המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

פסטיבל הסרטים בחיפה || מבחר המלצות

קים קי-דוק מתייסר לאחר ששחקנית כמעט נהרגה בצילומי סרטו הקודם; איזבלה רוסליני פוגשת את גודאר ומתעניינת בחיי המין של קיפודי הים; ותשעה סרטים ישראליים חדשים

מי שלא הזדמן לו לצפות בפסטיבל הקולנוע האחרון של ירושלים ב"היו זמנים באנטוליה", סרטו של הבמאי הטורקי נורי בילג' ג'יילאן, יוכל לעשות זאת בפסטיבל הסרטים ה-27 בחיפה. הסרט, שהתחלק בפסטיבל קאן האחרון בפרס הגדול של חבר השופטים יחד עם "היחד עם האופניים" של האחים ז'אן-פייר ולוק דארדן, לא נרכש להפצה בישראל - למרות היותו, לדעתי, הסרט הטוב ביותר של השנה. ואף על פי שהוא יגיע בוודאי לספריות הדי-וי-די האיכותיות וישודר בערוצי הסרטים בטלוויזיה, הוא נמנה עם הסרטים שכתוצאה מהשימוש שלהם באמצעי המבע הקולנועיים, הרבה הולך לאיבוד כתוצאה מניתוקם מהמסך הגדול שלו הם נועדו.

את הפסטיבל יפתח ביום חמישי "משחקי שלטון", הסרט הרביעי בבימויו של ג'ורג' קלוני, המבוסס על מחזה מאת בו וילימון, שעובד לתסריט על ידי וילימון, קלוני וגראנט הסלוב (מי שכתב ב-2005 את התסריט של "לילה טוב ובהצלחה", שעסק במרדף של שדר הטלוויזיה אד מורו אחר הסנאטור ג'ו מקארתי). גם הסרט הנוכחי הוא מלודרמה פוליטית שהפעם עוסקת בניסיון לסייע למועמד לנשיאות (בגילומו של קלוני) להיחלץ, בעזרת מזכיר העיתונות שלו (ריאן גוסלינג), מתסבוכת שלתוכה הוא נקלע. הסרט הוא אחד משורה של סרטים שיוקרנו בפסטיבל וכבר נרכשו להפצה בישראל.

אחד הסרטים שנכללים בקבוצה הזאת, ואותו כבר ראיתי, הוא "חוף מבטחים", סרטו החדש של הבמאי הפיני אקי קאוריסמקי, שהפעם מתרחש בעיר הנמל "לה אוור" ומציג את סיפורו של אמן מזדקן, המתפרנס מצחצוח נעליים ולוקח תחת חסותו נער אפריקאי צעיר, שהוברח לצרפת ושואף להגיע לאנגליה. זה סרט פשוט ואפילו שגרתי יותר מסרטים קודמים של קאוריסמקי, אך הוא יפה ומרגש, אולי דווקא בגלל הפשטות והישירות שבהן הבמאי מביא את העלילה אל בד הקולנוע.

רבקה מיכאלי ואסי דיין ב"ד"ר פומרנץ"
רבקה מיכאלי ואסי דיין ב"ד"ר פומרנץ".

במסגרת הפסטיבל יתקיימו תחרויות שונות והמעניינות שבהן הן אלה שנוגעות בקולנוע הישראלי, ובראשן תחרות הקולנוע העלילתי. בתחרות הזאת ישתתפו השנה "אנחנו לא לבד" של ליאור הר-לב, "אף פעם לא מאוחר מדי" של עדו פלוק, "ברקיע החמישי" של דינה צבי ריקליס, "ההתחלפות" של ערן קולירין, "לא רואים עליך" של מיכל אביעד, "עד סוף הקיץ" של נעה אהרוני, "הפנטסיה הגדולה של סימיקו הקטן" של אריק לובצקי ו"תנאטור" של תאופיק אבו ואיל.

ארבעה מבין שמונה הסרטים האלה הם סרטי ביכורים. שלושה מהסרטים בוימו על ידי במאים שסרטיהם הקודמים זכו להערכה מרובה ("עטאש" של אבו ואיל, "שלוש אמהות" של צבי ריקליס ו"ביקור התזמורת" של קולירין), ולכן סרטיהם החדשים מעוררים סקרנות מיוחדת.

לעומת ריבוי סרטי הביכורים השנה בקולנוע הישראלי, הוותק הוא בין השאר אחד ממאפייני היצירה של אסי דיין, שסרטו החדש, "ד"ר פומרנץ" יוקרן אף הוא בחיפה, אך לא במסגרת התחרות. דיין יזכה באות הוקרה מטעם הפסטיבל על מפעל חייו.

הזוכה הנוסף השנה בפרס הזה הוא הבמאי הבריטי ג'ון מאדן, מי שביים, בין השאר, את "גברת בראון", "שייקספיר מאוהב" (שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר, אך פרס הבימוי הוענק לסטיבן ספילברג בעבור "להציל את טוראי ראיין"), "הוכחה" וכעת את הגרסה האמריקאית של הסרט הישראלי "החוב".

יהירות נוגעת ללב

 ריאן גוסלינג ב"משחקי שלטון";
ריאן גוסלינג ב"משחקי שלטון"; .

צפיתי במקבץ של סרטים שיוקרנו במסגרת הפסטיבל; בכמה מהם כבר צפיתי השנה בכמה פסטיבלים בינלאומיים, ואם ישנו סרט אחד שאמליץ עליו לשוחרי הקולנוע המקומיים (בנוסף להקרנה החוזרת של "היו זמנים באנטוליה"), הרי זה "אריראנג", סרטו של הבמאי הדרום-קוריאני קים קי-דוק. זה סרטו הראשון מאז 2008, השנה שבה ביים את הסרט "חלום", שאחת משחקניותיו כמעט נהרגה בעת הצילומים. היא ניצלה ברגע האחרון על ידי הבמאי עצמו, אך קים קי-דוק לא התאושש מהטראומה שעבר ורגשות האשמה שנלוות לה, ומאז אינו מסוגל לעשות סרט.

אז מה עושה במאי שאינו מסוגל לעשות סרט? הוא עושה סרט. אבל איזה מין סרט? סרט שהוא יוצרו ושחקנו היחידי והוא דן כולו בייסוריו האמנותיים הקיומיים של קים קי-דוק מול הכמעט-טרגדיה שהוא חווה. התוצאה, שבה רק קים קי-דוק נראה על המסך, ולעתים הוא נקלע לוויכוח עם השתקפותו מהמסך שעליו מוקרנות סצינות קודמות בהשתתפותו, היא מעשה של יהירות קולנועית מוחלטת. אלא שהיא כה קיצונית עד שבאיזשהו שלב היא מתגלגלת להיות יצירה שמידת המצוקה הכלולה בה והאמת הבוקעת מתוכה הופכות את הצפייה בה לחוויה ייחודית ונוגעת ללב.

שני סרטים על שחקניות יעוררו אף הם עניין בקרב שוחרי קולנוע. מי שמסוגלים להתבונן במשך 98 בפניה של השחקנית שארלוט רמפלינג ייהנו מ"המבט", סרטה של הבמאית הגרמנייה אנג'לינה מאקארונה, שמבקש לשרטט דיוקן אינטימי של השחקנית האינטליגנטית והיפה. את רמפלינג אפשר יהיה לראות בפסטיבל גם בסרטו של הבמאי הפולני לך מאייבסקי "טחנת הרוח והצלב", המנסה בתחבולות חזותיות שונות, חלקן הגדול מרשימות ביותר, לשחזר ולחקור את "התהלוכה לגולגותא", ציורו של הצייר הפלמי פיטר ברויגל, שכולל יותר מ-500 דמויות. זה עוד סרט בפסטיבל שכדאי לצפות בו.

איזבלה רוסליני, בתם של הבמאי האיטלקי רוברטו רוסליני והשחקנית השוודית אינגריד ברגמן, משרטטת את דיוקנה שלה כנפש חופשייה בסרטה "החיים הפראים שלי". רוסליני קצת חושבת שהיא יותר מעניינת ממה שהיא באמת; עם זאת, כל סרט שבו מתועד מפגש בין הבמאי הצרפתי ז'אן-לוק גודאר לבתו של רוסליני, אחד הבמאים המשפיעים ביותר על יצירתו של גודאר ועל הקולנוע המודרני בכלל, אינו יכול שלא לעורר עניין (מה עוד שהסרט גם חושף את עובדת התעניינותה של רוסליני בחיי המין של קיפודי הים).

באובייקטיביות מטרידה אך אפקטיבית עוקב "מיכאל", סרטו של הבמאי האוסטרי מרקוס שליינזר, אחר חמישה חודשים בחייו של פדופיל, שמחזיק ילד בן 10 כלוא במרתף ביתו. איני בטוח אם שליינזר מתמודד בהצלחה עם הבעיה המוסרית שהוא הציב לעצמו בסרט; אך ההתמודדות עמה שנדרשת מהצופים הופכת את הצפייה בסרט לכדאית.

סוגים שונים של מעקב מעצבים את עלילת "פארק טוקיו", סרטו המקורי, העדין והמרגש ברגעים המפתיעים ביותר של הבמאי היפאני שינז'י אאויאמה ("אוירקה"), עוד סרט מומלץ בחום. הסרט, שעלילתו נטווית באופן אלגנטי, מציג בין השאר את סיפורו של סטודנט שנוהג לצלם נשים עם ילדים בפארקים של טוקיו ואת סיפורו של רופא שיניים, ששוכר את שירותיו של אותו סטודנט כיוון שהוא חושד שאשתו בוגדת בו. כן, ויש גם רוח רפאים בסרט.

לא מעט סרטים שיוקרנו בפסטיבל מעידים שהריאליזם הקולנועי ממשיך להתקיים ואף לבעוט לעתים קרובות. סצינה יפה מאוד ומרגשת בגלל איפוקה פותחת את "נעצר באמצע הדרך", סרטו של הבמאי הגרמני אנדראס דרזדן. באותה סצינה רופא צעיר מודיע לזוג נשוי צעיר יחסית שהבעל סובל מגידול ממאיר במוחו, אי אפשר לנתח אותו ונותרו לו רק כמה חודשים לחיות. עלילת הסרט בכללותה מתארת את התמודדותו של אותו חולה עם מותו המתקרב ואת התנתקותו ההדרגתית ממשפחתו, שעם כל כוונותיה הטובות אינה יכולה להבין אדם במצבו: מה זה לחיות כשהמוות מחכה מעבר לפינה באמצע החיים.

ריאליזם שפולש גם לתחומים אחרים מאפיין את "אי", סרטן של הבמאיות הבריטיות ברק טיילור ואליזבת מיטצ'ל, שעלילתו מתמקדת באובססיה של אשה צעירה הנחושה למצוא את אמה הביולוגית, שמסרה אותה לאימוץ, וזאת כדי להתעמת עמה ולהרוג אותה. על האי שבו האם גרה מגלה הבת שיש לה אח, שאינו יודע שהיא אחותו. סרטן של טיילור ומיטצ'ל אינו מצטבר ליצירה גדולה או ייחודית במיוחד, אך הוא עושה את מלאכתו בנאמנות, ובעיקר, גם כאשר הצופים די יודעים מה עומד לקרות, הם עדיין מצליחים להיות מופתעים מרמת ההזדהות עם הדמויות שהסרט מצליח לעורר.

"טחנת הרוח והצלב";
"טחנת הרוח והצלב"; .
הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 קולנוע מאבק ופסטיבל מעורבות - אירועים ברוח המחאה במסגרת הפסטיבל קהילת המאבק החיפאית
  • 09:51
  • 10.10.11

במסגרת הפסטיבל (ובתיאום מלא עם הנהלתו והעיריה) יתקיימו שורה של אירועים ברוח המחאה, ששיאם בסופשבוע מרתוני של פסטיבל מעורבות בינלאומי המשתלב באירועים העולמיים המתוכננים ל 15 באוקטובר.
הופעות, סדנאות, שיחות ועידה עם מוקדי מחאה בעולם, הקרנות, דיונים, לינה באוהלים בטיילת לואי ומסיבת רחוב לסיום - פרטים ולוחות זמנים מתעדכנים באירוע בפייסבוק 'פסטיבל מעורבות בינ'ל בחיפה'
https://www.facebook.com/event.php?eid=123296601107637

02 תסבירו לי מה שווה כל הפסטיבל אם סרט כמו "פינה" של בימאי כמו וונדרס יאיר
  • 11:08
  • 11.10.11

לא זוכה להקרנות בחיפה? .

03 איזבלה רוסליני גלעד סקר
  • 17:05
  • 15.10.11

איבלה גם בסרט "פריחה מאוחרת" אני מתגעגע לראות אותה תערובת מדהימה של הוריה מלנקום ועד כתיפה כחולה מלאה בלהזכיר את הגעגוע אל
פנים .