גפן רפאלי מציירת את האינסטגרם

המאיירת הצעירה מגשימה חלום שרבים לא מעזים אפילו לחלום: באמצעות איורים מקוריים ושובי לב שהיא מפרסמת באינסטגרם, המבוססים על צילומים של משתמשי הרשת החברתית, היא זוכה לפידבק מיידי על יצירתה

5,215 משתמשי הרשת החברתית אינסטגרם שעוקבים אחרי הפרופיל "dailydoodlegram" מוצאים באחרונה בפיד שלהם, מדי יום או יומיים, איור מקורי ושובה לב. הוא מקרין פשטות, בשחור לבן צנוע, אבל מתאר בדרך כלל סיטואציה משונה, סוריאליסטית מעט, מפתיעה. למשל: שני חתולים מתחככים בשלד אנושי, עטוף בשמלה וחיג'אב, על רקע כמה פטריות וצבר קוצני; גבר חסר ראש, לבוש בחליפת שלושה חלקים ופפיון, אוחז בידו אננס גדול במיוחד; קשיש יושב על ספסל וקורא עיתון, ומאחוריו דינוזאור ארוך צוואר נועץ בו מבט; או קבוצה של נשים עירומות אוחזות ידיים, רוקדות יחד סביב עמוד חשמל גמדי.

האיורים זוכים בדרך כלל לתגובות נלהבות. משתמשי האינסטגרם מתלהבים מהשילוב הלא-שגרתי בין האלמנטים השונים המרכיבים את האיור, מציינים בשרשרת התגובות שמתחתיו את ההרהורים שהוא עורר בהם, מחמיאים למאיירת על התוצאה, ולא פעם משגרים לעברה רמיזות עבות במיוחד - הנעות בין בקשה חביבה לתחינה נואשת - בתקווה שהאיור הבא שייצא תחת ידה יסתמך על תמונה שהם עצמם צילמו. שכן, כל איור שמתפרסם בחשבון "dailydoodlegram" מבוסס על אלמנטים הלקוחים מתוך תמונות שמשתמשי אינסטגרם פירסמו באותו היום.

גפן רפאלידניאל צ'צ'יק

האחראית לרעיון המקורי וגם לאיורים הנפלאים היא המאיירת התל-אביבית גפן רפאלי. מספר העוקבים אחר האיור היומי שלה עולה על 5,200 - וגדל בקצב מהיר. בראיון עם רפאלי מתברר כי חובבי השרבוט היומי שלה באינסטגרם צריכים להיות אסירי תודה לתחושת השעמום העזה שפקדה אותה לפני פחות משנה, כאשר שקדה על שיעורי השלמה לתואר שלה באיור, באקדמיה הירושלמית לאמנות ועיצוב בצלאל.

"אלה היו שיעורי השלמה תיאורטיים, כל יתר הסטודנטים סביבי היו קטנים וצעירים, ואני פשוט הייתי גמורה משעמום", היא מספרת. "אז ישבתי בשיעור עם האייפון שלי, הסתכלתי באינסטגרם – שאז היה הרבה יותר פופולרי וחדש - והתחלתי לצייר במחברת הסקיצות שלי דברים מתוך תמונות שראיתי שם. מה שיצא נראה לי מגניב, אז העליתי את האיורים האלה לפרופיל שלי באינסטגרם, ואנשים נורא התלהבו".

בעקבות התגובות החליטה רפאלי, בת 28, לפרסם איור כזה כל יום. במקום לפרסם את האיורים בפרופיל הפרטי שלה, היא העדיפה לפתוח בשבילם פרופיל נפרד, בחרה שם הרומז על שרבוט יומי שמתפרסם באינסטגרם וכך הפיחה חיים ב"דיילידודלגרם". בתחילה, היא מספרת, כל איור התבסס על תצלום אחד שהיא מצאה ברחבי האינסטגרם. אבל עד מהרה החליטה שיהיה לה הרבה יותר מעניין ליצור איור שישלב אלמנטים הלקוחים מכמה תצלומים שונים, קולאז' המבוסס על תצלומים של אחרים ויוצר מציאות חדשה ואלטרנטיבית.

ואולם, מה שנראה כאיור קטן, פשוט וצנוע, מתברר כמפלצת תובענית, זוללת זמן ואנרגיות. רפאלי מעידה שמאחורי השרבוט הקליל לכאורה הזה מסתתרות שעות ארוכות שנדרשות לה כל יום לחיפושים אחר תמונות מתאימות. “אני יושבת ומבזבזת בכל יום כמות אינסופית של זמן בלהסתכל בתמונות אינסטגרם”, היא אומרת. “באמת, זו כמות שעות מטורפת, לא נעים לי אפילו להגיד כמה. אבל אני יכולה להגיד שבשנה האחרונה הידרדרה לי הראייה, וברור לי שזה בגלל השעות הארוכות שאני יושבת עם האייפון. כל היום אני ככה, וכמובן שאף אחד כבר לא סובל אותי".

האיורים של גפן רפאלי

עוגה, נעליים, ילד

לעומת כישורי התקשורת ההולכים ומידרדרים שלה בעולם האמיתי, בעולם הווירטואלי יכולים לטעות ולחשוב שהיא אוהבת אדם קיצונית. היא עוקבת באינסטגרם אחרי כ-1,000 בני אדם, אבל מבהירה שזה לא מספיק, שזה מעגל מצומצם מדי שאינו מצליח לספק את מבוקשה. אחד הכללים שהציבה לעצמה הוא להשתמש אך ורק בתמונות שצולמו ביממה האחרונה, ולכן אין לה ברירה אלא לחפש תמונות גם במקומות אחרים. הפתרון שמצאה לבעיה הזאת: שימוש בפונקציה המאפשרת לה לראות תמונות שאנשים שהיא עוקבת אחריהם עשו להן לייק. "ככה אני מגיעה כל הזמן לאנשים חדשים, בארץ וגם בעולם, ולא נשארת תקועה במעגל סגור ומוגבל", היא אומרת.

“כל כמה שהאינסטגרם מרגיש אינסופי, בסופו של דבר רואים שאנשים מצלמים כל הזמן אותו הדבר – עציץ, עוגה, נעליים, את הילדים שלהם - זה תמיד אותו דבר. אז די קשה למצוא בכל יום אובייקטים חדשים ומעניינים”.

לשאלה אילו תמונות בדרך כלל מצליחות ללכוד את תשומת לבה, מבין המאות שהיא סוקרת כל יום, היא עונה: "אני כמעט תמיד מחפשת תמונות שיש בהן אובייקטים ולא נופים. משהו ממוקד ולא תמונה פנורמית. בדרך כלל אני בוחרת תמונות של חפץ או חיה או דמות שאפשר להוציא אותם מקונטקסט. האיורים שלי הם בדרך כלל סצינה, או אובייקטים, או דמויות. הם תמיד קצת דו-ממדיים והם אף פעם לא קומפוזיציות מורכבות עם פרספקטיבה".

מתוך "dailydoodlegram" איור: גפן רפאלי

כאשר האצבע שלה שמדפדפת במהירות על מסך האייפון נעצרת סוף סוף על תמונה מתאימה, היא ממהרת לצלם את המסך. וכך, בסוף כל יום, ממתינים לה לדבריה כעשרה צילומי מסך, עם תמונות שמהן היא מוזמנת לשלוף אלמנטים שונים. היא סוקרת את השלל, בוחנת את השילובים השונים המונחים לפניה, מתכננת אילו חלקים תיקח מכל תמונה ובונה בראשה את הקולאז' החדש.

רק אז היא מתחילה לאייר. היא מאיירת בעט שחור על גבי נייר לבן, מצלמת את האיור המוגמר באמצעות האייפון ומעלה את התמונה לאינסטגרם. מתחת לכל איור היא מוסיפה לינקים, המאפשרים לעוקבים אחריה לבחון את התמונות המקוריות ששימשו בסיס לאיורים. בתוך שעות ספורות זוכים האיורים למאות לייקים ותגובות שרובן הגדול מפרגנות.

יש לפעמים גם תגובות מעצבנות, היא מציינת, "כל מיני 'לא אהבתי את זה', 'עדיף ככה וככה'. אבל דווקא מהתגובות השליליות לקחתי הרבה לתשומת לבי. למשל אנשים אמרו שהם לא אוהבים את השימוש בפילטרים של אינסטגרם, אז ויתרתי על זה, ומאז אני מעלה את האיורים כפי שהם, חלקים, בלי פילטרים, וזה באמת נראה לי יותר טוב", היא אומרת. לעומת זאת, יש גם כאלה שהתלהבו כל כך מהאיורים, שהחליטו לעשות מהם קעקועים והטביעו אותם על גופם. "זה ממש משוגע ומגניב", היא מחייכת.

אחד היתרונות המרכזיים שהיא מוצאת בפורמט הייחודי הזה הוא השיתוף, התקשורת הישירה שלה עם הצופים-העוקבים, הפידבק המיידי שהיא מקבלת. "קשה לי לחשוב על מקומות אחרים שבהם מאיירים יכולים ליהנות מפידבק ומקשר ישיר כזה עם הצופים שלהם", היא אומרת. "מאיירים הרי בדרך כלל יושבים בבית ועובדים לבד. מעבר לכך, יש פה שיתוף פעולה בין הצדדים, קשר דינמי, כי התהליך הרי מתחיל בתמונות של העוקבים. בתור מאיירת שיושבת לבד בבית עם החתולות 99% מהזמן, בשבילי לעשות משהו שמתקשר עם העולם החיצוני, לוקח ממנו משהו ואז מחזיר אליו - זה נהדר. הדינמיות הזאת קצת חסרה לי כשסיימתי ללמוד והבנתי שלהיות מאיירת זה אומר להיות בבית לבד עם עצמי ולא לעבוד כמעט אף פעם עם אנשים אחרים. אז נכון, גם פה זה לא בדיוק לעבוד עם אנשים אחרים, אבל במובן מסוים, קצת כן".

איור : גפן רפאלי

האתגר הבא

באחרונה פתחה רפאלי חנות וירטואלית שבה ניתן לרכוש הדפסים של כל אחד מהאיורים שהתפרסמו אי פעם ב"דיילידודלגרם". תמורת 20 שקלים אפשר לרכוש שם הדפס של כל איור בגודל פולארויד, ובתוספת מחיר ניתן להוסיף גם מסגרת. בעתיד תהיה אופציה גם להזמנת הדפסים גדולים יותר.

חוץ מה"דודלגרם", רפאלי איירה עד היום שלושה ספרי ילדים, שבאחד מהם - "יצירת הפאר של הפיל המצויר" - היא גאה במיוחד. האיורים שלה בספר הזה, המלווים את הסיפור מאת מישל קואוואס, שונים מאוד מהפורמט המגביל של ה"דודלגרם": הם גדולים, צבעוניים, עשירים ועמוסים בפרטים. אבל כמו ב"דודלגרם", גם הם שופעים יצירתיות והומור. האתגר שהיא מציבה עכשיו לעצמה הוא ליצור ספר ילדים לבדה, כזה שהיא תכתוב וגם תאייר. "הלוואי שזה יהיה השלב הבא, זה החלום", היא אומרת, "אני מאוד מקווה שאצליח".

איור : גפן רפאלי
הירשמו עכשיו כדי לקבל עדכון יומי מאתר הארץ
נא להזין כתובת מייל חוקית
ברצוני לקבל ניוזלטרים, מידע שיווקי והטבות


תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות