרז לשימור על ידי עיריית פתח תקוה ב-2002.

עם זאת, כבר ב-2003 הקצתה העירייה את שטח חדר האוכל לידי עמותת "דרכי נעם", שלה שטח במגרש סמוך, הקצאה שלא פורסמה להתנגדויות הציבור והוגשה רק ב-2006 למשרד הפנים, כנדרש. ב-2007, ללא היתרים כלשהם, החלה העמותה בעבודות בשטח שכללו הרס של כמעט שליש מן המבנה, פעולה שנעצרה על ידי פעילי שימור. שנה מאוחר יותר סירב משרד הפנים לאשר את הקצאת השטח לעמותה בשל עבירות בנייה שלא נחקרו.

תחת הנחיות יחידת השימור של עיריית פתח תקוה הכינה העמותה תיק תיעוד שהוגש ונדחה במשך שלוש שנים, בטענה שאינו מספק ומשקף את עמדת העמותה - עד להשלמתו ב-2010. לצד הבעת נכונות מצד העמותה לשמר את המבנה במימון העירייה, ניגשה זו שוב בבקשת ההקצאה למשרד הפנים, שסירב בשנית.

בתגובה לכך ביטלה עיריית פתח תקוה את ההקצאה לעמותה בשטח חדר האוכל, והקצתה עבורה שטח באזור סמוך, שם הוקם עבורה מבנה לישיבה, נוסף למבנה בית ספר קיים שהוסב לצרכים התורניים. למרות כל זאת, ב-2012 פנה מוטי זפט, ממלא מקומו הזמני של ראש העיר והאחראי על החינוך התורני בעיר, למשרד הפנים בבקשה לחידוש ההקצאה, בקשה שסורבה בפעם השלישית.

את תגובתה של "דרכי נעם" ואת זו של באי כוחה לא ניתן היה להשיג עד לסגירת הגיליון, ואילו ממשרד הפנים נמסר כי תגובה תימסר בבית המשפט. מעיריית פתח תקוה נמסר כי "מאחר וכל העניין מתברר כעת בבית משפט העליון, ראש העיר החדש, עו"ד אורי אוהד, לומד את הסוגיה על כל פרטיה ומתייעץ עם כל הגורמים הנוגעים בדבר ולאחר מכן העירייה תיתן את תגובתה לבית המשפט".

הערב (שני) התקיימה ישיבה בוועדת השימור של עיריית פתח תקוה, ובה הוחלט פה אחד להמליץ לעירייה להתנגד להקצאת השטח לעמותה, ולהעמיד את המתחם לרשות יד לבנים לטובת הרחבת הפעילות בקריית המוזיאונים. כמו כן פנתה ועדת השימור למועצה לשימור אתרי מורשת בבקשה שתצטרף כמשיבה לבג"ץ.

מן המועצה לשימור אתרי מורשת נמסר כי “חוסר הידע, חוסר הרצינות וההטעיה כלפי בג”ץ בנוגע לעובדות, ההמעטה מגודל החורבן שגרמה העמותה וההתייחסות שלהם לבניין חשוב לשימור, מעידות אלף עדים על הכוונות שלהם”, בהתייחסה לעמותת “דרכי נעם”. לפי המועצה, הסירוב החוזר ונשנה של משרד הפנים מוצדק, היות וחברי העמותה “הם עבריינים על פי ההגדרה ולכן אין מקום לתת להם את השטח”.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 נסיון להשגת קרקע בדרכי מרמה יהונתן
  • 22:51
  • 11.02.13

בפתח תקוה אין גבול לחוצפה ולציניות. מדובר בהונאת קרקעות בחסות גורמים בכירים בעירייה וזאת לאחר שנתפסו על חם לפני כמה שנים בעת נסיון לגלח את המבנה עם שופל ומחפר ענק המשמש להריסת בניינים.

02 לא ברור למה לשמר רעות גלבלום
  • 23:20
  • 11.02.13

אדריכל ישראלי נודע תיכנן חדר שתוקפו פג 60 שנה לאחר פתיחתו. מה יש פה לשמר? ראוי להרוס ולבנות במקומו משהו שעשוי להחזיק קצת יותר זמן. או אולי בונים על זה שממילא לא תהיה כאן מדינה עוד מעט...?

03 A. Sharon - most over-rated architect in the Fivi
  • 00:47
  • 12.02.13

20th century

04 גרתי ליד חדר האוכל שנים רבות צבי
  • 07:49
  • 12.02.13

אדריכלות נהדרת של משפחת אדריכלים מעולה. אריה שרון, בנו - עלדר והנכד הממשיך היום את המשרד - ארד.

05 עוד מכלאה לפרזיטים מטורפים.  (לת) שמי
  • 08:40
  • 12.02.13

06 לא יודעים גבול עודד
  • 09:08
  • 12.02.13

לתושבי פתח תקווה הדתיים. שוב פעם אתם פועלים באלימות במקום שאינכם רצויים בו. הפכתם לנטל על המדינה, אבל דרישות יש לכם עד השמיים. עזבו את המבנה ההיסטורי לנפשו. הרי אין הרבה אתרים היסטוריים כאלה. חפשו לכם מבנים בישובים שהוקמו במיוחד בשבילכם - ביתר עילית, מודיעין עילית,ועוד. במילא כלהשקעה במבנה היא ע"ח המדינה, אז יש למדינה זכות להגיד לכם לא.

07 ועכשיו, לעובדות. איתמר
  • 09:21
  • 12.02.13

זה אמנם לא נושא עקרוני או חשוב במיוחד, אבל הכתבה הזו היא דוגמה מצוינת למה שקרוי "זריית חול בעיניים". בשום מקום בכתבה לא מצוין שהשטח המדובר הוא לא באמת בקיבוץ גבעת השלושה, שנמצא מזרחית לפתח תקווה, אלא בשטח שהקיבוץ עבר ממנו בשנות החמישים ושכיום נמצא ממש במרכזה של פתח תקווה (לכתוב "שהמבנה בתחומה", בצורה עמומה, זו פשוט הטעייה). גם לא מוזכר בכתבה שבשטח המדובר פועל מזה עשרות שנים בית אבות, שעושה שימוש בין היתר במבני הקיבוץ הישנים.
הישיבה התיכונית דרכי נועם, מוסד מוכר בפתח תקווה, שוכנת צמוד לבית האבות, בפינת הרחובות דגל ראובן וצה"ל. מזה שנים הישיבה משתמשת במבנה חדר האוכל למסיבת הפורים, כמובן בתיאום עם הגורמים המתאימים.
הכתבת מנסה ליצור סיפור במקום שאין בו סיפור - הקצאת המבנה לעמותה שמפעילה את הישיבה היא החלטה מנהלית שלא אמור להיות לה שום קשר לשימור שהמבנה צריך (ועתיד) לעבור. שימור מבנה לא אומר שהמבנה יהפוך למוזיאון ויישאר ריק, אלא שבעת השיפוץ שלו צריך לשמור על ערכים אדריכליים מסוימים, כפי שתקבע ועדת השימור של העירייה.
אם כן, חדר האוכל האמור אינו משמש לייעודו המקורי כבר 60 שנה. עד לפני כ-15 שנה הוא היה מוקד ידוע של הומלסים וטיפוסים מפוקפקים, שכן הוא שוכן רחוק מבתי מגורים וגם מחוץ לבית האבות. אני לא זוכר שקראתי אז כתבה בהארץ על הנושא. כנראה שכשמדובר בהקצאה לעמותה דתית העובדות לא משנות.

08 למה המשטרה לא חוקרת איך ללא היתרים כלשהם, החלה העמותה בעבודות בשטח שכללו הרס של כמעט שליש מן המבנה? דודי הירושלמי
  • 09:24
  • 12.02.13

זה הסיפור שמסתתר בכתבה.

09 מהי "ישיבה תורנית"? אולי התכוונו ל"ישיבה תיכונית"? ישיבה שבה כן לומדים את לימודי הליבה של משרד החינוך ועומדים בבחינות הבגרות, בוגריה משרתים בצה"ל ולומדים באקדמיה?  (לת) דא עקא
  • 09:47
  • 12.02.13

10 כאחד מראשוני פתח תקווה אני אומר : לא יקום ולא יהיה .  (לת) משה טורקניץ
  • 10:08
  • 12.02.13

11 אלוהים עם הפושעים  (לת) עופר
  • 10:17
  • 12.02.13

12 דרכי נועם בעמותה גזענית שבמסגרתה נדחו תלמידים ממוצא אתיופי עיר ללא רחמים וללא חמלה-אטלנטיק סיטי
  • 10:37
  • 12.02.13

עירית פתח תקווה הורסת כל מה ששיך למינהל תקין
לא יפלא שעם ה"חבילה" של ראש העיר הזמני ועם אזרחות הכבוד של קודמו נעשה כל דבר למען הפשע המאורגן במסגרתו מועברים נכסים עירונים לגופים פרטים מנוכרים ומסואבים.
משרד החינוך והעירייה מעבירות מיליונים בלי בקרה לעמותות שפועלות וחותרות תחת החינוך השיוויני,גובות כספים רבים מההורים ומשלמות שכר עתק לגורמים שחלגבי חלקם ניתן לומר שחלים הפרות בסיסיות של ניגוד ענינים

13 אם למישהו יש ספק לגבי מידת החורבן שישיבות זורות סביבן, בואו לחיפה ארכיטקט חיפאי
  • 10:48
  • 12.02.13

בשכונת חיפה בהדר עמד "בית החלוצות". בניין מטוייח בסגנון הבינלאומי, נאה וצנוע עם גינה מוצלת, מרפסות וקרניז. בניין כזה הוא לא רק חפץ יפה, הוא חלק ממורשת תרבותית מודרנית, אנושית ו-כן, ציונית.
הביין הגיע לידי גורמים דתיים אשר השקיעו כספים ועבודה על מנת להתאימו לצרכיהם: נחתך הקרניז, מעל לפתחים נפערו גיבנות האמורות לבטא קשתות, על החזיתות יודבק מעטה קרמיקה "יצירתי" ועל העצים, רק אלוהים ירחם.
בחיפה כמו בחיפה בעיריה "לא ידעו", "טוב הם כבר עשו", "יש כאן איזה קומבינה", וכמובן, שום גורם שימור לא עורב לפני תחילת העבודה, למרות שהבניין נמצא ברשימת שימור.
הנזק הנגרם לבניין עקב שנים שהוא עומד ללא שימוש, הוא קטן ואפילו זניח ביחס לנזק שנגרם לו בגלל שיפוץ פזיז.
להפקיר מבנה, אשר אוצר ערכים תרבותיים מסויימים, לידי גורמים שאינם מתיימרים אפילו להביע רגישות או עניין לערכים אילו, הוא מחדל, איוולת ובכיה לדורות.

14 עיריית פ"ת היא איראנית. שליטת החומייניזם בפ"ת הוא עובדה כבר כמה שנים.  (לת) פ"ת
  • 11:01
  • 12.02.13

15 מה עושים ה"מועצה לשימור", משרד הפנים, ובג"ץ לעצירת הרס המורשת היהודית בהר הבית ?  (לת) אני רק שאלה
  • 11:37
  • 12.02.13

16 זה יהיה הדבר הסימלי ביותר שחדר אוכל בקיבוץ יהפוך לישיבה. הנצחון של הגלות על הישראליות, של הדת על החילוניות, של צרות האופקים על הקידמה. זאת תהיה עוד הוכחה אחת מרבות לאן פניה של ישראל שהתהליך שהיא עוברת הוא חד כיווני וחד משמעי  (לת) הקמת הישיבה כמשל
  • 14:44
  • 12.02.13

17 אין גבול לשחיתות, אין גבול לטמטום. כמה שנים תמשך הסאגה?  (לת) איל
  • 21:00
  • 12.02.13

18 חייב להפוך למוזיאון ושום דבר אחר...מקום יפייפה ומוזנח קשות..... רן פ"ת
  • 00:17
  • 13.02.13

חתיכת היסטורית ילדות שלי..צילמתי שם הרבה מפחד שיהרס ולא ישאר זכר כמו כל ההיסטוריה בעיר...שלא לדבר על שדותיה ופרדסיה הפורחים שנפלו שדודים תחת גלגלי הדחפורים ועושק הקבלנים......

19 ישיבה??... לא ולא! דיירת ותיקה מרחוב דקר הסמוך
  • 10:50
  • 13.02.13

הנה תיאור אמיתי של סביבת המבנה המיועד לשימור: חדר האוכל מתנשא על גבעה קטנה, מזרחו פונה לגינה ציבורית נחמדה,מצפון לו נמצאת קריית מוזיאונים מטופחת של פ"ת וגן יד לבנים גדול ,ממערב לו - מוסד אשפוזי של עיריית ת"א, במזרח תקועה מין ישיבה מרופטת בנויה כולה מבנים ארעיים וכעורים שכלל אינה תואמת את סביבתה. זו הזדמנות פז לשמר אתר היסטורי, בנמצא במיקום מרשים, מספר סיפור היסטורי יחודי ומעניין . אתר היסטורי שיתחבר נכון לסביבתו המטופחת. אז נורא חשוב והכרחי להקים דווקא שם את הישיבה? אפשר וצריך להקים את הישיבה בלב השכונות הדתיות שקמו מדרום לכפר גנים. מתי כבר פרנסי העיר יבינו את האוצר ההיסטורי הבלום של העיר פתח תקווה? ... בראשל"צ כבר מזמן הרימו את הכפפה....

פעילות
המלצות