הבינאלה הים תיכונית השנייה תיפתח בסחנין

הביאנלה בסחנין שתיפתח ביום שני תנסה להסיט את המבט מן המערב אל האזור ולבזר את המרכזיות התל־אביבית. יוצגו אמנים מאפגניסטן, איראן ואלג’יר, יוון ואיטליה, לצד מיכה אולמן ומרינה אברמוביץ’

הביאנלה הים תיכונית השנייה שתיפתח ביום שני הקרוב בסחנין, ממשיכה את הקו של הביאנלה הקודמת שהתקיימה לראשונה ב-2010 בחיפה, ביוזמתם של האמנים בלו סימיון פיינרו ואביטל בר שי, ועוסקת גם הפעם בסוגיות הבוערות של האזור. אמנם לפי הגדרתה אמורה ביאנלה להתקיים אחת לשנתיים, אבל בינתיים זה קורה אחת לשלוש שנים. כותרת התערוכה בסחנין היא „רה־אוריינטציה“, ובה מבקשים האוצרים, פיינרו ובר שי, לחבר ולבחון את המושג "אוריינט" ו"כיוון מחדש", במטרה לדון במושג "המזרח" וניגודו התרבותי עם "המערב".

אם המרחק של חיפה ממרכז העצבים של העשייה האמנותית בישראל נתפש כמאתגר, הרי סחנין רחוקה הרבה יותר, והבחירה בה מעלה לפני השטח את המציאות הרוויה בדעות קדומות, גזענות, הזנחה, קיפוח והפרדה. „הביאנלה הים תיכונית השנייה”, כותבים האוצרים, “מציעה פלטפורמה אלטרנטיבית המדגישה את התהליכים המקומיים הנוצרים באזור והשפעותיהם התרבותיות באמצעות האמנות הפונה לקהילה, האמנות המגשרת בין תרבויות יוצאת מכותלי המוזיאון והופכת את העיר למוזיאון".

זוג האמנים פיינרו ובר שי, העוסקים זה שנים באמנות בהקשר החברתי, הקהילתי והחינוכי, הבינו שללא שיתוף פעולה גורף מצד העיר ותושביה לא ניתן יהיה לעשות דבר. גם מפעל הפיס ומועצת התרבות של מפעל הפיס היו שותפים מהרגע הראשון וראו פוטנציאל רב בפרויקט אמנות בפריפריה ובמגזר הערבי. הביאנלה, שתימשך כחודשיים, נעשתה בשיתוף פעולה מלא עם ראש עיריית סחנין, מאזן גאניים, עם מוסדות תרבות וחינוך (מכללת סחנין, מוזיאון למורשת ערבית פלסטינית, איגוד ערים בית נטופה ואצטדיון דוחא) ועם עסקים פרטיים בהם היא מוצגת.

מתוך התערוכה: סנגיז טקין, מתוך סדרת תצלומים, 2009-2013סנגיז טקין

„חשוב לי להדגיש שקיום הביאנלה בסחנין אינו מקרי" אומר פיינרו. „אחד הדברים שיש לשבור, זה את המירכוז של התרבות והאמנות - לא ייתכן שפעילות ומשאבים יתרכזו סביב ת”א ואזור המרכז. זה קורה כך בכל התחומים. חשוב לנו לעלות את המודעות לכך ולנסות לשנות זאת“.

הדרך לכך כנראה אינה קלה. פיינרו, שעבד על הביאנלה למעלה משנתיים, מספר כי רק מעט מהאמנים שפנה אליהם והזמין אותם להשתתף בביאנלה ניצלו את ההצעה לשהות בסחנין אצל משפחה מארחת, וליצור עבודה מיוחדת למקום ולאירוע. הבודדים שכן ניצלו זאת היו אמנים מחו"ל - אף לא אחד מהאמנים המקומיים המשתתפים בביאנלה.

אלמגול מנליבייבה, מתוך סדרת תצלומים, 2010-2011אלמגול מנליבייבה

מאלה שכן נענו להזמנה, ראוי לציין את שתי האמניות הגרמניות אנה אנדרס ומריה ווידר, שתיהן מרצות לווידיאו מאוני' ברלין. הן שהו בסחנין כשבוע, עשו סדנת וידיאו לנשים ביישוב ויצרו אתן סרט המוצג בביאנלה. אמן נוסף מרומניה העביר לסטודנטיות לאמנות במכללת סחנין סדרת ציור, הכנת צבעים ופרסקאות מסורתית. „אחת המטרות שראינו לפנינו היתה לשאוף לשינוי משמעות ותפקיד האמן במאה ה-21, זה שמבודד בסטודיו שלו וחושף את יצירתו אך ורק בפני אנשי אמנות, מבקרים, אספנים, מנהלי מוזיאונים וגלריסטים" מסביר פיינרו. „אנחנו היינו רוצים לעודד אמנים להיות יזמי תרבות, לעבוד עם קבוצות של אנשים ולייצר שותפויות בין גופים שונים כאשר שדה הפעולה הוא במציאות היומיומית“.

עוד בביאנלה הראשונה חתרו יוזמיה להסיט את המבט המופנה למערב ולהתמקד באזור. „ישראל חיה במציאות חברתית־פוליטית המנתקת אותה מהמדינות השכנות ומחברת אותה למרכזים רחוקים יותר באירופה ובארצות הברית" כותבים האוצרים בטקסט התערוכה. „אימוץ התפיסות של מרכזי האמנות החזקים במערב מנעו את היכולת להבחין בעשייה אמנותית באזורנו, במדינות השכנות החיות באקלים דומה ועם מאפיינים תרבותיים קרובים".

סנגיז טקין, מתוך סדרת תצלומים, 2009-2013סנגיז טקין

בביאנלה הנוכחית, כמו בקודמת, יש רשימה עשירה ומפתיעה של אמנים מערביים וים־תיכוניים גם יחד, חלקם ממדינות שאינן בקשרים טובים עם ישראל - וגם זו הצלחה מרשימה של האירוע - למשל מאפגניסטן, אירן, טורקיה, מרוקו ואלג'יר, וגם מיוון, איטליה וקפריסין. בין המשתתפים: אדל אבדסמד, מרינה אברמוביץ’, מיכה אולמן, נזאקט אקיץ', משה גרשוני, מירב היימן, מהדי ג'ורג' לאלו, עביר עטאללה, זוהדי קאדרי ושירין נישאט.

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 5
    בלו אמן מעניין וקבל החלטות מוצלחות.כמו המכולות בחיפה.מומחה לאירועים.ועוד

    הוא יוצר ברמח אבריו הוא ורעייתו האמנית שתחייה.חוץ ממפעל הפיס שנתקע לנו באמנות.הכל טוב .ברכות בלו

  2. 4
    שאלה

    האם שני האוצרים/אמנים יהודים? למה?

  3. 3
    עבודה של אמן עם תושבי סכנין

    אומנם אינני אמן מפורסם, ואני מציג יחד עם בוגרי קמרה אובסקורה, אבל חלק מעבודתי צולם יחד עם תלמידת מכללת סכנין. העבודה עוסקת הזיכרון, ובמסגרתה צולמו אתרים העוסקים בפעילות הפלמ"ח בת"א, ומערה בכפר ראמה, אשר שימשה מקום מחבוא בזמן הנכבה. המקשרת היא תמונה של קוליבריום בוער הנמצא בשדה המשפחה.

    1. שמח שאתה מציין זאת עכשיו אתה מפורסם
  4. 2
    נפלא!
  5. 1
    אני רק שאלה:

    אני אולי טיפה חלש בגיאוגרפיה, אבל אפילו אני יודע שאפגניסטן ואירן לא באמת קשורות לים התיכון, וגם לא קרובות אליו.

    1. וגם, אם כבר מנטפקים, אירוע שקורה פעם בשלוש שנים הוא לא ביאנלה. מקסימום טריאנלה.
    2. נו הכוונה העמים הפרימיטיביים המעניינים ראה האמניות שירין נישאט