טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתיחת הפנים לכיכר רבין: שינויים קוסמטיים בלבד

לכתבה
ההצעה של חיוטין אדריכלים. מתכננים לבטל את תנועת הרכבים ברחוב מלכי ישראלחיוטין אדריכלים/ ז'אק דהאן אדריכל

בעקבות הפרסום ב"הארץ" על היעדר שקיפות בתחרות לשיפוץ כיכר רבין, חשפה העירייה חלק מהצעות האדריכלים. מלבד חניון תת־קרקעי, שהכרחיותו שנויה במחלוקת, השינויים המוצעים הם לא מהותיים במיוחד

תגובות

בחודשים האחרונים עורכת עיריית תל אביב תחרות סגורה לתכנון כיכר רבין, אליה הוזמנו שבעה משרדי אדריכלים: ברוך ברוך ויוסי סלמון אדריכלים, באה אדריכלים ובוני ערים, חיוטין אדריכלים, מייזליץ כסיף אדריכלים, משרד ת.מ.א, אפרת קובלסקי אדריכלים, ונתנאל אלפסי, אביטל גורארי יחד עם Lola אדריכלי נוף. לאחר מספר שבועות של פניות לעירייה ובעקבות הפרסום אתמול (שבת) ב"הארץ" וב–Xnet על היעדר שקיפות וניהול בלתי תקין של התחרות, העבירה היום העירייה לתקשורת הדמיות של המשתתפים בתחרות. העירייה למעשה העבירה מספר הדמיות מצומצם שאדריכל העיר יציג באירועי "בתים מבפנים" שיערכו בסוף השבוע הקרוב ולא את ההצעות המלאות של האדריכלים.

התכנון לכיכר הוא דו־שלבי. השלב הראשון כולל הקמת חניון והריסת מרפסת רבין והשלב השני כולל את בניית התחנה החדשה של הרכבת הקלה במקום בו ממוקמת הבריכה האקולוגית. כל משרד אדריכלים מציע התייחסות שונה לכיכר — חלק מהתוכניות כוללות מזרקות ענק, חלקן מוסיפות הצללה, כמו גם תכנון שונה לרמפות הירידה והעלייה לחניון העתידי. מהתבוננות בהצעות נראה כי פרט למהלך של הקמת חניון נוסף בעיר (שנראה כאמתלה המרכזית לתחרות ולשיפוץ הכיכר), השינויים בכיכר הם קוסמטיים בלבד ואף הצעה לא מציעה שינוי מהותי.

הדגם של אפרת קובלסקי. הצעה מינימלית שכמעט ואינה משנה את הכיכר
EKA אפרת - קובלסקי

האדריכלית ד"ר טלי חתוקה מהחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת תל אביב, שחקרה היכלי התכנסות ומחאה ברחבי העולם, תומכת בשינוי בכיכר. "אני חושבת שמאז רצח רבין נעשתה לכיכר פוליטיזציה ומיתיזציה והיא הפכה לסטטית, ואני חושבת שההתערבות תקדם את חיי היומיום ותאפשר למקום הזה שמזוהה בעיקר עם הצד השמאלי של המפה מקום לעוד קבוצות בחברה". לדעתה, "אף אחת מההצעות היא לא רדיקלית ורובן מציעות דברים דומים בצורה מעט שונה. אני חושבת שההצעה שתציע הכי הרבה פעילות לאורך יותר שעות ביממה לאורך העונות היא שצריכה לזכות. ההצעה למשל של מייזליץ כסיף, בלי קשר לעניין העיצובי, מתמודדת עם שימושים שונים".

האדריכל ומתכנן הערים ד"ר יודן רופא, מרצה בחוג לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון, חושב שהתחרות כולה מיותרת. "אלו פרויקטים הזויים של המאה הקודמת. זה מיותר לגמרי. זה חניון שהם רצו לעשות לפני עשור, זה היה אחד הדברים שחולדאי רצה לעשות", הוא אומר ביחס לראש העיר שמקדם במלוא המרץ מדיניות של הקמת חניונים מתחת לכיכרות כמו בכיכר הבימה, בכיכר גבעון ובכיכר קצה שדרות רוטשילד, בניגוד למגמה כלל עולמית של הוצאת כלי רכב ממרכזי הערים וצמצום מקומות חניה. "אם זה חניון למבקרים — אין לו שום טעם, לא צריך שם חניה למבקרים, ואם זה חניון לתושבים — אז העירייה תצטרך לממן אותו כי התושבים יכולים לחנות בחינם מסביב ולא תהיה להם שום סיבה לחנות בחניון".

הצעתם של האדריכלים מייזליץ כסיף. מתכננים מעגל ענק במרכז הכיכר שבחלקו ישמש כבריכה
מייזליץ כסיף אדריכלים

ראש המחלקה לעיצוב אורבני בבצלאל, האדריכלית ד"ר אלס ורבקל, חושבת מנגד שכן יש מקום לחניון מתחת לכיכר. "באופן עקרוני אני חושבת שצריך לצמצם את השימוש בכלי רכב בעיר, אבל בינתיים הרכב הפרטי לא יצא מהמרחב האורבני, ותהיה לנו עוד תקופת חפיפה בה ישתמשו גם במכוניות וגם בתחבורה ציבורית, ולכן עדיף שהחניונים יהיו תת-קרקעיים ולא מעל לקרקע". ורבקל תכננה יחד עם בן זוגה אלי דרמן הצעה לתכנון הכיכר במסגרת התחרות שערכה עמותת האדריכלים ב–2001. היא מעדיפה שלא להתייחס להצעות באופן פרטני, אבל חושבת שהתכנון בכיכר צריך להיות גמיש. "צריך לפתח מערכת שתוכל לתת מענה גם להפגנות, גם לשוק וגם לפעילות פנאי יומיומית. אפשר לתכנן תשתית כזו שמשתנה בהתאם לאירוע". ורבקל מציינת כי עיקר הטיפול צריך להיות דווקא בקצוות הכיכר. "הכבישים שמפרידים בין הכיכר לרחובות בעייתיים, וצריך לחשוב איך לטפל בדפנות ולחזק אותן כך שתהיה לאורכן פעילות".

האדריכלית אלס ורבקל: "הכבישים שמפרידים בין הכיכר לרחובות בעייתיים. צריך לחשוב איך לטפל בדפנות כך שתהיה לאורכן פעילות"

האדריכל אסף לרמן שתכנן עבור העירייה את חידוש קומת הקרקע ב–2011 אומר כי "השאלה המהותית היא האם העירייה מבקשת להגדיר מחדש את היחסים בינה ובין העיר או שמא מדובר בקישוט בלבד? לכן, בצד המענה ההכרחי לכל הדרישות הפונקציונליות של העירייה, חייבת ההצעה האדריכלית לאתגר את מצב היחסים הנתון בין השררה, המגולמת בבניין העיריה, ובין המרחב שלמרגלותיה. ושוב כאן עולה השאלה מהי כוונת העירייה?".

ההצעה של משרד ת.מ.א. מתכננים פרגולת ענק בניצב לבניין העירייה
משרד ת.מ.א

לרמן, שהציע בזמנו לתכנן תוספת מעל בניין העירייה שתאפשר את פתיחת הגג לציבור — הצעה שנפסלה על ידי ראש העיר חולדאי, תוהה אם העירייה מוכנה לנסח מחדש את האמנה האזרחית שבינה ובין העיר ותושביה או "שמא מדובר כאן במהלך לשיפור פני העיר והנוף הנפרש למרגלות הבניין בלבד? ובכלל, האחריות היא גם עלינו, תושבי העיר, האילמים בדרך כלל, שחייבים לשאול עצמנו אם אנחנו מוכנים ליחסים מסוג חדש, או שמא מוטב לכולנו לדבוק במוכר? כתושב אוהב של העיר אני מייחל שהעיריה תרים את הכפפה ותמנף את המהלך האדיר הזה לטובת יצירה של שינוי מהותי ואמיתי במערכת היחסים שלה, ככוח וכסמכות, עם העיר ותושביה".

ההצעה של האדריכלים ברוך וסלמון. מתכננים פרגולה לאורך רחוב אבן גבירול
ב.ברוך – י.סלמון אדריכלים

שבע ההצעות:

חיוטין אדריכלים מציעים לבטל את תנועת הרכבים ברחוב מלכי ישראל ולצרפו לשטח הכיכר כך שחזית הארקדה (שדרת העמודים) המסחרית תשרת את הפעילות בכיכר. במקביל לחזית מעוצבות "בועות פעילות", שיאפשרו פעילויות שונות כמו פינות התכנסות, בריכה אקולוגית וגינות. האדריכלים מציעים להרחיב את מרפסת רבין לכיוון שדרות בן גוריון ומתכננים גרם מדרגות שיאפשר נגישות למרפסת המחודשת. לפי הצעה זו, הירידות והעליות לחניון יהיו מרחובות בלוך ובן גוריון.

ד"ר חתוקה: "ההתערבות בכיכר תקדם את חיי היומיום ותאפשר למקום הזה שמזוהה בעיקר עם הצד השמאלי של המפה מקום לעוד קבוצות בחברה"

ההצעה של בתיה סבירסקי מלול (באה אדריכלים) מחלקת את הכיכר לחדרים אורבניים ומציעה ארבעה גנים. למשל, גן הבריכה שיתוכנן בסמוך לרחוב מלכי ישראל וגן הפרגולה לאורך הצד המערבי של רחוב אבן גבירול. בלב הכיכר מתוכננת בריכה אקולוגית ענקית שמיועדת לצינון. גם בהצעה של האדריכלים ברוך וסלמון מתוכננת פרגולה לאורך אבן גבירול. בנוסף הם מציעים לבנות ארבעה קיוסקים לאורך רחוב מלכי ישראל ומגדל פרסום אלקטרוני עבור אירועים כמו שבוע הספר.

ההצעה של אלפסי וגורארי. רוצים להקים במרכז הכיכר ביתן בצורת פרח
נתנאל אלפסי

אלפסי וגורארי שעבדו יחד עם משרד אדריכלות הנוף ההולנדי Lola מציעים שינויים מינימליים בכיכר. מלבד פרגולה שמקיפה את כל פאות הכיכר, הם מציעים לרצף את רחוב מלכי ישראל, כך שיתאפשר לסגור אותו באירועים מיוחדים. לפי הצעתם, במרכז הכיכר יוקם ביתן בצורת פרח, ממנו ניתן יהיה ללמוד על העיר הלבנה ולצאת לסיורים. כמו כן, הם מציעים להוסיף עוד עשרות עצים בוגרים לכיכר כמו עצי אורן, בוקיצה, אלונים וארזים.

גם ההצעה של אפרת קובלסקי מינימלית וכמעט אינה משנה את הכיכר. הם מתכננים את היציאות והכניסות לחניונים כמקומות התכנסות. לפי הצעתם, הכניסה לבניין העירייה תקושט בסדרה של גנים, ברכות ומזרקות, והיא תקורה בפרגולה גדולה. האדריכלים מייזליץ כסיף מתכננים מעגל ענק במרכז הכיכר שבחלקו ישמש כבריכה. בנוסף, הם מציעים להקים מבנה קהילה ולהרחיב את המדשאות בחלק הדרומי של הכיכר ולעצב אותן מחדש. הם מוסיפים שתי פרגולות — אחת לאורך הגדה המערבית והשנייה בניצב לבניין העירייה. גם משרד ת.מ.א מציע תוספת של פרגולת ענק בניצב לבניין העירייה, ומתחת למרפסת המחודשת מתכנן למקם מרכז מידע, בית קפה ומרכז קהילתי. בנוסף, לפי הצעה זו, תתווסף שדרת עצים לאורך הדופן המערבית שתאפשר תנועת הולכי רגל רציפה ומוצלת.

ההצעה של בתא אדריכלים. מתכננים בריכה אקולוגית ענקית שמיועדת לצינון.
באה אדריכלים ובוני ערים

מחוברים לעולם התרבות, הבידור והפנאי? הירשמו כעת לעדכון היומי
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות