בדיקת "הארץ"

בניגוד לחוק, מחצית המוזיאונים הגדולים אינם מספקים מידע בערבית

אחד הקריטריונים לקבלת תמיכה ממשרד התרבות הוא הצגת מידע בשפה הרשמית השנייה של ישראל. אחד המנהלים: "אין לנו מידע, כי לא צריך להיות"

מחצית מהמוזיאונים המחויבים לספק למבקרים מידע מלא בערבית, כתנאי סף לקבלת סיוע כספי ממשרד התרבות והספורט, אינם עומדים בכך - כך עולה מבדיקת "הארץ". רק עשרה מתוך 49 המוזיאונים הנתמכים, מחויבים בכיתוב בערבית לפי נוסח הקריטריונים לקבלת תמיכה מהמשרד, שנקבע ב-2005. בין המוזיאונים שמחויבים בכיתוב בערבית ואינם ממלאים את התקנה במלואה נמצאים גם מוזיאון ארץ ישראל ומוזיאון תל אביב.

לפי נוסח התקנה: "המוזיאון מציג ומציע למבקרים דפי מידע ומידע כתוב בתצוגה או מידע קולי בעברית ובערבית". מבדיקת הארץ עולה כי במוזיאון ארץ ישראל שבתל אביב, הנתמך על ידי המשרד בכ-2 מיליון שקלים בשנה, רק שתי תערוכות מבין 15 התערוכות הקבועות והמתחלפות במוזיאון מחזיקות בדפי מידע ובכיתוב בערבית לצד המוצגים באולמות. אילן כהן, מנהל המוזיאון מסביר כי במוזיאון ישנו קטלוג מקצועי בשלוש השפות ומבטיח כי בתצוגות החדשות ישובצו כיתובים בערבית "אני רוצה בכך, אבל זו שאלה של תקציב ומה עומד לרשותנו. אנחנו אכן מתכוונים להכניס מידע בערבית בתצוגות החדשות אבל לא בכולן, זה מאד תלוי בקונטקסט של התערוכה". יצוין כי בפלנטריום ולצד המתקנים בשטחים הפתוחים של המוזיאון נמצא מידע בערבית.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הסיפורים של "הארץ", ישירות לפייסבוק

במוזיאון תל אביב לאמנות, המוזיאון המרכזי בישראל לאמנות מודרנית המושך אליו למעלה מחצי מיליון מבקרים בשנה, ונתמך על ידי המשרד ב-3 מיליון בשנה, לא היו כיתובים בשפה הערבית, מלבד קטלוגים לתערוכות מיוחדות. רק לאחרונה הבטיחו במוזיאון כי הם נמצאים בתהליך שיבוץ השפה הערבית בכיתובים ובשלטים. זאת רק לאחר שננזפו על ידי משרד התרבות והספורט והוצב תנאי לסיום התהליך תוך שלושה חודשים.

האגף החדש במוזיאון תל אביב הדר כהן

ברשת מוזיאוני חיפה, הנתמכת על ידי המשרד מדי שנה בכ-1.5 מיליון שקלים, נמצאו שירותים לקויים גם כן. במוזיאון הימי הלאומי, המאגד בתוכו מוצגים מתולדות הספנות באגן הים התיכון, ניתן למצוא בערבית רק הסבר כללי על המוזיאון בכניסה לאולם, ולצד כל המוצגים במוזיאון מוצעים הסברים רק בעברית ובאנגלית.

במוזיאון חיפה לאמנות גם כן אין מענה לדוברי השפה, למעט הסבר כללי על קיר כניסה לאולם התצוגה. ממחלקת האמנות במוזיאון הוסבר כי הם מחזיקים בכיתובים של כל הפריטים, אולם מעולם לא הדפיסו אותם וכעת, שבועיים לפני סגירת התערוכה, אינם רואים בכך טעם. גם במוזיאון האמנות היפנית טיקוטין, המציע שלוש תערוכות שונות, לא ניתן למצוא כיתוב בערבית כלל, בכל המוזיאון.

מנכ"ל מוזיאוני חיפה, נסים טל, מבהיר כי ניתן למצוא בחנות המוזיאונים קטלוג מקצועי בשלוש השפות וכי בחלק מהתערוכות הוא מוצג בתוך התערוכה. לדברי טל, המוזיאונים מעולם לא נדרשו לכיתובים: "אין לנו מידע כי לא צריך להיות", הוא מספר, "כל התהליך לא היה ברור, אנחנו מקבלים הנחיות ממשרד התרבות ואף פעם לא אמרו לנו שאנחנו לא עומדים בקריטריונים של דפי המידע". לדבריו, הוא מתכוון לטפל בנושא.

ממשרד התרבות נמסר כי המחלקה למוזיאונים, הגורם המפקח על עמידה בחוק המוזיאונים, מבצעת סיורים לאימות דיווחים המוגשים על ידי המוזיאונים מדי שנה. לדבריהם, המוזיאונים שהוזכרו אכן עומדים בקריטריונים, למרות המידע החלקי שהם מציעים, אולם "משרד התרבות הנחה את המוזיאונים המחויבים על פי המבחנים להשלים ללא דיחוי את תרגומן לערבית של דפי המידע גם בשאר התצוגות שבהן אין מידע בערבית. כפי שנמסר לנו, התרגום בכל המוזיאונים יושלם בשבועות הקרובים".

לשאלה מדוע רק עשרה מוזיאונים מבין 49 הנתמכים על ידי המשרד, מחויבים במתן מידע בערבית למבקריו, השיבו כי "הקריטריונים נוסחו ונקבעו על ידי משרד המשפטים בשנת 2005. הואיל ומדובר בעלויות שרק מוזיאונים לאומיים וארציים יוכלו לעמוד בהן, היתה הנחה כי לא הוגן יהיה לדרוש זאת ממוזיאונים קטנים".

מקואליציית הארגונים החברתיים "שראקה" נמסר בתגובה: "מדובר בהדרת 20 אחוז מאזרחי המדינה הערבים מהמוזיאונים. תמוהה בעיננו היעדר האכיפה של משרד התרבות ביחס לכך, והדבר מעיד על סדר עדיפויות שגוי ומעורר דאגה מצד המשרד והעומדת בראשו. הנימוקים בדבר היעדר תקציב לתרגום לערבית נעדרים כל הצדקה, בהתחשב בעובדה כי רבים המוזיאונים מספקים כיתוב באנגלית, ונדמה כי נימוק התקציב הוא בבחינת תירוץ בלבד למדיניות של העלמה מעין של השפה הערבית, שכידוע מהווה שפה רשמית בישראל".



תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות