העיר גבעתיים, שהיתה בעבר אחד ממעוזי תנועת העבודה הישראלית, הולכת ומתפרקת מנכסיה ההיסטוריים. אחרי הריסת איצטדיון המכתש והבניינים ההיסטוריים של אולפני גבע, הגיע תורו של בית מנדלבלט, ששימש במשך שנים ארוכות כסניף המקומי של מפלגת העבודה. הבניין נמכר לפני כשנתיים וחצי ליזמים פרטיים ועל אף חשיבותו ההיסטורית, החברתית והאדריכלית, ולמרות מחאות נמרצות של פעילי המפלגה, הוא צפוי להיהרס בקרוב לטובת פרויקט מגורים חדש. גבעתיים מצטיירת יותר ויותר כעיר שמוותרת על מורשת הצווארון הכחול לטובת מיזמי נדל"ן.

בשנות ה-50 וה-60, תור הזהב של מפא"י, שימש בית מנדלבלט מרכז חשוב של המפלגה ואחד מהבניינים הראשונים והיחידים בארץ שהוקם בעבורה באופן ייעודי. הוא אירח באופן קבוע את בכירי השלטון ושימש מטה לפעילות של ארגונים שונים. "כל ההיסטוריה של מפא"י עברה דרך הבניין הזה", נזכרת איריס אברהם, סגנית ראש העיר גבעתיים ומזכירת הסניף כיום. "גבעתיים היתה עיר אדומה והיא אירחה את כולם, מבן-גוריון ועד גולדה מאיר ומשה שרת. חברי הסניף היו משפיעים מאוד ברמה ארצית וחלקם נהפכו בעצמם לחברי כנסת ושרים, כמו שושנה ארבלי-אלמוזלינו ומיכה חריש".

הבניין ניצב על מגרש של כ-350 מ"ר בצומת הרחובות ויצמן וגוש עציון במרכז העיר. בזכות קרבתו לרחוב כצנלסון (רחוב הקניות והשירותים הראשי), לעיריית גבעתיים ולמוסדות אחרים, הוא נהפך לחלק בלתי נפרד מהרקמה העירונית. את הכסף להקמתו תרמה בראשית שנות ה-50 יונה מנדלבלט לזכר בעלה זוסיה, שהיה ממנהלי תנובה הראשונים ופעיל במפא"י. הבניין תוכנן ככל הנראה על ידי המהנדס ש' קיצ'קובסקי שהיה פעיל במפלגה, אולם על תיקי בניין מאוחרים יותר מופיע שמם של צמד האדריכלים אברהם יסקי ושמעון פובזנר, וייתכן שהשניים היו מעורבים בשיפוץ או בתכנון של משכן חדש בעבור המפלגה.

מבחינה אדריכלית, הבניין משקף את תפקידו המוסדי מחד גיסא ואת הצניעות התקופתית מאידך גיסא. הוא מתפרש על פני שתי קומות: קומת הקרקע שמכילה חדרי ישיבות ומשרדים נסוגה מעט מקו המגרש כדי ליצור אכסדרה פתוחה שמשמשת להתקהלות; הקומה השנייה נמתחת מעל האכסדרה ויוצרת מעין הפרעה בקצב של הרחוב. החזית הראשית - או מה שנותר ממנה אחרי כמה סבבים של שיפוצים ושינויים - כללה בעבר שלושה חלונות גדולים שחופו ברפפות בטון אנכיות, שרימזו על מיקומו של אולם גדול בפנים. זהו בניין מודרניסטי צנוע, ללא קישוטים או גימיקים מיוחדים, שמהדהד היטב את קנה המידה של עיר הפועלים הקטנה ומתייחס ברצינות לתפקידו הייצוגי.

הפרק האחרון בסיפור של בית מנדלבלט החל להירקם ב-2009, כאשר היורשים של בני הזוג מנדלבלט ביקשו לקדם מכירה של המגרש והבניין כדי להשיב לעצמם חלק מהתרומה. מפלגת העבודה המרוששת קפצה על המציאה וקיוותה להשתמש בכסף לטובת כיסוי גרעונותיה. אברהם ופעילים נוספים בעיר ניסו לעצור את תהליך המכירה, שיגרו מכתבים חריפים ליו"ר מפלגת העבודה אז, אהוד ברק, וניסו לקדם הליך של שימור בעבור הבניין, ללא הצלחה. בסופו של דבר נמכר בית מנדלבלט תמורת שמונה מיליון שקלים ליזמים פרטיים. האדריכל גידי בר-אוריין מקדם בעבורם תוכנית חדשה לבניין שיכלול עשר יחידות דיור וקומת מסחר.

מעוררים מחלוקות

בגבעתייים יש מעט אדריכלות בעלת ערך היסטורי, ועיקר המורשת שלה סובב את תנועת העבודה. מאז אמצע שנות ה-90 מקדמת העירייה - או מעכבת, תלוי את מי שואלים - כמה סקרי שימור, שמטרתם לסמן את האתרים המרכזיים ולבחון מה מהם ראוי לשימור. ביניהם, מתחמים כמו שכונת בורוכוב, מעונות הפועלים לביא ואתרים אחרים במרכז העיר. הסקר האחרון שנמצא בימים אלה בעבודה מבוצע על ידי האדריכל אמנון בר אור. אמנם הסקר כולל את בית מפלגת העבודה, אולם כל עוד לא הובא לאישור מועצת העיר, אין לו תוקף מחייב.

"לגבעתיים יש מורשת היסטורית חשובה שמתאפיינת בסיפור ‘האדום' של מפא"י", אומרת תמר טוכלר, מנהלת מחוז תל אביב במועצה לשימור אתרים. "בפגישות עם ראשי העירייה של גבעתיים בשנים האחרונות דיברנו שוב ושוב על בית מפלגת העבודה, אבל כל עוד אין סקר רשמי יש תוכניות שרצות במוסדות התכנון, ועד שאנחנו מתערבים זה כבר מאוחר מדי. לא כל בניין צריך לשמר, אבל לפחות צריך לבחון את הפוטנציאל שלו. אנחנו רואים אילו תוצאות אפשר להשיג מעבר לכביש, בתל אביב, כשמתייחסים לשימור בדרך נכונה".

עשו לנו לייק ותוכלו לקבל את מיטב כתבות גלריה ישירות אליכם

זו אינה הפעם הראשונה שבה סקר השימור של גבעתיים, או העדרו, מציב את העירייה בעמדה מעוררת מחלוקת. במאי אשתקד קיבלה הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה החלטה תקדימית לשמר את מתחם מעונות הפועלים לביא ברחוב בן גוריון ולבטל תוכנית פינוי-בינוי נרחבת במקום. המתחם, הכולל שלושה בניינים משנות ה-30 שתוכננו כמעונות שיתופיים על ידי יוסף דיקר וישראל נויפלד, נמצא בסקר השימור אך לא קיבל מעמד רשמי. בזכות פעילות של המועצה לשימור אתרים, החברה להגנת הטבע וגופים אחרים, הפכה הוועדה המחוזית את ההחלטה של הוועדה המקומית ומתחה ביקורת חריפה על כך שהעירייה טרם הקימה ועדת שימור כנדרש כחוק. כיום נמצא הפרויקט בדיון בין התושבים, היזמים, העירייה וגופי השימור. ייתכן שבסופו של דבר אף ישומר אחד מבנייני המעונות ויוסב לדיור בר השגה לסטודנטים. מי אמר ששימור מיועד רק לעשירים.

מעיריית גבעתיים נמסר בתגובה כי בית מנדלבלט לא נכלל בסקר השימור משום שהוא בניין פרטי שנמצא בידיים פרטיות. בנוסף, נמסר כי סקר השימור נמצא בעבודה וכי הוא צפוי להסתיים ולהגיע לאישור מועצת העיר בעוד כשנה.