טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מרכז פסג"ה שובר תבניות אדריכליות של מוסדות חינוך

בלי מסדרונות וחומות: מרכז פסג"ה החדש בהרצליה מוצף מבפנים באור טבעי, ומבחוץ מוקף גינה מדורגת שמחליפה את הגדרות הרגילות

תגובות

מרכז פסג"ה בהרצליה הוא חלק מרשת של 58 מרכזים ברחבי הארץ שמעניקים הכשרה, השתלמות והדרכה לעובדי הוראה במערכת החינוך. המרכזים משמשים מורים מכל המקצועות ומכל שכבות הגיל ומקנים להם ליווי מקצועי מהרגע הראשון שבו הם נכנסים לתפקידם דרך כל השלבים בקריירה שלהם.

בעבר, שכן המרכז בהרצליה בתוך בית ספר בשכונת נוה עמל, ששופץ טלאי על טלאי כדי להתאים לצרכים. לפני כשלוש שנים החליטה עיריית הרצליה להקים בעבורו בניין ייעודי בסמוך למרכז הבינתחומי, ולפני כמה חודשים הסתיימו עבודות הבנייה. האדריכלים יואב מסר ויפתח חיינר (יואב מסר אדריכלים), שהקימו ושיפצו כבר כמה מוסדות חינוך בהרצליה, הופקדו על התכנון.

print-image-1.1780224-1
יעל אנגלהרט

המרכז החדש הוא תופעה לא שגרתית בנוף האדריכלי של מערכת החינוך הישראלית, שמאופיין בדלות תקציבית ועיצובית. בראש ובראשונה הוא נטול גדרות או חומות, ומפנה כלפי הרחוב גינה מדורגת נעימה. כשנכנסים פנימה פוגשים במבואה מרווחת המתנשאת לגובה של שתי קומות. בשונה מהתבנית הטיפוסית של מוסדות חינוך, בבניין אין כלל מסדרונות ובשעות היום הוא מוצף באור טבעי.

חיינר מסביר כי הפרויקט נולד מתוך דיאלוג מתמשך עם אנשי המרכז ומתוך חשיבה על כל השימושים האפשריים במקום. האדריכלים התעניינו מי קהל היעד ומה הצרכים שלו, אילו פעילויות נוספות עשויות להתקיים בו (גם מעבר לשעות הפעילות של פסג"ה) והשאירו מקום להתרחבות בחלקו האחורי של הבניין. "בניין כזה צריך להיות הכי גמיש שאפשר. צריך לתת לו את האפשרות להשתנות, גם בטווח הזמן המיידי של אירועים שונים וגם בטווח הארוך", מסביר חיינר. סך כל השטחים בבניין מגיע ל-1,500 מ"ר.

אין צורך למזג

הרעיון התכנוני המרכזי הוא יצירה של חלל מבואה שמשמש כלב של הפעילות במקום. הוא מרוצף בלבנים משתלבות, בדומה לריצוף החיצוני, ומהווה המשך ישיר של הגינה הקדמית. משני צדי המבואה ממוקמים חדרי הלימוד, המשרדים והסדנאות. בצד המערבי של הבניין, בקו ישר מהכניסה, ממוקם אולם הרצאות שמכיל 140 מקומות ישיבה. בעת הצורך אפשר לחלק אותו לשני אולמות קטנים יותר באמצעות מחיצה ניידת.

האדריכלים החליטו לפזר ברחבי המבואה שולחנות וכיסאות צבעוניים, בהשראת ריהוט רחוב "חופשי" (Movable Furniture) שנהפך בשנים האחרונות לחלק בלתי נפרד מחללים עירוניים אופנתיים (כולל טיימס סקוור בניו יורק וכיכר רבין בתל אביב). בעת הביקור בבניין לא נותר כיסא ריק אחד - סימן לכך שהמורים אימצו כנראה את העיצוב. הריהוט הזה מאפשר ליצור נקודות מפגש ברמות משתנות של אינטימיות, מקפה עם קולגה ועד לכינוס קטן של קבוצת מורים. אדריכלים רבים מתיימרים כיום לעצב חללי פנים בהשראת חללי חוץ; במקרה הזה מדובר בהצלחה.

print-image-1.1780225-2

מרכיב חשוב אחר בעיצוב היה התייחסות לאקלים. הקומה הראשונה של הבניין בולטת כלפי חוץ ומצלילה על הכניסה. רפפות מתכת שהוצבו על הפתחים מסננות את אור השמש. בחלק העליון של המבואה מוקמו חלונות המאפשרים שחרור של אוויר חם באופן טבעי. בחלק ניכר מחודשי השנה כלל אין צורך למזג את המבואה.

אורנה רחמינוב, מנהלת פסג"ה הרצליה, אומרת כי הבניין משקף את הרוח ואת הערכים של המקום. "יש זרימה טובה מאוד בחללים, מבואה עם פתיחות גדולה, הכל מתחבר מאוד יפה. למורים שרגילים לראות מסדרונות של בתי ספר חשוב להגיע לבניין מכובד. המורים הם ההון האנושי של מערכת החינוך שלנו. הבניין מעניק להם את התנאים הכי מאפשרים ומזמינים". היא מוסיפה כי האווירה של המרכז היא "דגם למה שאנחנו רוצים שיתרחש בתוך בתי הספר".

לוקחים בשתי ידיים

למרכז פסג"ה בהרצליה מגיעים כיום מורים מהעיר ומסביבתה, אולם מפקחים במערכת החינוך בכל רחבי הארץ הפכו אותו למוקד לכינוסים, בין השאר בזכות חדר הישיבות המהודר בקומה הראשונה. ההשקעה בעיצוב השתלמה גם מבחינת הפעילות היומיומית של המקום. כשמסתיימות שעות הפעילות של המרכז מושכרות חלק מהכיתות למרכז הבינתחומי הסמוך. זו דוגמה טובה לניצול מגוון של תשתית ציבורית.

באופן טיפוסי למוסדות חינוך, הבעיה של המרכז היא במיקום שלו במרקם העירוני, או ליתד דיוק בחוסר המיקום שלו. הוא שוכן אמנם בשכונת מגורים בסמיכות למרכז הבינתחומי, אבל הפעילות העשירה שבתוכו לא מצליחה לפרוץ החוצה. ייתכן שאילו היה ממוקם באתר מרכזי יותר בעיר, הוא היה יכול להרחיב את פעילותו ולתרום לתדמית של המורים בישראל.

לדעתם של רחמינוב וחיינר, לאדריכלות טובה עשויה להיות השפעה חיובית על סביבות לימודיות. "אני חושב שהמורים הם החלק החשוב ביותר במערכת החינוך ולכן גם הצרכים שלהם חשובים", אומר חיינר. "בהרבה בתי ספר שאנחנו מתכננים או משפצים אנחנו רואים שינוי בהתייחסות של התלמידים והמורים למקום וביחסים ביניהם. כשנותנים לאנשים הזדמנות ללמוד בבניין כזה הם לוקחים אותה בשתי ידיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות