טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המגדלים של שדרות רוטשילד מפרים את האיזון

תנופת הבנייה של מגדלים בשדרה התל אביבית שיפרה אמנם את מצבם של הבתים לשימור, אך מאיימת לפגוע קשות בקנה המידה של הרחוב. כעת, גם אדריכלים מזהירים מפיתוח יתר

תגובות

אם להסתמך על כמות המנופים שמזדקרים בימים אלה מעל שדרות רוטשילד בתל אביב, אפשר לחשוב בטעות שישראל היא נסיכות נפט במפרץ הפרסי או עיר מחוז בסין שהחליטה להקים לעצמה קו רקיע חדש. עשרות פרויקטים של מגורים, משרדים ומסחר - חלק ניכר מהם משלב שימור של בניינים - הולכים ונבנים בימים אלה בשדרה העברית הראשונה. אלה הפירות של תהליך ארוך של התחדשות עירונית שמגובה בתוכניות שונות שהעירייה מגבשת מאז ראשית שנות ה-90 ובכסף שמגיע מהנהלות הבנקים, חברות ביטוח ויזמים פרטיים.

בשינוי המתמיד בקו הרקיע של תל אביב אפשר להבחין בקלות, אך מה קורה במפלס הרחוב של שדרות רוטשילד? שלושה מגדלים חדשים שנבנים בימים אלה זה לצד זה, מציגים תמונה מטרידה על הקשר שבין הישן לחדש ומעוררים שאלות נוקבות על מדיניות הפיתוח של השדרה ועל החלל העירוני שייווצר בה בשנים הקרובות.

מגדל המגורים שהוקם בשדרות רוטשילד 30, בתכנונו של משרד האדריכלים הירושלמי קולקר-קולקר-אפשטיין, מתנשא לגובה 29 קומות וגובל בצדו הצפוני במלון גנוסר ההיסטורי - אייקון של הסגנון האקלקטי התל-אביבי, שתוכנן על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ'.

אביעד בר נס

"גובל" זאת הגדרה עדינה - מדויק יותר לומר "רוכן". במסגרת בניית המגדל נדרשו היזמים לשפץ את בית המלון ולהשיבו למצבו המקורי. אבל במקום ליצור חיבור הרמוני בין השניים, עד כמה שאפשר לייצר הרמוניה בין מגדל לבין בניין בן שלוש קומות, הוחלט פשוט לחבר ביניהם. מה שמפריד בין השני המבנים הוא חריץ דק לאיוורור החלונות משני הצדדים, וחדר שירות מכוער שנדחק לשם.

קומת הקרקע של המגדל מפנה אל הולכי הרגל חזית אטומה עם לובי זכוכית קלאוסטרופובי, שלושה עמודי תמך מאסיביים ושורה של חדרי שירות ומערכות. אם העירייה היתה מתעשתת בזמן, אולי היה אפשר להסיט את הלובי לצדו של המגדל וליצור שם חלל למסעדה או בית קפה שיתרמו לחיים בשדרה, במקום להפריע להם. וזאת מבלי להזכיר את לוחות האבן שנבחרו לחיפוי הבניין ועל הזרות שלהם לאדריכלות התל-אביבית.

מעבר לכביש, בפינת הרחובות אלנבי ורוטשילד, הולך ומוקם מגדל מגורים בן 37 קומות בתכנונו של האדריכל האמריקאי ריצ'ארד מאייר. היזמים ביקשו להקים צמוד לפרויקט מרכז מסחרי יוקרתי שיכיל מותגי אופנה זרים ויזריק קצת זוהר לרחוב אלנבי. לשם כך הם רכשו את פסאז' סולל בונה - יצירת מופת מודרניסטית של האדריכלים דב כרמי ואריה שרון - והרסו אותו לפני כשנתיים. למרכז הקניות החדש תהיה אמנם חזית פעילה לכיוון הרחוב, אבל בקומת הקרקע של המגדל ימוקם לובי עם שוער שיהיה פתוח לדיירים בלבד.

הנדל"ן רותח

המגדל בשדרות רוטשילד 30
אביעד בר נס

גורדי השחקים שנבנו ועוד ייבנו בשדרות רושטילד הם תוצאה של מסמך מדיניות שגיבשה עיריית תל אביב בשנות ה-90. העירייה זיהתה דעיכה מתמשכת של המע"ר (מרכז עסקים ראשי) ההיסטורי ונטישה של גופים כלכליים משמעותיים, והחליטה ליצור פלטפורמה לבנייה צפופה ואינטנסטיבית לצד שימור של בניינים היסטורים שנבחרו בקפידה.

על מנת לקבל זכויות בנייה לגובה, מתבקש כל יזם לרכוש כמה מגרשים צמודים ולאחד אותם למגרש אחד תוך התחייבות לשפץ את הבניינים המוכרזים לשימור שניצבים בתוכם. במסמך המדיניות היתה התייחסות נדירה למושג "מצוינות אדריכלית", שנועדה להשאיר את השדרה כאתר אדריכלי מוביל ולהבטיח שהמתכננים ינקטו משנה זהירות בכל הצעה שהם מעלים.

התוכנית של העירייה הצליחה הרבה מעבר למשוער והעניקה לעיר תנופה כלכלית משמעותית, שאיפשרה לה בין השאר לשפץ את התשתיות המיושנות בסביבה. ההכרזה על "העיר הלבנה" כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו ב-2003 הפכה את שדרות רוטשילד ליעד תיירותי נחשק ולמוקד נדל"ן רותח.

את הדוגמה הראשונה, ואולי גם המוצלחת ביותר, לשילוב בין חדש לישן בשדרות רוטשילד אפשר לראות בפרויקט של שימור בית לוין ("השגרירות הרוסית") והקמת מגדל אלרוב. פרויקט שתוכנן על ידי משרד יסקי-סיון בשיתוף משרדו של אמנון בר-אור. במסגרת הפרויקט הוצב בית לוין על כלונסאות בזמן שמתחתיו נחפר חניון תת קרקעי. המגדל נדחק לאחורי המגרש כך שקנה המידה הנעים של השדרה לא הופרע. בית לוין הוא אולי לא דוגמה טובה לשימור נאמן למקור - משום שמהבניין ההיסטורי נותרו רק החזיתות - אולם ההצלחה שלו היא בשמירת מקטע של המרקם העירוני שמאפיין את הסביבה.

עיר עולם?

לסרג'יו לרמן, אדריכל העיר רמת גן ומורה בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב, יש ביקורת חריפה על מדיניות הפיתוח הנוכחית של שדרות רושטילד. "תל אביב הולכת ומאבדת את השדרה", הוא אומר. "אני לא נגד בניינים גבוהים, להיפך, אבל אני חושב שצריך להיות טיפול מיוחד וזהיר כשאתה מגיע למפלס הרחוב. בקנה המידה של הבניינים ההיסטוריים יש הרבה מאוד עדינות אבל לפי ההתרשמות שלי המגדלים לא שומרים על הקווים או על קנה המידה שלהם. אין חיבור טוב בין החדש לישן. זה יוצר מיש-מש. גסות רוח של עיצוב".

לרמן מצר במיוחד על העיצוב של מגדל המגורים החדש הצמוד למלון גנוסר. "השיקום של הבניין ההיסטורי הוא פשוט מדהים ואני מאוד נהנה ממנו. אבל המגדל מתחבר אליו בצורה לא טובה, עם לוחות אבן ובלי שום התייחסות לאופי או לקנה המידה שלו. התוצאה היא שהבניין של מגידוביץ' מתגמד והולך לאיבוד". יצוין עם זאת שגם ברמת גן המצב אינו מזהיר; המגדלים נהפכו שם לנוף מרכזי כמעט בכל נקודה בעיר.

אביעד בר נס

נקודת חיכוך אחרת בין ישן לחדש אפשר למצוא בפרויקט שמקים בימים אלה האדריכל משה צור בשדרות רוטשילד פינת נחלת בנימין בעבור חברת אביב. זהו בניין משרדים בן 30 קומות ששוכן על מגרש ששימש בעבר את משרדי חברת צים. בחלקו האחורי של המגרש, הפונה לרחוב ליליינבלום, ניצב בניין אקלקטי לשימור, וצור ניסה ליצור קשר בינו לבין השדרה. הוא תיכנן אטריום מזכוכית בגובה חמש קומות שמאפשר לעוברים ושבים להביט לעבר הבניין. באטריום עצמו אמור לפעול בית קפה.

"תמיד יש התלבטות מה לעשות בנקודת המגע של המגדלים ברחוב והאם הציבור נהנה מזה או סובל", אומר צור. הוא תומך נלהב בהקמה של מגדלים בשדרות רוטשילד, וסבור כי הם מחזקים מאוד את הפעילות לאורכה. האם הוא אינו חושש שהשדרה תיהפך בעוד כמה שנים לחלל קלאוסטרופובי מגודר במגדלים? "אני חושב שבסופו של דבר יהיה בשדרה שילוב מעניין מאוד בין בניינים לשימור לבין בנייה גבוהה. השדרה היא לא קו ישר והחלל הירוק שנמצא במרכזה נותן מרווח נשימה".

מדיניות הפיתוח הנוכחית של עיריית תל אביב מייצרת לכאורה מצב עסקה משתלמת לשני הצדדים; היזמים משתמשים במשאביהם הכלכליים כדי לשמר בניינים היסטוריים ובתמורה מקבלים זכויות בנייה. עם זאת, קנה המידה של שדרות רושטילד הולך ונעלם, והבניינים לשימור נהפכים לבתי בובות בחסות המגדלים.

האדריכל אמנון בר-אור, אדריכל מומחה לשימור שהיה שותף לשורה של פרויקטים בשדרה, מוטרד אף הוא מעתידן של שדרות רוטשילד. "לכולם היה ברור שהמגדלים יפגעו בקנה המידה של השדרה, הבעיה היא שהמצוינות האדריכלית שאיפיינה אותה הולכת ונעלמת". בר-אור מציין בין השאר את מגדל הבנק הבינלאומי (בתכנון משרד פיי-קוב-פריד מניו יורק וניר-קוץ מתל אביב), שבו "השימור של הבניינים הסובבים שולי או חלקי", כהגדרתו. גם על המגדל הצמוד של מלון גנוסר אין לו מלים טובות: "הוא עושה את אותו דבר כמו מגדל נוה צדק המשוקץ, ומפנה כלפי העיר חזית אטומה".

בר-אור חושש שבסופו של דבר הפיתוח המאסיבי והגס של השדרה יפגע בשגשוגה. "הפחד שלי היא שאנחנו כורתים את הענף שאנחנו יושבים עליו. בגלל הרמה האדריכלית המידרדרת של שדרות רושטילד אנחנו עוד נאבד הרבה דברים, לא רק בשדרה עצמה אלא בתל אביב כולה - כעיר שמתיימרת להיות עיר עולם ועיר שיש לה מה להגיד לערים אחרות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות