טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ברומו של אולם: לא חייבים לסלוד מבנייה קלה

אולם ספורט חדש, שנבנה תוך זמן קצר בחלקה היסטורית בתל אביב, מציג חזות תעשייתית מרעננת ומנצל בצורה חדשנית את הקרקע העירונית

תגובות

אדריכלים ישראלים סולדים בדרך כלל משימוש בטכנולוגיות של בנייה קלה. הם חוששים להחליף את יציקות הבטון המוכרות, את הבלוקים ואת הטיח במערכות קלות יותר שעשויות לייעל את תהליך הבנייה ולעתים אף להוזיל אותו.

פרויקט חדש של משרד בר אוריין אדריכלים ברחוב מזא"ה בתל אביב מציג שימוש מעניין בבנייה קלה כאמצעי להאצת תהליך הבנייה וליצירה של אסתטיקה מובחנת. זהו אולם ספורט המונח על ארבע רגליים דקיקות שביניהן ממוקם מגרש חניה. בניית השלד ארכה שבועות ספורים והבנייה כולה הסתיימה בתוך שמונה חודשים. מבחוץ זה נראה קצת כמו קופסת פלדה שחורה שנחתה בלב המרקם ההיסטורי של תל אביב.

אולם הספורט נחנך לאחרונה (באופן לא רשמי) בתערוכת הבוגרים של בית הספר לאדריכלות של אוניברסיטת תל אביב. לצד הסטודנטים והמבקרים הגיעו למקום גם שכנים סקרנים, בניסיון לבחון מקרוב את הבניין המוזר שקם להם מול הבית.

אולם ספורט
יעל אנגלהרט

הבניין הוקם על ידי חברת לנוקס כמטלה ציבורית במסגרת תוכנית בניין עיר שמשתרעת על שני דונמים בין פינות הרחובות אחד העם, נחמני ומזא"ה. המתחם יושב בנקודה הגבוהה ביותר מבחינה טופוגרפית במרכז תל אביב וכולל שני בניינים איקוניים לשימור: בית ציפורן שנבנה ב 1925 לפי תוכנית של האדריכל הנודע יוסף ברלין, ומגדל מים שתוכנן ב 1924 על ידי המהנדס ארפד גוט. מעל המגדל הוצבה חנוכייה שהודלקה במשך עשרות שנים בחג החנוכה ונהפכה לסמל תל-אביבי.

בית ציפורן שימש בשנים האחרונות כבניין משרדים של רשת שרתון בישראל. עם העלייה המטאורית בערכי הנדל"ן במרכז תל אביב, בעקבות הכרזת אונסק"ו על "העיר הלבנה" כאתר מורשת עולמית, הוחלט למכור את הבניין ולהסב אותו למגורים. הבעלים החדשים ביקשו להוסיף לו אגף אחורי ולהקים לצדו בניין דירות חדש. עיריית תל אביב סירבה מכיוון שזה בניין לשימור מחמיר.

כדי לשכנע את צוותי התכנון והשימור של העירייה הציגו היזמים עסקה משתלמת יותר. בתמורה להיקפי הבנייה המבוקשים הם הציעו לשמר את שני הבניינים ההיסטוריים במתחם, להקים גינת כיס שתחבר בין אחד העם לבין מזא"ה ולבנות אולם ספורט שישמש את בית הספר "אכפת", שניצב בסמוך. הפעם העירייה החליטה להיעתר לבקשה. זהו צעד שפוגע אמנם בערכים ההיסטוריים של בית ציפורן, אך מעניק לעיר תשתיות ציבוריות חדשות על חשבונו של יזם פרטי.

אולם ספורט
יעל אנגלהרט

האדריכל גידי בר אוריין מסביר כי האתגר המרכזי בהקמת אולם הספורט היה מגרש החניה הקיים של בית הספר. המורים סירבו לוותר עליו (גם לא למשך תקופת הבנייה) ומשום כך האדריכלים הציעו להקים את האולם מעליו ולהשתמש בבנייה קלה כדי להאיץ את ההקמה. האולם עצמו מורכב ממערכת של עמודי פלדה וקורות מסוג "וירנדל", שמשמשות בדרך כלל מהנדסי גשרים. בשנים האחרונות מוצאים אותן גם בפרויקטים אדריכליים עכשוויים, כמו הבורסה החדשה שמתכנן משרד OMA בשנזן.

ברגע שהשלד הוקם, הותקנה בו רצפה המורכבת מלוחות של בטון דרוך, כך שנוצר מפתח גדול באורך של 20 מטרים וברוחב 12 מטרים ללא כל עמודים. הקירות של האולם מורכבים מפנלים מבודדים בציפוי פח. בשלב האחרון של הבנייה הותקנה על גבי השלד מערכת של רשתות ברזל שמעניקות לבניין חזית אחידה ומסייעות בבידוד של רעש וחום. גרם מדרגות כפול מפריד בין בניין בית הספר לבין האולם ויוצר שתי כניסות מובחנות: אחת מכיוון הרחוב ואחת מתוך בית הספר עצמו. היזמים גם הקימו בקדמת הבניין גדר מעוצבת במקום הגדר השגרתית המאפיינת מוסדות חינוך בארץ.

אולי באולם הבא

לשימוש בבנייה קלה יש ביטוי אסתטי מיידי. השימוש בפלדה, ברזל ומדרגות פח מעניק לבניין מראה תעשייתי עדכני. הוא אינו מתחבר לבניינים הסובבים ובכך גם כוחו. הוא מציג את ייחודו כמבנה ציבורי ומושך מבטים מהעוברים ושבים. בר אוריין השתמש בבנייה קלה בכמה פרויקטים בשנים האחרונות, בהם תוספת של שתי קומות מעל בניין לשימור בפינת הרחובות בלפור ורוטשילד בתל אביב ומעטפת של פלדה ועץ בבניין מגורים בשכונת כרם התימנים. לדבריו, הפלדה מאפשרת להגיע לתוצאות "הרבה יותר מעניינות ומדויקות" מאשר בטון, טיח ובלוקים. עם זאת, כאשר סוקרים את הפורטפוליו של בר אוריין, נראה כי הוא עצמו אינו ממהר להיפרד מהבטון.

לאולם הספורט החדש יש גם היבט עירוני מעניין. מגרש החניה שהוחזר למורים נהפך כעת גם לחניון ציבורי לתושבי השכונה בשעות שלאחר הלימודים. אותו הדין גם בנוגע לאולם - בעתיד הוא צפוי לשמש מרכז ספורט קהילתי עם חוגי התעמלות, אמנויות לחימה ואולי גם חדר כושר. זו דוגמה לניצול מוצלח של קרקע עירונית שנותרה בכמויות קטנות מאוד במרכז תל אביב.

"זה קצת קטע ניו-יורקי כזה. ליד נהר ההדסון במנהטן יש אוטסטרדה של 16 מסלולים שמתחתיה בנו מגרשי כדורסל. מנצלים שם כל מילימטר וזה רלוונטי מאוד גם לתל אביב", אומר בר אוריין. "יכול להיות שאם אולם הספורט לא היה שייך לבית הספר, היה נכון לשים מעליו עוד ארבע קומות ולהקים כאן דיור בר השגה". אולי באולם הבא.
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות