טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למרות הבאזז סביב זוכי פרס פריצקר לאדריכלות, מדובר בהחמצה

הענקת פרס פריצקר לשלושה שותפים למשרד ולא לאדריכל יחיד גרפה שבחים. עם זאת העבודות של הזוכים מעידות שלא זאת הדרך לשנות משהו בעולם

תגובות
זוכי פרס פריצקר לאדריכלות. מימין: רמון וילאלטה, קרמה פיג'ם ורפאל ארנדה
Javier Lorenzo Domínguez

פרסי אדריכלות מעוררים בי התנגדות. זה כבר נהפכו הכיבודים בענף לתעשייה שלמה, העולה כפורחת דווקא ככל שהאדריכלות מתכנסת לתוך עצמה ולתוך דימוייה החזותיים, משרתת יותר ויותר את ההון והשלטון — והרודנות — ופחות ופחות את האנושות. וזאת בעולם שלכמחצית מאוכלוסייתו אין קורת גג הולמת, עולם שקורס תחת משברים סביבתיים והומניטריים שהאדריכלות היתה אולי עשויה לתרום לפתרונם. נכון שישנם לא מעט יוצאים מהכלל בתמונה, אבל אלה מעולם לא זוכים בפרסים. לפיכך, התקשיתי להתרגש מהענקת פרס פריצקר לאדריכלות — הנובל של המקצוע...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות