טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית רופין פורש כנפיים

אחרי עשרות שנים שבהן עמד נטוש, מוסב בימים אלה בית התרבות המרשים של קיבוץ כפר רופין למרכז צפּרוּת פעיל. אנשי הקיבוץ מצטערים שלא כל הבניין זוכה לשיפוץ, אבל יש מי שחולם על בית מלון לחובבי ציפורים

תגובות

לפני שבוע ערכו ילדי כפר רופין את ההצגה המסורתית שלהם, המתקיימת פעם בשנה, באולם של בית התרבות בקיבוץ. במשך חודשיים תמימים עמלו התלמידים, מכיתה א’ ועד י”ב, יחד עם חברי הקיבוץ הבוגרים על חזרות, תפאורות ותלבושות. שבועיים לפני האירוע כבר היו מסודרות בצדי במת העץ מסיכות צבעוניות מושקעות להפליא העשויות מעיסת נייר, בדמות הציפורים הנרגנות מהמשחק “אנגרי בירדס”, שנעשו על ידי אחת מבנות הקיבוץ.

לא במקרה מככבות הציפורים בהצגה. כפר רופין, שהבנייה הדלילה בו נושקת באתרי טבע בתוליים, ובהם צמחייה מגוונת ומאגר מים גדול, מהווה נקודה חמה לקינון ולציפורים נודדות. גם דוד גלזנר, מנהל מרכז הצפרות “מקור החסידה”, נעזר במסיכה דומה, בדמות חסידה כמובן, שאותה הוא חובש על ראשו בירידי הצפרות השונים. “יש אנשים שלא מכירים אותי בלי החסידה”, הוא מצהיר.

הפעילות התיאטרלית ב”בית רופין” היא זמנית בלבד. למעשה, אלו החודשים הבודדים בשנה שבהם זוכה בית התרבות, שנבנה ב–1965, לעדנה. האולם, ובו 350 מקומות ישיבה, היה בשימוש במשך פחות מ–15 שנים, עד שהגיעו חברי הקיבוץ למסקנה שאין צורך באולם תרבות המציג סרטים והצגות סביב השנה בקיבוץ ובו 500 נפש, “וזה ביום טוב שכל החיילים בבית”, אומר גלזנר. בשל עלויות התחזוקה הגבוהות, המוערכות בכחצי מליון שקלים בשנה, מעדיפים חברי הקיבוץ להתנייד אל המרכז האזורי שבו מתקיימים חוגים ואל אולם הקימרון בבית שאן המארח קונצרטים ומופעים.

רופין
יעל אנגלהרט

מי שחתום על תכנון בית התרבות, מבנה ייחודי השעון אל צלע הגבעה, היא לשכת התכנון של המשרד החקלאי, מה שמותיר פתח לשמועה המתרוצצת בקיבוץ שהמתכנן הוא האדריכל הידוע אריה שרון. גלזנר מספר כי המרכז הכיל את אחד מהמקלטים הבודדים בקיבוץ, שספג הפגזות רבות במלחמת ההתשה. ב–1969 התקיים באולם סדר פסח עם אלוף פיקוד צפון אז, דוד אלעזר. חברי הקיבוץ והאורחים לא נרתעו, והשירה נמשכה במקלט, יחד עם האקורדיוניסט.

במשך למעלה מ–30 שנה המבנה עומד שומם על הגבעה שבה נקבעה נקודת חומה ומגדל של הקיבוץ. תוכנית האב של הקיבוץ - שכמו ישובים רבים אחרים תוכנן על ידי האדריכל ריצ’רד קאופמן - מרכזת את שתי שדרות הפיקוס הרדיאליות, המשמשות כצירי התנועה המרכזיים של הקיבוץ, בנקודה שאליה פונה הכניסה הראשית לבית התרבות.

קאופמן הוזמן לארץ ישראל על ידי ארתור רופין עצמו, שכיהן כמנהל מחלקת ההתיישבות, כדי לשמש כאדריכל הראשי של מחלקתו ושל חברת “הכשרת היישוב”. לכפר רופין, שתיכנן ב–1938 ונקרא על שם המנהיג הציוני, יצר האדריכל תוכנית המאפשרת את הרחבתו העתידית, באמצעות בנייה היקפית סביב מבני הציבור של שורות בתים זהות. כעת, כשהקיבוץ עומד בפני אישור תב”ע חדשה שתסדיר את הרחבתו, אופי התכנון המקורי מאפשר בניית שורות בתים חדשות מבלי להפריע לאופיו העקרוני של הקיבוץ.

עטרה
יעל אנגלהרט

“בית רופין” עצמו מנצל את ההפרשים הטופוגרפיים של הגבעה, ומכיל אולם מופעים וקומת יציע. גרם מדרגות חיצוני השעון אל צלע הגבעה מוביל אל מרפסת מעוגלת המשקיפה אל הירדן, שממנה ניתן להיכנס לקומתו הראשית של האולם. המרפסת נישאת על שורת עמודים, דבר המייצר חלל נוסף במבנה. לימים תוכנן לסגור את הרווח בין העמודים ולהקים שם אולם ספורט, תוכנית שלא יצאה אל הפועל.

צפרות בשטח

מעורבותו של גלזנר הצפר בבית התרבות, מלבד היותו חבר הקיבוץ במשך שנים רבות, טמונה בתוכניות הנרקמות להחייאתו. תוכנית ממשלית המקודמת בשנים האחרות על ידי החברה להגנת הטבע ובמימון החברה הממשלתית לתיירות ‏(החמ”ת‏) נועדה לפתח את מרכזי הצפרות הפרוסים ברחבי הארץ. פעילותו של מרכז הצפרות ב”בית רופין”, הקיים כבר 15 שנים, יחד עם נכונות הקיבוץ לרתום את המבנה השומם לצורך זה, תרמו לכך שזה יהיה בין חמשת המרכזים הראשונים שיפותחו עד סוף 2013.

את הפרויקט מתכנן משרד וינשטיין־ועדיה, שלו נסיון בהקמת מרכזי צפרות, הראשון ביניהם היה התחנה לחקר ציפורי ירושלים. בימים אלו נמצא הפרויקט בשלבים אחרונים של תכנון מפורט ובעוד חודשים ספורים יוגש להיתר בנייה. המרכז צפוי לשמש כמרכז למידע ומחקר, ויתפקד כנקודת מוצא לצפייה בציפורים שמרביתן מקננות סמוך למאגר המים.

“צפרות אמיתית זו צפרות בשטח”, אומר גלזנר, “אך רוב האנשים מגיעים לסיור של שעתיים, זמן קצר מדי כדי לראות את הנדידה ואת המינים המתחלפים שמגיעים בעונות השונות ובעת הקינון. משהו צריך להראות להם את זה. קצת פלקטים, מפת נדידה שאני חולם שתהיה פה על כל הקיר”.

הדמיה
וינשטיין־ועדיה אדריכלים

מרכז הצפרות יוקם במבנה בית התרבות, אך בפועל מדובר בהתערבות אדריכלית בקומת העמודים התחתונה בלבד. זאת משיקולי תקציב, שלא מאפשרים את שיפוצו המלא של הבניין. האולם עצמו, שיעבור שיפוץ חיצוני קל בלבד, יישאר מוזנח ולא מושמש. הפרויקט של וינשטיין־ועדיה הוא צנוע, מבנה מלבני הבולט מתוואי הבניין ולצדו בריכת מים. המבנה לא מוגדר לשימור מחמיר, אף שנכלל בתוכנית השימור המתהווה של הקיבוץ לקראת אישור התב”ע, “אבל אנחנו מתייחסים אליו בכבוד”, אומר גיל ועדיה מהמשרד המתכנן. “הנקודה היא לא להפוך אותו למשהו אחר ממה שהוא”.

רפי נתן, רכז תשתיות הקיבוץ, מצר על כך שהתוכנית מתרכזת בחלק מצומצם מהמבנה. “אנחנו חשבנו שבעזרת הציפורים נחזיר עטרה ליושנה”, הוא אומר. “הבנייה המצומצמת בשטחו התחתון של המבנה זו טעות לדעתי, היה צריך מלכתחילה לתכנן את כל המבנה מראש”. לדברי ועדיה, “הרעיון להשתמש בכל המבנה כמו שהוא זה נהדר, אך החיים מוגבלים”.

לא כולם אומרים נואש. “החלום שלי זה שפה תוקם ‘מלונית הצפרות’”, אומר גלזנר, ומתכוון לחלקו העליון והעיקרי של המבנה. למרות שהמבנה לא תוכנן באופן שיקל לחלקו לחדרי מגורים, הוא טוען כי “אפשר לחלקו בקלות”. מאז שביקר במרכז צפרות בהרי הרוקי, שמחלונותיו נשקפו ההרים דרך קיר זכוכית, חוויית הלינה לצד הציפורים נחקקה בלבו. “אני לא מכיר עוד מישהו שהיתה לו הזדמנות לישון בתוך החלום שלו”.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות