המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
בחר סיסמה
הקלד סיסמה מחדש
אזור מגורים
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

אין מה להסתיר || אנטיתזה ל"אשה המוחשכת" מהטלוויזיה

יעל שרר עברה התעללות מינית קשה מידי אביה. בסרטה התיעודי "כביסה מלוכלכת" היא באה אתו חשבון בפנים גלויות ומישירות מבט למצלמה

יעל שרר נולדה ב-1982 וגדלה במה שנראה היה כמשפחה נינוחה ושלווה: אם מורה, אב דוקטור לכימיה, וילה דו-מפלסית בכוכב יאיר, שני אחים גדולים וילדה אחת קטנה ומתוקה, עם חיוך כובש ושתי קוקיות. "היום קשה לדמיין את זה, אבל כשהייתי קטנה, הייתי הילדה של אבא. כבר מגיל צעיר היה בינינו קשר מיוחד. החיים שלי היו טובים", היא מספרת בסרטה התיעודי, "כביסה מלוכלכת", בזמן שאת המסך ממלאות תמונות מסרט ביתי ישן, ובו נראה אביה, חובש כובע טבחים גדול, מחלק סופגניות לילדים בכיתה שבה יושבת בתו המחויכת.

ואולם, בחסותה של תדמית המשפחה המושלמת, ביצע האב לאורך שנים ארוכות בבתו מעשים מגונים ועבירות מין. לילדה הצעירה לא היה מושג שמה שקורה בינה לבין אביה הוא חריג, מסוכן, נצלני ולא חוקי. שרר החליטה להקדיש את סרטה התיעודי הראשון  לסיפור חייה, ולספר בכנות מרשימה על מסלול הייסורים שהחל בילדותה ונמשך עד היום,
וכולל מאבקים משפטיים, טיפולים נפשיים, אשפוזים פסיכיאטריים, סכסוכים משפחתיים
כאובים במיוחד, ומלחמות קפקאיות שניהלה כנגד המוסדות השונים בתקווה לשנות, ולו
במעט, את האופן שבו מטפלת המדינה במקרים דומים לשלה.

ההתפכחות הכואבת הראשונה של שרר הגיעה בגיל 13, כאשר היא חיפשה משהו במגירה של אמה. "מצאתי שם ספר על גירושין, ובפרק על 'עבירות מין' היו דברים שאני עשיתי עם אבא שלי. לא היה לי מושג שמה שאנחנו עושים זה אסור, שזו עבירה על החוק", היא מספרת בסרט. "ברגע שגיליתי שאני עברתי על החוק, הדבר הראשון שעשיתי היה לרוץ לאבא שלי ולומר לו 'תקשיב, אנחנו עברנו על החוק, אתה לא מאמין!' אבל התשובה שלו היתה הכי בנון שלאנט: 'אני, לא מעניין אותי החוק'. מיד הבנתי שהוא ידע. שהוא ידע שאנחנו עושים משהו שהוא לא בסדר. אפילו היתה לי הרגשה שהוא סיבך אותי. אני ראיתי עצמי שותפה לדבר הזה. אני עדיין רואה את עצמי שותפה לדבר הזה. אני עדיין מפחדת שהמשטרה תבוא לעצור גם אותי".

מתוך "כביסה מלוכלכת"
מתוך "כביסה מלוכלכת".

בראיון שהתקיים השבוע בתל אביב, מספרת שרר שעד לאותו רגע, לא עלה בדעתה שהמעשים שהיא עושה עם אביה בעייתיים. "כילד, אין לך סטנדרטים, אתה לא יודע למה להשוות, אתה לא יודע מה קורה במשפחות אחרות. אם היו אומרים לי באותו יום שנשיקה על הלחי זה לא חוקי, אני הייתי מתפלאת בדיוק באותה מידה", היא אומרת.

כאשר אביה רצה להתעלם מהגילוי שלה ולהמשיך בשגרת חייהם כאילו דבר לא קרה, שרר התקוממה. "זה הוביל לעימות של כמה חודשים בינינו, הוא רצה להמשיך ואני סירבתי. הוא ניסה בכוח, היו הרבה מכות, ובסוף נשברתי וסיפרתי לחברה, למישהי מהכיתה שלי", היא מספרת. "היינו בנות 13 והיא התייעצה עם בת דודה שלה, שהיתה מבוגרת מאתנו בשנתיים והיתה הסמכות העליונה בעינינו לענייני מבוגרים. והיא אמרה 'מה פתאום, לא מספרים דברים כאלה'. כמה חודשים לאחר מכן סיפרתי גם למורה שלי, והיא פנתה עם זה לעובדת הסוציאלית של כוכב יאיר. אבל העובדת הסוציאלית הזאת שמעה אותי, ואז טיאטאה את הדבר הזה מתחת לשטיח. היא השתיקה אותו ולא העבירה את זה הלאה, כפי שמתחייב בחוק".

בסרט "כביסה מלוכלכת", שיוקרן ביום שלישי הקרוב (6.11) בפסטיבל הבינלאומי לסרטי
נשים ברחובות (ראו תיבה), וישודר בערוץ 2 בשבוע הבא (12.11), מתארת שרר מקצת
מהתלאות שנאלצה לעבור לאורך השנים: החל בבני משפחתה הקרובים שלא האמינו לטענותיה והמשיכו לתמוך באביה, דרך היחס המזלזל ונטול הרגישות שבו נתקלה במגעיה עם הממסד, וכלה בהשפעות הפסיכולוגיות ההרסניות של התקיפה המינית המלוות אותה עד היום.

הנטייה בתקשורת להסתיר את פניהן של נפגעות תקיפה מינית, להציגן תמיד כצלליות
חשוכות, היה אחד המניעים שדחפו אותה לעשות את הסרט. "את קמה בוקר אחד ומגלה פתאום שאת הבחורה החשוכה מהחדשות", אומרת שרר. "אבל מי זאת הבחורה הזאת? היא מצביעה בכלל בבחירות? יש לה חבר? היא עובדת במשהו? היא מסתובבת בעולם? מה פתאום. היא פשוט הבחורה החשוכה מהחדשות! כולם בטוחים שאין לה שום אישיות, שאין לה שום רצונות, שהיא לא יודעת מה היא עושה, ולכן הם, הפטרנליסטים, צריכים לקבוע בשבילה מה נכון לה: 'יותר טוב שלא תבואי לדיון בבית המשפט, יותר טוב שלא תהיי שם, יותר טוב שלא תדברי'.

"אבל הנפגעות צריכות להחליט בעצמן מה טוב להן. כל נפגעת היא שונה, וכל אחת היא
עולם ומלואו. מי שנפגעה מהטרדה מינית, מי שנפגעה מהתעללות בתוך המשפחה, מי שנפגעה מגילוי עריות ומי שנפגעה מאונס הן לא אותו בנאדם, וגם בתוך הקטגוריות האלה כל אחת היא אחרת. כל אחת מהן זכאית ליחס של מינימום כבוד, ולכן האקט הזה של 'את לא יודעת, אנחנו נחליט בשבילך' - זו עוולה. זה בלתי נתפס שבבתי משפט מתייחסים אלינו בתור קורבן גנרי. אפילו בפסקי דין אנחנו מופיעות פשוט בתור 'הקורבן'. זה לא מכבד".

אשפוז בשלוותה

זמן קצר לאחר שהעובדת הסוציאלית בכוכב יאיר סירבה לסייע לשרר, הוריה התגרשו, והיא עברה להתגורר עם אמה בכפר סבא. היא דחתה את ניסיונותיו החוזרים ונשנים של אביה לפגוש אותה. "סבלתי ממנו הטרדות טלפוניות ולחצים בלתי פוסקים לראות אותי. הוא הטריד אותי נונסטופ - הוא שלח לי המון מכתבים, התקשר, חיכה לי מתחת לבית, נסע אחרי עם האוטו. וכשהגשתי תלונה למשטרה, הם שלחו לי מכתב שאין כאן עניין לציבור", היא מספרת.

יעל שרר
יעל שרר. צילום: נועה יפה. איפור: יערית סביניר

מצבה הנפשי של שרר הלך והידרדר, עד שבגיל 17 התאשפזה בבית החולים הפסיכיאטרי שלוותה. לאחר שבקשות העזרה שלה נדחו שוב ושוב, הגיעה בסופו של דבר העזרה ממקור לא צפוי. לאחר שאמה פנתה לעיריית כפר סבא בבקשה לקבל הנחה בארנונה, והתיק הסוציאלי של המשפחה נלקח מכוכב יאיר, מישהו בעיריית כפר סבא ראה את תלונתה של הילדה על ההתעללות של אביה, ובמה ששרר מכנה היום "צעד של כסת"ח" דיווח על כך למשטרה, כמתחייב בחוק. הדיווח הזה הוביל סוף סוף לפתיחת חקירה משטרתית, ובעקבות זאת להגשת תביעה פלילית נגד אביה. האב הורשע, אך בית המשפט הטיל עליו עונש מגוחך של שלוש שנות מאסר. וכך, לאחר ניכוי שליש על התנהגות טובה ושנתיים בלבד מאחורי הסורגים, חזר הפדופיל המורשע להסתובב ברחובות.

הסרט "כביסה מלוכלכת" נולד שנים ספורות לאחר מכן. בעקבות תאונת דרכים שעברה שרר, היא נפגשה עם עו"ד טלי ריינהולד, המתמחה בתביעות נזיקין. אבל בזמן שזו הסבירה לה על הפיצויים שהיא יכולה לתבוע בעקבות הנזקים שנגרמו לה, מחשבותיה של שרר נדדו למחוזות אחרים. "פתאום עלה בדעתי שאבי גרם לי נזק, שהוא הרס לי את הילדות, הרס את נעורי שאותם ביליתי בבתי משפט, והרס את החיים הנורמטיביים שהיו יכולים להיות לי", היא מסבירה. "הייתי בת 25 ולא היה לי חבר מעולם. לא התנשקתי ולא שכבתי עם אף אחד, ולא היה לי מעולם מגע מיני עם מישהו שלא היה אבא שלי. וכשרציתי להיות כנה עם עצמי, היה לי ברור שגם בעתיד לא יהיה לי. שזה נגמר. אז החלטתי שמישהו חייב לתת דין וחשבון על הדברים האלה. כמה שנים לפני כן, כשהתנהלה התביעה הפלילית נגדו, בפרקליטות אמרו לי בפירוש 'זה לא הריב שלך', זו המדינה שתובעת את אבא שלך. אז כשישבתי מול עורכת הדין שלי פתאום הבנתי, שמבחינתי, חייבת לבוא פה סגירת מעגל".


"שאלתי את העורכת דין אם אפשר לעשות דבר כזה (לתבוע אותו). היא אמרה שבתיאוריה זה אפשרי, אבל שדבר כזה מעולם לא נעשה, ושאני צריכה להחליט מהר אם אני רוצה לעשות את זה, כי בעוד שבועיים, כשאהיה בת 25, תחול התיישנות על המקרה. זה היה הלם בשבילי. כי מה את יודעת בגיל הזה? איזו בשלות רגשית יש לך? למה בכלל קבעו את ההתיישנות הזאת? ולמה בכלל לוותר להם? למה? בעיני צריך שאפשר יהיה לתבוע אותם תמיד, עד הנצח. בנאדם רוצה שייעשה לו צדק, ואני לא הרגשתי שעם אבא שלי, שבילה בסך הכל שנתיים בכלא צווארון לבן שבו שוחים בבריכה ומשחקים טניס, נעשה צדק".

"זה לא עניינך"

לאורך השנים שרר מצאה עצמה מזועזעת שוב ושוב מהיחס שקיבלה מגורמים שונים,
המופקדים על טיפול במקרים של פגיעה מינית. "יש הרגשה שהמערכת יודעת יותר טוב ממך מה טוב לך. יש להם מין תמונה של אותה בחורה מוחשכת פנים בטלוויזיה, שאין לה שום אישיות, שהיא תוצר גנרי של הקלישאות שלנו. הן כולן חושבות אותו דבר, ומתנהגות
אותו דבר, ונראות אותו דבר, כי הפנים של כולן מוחשכות, ולכן סביר להניח שמה שאנחנו חושבים שטוב להן, מתאים להן, לכולן. זה חלק ממה שאני מנסה להסביר בסרט הזה", היא אומרת.

בפרקליטות, למשל, בזמן שהתנהל המשפט הפלילי נגד אביה, הופתעו מאוד כאשר שרר הסכימה לבוא לבית המשפט, לעלות לדוכן העדים, ולפרוש לפני כל הנוכחים את כל מה שעולל לה אביה לאורך השנים. "לא היה מובן מאליו בעיניהם שאני אבוא להעיד.  כשאמרתי להם 'אין בעיה, אני אבוא ואספר מה הוא עשה לי', הם מאוד התפלאו. הם שאלו, 'את לא רוצה להסתפק בתצהיר? נחסוך לך את זה'. זו היתה גישה מאוד פטרונית", היא אומרת.

"וזה לא היה הדבר היחיד. אחר כך הם אמרו לי תעידי, תורידי אותו מהרחוב, את עושה כך שירות לציבור, כדי שעוד בנות לא ייפגעו. אז עליתי על הדוכן, העדתי במשך שלוש שעות, ובעדות הזאת הרסתי את המשפחה שלי, והכרזתי מלחמה על אנשים שדפקו לי מכות, שזה לא דבר פשוט. ואחרי זה, הם אפילו לא אמרו לי תודה, לא לחצו לי את היד, אלא פתחו את הדלת, הוציאו אותי למסדרון, והדיון נמשך.

"אז אני יצאתי וחזרתי ישר לצבא. הייתי אז בקורס מש"קיות חינוך, ובאותו יום יצאנו
לסיור בין ערביים בירושלים. באמצע הסיור פתאום התחלתי לצרוח, ולא הצלחתי להפסיק.
ברציונל ידעתי שאני צורחת, ושזה מקום ציבורי ואני צריכה להיות בשקט, אבל לא
הצלחתי להפסיק לצעוק. עד היום אני זוכרת את המפקדת שלי באמצע ירושלים אומרת לי
'סליחה, סליחה' ושמה לי יד על הפה. את צורחת, ואת מבינה שאת לא יכולה להפסיק. יש
דיסוננס בין הגוף לנפש. אני הבנתי שאני פתחתי פה חזית שלא ידעתי איך אעמוד בה.
"למחרת התקשרתי לפרקליטות, והם ענו לי 'יעל, מה את רוצה? אנחנו לא עובדת
סוציאלית'. אחרי זה הם לא רצו לשמוע ממני יותר. אם התקשרתי לשאול מה קורה, הם לא הבינו מה אני רוצה. אני רציתי לבוא לשבת בדיונים, אז הם אמרו לי 'סליחה, הנפגעות
לא יושבות בדיונים'. אמרו לי 'עם כל הכבוד, זה המדינה תבעה אותו, זה לא עניינך,
את לא צד בעניין'. שמישהו יגיד לי שאני לא צד בעניין? הייתי ילדה בת 19, אבל כבר
אז הבנתי שזו חוצפה שאין כדוגמתה להגיד לי כזה דבר. לא מזמן, אחרי שהסרט יצא,
דיברתי עם הפרקליטות והם אמרו לי 'יעל, אנחנו לא מתנהגים ככה יותר, בגלל הצעקות
שאת הרמת אז'".

אורח מפתיע

כשהחליטה לקחת על עצמה את האתגר הכפול של עשיית הסרט במקביל להגשת התביעה האזרחית, שרר היתה סטודנטית לקולנוע במנשר. היא היתה בסך הכל בשנה השנייה ללימודיה, וידעה שהמעמסה שהיא לוקחת על עצמה אינה פשוטה, אבל החליטה להתמסר לה בכל זאת. "יש פה דברים קפקאיים. אני ראיתי את האי צדק מסביבי, ראיתי שאנשים לא מאמינים לי שככה הדברים מתנהלים פה, אז החלטתי לעשות סרט. אמרתי שהצדק צריך להיראות, והחלטתי להראות לאנשים איך הוא נראה", היא אומרת.

שרר הבינה כי יהיה עליה לנהל שני מאבקים לא פשוטים בעת ובעונה אחת, אבל הרגישה
שאין לה כל ברירה אחרת. "בשבילי זה היה do or die. היה לי ברור שלהגיד 'אני
מוותרת' זה להמשיך לבוסס בחרא הזה כל החיים שלי, זה גזר דין מוות לעצמי. ידעתי
שאם אני לא הולכת על זה, טוב מותי מחיי. במצב כזה, אם נותנים לך קרן של תקווה,
ואומרים לך את תסבלי נורא אבל אולי אולי תצליחי, בקצת, לשנות משהו - את קופצת
לתהום, ואומרת יאללה, אין לי מה להפסיד. אני לא יכולה לסבול יותר מכפי שאני כבר
סובלת, להרגיש יותר מושפלת מכפי שאני כבר מרגישה".

היא גם הבינה את החשיבות הגדולה שסרט כזה יכול לשאת בחובו. "בסרט הזה אני רציתי לדבר אלי בגיל 13", אומרת שרר. "רציתי לעשות אותו בשביל אותה מישהי שיושבת לבד בבית וחושבת שהיא לבד, שהיא לא בסדר, שהמשפחה שלה צודקת ושהחיים שלה מסריחים, ושהכי טוב לה להתאבד. אני יודעת שככה אני הרגשתי, ושגם אני ניסיתי. אני בטוחה שיש נשים וגברים שכשהם רואים את הסרט הם אומרים הנה, אני לא לבד, זה קורה לעוד אנשים. וזו הרגשה מנחמת, אין מה לעשות, לדעת שזה לא קורה רק לי, שאני לא אשם, ושאפשר להילחם בזה ואפשר גם לנצח. זה משהו למשל שאני לא העליתי על דעתי".

שרר גייסה את המפיקים דייוויד נוי ויורם עברי, קיבלה תמיכה מהרשות השנייה לרדיו
ולטלוויזיה, מקרן רבינוביץ ומקרן גשר, ויצאה לדרך. כבר בתחילת הדרך היה עליה
להיאבק בבית המשפט, כאשר ביקשה להסיר את צו איסור הפרסום שהוטל בזמנו על התיק הפלילי נגד אביה, ונועד להגן עליה - כדי שתוכל לספר עליו בסרט. "הם סירבו, הם
חשבו שזה יפגע בי. הייתי צריכה להתווכח אתם, לריב עם השופטת ולומר שאני רוצה לספר את הסיפור שלי", היא מספרת. אבל גם לאחר שקיבלה את האישור המיוחל, היה עליה להמשיך להיאבק, מפני שגם בבית המשפט שבו נדונה התביעה האזרחית שלה, החליטו אוטומטית לנהל את המשפט בדלתיים סגורות ותחת צו איסור פרסום.

בסופו של דבר, הוקרן הסרט בבכורה בפסטיבל "דוקאביב" שהתקיים במאי האחרון. אחד מרוכשי הכרטיסים להקרנה היה במפתיע אביה של שרר, שהגיע למקום עם חברתו לחיים. כדי למנוע מהם אפשרות להתפרץ לדיון בהשתתפותה שאמור היה להתקיים אחרי הסרט, החליטה שרר להקדים רפואה למכה. "לא רציתי את הסנסציה שהם נוטים לעשות וכבר עשו לא פעם - לצעוק, להאשים אותי, לקרוא לי בשמות. אז בסוף ההקרנה קמתי, עליתי לבמה ואמרתי 'ערב טוב גבירותי ורבותי, אני רוצה שתקבלו אורח מיוחד, זה אבא שלי, הוא יושב בשורה 13'. תוך שנייה כולם הסתכלו עליו, ובשלב מסוים של הדיון, כבר אי אפשר היה לנהל אותו, בגלל הצעקות שהקהל המטיר עליו".

גם היום שרר ממשיכה במאבק ההישרדות היומיומי שלה, וגם היום המאבקים המשפטיים
והנזקים הנפשיים עדיין נוכחים בחייה. ובכל זאת, האשה האינטליגנטית והאמיצה הזאת
מרשימה במיוחד בכוחות הנפש שהיא מקרינה ובנחישות שלה להילחם כדי לנסות ולשנות, ולו במעט, את המערכת. "לא מזמן היה לי יומולדת 30, ואנשים שאלו אותי מה החלומות שלך", היא מספרת לקראת סוף הראיון. "אמרתי להם שאני צריכה למצוא לי חלום חדש, כי עשיתי כבר את כל מה שהייתי יכולה. השגתי הרבה דברים במאבקים שלי, ואני מרגישה שאת שלי עשיתי. זה מה שההליכים האלה קנו לי, וזה מה שהסרט הזה קנה לי - טיפה של שלוות נפש".

"נשים ודתות" במרכז פסטיבל סרטי נשים ברחובות

הפסטיבל הבינלאומי לסרטי נשים ברחובות, שייפתח ביום שני הבא (5.11) ויימשך
שישה ימים, יציב במרכזו את הנושא "נשים ודתות". סרט הפתיחה, שיוקרן במכון ויצמן,
"גבוה יותר" (ארה"ב 2011) בבימויה של ורה פארמיגה, מספר על קהילה אוונגליסטית
רוחנית סגורה היוצאת מאיזון כאשר אחת החברות מתחילה להטיל ספק באמונותיה. בהשראת זיכרונותיה של הסופרת קרולין ס' בריגס, שגם כתבה את התסריט, הוא מתאר את מאבקה של אשה מאמינה בהרהורי הכפירה שלה, ובוחן את תפקידן של נשים בחברות דתיות.

האורחת המרכזית של הפסטיבל השנה היא הבמאית הגרמנייה מרגרטה פון טרוטה, שתבוא כדי להציג בו את סרטה החדש, "חנה ארנדט", שצולם בחלקו בישראל ומביא את סיפורה של העיתונאית וההוגה הגרמנייה שהגיעה בתחילת שנות ה-60 לירושלים כדי לסקר מכאן בעבור ה"ניו יורקר" את משפט אייכמן. הפסטיבל יציג גם כמה מסרטיה הקודמים של פון טרוטה - "מריאן וג'וליאן", "שיגעון גמור", "רוזנשטראסה" ו"חיזיון" ¬ ויעניק לה אות הוקרה.

אורחת נוספת היא הבמאית הארגנטינאית לוקרסיה מרטל, שפרצה לתודעה הבינלאומית עם סרטה "ביצה" (2001) שהוקרן בפסטיבלים של סאנדנס וברלין. מרטל מעמידה נשים במרכז הסרטים שלה ונחשבת לאחת היוצרות הבולטות בקולנוע הלטיני של העשור האחרון. בפסטיבל יוקרנו גם שני סרטיה הנוספים, "נערה קדושה" ו"אשה ללא ראש". מרטל ופון טרוטה יעבירו שתיהן כיתות אמן במסגרת הפסטיבל.

נאדיה אל פאני היא אורחת מסקרנת שלישית, שתציג כאן שניים מסרטי התעודה שלה. אל פאני היא קולנוענית ופובליציסטית תוניסאית שעברה להתגורר בצרפת, וסרטה "חילוניות, אינשאללה!" מתעד את המהפכה שפרצה במולדתה ב 2010 והציתה את גל המהפכות בעולם הערבי, ואת הקונפליקט בין החילוניות לדת שעמד במרכזו של המאבק הזה. הסרט עורר מחאה בתוניסיה כשהוקרן שם, ואיום מאסר מרחף מאז מעל ראשה של אל פאני אם תחליט לחזור למדינה. סרט נוסף שלה שיוקרן בפסטיבל הוא "לא נעשה נזק", שבו היא מקבילה בין מחלתה לתוצאות המהפכה. לאחר הקרנות הסרטים יתקיים רב-שיח בהשתתפות היוצרת.
 




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 אמיצה!!!  (לת) אין מילים
  • 14:51
  • 01.11.12

  •   כן נכון וגם גיבורה שאולי תצליח לשבור את קשר המאםיה המשםחתית המטרטרת את הילדים חסרי הישע ומפחידה אותם עד מוות ו/או שיגעון וגורמת להם לנזק שלא נמחק גם בדור שלישי. והרבה ישראלים יכולים להגיד אלו הם חיי ולא רק בנות  (לת) פלץ
    • 12:15
    • 02.11.12

  •   מערכת משפט עלובה אני
    • 15:07
    • 02.11.12

    שבוגדת במי שהכי זקוק לה- ילדים שהם הכי חלשים בחברה.
    צריך להרוס הכל ולהקים מחדש במדינה הזאת

  •   יעל- יש לך ביצים מברזל שוב אני
    • 22:42
    • 02.11.12

    את לא אשמה שאביך אפס עלוב נפש, לעומת זאת את חזקה וטוב מאוד שאת מפרסמת הכל בלי פחד. יישר כוח!!
    הכתבה הזאת יכולה לשנות חיים של אנשים

  •   מעניין אם בני המשפחה שלא מאמינים לה כלנית
    • 16:57
    • 03.11.12

    יתנו לסבא "החביב" לשמור על הבנות שלהם לבד...

  •   מדהים איך המערכת המשפטית מתגייסת להגן על האב. לא ניתן להסביר את זה אחרת בס
    • 22:13
    • 03.11.12

    מה שנקרא 'איראן זה כאן'. מנטאלית.

    כדאי שהפרקליטים הצעירים ידרשו לצפות בסרט כחלק מההכשרה המקצועית שלהם. וגם השופטים.

02 יש לי צמרמורת בכל הגוף. את מדהימה ואמיצה ואני מחבקת אותך.  (לת) ליעל
  • 15:05
  • 01.11.12

03 היא נולדה ב 1988 וחגגה יומולדת 30 לאחרונה? אני
  • 16:50
  • 01.11.12

אני נולדתי ב 1985 והיומולדת האחרון שחגגתי היה 27... מה פספסתי?

04 שאפו ליעל קרין
  • 17:16
  • 01.11.12

מצמרר כשלא מאמינים לך...על כך אני מעריצה אותך. מחבקת אותך

  •   would love to meet her lee
    • 10:57
    • 13.11.12

    Yael... looking at the artcle at u tube.. with Kobi meidan.. made me cry. i didnt look at tv to see the fil.. yet i hope i can see it soon... listening to her.. yael and looking at her... her body language, her voice , her eys and face.. making me belive and say honestly. what what a brave woman, and more than brave.. its about staying alive , its about admiting to yourself.. you have to scream out your true.. your deep fears cannt stop you.. its bigger than you.. she has such positive powers this woman.. and i wish her the only best in her life..... she deseved true love true... love she is kind of a model to many many woman and maybe man... that experience this or that ebuse.. and where so so afraid to come out..... i love to get to know her....

05 תותחית, בהצלחה בהמשך.  (לת) Adi
  • 17:51
  • 01.11.12

06 הסיפור נשמע לא אמין לא קונה
  • 18:34
  • 01.11.12

ונשמע יותר כמו בחורה שהוסתה על ידי אמה במהלך הגרושין .

  •   הכל כשר כדי להשיג תשומת לב ולמשוך צופים גם אני לא קונה
    • 20:59
    • 01.11.12

    כדי להוציא אלבום סינגל חייבים לצאת מהארון, גם אם אין ארון. כדי ליח"צן ספר חייבים להעלות את ההורים המנוחים או הגרוש שהתעללו בסופרת. כדי שהצופים יבואו להקרנה היוצרת חייבת לחשוף את עברה כזונה או לשדרג יחסי אב ובת לדרגת עריות. כבר אין יוצרים שמסוגלים לזכות בתשומת לב ליצירתם ללא חשיפת הטראומות שלהם, אמיתיות או בדויות?

  •   כמה גועליים וצימיים אפשר להיות. לא מאחלת לכם להיות במקומה.  (לת) יעל- את אמיצה ומדהימה. רק טוב!
    • 22:09
    • 01.11.12

  •   נשמע שאתה גבר, גרוש וממורמר שמבזבז את חייו בחשבונות עם גרושתו... לא ככה? תראה, יש כל מיני דרכים לטפל בבעיות כמו שלך. אבל לכתוב טוקבקים נגד בחורה אמיצה שיצאה עם סיפור כואב כדי לעודד ילדות במצב דומה - זה לא המקום. לך לפורום "גברים שאוי אוי מה עשו להם" או משהו כזה  (לת) בחורה
    • 09:48
    • 02.11.12

  •   אבל עובדה שהוא הורשע! זאת אומרת שיש אמת בדבריה  (לת) שני
    • 09:56
    • 02.11.12

  •   התגובה שלך נשמעת לא אמינה לא קונה
    • 10:23
    • 02.11.12

    ונשמעת יותר כמו פושע אובססיבי שרודף אחרי הקורבן שלו ומכפיש אותו בטוקבקים.

  •   אידיוט!!!!!!!! בדיוק כמו כל הקהילה חסרת הלב!!!  (לת) ש.ש
    • 10:24
    • 02.11.12

  •   תמימות באכזריותה! התעורר!  (לת) ש.ש
    • 10:25
    • 02.11.12

  •   אם היית מכיר את הסיפור היית יודע שאתה טועה adi
    • 11:06
    • 02.11.12

    האמא לא היתה לצידה והיא נאלצה לעמוד על האמת שלה בעצמה. קל מאוד לזרוק שטויות כשאתה לא יודע על מה אתה מדבר.

  •   הי אבא של יעל - אתה פתאטי בתגובות שלך! איש עלוב ומרושע  (לת) שושנה
    • 11:06
    • 02.11.12

  •   מה שלא אמין זה אתה! אתה בטח האבא שמגיב בעילום שם!  (לת) טל
    • 11:50
    • 02.11.12

  •   כיצד מתקשר בעיניך התאור מפיה של שרר "אבל כשהייתי קטנה, הייתי הילדה של אבא. כבר מגיל צעיר היה בינינו קשר מיוחד. החיים שלי היו טובים", עם תת הכותרת "יעל שרר עברה התעללות מינית קשה מידי אביה". יחסים אסורים שהילדה נהנתה מהם, לעדותה, ואפילו ראתה בעצמה שותפת לעבירה, או התעללות קשה? זה לא אותו הדבר. את משמעות היחסים המיוחדים עם אבא היא קלטה רק כשנפל לידיה ספר שאמה, על סף גירושין, החביאה במגירה ובו הפרק "עבירות מיניות". לי נפל האסימון, עבירות המין שביצע האב בבתו, כפי שהשתכנע בית המשפט, היו סעיף בהליך הגירושין. אבות חייבים להפנים שילדיהם אינם כלי למימוש תאוות אסורות, אך מכאן ועד שימוש בסיפור חיים מזעזע כדי לקדם מוצר, תקליט או ספר או סרט בוסר, ארוכה הדרך. הגברת שרר, מזמן כבר לא ילדונת בת 13, באמת דוחה.  (לת) יעל כבר לא ילדונת
    • 12:47
    • 02.11.12

  •   הסיפור נשמע מאוד אמין.  (לת) ניר
    • 13:33
    • 02.11.12

  •   שנתיים בכלא למניאק שכמותך,פדופיל מסריח. שתתפגר זנ-נה.
    • 14:02
    • 02.11.12

    כמה נימוס יש כאן?אבא מניאק שמזיין את הבת שלו.
    בן זונה מהגיהינום.
    רק במדינת היהודים יש סליחה ומחילה מצד בתי המשפט הנגועים בנימוס האשכנזי.
    מעורר גועל

  •   אל תקנה מאיה
    • 14:37
    • 02.11.12

    קשה להאמין שיש אבות שאונסים את הילדות שלהם בנונשלנטיות. אבל זה קורה, כל יום, יום יום, גם בישראל. מה שקשה להאמין זה שעדיין יש השתקה אדירה סביב זה ועדיין הקורבן היא זו שצריכה לגייס אומץ אדיר ותעצומות נפש כדי להתגבר, במקום שאביה יעבור שבעת מדורי גיהנום

  •   סיפור לא אמין אחת שיודעת
    • 10:03
    • 03.11.12

    הבחורה חיתה עם האמא, ומעניין שאין שום מידע איפה היתה האמא כל הזמן ? הבת היתה מאושפזת בשלוותה , האמא בילתה בדרום אפריקה , הבת הראתה סימני מצוקה , האמא רק עודדה אותה והיתה שמחה ומאושרת על תגובותיה ושנאתה לאביה , איפה שהוא הדמיון של ילדה קטנה ונטושה פעל ,והדמיון התערבב במציאות עד שהפך למציאות ,למה המדינה לא תבעה את האמא על הזנחה ?

  •   נראה שהמטורף ממשיך לכתוב כאן בלי בושה מזועזע
    • 12:06
    • 03.11.12

    כותב שאבות יפנימו שאסור להם לממש תאוות אסורות? חתיכת סוטה רשע ברור שהחשיבה שלך מטורפת ועקומה. איך אנשים כאלה מסתובבים חופשי ועוד בלי בושה כותבים כאן. הבמאית אמיצה ונשמעת אישה אינטליגנטית וחזקה למרות הגיהנום שעברה. בהצלחה לה!

  •   והאינטרס שלך בנושא?  (לת) ?
    • 16:51
    • 03.11.12

  •   מה יש לך נגד גברים גרושים וממורמרים?  (לת) ארתור דנט
    • 18:35
    • 03.11.12

  •   האב פעם שלישית  (לת) הגיב גם למעלה
    • 00:00
    • 04.11.12

  •   את כל הכתבה הזאת קראתי ביאוש מעורב בחלחלה מהמפלצת שיעל קוראת לה ׳אבא׳, אבל הגועל האמיתי הגיע ברפרוף בטוקבקים אב לשתי בנות
    • 21:58
    • 04.11.12

    כמה רוע יכול להיות בבני אדם כדי שיכתבו ״לא נראה לי״ על סיפור נורא כל כך של בחורה שעברה את הנורא מכל ע״י מי שאמור היה לגונן עליה יותר מכל אדם אחר בעולם???
    מדובר בעבריין מין #שהורשע# ע״י בית משפט לאחר שניסה להוכיח את חפותו. מי אתם שתשפטו אותה? מי אתם שתיקחו צד??? אני הולך להקיא מכם.

  •   זה בסדר. יעל
    • 14:57
    • 16.12.12

    מכרתי למישהו אחר. אל תקנה.

07 מסכנה זה לא מילה. אבל האשם הוא אביה. ולא החברה. ובשלב מסויים כדאי שתוריד פרופיל אזרח
  • 19:32
  • 01.11.12

למען חייה היא. יש גבול להחצנה.

  •   הפרופיל שלה מצויין! יעל
    • 20:05
    • 01.11.12

    למה שתוריד פרופיל? למה יש גבול להחצנה? כשאדם נשדד אף אחד לא יבקש ממנו להוריד פרופיל, לנפגעי טרור יש את הזכות לספר שוב ושוב על החוויה הקשה שעברה עליהם, אז גם לנפגעי הטרדה מינית, גילוי עריות ואונס מותר לספר וראוי שנקשיב!

  •   מבנה החברה משקף את מבנה המשפחה משה
    • 09:56
    • 02.11.12


    בגלל זה מי שנאנסת ומושתקת בביתה מושתקת גם בידי המערכות הציבוריות

  •   היא התייחסה בכתבה לטענה שלך תמי
    • 10:25
    • 02.11.12

    לדבריה, חייה אינם חיים ולכן הדרך היחידה שלה לתרפיה היא לספר את הסיפור. אילו הצליחה לקיים חיים תקינים והיתה יכולה להדחיק את הסיפור היא היתה עשויה אולי לחוש קצת יותר שקט או רוגע, אבל כנראה שהסיפור היה נורא מכדי שאפשר יהיה להדחיק אותו.

  •   כל מי שפנתה אליו לעזרה והתעלם אשם באותה המידה!! טלי
    • 11:57
    • 02.11.12

    מר אזרח, אתה לא קובע מה הם גבולות ההחצנה, כל אחד פועל על פי ראות עיניו. בזכות "ההחצנה" שלה ילדות וילדים שצופים בזה ונמצאים באותו המצב יבינו שמתעללים בהם, ואלפי אנשים בוגרים שעברו את מה שהיא עברה ימצאו סוג של נחמה. אם היא היתה זוכה לראות סרט כזה כשהיא היתה ילדה היא היתה היום במקום אחר! כל הכבוד לה!!!!!

  •   משהו דפוק לגמרי במדינה הזאת אם אדם שפגע כך בבת שלו יצא מהכלא אחרי שנתיים וישב מול המחשב שלו, בבית שלו, ויכתוב טוקבקים מרושעים על הבת שלו  (לת) תתבייש בעצמך, תולעת.
    • 08:51
    • 05.11.12

08 גיבורה!  (לת) תודה על הסרט
  • 01:29
  • 02.11.12

09 אנוסה איאית
  • 02:58
  • 02.11.12

לא הנאנסות צריכות להתבייש ואת סוג שליחה למספר בלתי נתפס של קורבנות . הנחישות והאומץ שלך אולי יעזרו לעוד ילדה שחווה ברגע זה בין כותלי ביתה תופת דומה . אני נאנסתי בגיל שבע הוא היה חייל ואחי החורג . עד שהגעתי לפסיכולוגית בגיל 21 לא סיפרתי לאיש . עברתי טיפולים אישפוזים ניסיונות התאבדות .

10 חשוב! שוש רהב
  • 09:41
  • 02.11.12

חשוב! חשוב! חשוב! לפרסם. זה קיים ואמיתי. לא חייב להיות אב. שכן, דוד,אח,גיס. קשה להודות ולהיות אמיצים עד הסוף. אך זאת מציאות דוויה ועתיקת יומין. זוהי אמירה שיש בה ראייה להבראת פינות חשוכות.

11 בחורה מדהימה! לא יאמן. כל הכבוד לך. א
  • 09:45
  • 02.11.12

הלוואי שתשתנה כבר מערכת המשפט הארכאית, הגברית והפטתית שיש במדינה ותתקדם לכיוון הנאורות, כי כרגע הצדק רחוק ממערכת הזו שנות אור.

12 אין טראומה קשה כמו זו שנגרמת מהמשפחה משה
  • 09:53
  • 02.11.12


מה שאמור להיות המקור לצמיחה ,להגנה,לתמיכה... הופך בכל כך הרבה מקרים למקום הכי מסוכן ורע ואכזרי לילד,המיתוס של אהבה לא מותנית לילדים הם כל כך מופרכים שחבל לכם על הזמן,אין משפחה שלא מסתירה כמה שלדים מאוד לא נעימים בארון,ואם החברה שלנו כל כך מעוותת ומסריחה זה גם בגלל שמבנה החברה היא השתקפות מבנה המשפחה,על הנצלנות,הביזוי,הצביעות והכחנות שמהווים אלמנט כל כך מרכזי בה

13 נשמה יקרה ופגועה אני מאחלת לך רפואת הנפש והגוף. שתמצאי זוגיות טובה ומנחמת ושתראי את אבא שלך הארור גומר את חייו ביסורים קשים ומרים.  (לת) שרון
  • 09:53
  • 02.11.12

14 יעל שרר אריקו
  • 09:55
  • 02.11.12

יעל - איזה כוחות נפש - ממש לא יאומן.
אין מילים בפי להביע את הערכתי על אומץ ליבך.

15 וואוווווווו  (לת) אורית
  • 10:09
  • 02.11.12

16 כל הכבוד על הנחישות והאומץ! אליה
  • 10:09
  • 02.11.12

מחזקת אותך בדרך הלא קלה. את מדברת את שפתן/ם של המוני הניפגות/ים שעברו התעללות מינית בילדות. עבודת קודש פשוט.

17 איפה התמונה של חולה המין צריך לפרסם אותו בכל הארץ. מאחלת לך להמשיך להיות חזקה.  (לת) עולה חדשה
  • 10:09
  • 02.11.12

18 קראתי את סיפורך בעיניים רושפות והכעס על אביך המנוול, לא עזב אותי בכל הסיפור! את אמיצה ומאחלת לך שתגשימי את עצמך!!!  (לת) דור
  • 10:11
  • 02.11.12

19 את מעוררת השראה טל
  • 10:11
  • 02.11.12

טוב שנלחמת לאורך כל הדרך!
עצובה הנטישה הקולקטיבית זו הממסדית וזו המשפחתית
עצוב מאוד שזה כך! גם היחס הפטרוני זה משהו שכדאי כבר לשנות
אבל הנה את עושה את זה ,את השינוי בשביל ילדות אחרות ונשים אחרות
שנפגעות כל יום. אין ספק שאת ממש לא האישה המוחשכת שמצפים ממך להיות. מאחלת לך שתמשיכי בתהליך הריפוי ותזכי להרבה רגעים של אושר אהבה ושמחה בהמשך.
אמיצה ומעוררת השראה.
אחת שיודעת .

20 חבל שלא מצליח לך אפילו לקרוא מספרים  (לת) כתוב שהיא נולדה ב- 1982
  • 10:18
  • 02.11.12

21 הרבה הצלחה ושלווה שיהיו לך אמן
  • 10:20
  • 02.11.12

שיהיה לך כוח להמשיך

22 מופלאה שכמותך שלומית
  • 10:22
  • 02.11.12

מעבר לזעזוע על חיה רעה ובפרוש לא אבא שממשיך בהתעללות בראש מורם (גם אחרי ), סומרות השערות על תפקוד מערכת הרווחה במדינת ישראל, קהילה, משפחה קרובה אטומת עיניים אזניים וולב, ועל פרקליטות שמתנהלת באורח הזוי ובוגדת בתפקידה. אני לא הייתי סולחת לאיש מהם ותובעת את כו-לם כולל הישוב הנאור שבו גדלת על אטימות לב ואי דיווח. רק כך ילמדו כולם-רק כך תצליחי לתרום לגהות הנפש של ישראל 2012 . ולך-מי יתן ותזכי בחייך באושר גדול שאת זכאית לו . כוחות העל שיש בחובךמלמדים על אישיות חזקה מאוד, אמיצה ומעוררת השראה. את שעברת את הנורא מכל ושרדת בזכות האמת שלא ויתרת עליה - מקור ללוחמה עלהצדק שצריך להראות ולהעשות במחוזותינ ו . מחבקת אותך על מי שאת-אדם מופלא ולכאלה-השמים הם הגבול! ש.ש

23 מס. 6: מה לא אמין? אין שום פירוט על משק
  • 10:35
  • 02.11.12

מה שעשה לה כשהיתה ילדה בבית! אולי אתה חושב שאין דברים כאלו?

24 יעל תודה ששיתפת אותנו בסיפור המדהים שלך מאיה
  • 10:36
  • 02.11.12

את אישה אמיצה ואני מאחלת לך מעכשיו רק טוב והמון שלוות נפש.

25 איזה חלאה מעולל דברים כאלה לבת שלו?  (לת) אב לילדה
  • 10:38
  • 02.11.12

26 חזקי ואמצי! ע
  • 10:42
  • 02.11.12

כל הכבוד לך, זה כל-כך חשוב, מה שעשית, בשביל הרבה אנשים. אני מאחלת לך מכל לבי שעכשו יהיה לך מקום לחלומות אחרים ולהגשמתם.

27 יעל את גיבורה! הלוואי ויכולתי לחבק אותך עכשיו!  (לת) גל
  • 11:03
  • 02.11.12

28 ראויים להצלחה רחל
  • 11:05
  • 02.11.12

ראיתי את הסרט בדוקאביב, הוא מצויין וחשוב. יעל אמיצה מאד, וראויה לקבל את הזרקור. אבל כמי שמכירה את תהליך העבודה של הסרט, עליו עמדו שנים, היוצרים האמיתיים עומדים מאחורי הקלעים בצניעות ראיוה לציון.
(העורך, החונך, המפיקים). ברכות ובהצלחה.

29 חיזקי ואימצי. וברור שהתגובות נגד פה הם של אביך או מקורביו שרון
  • 11:08
  • 02.11.12

כל הכבוד לך על היציאה מהארון. אכן מדינה קפקאית. לאנשים יש קושי רב להתמודד עם המקרים האלה למרות שלצערי הם רווחים ולכן נולדת ההתנהגות הקפקאית. מי ייתן ונפשך תמצא מנוחה ותצליחי להרגיש אהובה ושקטה.
שולחת לך חיבוק גדול ומחזקת את ידייך !!!!!!

30 החיים היום יומיים של הסבל שותף ובן זוג
  • 11:14
  • 02.11.12

כבן זוג, שותף ואבא לאישה שעברה פגיעה דומה ואלימה מרוצח נפשות, מאדם שחושב עד היום שהוא היה אבא.....מבקש שתנסי להכיר שותף או שותפה לחיים שיעזרו לך במסע האין סופי של הסבל.

31 אישום העו"ס בחוסר דיווח hani vardi
  • 11:20
  • 02.11.12

מי היא העו"ס מכוכב יאיר האם היא ממשיכה לעבוד, האם הואשמה בחוסר דיווח על פיגעה בקטין, מה נעשה כדי למנוע שעו"ס לא ידווחו ולא יואשמו כחוק על חוסר דיווח

32 יישר כוח!  (לת) אני
  • 11:23
  • 02.11.12

33 יעל יקרה את חלוצה אמיצה!!!  (לת) ענת
  • 11:31
  • 02.11.12

34 עצוב עצוב עצוב  (לת) שף
  • 11:33
  • 02.11.12

35 את נהדרת. חזקי ואמצי. תודה רבה  (לת) מיכל
  • 11:44
  • 02.11.12

36 כל הכבוד ליעל, אבל אורן
  • 11:49
  • 02.11.12

הסרט הזה לא חדש, וכל פעם שיש איזה פסטיבל מוצגת כתבת "עומק" מגאזינית עם אותו התוכן.

  •   ביום שבו ילדות יפסיקו להאנס בבית, לא יצטרכו לשדר סרטים כאלו אם ובת
    • 13:26
    • 02.11.12

    ביום שבו הממסד יוכל לתת את המשאבים הראויים למי שחווה גהנום בבית שלה, ואף ילדה לא תאנס ע,י אבא שלה או אח שלה או השכן "הנחמד"...
    ביום שבו נשים, וגברים אגב, לא יחוו הטרדות מיניות בצעירותם מצד הסביבה שלהם.....
    אז, רק אז כנראה שיעלמו הסרטים האלו....
    ואם אתה שואל אותי, אז כנראה שגם יבוא המשיח, והחזירים ילמדו לעוף, והעצים ילבלבו בכחול.....

37 מה יותר מזעזע? ההתנהגות של האבא או של כל הרשויות והמומחים? ענת ישראלי
  • 11:50
  • 02.11.12

קשה להחליט.
אבל את ההתנהגות של האבא אי אפשר לשנות כבר ואילו את ההתנהגות של הרשויות אנחנו חייבים לשנות סוף סוף!!!
החל מהביה"ס, מערכת הרווחה, המשטרה , בית המשפט, בית הסוהר, וכלה בטלוויזיה המחשיכה את פני הקרבנות. כולם הופכים את הקרבן לאשמה ומגוננים על הפושע. די כבר!!!
לא פלא שהוא העז לבוא לבכורה, הוא השתכנע שהוא בכלל הקרבן המסכן.
לפחות את הזוועה הזאת אפשר לחסוך לקרבנות התעללות מינית. וזה באחריות כולנו!

  •   כן, עצוב. התלוננתי בפני מערכת על התעללות בילדים רכים בשנים לענת ישראלי
    • 14:45
    • 02.11.12

    ואני נשארתי בלי עבודה. על סף חרפת רעב.
    אגב, ההנהלה - נשים ואימהות.
    ברור שהכפישו את שמי כשעזבתי.
    מה בעצם יאמרו להורים?
    באמת עצוב.

38 כל הכבוד!! יעל חזקי ואמצי והמשיכי קדימה במלוא הכוח :-)  (לת) אביטל
  • 11:51
  • 02.11.12

39 כל הכבוד לך! מתבייש כגבר וכאב תמיר
  • 11:59
  • 02.11.12

אין שום נחמה ואין שום הצדקה.
אך מדהים ומעורר התפעלות לאיזה מקומות מפוארים את לוקחת את הסבל הפרטי שלך.
אני בטוח שהסרט וגם הכתבה יפקחו עיניים לכמה 'אנוסות' ואולי והלוואי גם ל'אנסים' פוטנציאליים.

  •   תמיר יקר, אין לך במה להתבייש להיפך
    • 10:52
    • 03.11.12

    המאבק הוא של השפויות והשפויים כנגד האכזריות החולנית. זהו מאבק משותף.

40 אשה מרשימה ביותר. איפה אפשר לראות את הסרט באינטרנט?  (לת) ט
  • 12:02
  • 02.11.12

41 את אמיצה ותמשיכי להיות חזקה!  (לת) יעל
  • 12:07
  • 02.11.12

42 גיבורה! החיים לפנייך! חיי אותם בסיפוק - הרווחת אותו ביושר; מי יתן לליבך אושר!  (לת) א.
  • 12:10
  • 02.11.12

43 כאשר אצפה בסרט אבין איפה היתה האמא אם הבת כלל לא הסתירה כלום  (לת) רק אז אנקוט עמדה
  • 12:11
  • 02.11.12

44 יעל יש בך דבר נדיר דודו
  • 12:15
  • 02.11.12

הידיעה שמחיר הניפוץ יהיה פירוק משפחה ,דורש אומץ נדיר,לך יש אותו ,גם הידיעה שמערכות ״הצדק״יעשו הכל להפוך אותך לנאשמת לא עצרו את האמת שלך . את אישה מדהימה !!!!!
מקווה ומאמין שלאישה אמיצה כמוך ימצא הכח לחדש את הנעורים שאבדו  

45 מצדיעה לך.  (לת) אישה אחת
  • 12:22
  • 02.11.12

46 הגיע הזמן לעשות סרט על עובדות סוציאליות, יש ביניהן נשמות טובות אך יש גם נשמות רעות מא כוח מול אנשים חלשיםד אשר התפקיד מוביל אותן לשכרון לו יהי
  • 12:48
  • 02.11.12

את העובדת הסוציאלית שהוזכרה מכוכב יאיר יש לחקר ולהעמיד לדין אם תמצא אשמה לכאורה, אבל כנאמר בכותרת יש לחקור את כל הנושא של עובדות הרווחה ולשנות את השיטה כך שכל מטופל יוכל לפנות למישהו אחר במידה ולא נענה .

47 מדהים ומזעזע תומר
  • 12:57
  • 02.11.12

זה מזעזע לקרא את הדברים ואת אטימות המערכת ואת הקושי הגדול וההתעללות שעברה יעל, אך מדהים לראות מה גדול הוא כוחה של האמנות ואיך יש ליעל את הכוחות לעשות זאת.כל הכבוד לך על ההעזה והיוזמה. שתדעי ימים קלים ושלווה ושהצדק יבוא על מקומו.

48 צריך לפרסם את שם האב, כדי שאפשר יהיה להתגונן מפניו  (לת) א.
  • 12:59
  • 02.11.12

49 אטימות השלטונות יוסף גוזלן
  • 13:08
  • 02.11.12

ילדה שנהרסו חייה , בעקבות מעשיו הנפשעים של אביה, הגם שפנתה לעזרה לא מצאה אוזן קשבת.עוד יותר חמור ,הורס החיים של הילדה יצא בעונש מגוחך. על כן ראו את זה כאזהרה אלה המטפלים בנושאים הקשים האלה.

50 יעל שרר-תודה.  (לת) טאו
  • 13:25
  • 02.11.12

51 ראיתי את הראיון איתה, הבחורה תותחית על.  (לת) ס
  • 13:42
  • 02.11.12

52 מיהי העו"סית בכוכב יאיר שהשתיקה פניית הנערה? דוידי
  • 13:45
  • 02.11.12

יש לפרסם את שמה של העו"סית בכוכב יאיר שאליה פנתה הנערה במצוקה נוראה ושהשתיקה את הנושא.אני מקווה שהיא כיום כבר לא עובדת במקצוע אבל שהסביבה שלה תדע מי היא באמת

53 Very moving. Just some guy
  • 13:48
  • 02.11.12

Very touching , what does't break you makes you stronger (and even what does, I guess)

I wish you will (if didn't already) find happiness beyond vengance, and find a place of trust

Sending you all the healing energy I can.

54 סיפור מצמרר ועצוב. כל הכבוד ליעל שרר. מעבר לסיפור האישי יש כאן מערכת מתפקדת בקושי עד לא מתפקדת כלל(עובדת סוציאלית, מורה, משטרה, מערכת משפט) עוד ראיות לפשיטת רגל של מוסדות המדינה. וכמה מהתגובות לכתבה מזעזעות (חבטות נוספות שעל יעל שרר לספוג). אביה הורשע כבר בהתעללות ואותן "נשמות" מצקצקות ש"לא מאמינות לה".  (לת) BlackMamba
  • 14:04
  • 02.11.12

55 כל הכבוד לך. את אמיצה וחזקה. ברכות ובהצלחה.  (לת) ויוי 45454
  • 14:11
  • 02.11.12

56 את מדהימה ואמיצה. מאחלת לך הרבה כח נפשי  (לת) רות
  • 14:13
  • 02.11.12

57 האב בברור מאוהב בבתו. אני די בטוח שהיא הקורבן היחיד פה: "סבלתי ממנו הטרדות טלפוניות ולחצים בלתי פוסקים לראות אותי. הוא הטריד אותי נונסטופ - הוא שלח לי המון מכתבים, התקשר, חיכה לי מתחת לבית, נסע אחרי עם האוטו." זו התנהגות של מאוהב מסובב, לא של פושע נצלן ונטול רגש. כלא? הוא צריך עזרה.  (לת) אף אחד אחר לא יאמר, אז אני
  • 14:36
  • 02.11.12

  •   תקלדה  (לת) *לא* הקורבן היחיד
    • 15:11
    • 02.11.12

  •   מי כאן הקרבן? ציפי זך
    • 20:08
    • 02.11.12

    אז מה אם הוא מאוהב? מותר לו לעשות מה שהוא רוצה? איזה מן תרוץ חולני זה? ואם הוא מאוהב בבחורה שאינה בתו, גם אז מותר לעשות מה שהוא רוצה? להציק, לרדוף, לפגוע???

  •   הוא צריך לחוות "אהבה" שכזו בכלא 7 מידי חבריו האסירים לתא.... זה מה שהוא צריך! לא שחרור מוקדם, לא צדקנות בכיסוי של "בעיה נפשית" ובטח שלא שלל "הסברים" שיפחיתו מהמעשה שעשה.... אם אבא ואמא (בשתיקה? בהתעלמות?) הם האנשים שפגעו בילדה שלהם, אז מי בעולם יוכל לתת לה חזרה תחושת ביטחון??? - ואם לה אין תחושת בטחון אז גם לו לא מגיע שלווה או עזרה.  (לת) אמא
    • 21:04
    • 02.11.12

  •   שמעת ממני שמותר לו לעשות מה שהוא רוצה? ברור שהוא צריך להיות מורחק מהחברה. ברור שהוא פגע. אבל זה אומר שהוא לא פגוע נפשית בעצמו. הוא ראוי לטיפול. אומר שוב - זה לא הפדופיל האכזר והנצלן שמוכר מסיפורים אחרים. זה אבא שרגש האהבה לבתו אצלו חצה קווים שקיימים אצל כל אב נורמטיבי. הוא נכה נפש בברור.  (לת) אף אחד אחר לא יאמר, אז אני
    • 07:04
    • 03.11.12

  •   אלינו לקליניקה הגיע אדם שאמר: אני חושש מעצמי מהתחום
    • 10:57
    • 03.11.12

    רואה את בתי ועוברות בי מחשבות רעות. עזרו לי.
    לא מקנאה בו, אבל זו הדרך להתמודד. לא, כמו אביה של יעל, לאנוס את גופה ונפשה של ילדה קטנה.

  •   אמא, אני אסביר לך משהו שאת ממש מתקשה להבין: רחמים שמחולקים באמת מידה של ברזל אינם טוב לב, ועונש ללא רחמים אינו צדק. גבר שפוי לא נמשך לבתו. גבר נורמלי לא מתאהב בילדה. יש עולמות שלמים שמפרידים בין אנשים חסרי מצפון ולב שבמקרה גם נמשכים לילדים, לאדם שטבע באהבת האב שלו עצמו. ומילה של אזהרה - עליך מתנוסס דגל אדום, כמו המתעללים בחתולים. אם אינך יודעת רחמים מהם כשמדובר באב סוטה, לך תדע אילו עוד קני מידה של חסד אין לך. מדוע אין לך רחמים כלפיו? איך כל מידה של הקשבה לו היא צדקנות מגונה בעינייך? אני אב לבת. אני אוהב אותה מאד, ואין לי את הטירוף של האב בכתבה. אבל מפני שאני אב אני יודע עד כמה אהבת אב היא טוטאלית. רגשית, אני מוכן לרצוח למען בתי. אהבה עזה אינה מחוז של שפיות .  (לת) אילנטש
    • 15:54
    • 04.11.12

58 נראה שרוב התגובות המפרגנות נכתבו על ידי יעל שרר  (לת) פתאטית
  • 14:36
  • 02.11.12

59 לכל המפקפקים מאיה
  • 14:40
  • 02.11.12

נחשפתם לסיפור הזה לפני דקה, וכבר אתם יושבים לכם מאחורי המקלדת ופוסקים "לא אמין"?? יעל גוללה את הסיפור שלה שלוש שעות בבית המשפט, ואתם יכולים לקבוע מקריאה בכתבה שהוא לא אמין? אביה *הורשע* בביצוע העבירה וישב בכלא, ו*אתם* לא מאמינים? מי אתם בדיוק?
ובמה אתם לא מאמינים? למי? ליעל המסוימת הזאת שהכרתם לפני דקה, או שאתם לא מאמינים שיש גברים שיכולים להתעלל בבנות שלהם במשך שנים? אתם לא מאמינים כי הוא דוקטור לכימיה? או כי לא שמעתם עליו לפני כן? למה בדיוק אתם לא מאמינים?

  •   אני חושב שההתקפות באות ממקום של סימפטיה לאב מאוהב וחולה נפש. זה לא הפדופיל האכזר, הנצלן וחסר הלב שהילדה היא כלי לסיפוק יצריו, האבא יוצא מהסיפור כדמות של אדם חולה שראוי לרחמים. אני לא חולק על זה שהילדה עברה התעללות קשה, לא חולק שהיא זכאית להרבה סימפטיה, חולק על יחסה לאביה החולה. אולי רק אם היא מרשיעה אותו לגמרי בינה לבינה היא יכולה להחלץ מהכאב.  (לת) אילנטש
    • 19:19
    • 02.11.12

  •   אני מאמינה ליעל בת ה 13. לא ליעל בת ה 30 שמייחצ"נת את הסרט שלה למאיה
    • 22:37
    • 02.11.12

    ברור שיש אבות שמתעללים בילדיהם ולולא היתה תופעת גילוי העריות נפוצה לא היה צורך לאסור אותה בתורה. תאוריה של יעל בת ה 30 את מה שאירע, איך גילתה שמה שעשתה עם אבא זו עבירה בספר הדרכה למתגרשות, איך הגיב כשסיפרה לו על כך, איך האמינה שהיא עצמה עבריינית, בקושי בת 13, כשהיא בעצם הקורבן, איך הגיע אביה עם חברתו לחיים להקרנה של סרטה, וכיצד הצביעה עליו לעיני כל הקהל שהחל מיד לתקוף אותו. יתכן שיעל עברה דברים קשים בילדותה, היא עצמה מעידה היום שהיתה לה ילדות יפה, שהיא לא סבלה ממה שאבא עשה לה (היא לא טוענת שנאנסה ולא שהופעל עליה לחץ) ורק הגילוי שמדובר במעשים אסורים פקח את עיניה להבין שהיא קורבן גילוי עריות. יתכן שלולא הפסיכולוגיות שבחשו בקלחת ושכנעו אותה שהיא קורבן למעשי זוועה היא לא היתה מגיעה להתמוטטות ולאשפוז.

  •   אני חושבת שהסימפטיה לאבא הפדופיל והאכזר באה ממקום של בלבול שנוצר הרבה פעמים אצל מי שהתעללו בו, מינית או אחרת...  (לת) ש
    • 02:56
    • 03.11.12

  •   האב חולה במחלת האכזריות!!! ולאכזרים מגיע עונש ולא רחמים. זאת לא אהבה זאת רכושנות וניצול אכזרי של ילדתו  (לת) כשמישהו כופה מין זאת לא אהבה
    • 14:24
    • 03.11.12

  •   יתכן שכל התגובות המפקפקות הן טוקבקים שכתב האבא. אם לא, אז באמת מעניין למה כל כך דחוף למגיבים (בעיקר גברים) להכחיש את הסיפור. הרי לא האשימו כאן את כל הגברים.  (לת) יוסי
    • 17:05
    • 03.11.12

  •   אתה מבלבל בין המכחישים לבין אחרים.  (לת) אילנטש
    • 10:21
    • 04.11.12

60 תודה לך על האומץ שגילית. את אישה יפה פנימה והחוצה מעורר השראה
  • 15:38
  • 02.11.12

תודה לך על האומץ שגילית. את אישה יפה פנימה והחוצה

61 מחבקת אותך עברתי כמוך גיהנום
  • 17:14
  • 02.11.12

אראה את הסרט שלך. בשעתו הספר סדומאל מאת לאה איני ניחם אותי וחיזק אותי. כל מה שאת אומרת על הפרקליטות כתוב שם, כל הזוועה והאי-אמון. תהיי חזקה.

62 יעל שרר, נערות ונשים רבות מודות לך. מאחלת לך מכל הלב שחרור ושמחה.  (לת) אישה
  • 17:37
  • 02.11.12

63 כל הכבוד לך יעל ורד
  • 18:42
  • 02.11.12

אני ממש גאה בך כל הכבוד שאת ממשיכה את החיים ונלחמת למען הצדק ולמען נשים אחרות שהתלוננו שילחמו על חייהם .....
אני שעברתי משהו דומה לשלך יודעת מה זה ההתמודדות היומיומית , שצריך להלחם כל יום מחדש שאת קמה בבוקר שום דברנלא מובן מאליו .....
את ממש אמיצה את מראה לנשים שיש דרך שאפשר להלחם ואת ממש דוגמא טובה לנשים שרוצות להחלים אבל מפחדות שרוצות לחיות אחרת אבל קשה להם להרים את עצמם כי הכל מפחיד בחוץ
תודה לך לימדת אותי שיעור חשוב בחיים ..
מטחלת לך בהצלחה

64 מדהימה, לא פחות!!  (לת) mayaa
  • 18:58
  • 02.11.12

65 תודה תודה לך יעל שרר על שעוררת את האנושיות שבאנושות  (לת) אלעד
  • 20:38
  • 02.11.12

66 כל הכבוד ערן
  • 21:05
  • 02.11.12

מעורר הערכה היכולת ללכת נגד הזרם, חבל שהחיים יכולים להיות קשים כל כך, ועצוב יותר שהמקור הוא במשפחה עצמה. כל הכבוד שאת מנסה לתת לאחרים מה שלך היה חסר. מאחל לך למצוא ולהגשים חלומות נוספים!!!

67 אמיצה, תמשיכי לחלום קארין
  • 21:06
  • 02.11.12

אני בטוחה שבתוכך ממתינים עוד הרבה חלומות אותם תגשימי. מקווה שאוכל לראות את הסרט.

68 יעל את אישה יקרה! הלוחמנות שלך הצילה הרבה קורבנות מקבלת יחס דומה מהפרקליטות יציאתך בפנים חשופות מעוררת השראה
  • 21:42
  • 02.11.12

אני מקווה שתמצאי את עצמך במקום הכי טוב שאפשר.
בכל מקרה תדעי שאת עזרת להרבה מאוד גברים ונשים שעברו בילדותם מה שאת עברת.

69 יש טיפול מושלם לאבא - סירוס גבר
  • 22:43
  • 02.11.12

פשוט עצוב שככה אפשר להרוס חיים של ילדה...

70 יעל, יש בך אומץ שאיני מצליח למצוא מילים לתארו. מאחל לך את כל השלווה בעולם וכעצת אחד המגיבים, השתדלי למצוא שותף\ה לדרך. בהצלחה, אשה אמיצה!  (לת) גלעד
  • 22:53
  • 02.11.12

71 מזדהה וגאה לילך דנדקר
  • 23:16
  • 02.11.12

יכולתי להזדהות עם כל מילה שלך.
מאותן סיבות הצטלמתי לתערוכת "גיבורות" של הצלמת אליסיה שחף. מאחלת לך עוד המון כוח.

72 תיקון קטן: רוב מגלי העריות אינם פדופילים הערה לכתב/ת
  • 23:44
  • 02.11.12

רוב האבות שפגעו מינית בבנותיהם אינם פדופילים, כלומר אינם נמשכים מינית לילדות, אלא לנשים בוגרות, הפגיעה המינית היא ממקום של שליטה.

73 יעל , את נהדרת. את צודקת ואמיצה ומוכשרת אורה
  • 23:58
  • 02.11.12

עכשיו , אחרי שהקאת מתוכך את הסיפור הנורא הזה ,זה הזמן לתיקון. לתקוה. למחשבה על משפחה חדשה משלך. לכל מה שתעשי ועדיין צעירה ויכולה ליצור מתוך עצמך. מאחלת לך את כל הטוב שעוד יבוא.

74 וואו, איזו אשה מדהימה. הסרט הזה עשוי להציל נפשות, ממש.  (לת) ברכות, ברכות על ראשך
  • 00:22
  • 03.11.12

75 חסר איזון נירית
  • 00:27
  • 03.11.12

איך אפשר להגיב בצורה כל כך בוטחת בלי לדעת את כל הסיפור ?בחורה אמיצה , כמו בשיר את אבא שלה היא תלתה על קילשון שירים תיקי תיקי .. את אח שלה היא היא תלתה בסלון .. וכו ... בחורה ריגשה ביותר ,ושאלה מסקרנת אחרת איפה האמא של הבחורה הזו ? ויותר מכך אולי צריך גם את האם לתבוע ולהעמיד לדין ?

76 תודה! את חזקה ואמיצה, כל הכבוד לך! מעריכה אותך מאוד!!!!!  (לת) רויטל עוד נפגעת גילוי עריות
  • 00:37
  • 03.11.12

77 איזו בחורה מדהימה. איזה תעצומות נפש. מי ייתן ותמצא גם שלווה  (לת) עזית
  • 00:41
  • 03.11.12

78 לא הצלחתי להבין למה התגובות שלי, לכתבה ולמגיבים, לא התפרסמו  (לת) ש
  • 02:51
  • 03.11.12

79 אני לא הייתי ממהרת להאמין לסיפורים שלה. נשמע מופרך שעובדת סוציאלית מנסה לטאטא כזה מקרה. איזה אינטרס יש לה למעול כך בתפקידה? ומדוע לא ניסו בהארץ לקבל את תגובתה של העו"ס ואת תגובת האב? הרי מדובר בהאשמות כבדות. ובכלל, איך זה שהאב לא יושב בכלא אם אכן עשה את המעשים וגב' שרר נלחמת בו מאז גיל 13? העניין עם ההתיישנות ממש לא נשמע משכנע.  (לת) שנית הספקנית
  • 02:53
  • 03.11.12

80 גם לי יש צמרמורת בכל הגוף שירית
  • 02:54
  • 03.11.12

הסצנה בדיון שלאחר הקרנת הסרט הזכירה לי את סצנת השיא בסרט "החגיגה".
נשים כמו יעל שרר מגדילות את הסיכוי שלנו לחברה יותר מתוקנת.

81 עולם ממוסחר נאווה
  • 09:09
  • 03.11.12

עולם של סוחרים , על מנת להצליח במכירת הסרט אין סוף למה שאפשר לספר לא חייב להיות קשור לאמת שהיא

82 מאממת!!!!!  (לת) הרלד טריביון
  • 10:15
  • 03.11.12

83 אסור לשכוח שעד גיל 12 יותר בנים נאנסים מבנות ,  (לת) בבקשה לא להפוך את הסיפור הטרגי הזה לעוד עסק פמיניסטי
  • 10:48
  • 03.11.12

84 הבחורה מסכנה. כל הפמינציות שתופסות טרמפ על הגב שלה ומעודדות אותה להעצים את הקורבנות שלה -- לא עוזרות לה, אלא משתמשות במצבה הקשה כדי לקדם את האג'נדה שלהן  (לת) פמינאציות נמאסתן
  • 11:10
  • 03.11.12

85 האם שלווה באמת מושגת מסיפור הסיפור ו/או מעשיית צדק(האם ביכלל אפשר?ומהוא בדיוק?) ??? -
  • 12:04
  • 03.11.12

ברור לי שישראל היא חברה של אונס יותר מחברות אחרות
מהכיבוש עד הקצב נגזל (נשיאינו לשעבר)

השתלטנות היא מקודשת בחברת מהגרים פרנואידית שמתודלקת בטראומת
ובפחד קיומי וגם האכול ושגול הוא מקודש כפיצוי על הקורבנות
והשלב הבא של האי פראייריות הוא הצדקנות לניקוי והשלמת הפשע

רק מה שהסוהר והאסיר או הגנב והפושע או האנס והנאנס
חיים באותה נורמה ומנהלים את אותו מסחר ושפה ועולם מושגים

הרבה או כל התחושות והיחס ליחסים ההדדים של אהבה נתינה לקיחה
הם תוצאה של אמונה וסיפור וערכיות וכו המציאות היא אינרטית
היא לא רעה או טובה זה המוח האנושי שקורא לחומר או לתהליך
אהבה או אונס או שמבלבל בלי או עם כוונה בין שניהם

צריך להיות עם הרבה שנאה עצמית והרבה שקרנות צדקנית כדי להתעלל בבת שלך מעניין אם הגיבורה רוצה להתחלף עם אביה
מעניין כמה היא ירשה נורמות מניפולציה ואינוס ששולטים בה וגורמים לה
להתנהל בצורה שהיא רוצה או חושבת שהיא רוצה או מאמינה שהיתנהלות
כמו הסרט הנ"ל עושה צדק או מנקה
קטונתי מלומר מה הדרך הנכונה לטפל בזכרונות / טראומות
האם הגיבורה לא ממשיכה לטפח כאב וחוויה שניגמרה
וגם בעניין מניעה האם לא יותר יעיל לחנך ילדים שיהפכו להורים
שהילדים שלהם לא נועדו לסיפוק צרכים שהם לא חפצים וששתלטנות
היא שקר אנושי בסיסי שגורם רק סבל

  •   את צודקת אך הקוראים (או החברים של יעל שרר שהשתלטו על הטוקבק) לא רוצים לשמוע הם אכולי שנאה ומחפשים דם
    • 14:36
    • 03.11.12

    אני מרחמת על הילדה הקטנה עם הצמות שהיתה יעל. אני מתעבת את האשה המניפולטיבית והמרתיעה המצטיירת מהכתבה. כשאביה הגיע להקרנת סרטה היא הצביעה עליו וחשפה אותו לשנאת הקהל. זו דרך בוגרת להתמודד עם מצוקה נפשית.

  •   ניהול טראומה אישית דודו
    • 15:24
    • 03.11.12

    אין מתכון אחד ,כל אחד והמנגנון שלו
    באופן אישי עברתי עם חבריי מהצוות ימים קשים במלחמת יום כיפור
    רובם נהרגו ,הנשארים נושאים בנפשם אירוע זהה,כולנו היינו בדיוק באותו המקום והרגע
    כל אחד מכיל בתוך עצמו דבר שונה ,העיבוד הנפשי הפנימי שונה לחלוטין וכל אחד מתנהל בצורה שונה,יש השותקים ויש המספרים ויש שכותבים ויש מי שעבר טיפול נפשי ויש גם מי שנטל את חייו בידו !!
    כל אחד ודרכו ואם יעל הלכה בדרך של סרט,זאת הבחירה שלה ונכבד אותה במולא הכובד הראוי לאדם שעשה מעשה אמיץ  

86 אין צדק בעולם. לא הגיע לה כל הסבל הזה  (לת) תהיי חזקה
  • 12:09
  • 03.11.12

87 כמה רשעות וציניות יש בתגובות, זו הסיבה שבנות רבות לא מתלוננות, כי גברים ישראלים רבים מתנהגים כמו הטליבן לילי
  • 13:26
  • 03.11.12

הכתבה היתה חסרה הרבה פרטים חיוניים, אבל זה עדיין לא מצדיק את הרשעות.

88 שאלה קשה ואכזרית דודו
  • 15:10
  • 03.11.12

ברור שיש כאן מקרה קשה וחמור אבל לא מקרה של רגע אחד בחיים הבזק של כמה שניות שניסתר מעיני כל
אב חולה וניבזה איש משכיל שיודע להבחין בין טוב לרע שיודע מה היא התנהגות חריגה לא פועל לעצור את הדחפים החולניים ע״י טיפול פסיכיאטרי!!!!!אדם נבזה שצריך לסיים את חייב בכלא
אבל !!!!!!!
כאן השאלה האכזרית,אמא אמא אמא , אמא לא מרגישה מה קורה לילדה,לא מרגישה מה מתחולל ,לא קוראת את המפה ?
זה לא המקרה הראשון שאני מרגיש שתפקיד האם המגנה התהפך לאם המסתירה לאם החוששת לפוצץ את התדמית של המשפחה היפה
יש כאן שאלה ערכית חינוכית תיפקודית שיש לתת את הדעת כיצד להניע התנהגות אחרת

89 יעל, למרות שאיננו מכירות, אני מחבקת אותך רתם
  • 17:28
  • 03.11.12

מאחלת לך המון כוח ובריאות ושתזכי לממש את חייך כפי שאת בוחרת. תודה לך ולכל מי שעבד על הסרט.

90 תהיי אמיצה עד הסוף תמר
  • 18:36
  • 03.11.12

תמצאי בתוכך את המקום שמסוגל להתנתק מהחוויות שלפני עשרים שנה ותתחילי לחיות את ההווה של פה ועכשיו. בקיצור תתבגרי ותיקחי אחריות על עצמך פה ועכשיו במקום לחיות בעולם של האשמות ונקמות שתוקעות אותך במקום שכבר לא קיים ומעצימות אדם שאין לא כבר שום חלק בחייך העכשוויים.

91 כל הכבוד! להחזיר להם איפה שכואב! לפרסם אותם שכולם ידעו מי הם!  (לת) הקץ להתקרבנות. להשיב מלחמה.
  • 20:40
  • 03.11.12

92 יש לח הרבה כבוד עלייך יעל אלעד
  • 20:52
  • 03.11.12

מאחל לך שתוכלי להמשיך הלאה ולבנות את חייך עוד ועו,ד הכל אפשרי!

93 מעשי האב אינם רק עבירה, אלא גם מחלה  (לת) מי בכלל מפתח יצרים לצאצאיו...?
  • 21:14
  • 03.11.12

94 אשה פוגשת גבר. מתאהבת בו.ומתחתנת. איתו.על המצח של הגבר לא כתוב:פדופיל איתמר ל.
  • 21:26
  • 03.11.12

אבל יותר ויותר אנחנו שומעים סיפורים מזעזעים .הבתים של הילדים הם המקום הכי פחות בטוח לגדול בו.
אמהות:היו ערות לקשר של הגבר שאתכן לילדים שלכם.אל תגדנה אחר כך לא ראיתי,לא ידעתי,לא דמיינתי...דמייני!

95 הדברים הרעים קורים בגלל האנשים הטובים ששותקים כשצריך להביע דיעה ליעל שרר
  • 05:35
  • 04.11.12

את המשפט הזה כתב שוטר במישטרת בולדר, קולורדו לאחר שהוא התאכזב מרה מהתנהלות החקירה ומאי ההעמדה לדין של הורי ילדה בת 6, שנירצחה בביתה ערב הקריסטמס של 1996. הילדה נמצאה יום אחרי שהוריה הודיעו על העדרה, במרתף ביתה. היא הותקפה מינית באופן מחריד. ההורים טענו שאדם מבחוץ נכנס, כניראה, לביתם והוא זה שביצע את הפשע המתועב.
זה כניראה גם המיקרה שלך. שהן משפחתך והן רשויות החוק והטיפול הסיעודי בגדו בך בגידה מחרידה, שאין לגביה כל סליחה.
לצערי הרב, זה הפרצוף של כל חברה אנושית.
המרבית המוחלטת של בני האדם שותקים כיש לצעוק ולתבוע צדק!
את צדק היחיד!
רוב בני האדם נוטים לראות רק את טובתם האישית המיידית!
לצערנו, זה הפרצוף המכוער של החברה האנושית בה אנו חיים.
רואים את זה יום יום-בכל מקום. 90% מבני האדם לא ינקטו עמדה ולא ירימו קול-אלא אם יש סביבם רוב לדעתם. בתוך המשפחה ומחוצה לה.
את קורבן של הטבע האנושי המסריח הזה.
את קורבן. מעבר לכולם-של אביך וכניראה גם של אימך. התביעה המשפטית המיידית היתה צריכה לבוא מהצד של האמא שלך. מהסיפור שלך היא יוצאת אמא שהמילה "גרועה" , "נוראית" היא מחמאה לגביה.
בחשיפתך את סיפור ילדותך הזה את עשית מעשה אמיץ באופן יוצא מן הכלל, וכל אדם ישר ורודף צדק יודע שהבאת העניין לידיעת הציבור הציל אותך נפשית. הציל אותך מתהום עמוקה עוד יותר מזאת שחיית בה.
היית חייבת להוציא את אי הצדק הזה של שדידת ילדותך לתחום כלל הציבור. שידעו כולם. זה היה האור היחידי שנתן לך מעט דרור.
אני מאחל לך רק טוב.
ראוי שתדעי שכל אדם חופשי, עם דיעה משל עצמו, על כל עניין, לא יכול אלא להעריך את דרכך ולאמץ את ידייך.
ולאחל לך רק טוב בהמשך חייך.
היי ברוכה.

  •   דבריך מרגשים. נילי
    • 08:53
    • 05.11.12

    אכן רוב האנשים מתנהלים בעצימת עיניים לעוולות שמתרחשות סביבם ומבקשים רק לחזור הביתה בשלום.
    במקום ככוכב יאיר (ואולי יש לשנות שמו לכוכב יהיר) - תיתכן אטימות כזו?

96 יעל, תודה עצומה לך, על האומץ להאיר את הפינות החשוכות ולעזור לכולנו. אביב
  • 08:18
  • 04.11.12

חזקי ואמצי. הלוואי שאנשים יצליחו להעז ולשמוע את הדברים ניכוחה.

97 הסיפור לא אמיתי אחד שמכיר
  • 08:36
  • 04.11.12

בתור אחד שמכיר את הסיפור מקרוב צר לי להודיע לכם ששמונים אחוז מהסיפור שלה לא אמיתי. הבחורה כרגע מונעת מהרצון להצליח עם הסרט שיצרה.וכמובן שהתקשורת והעיתונות חוגגת, מקצינה ומוציאה מפרופורציות

  •   תגיד, אתה אדיוט? או אבא שלה?
    • 16:40
    • 04.11.12

    נראה לך שיש מישהו שמוכן להמציא סיפור התעללות על עצמו, אתה שפוי??

  •   שמעת על תעתועי זכרון? על מניפולציה של זכרונות? על השתלה של זכרונות בדויים? לא אבא שלה
    • 18:42
    • 04.11.12

    האב עשה מעשים אסורים על פי החוק. כל עוד הבת לא ידעה שזה אסור היא הרגישה בנוח, כך בפירוש היא אומרת למראיינת, ככל שזה נשמע מעוות. כשהחלו לעשות מזה עניין סביבה היא התחילה להפנים שהיא קורבן ואמצה לעצמה גינוני קורבן, הגיעה למשבר נפשי ולאשפוז. ברור שהאב לא היה צריך להתקרב לילדה מתבגרת, היום מוטב שאפילו לא ינשק על הלחי או יתן חיבוק. ובכלל המצב החדש עדיף. האב תורם זרע ומסתלק מחיי המשפחה.

98 אם העובדת הסוציאלית לא פוטרה מעניין אותי
  • 09:07
  • 04.11.12

העובדת הסוציאלית במקרה המסופר בגדה בעיקרונות עבודתה עשתה ההפך ממה שהמדינה ציפתה ממנה ובגדה במעבידיה לכן ניראה לי לפטר אותה מעבודתה בלי פרוטה אחת של פיצויים

  •   לתבוע את המדינה נעמה
    • 15:58
    • 04.11.12

    אני הייתי תובעת את משרד הרווחה ואת אותה עובדת סוציאלית (אם אין חוק התיישנות בעניין) .נראה לי ש"בגדה בעקרונות עבודתה" זה האנדרסטייטמנט של השנה. העובדת הנ" פשוט פושעת שהשאירה את הילדה באותו בית עיוועים מזעזע וכתוצאה מכך יעל המשיכה לסבול. אין ספק שיעל היא גיבורה וניצולה והיא תאלץ לשאת את ילדותה קשה לשארית חייה.

  •   לא שחור ולבן. מה שעשה האב לבתו מוגר בתחום האפור לנעמה
    • 18:22
    • 04.11.12


    המורה ששמעה מהילדה על מה שאביה עושה בה הזדעזעה וחשבה שחייבים לעשות משהו. היא לקחה את הילדה לעובדת הסוציאלית. העובדת הסוציאלית שמכירה כמובן מקרוב מקרים חמורים באמת של התעללות והתעללות מינית בילדים, אונס וגילוי עריות, לא חשבה שהמקרה של יעל שרר מצדיק תלונה במשטרה. עברו 6 שנים ובינתיים השתרשו נורמות חדשות של הטרדה מינית במקום העבודה, של בעילה אסורה בהסכמה, והלובי הפמיניסטי התחזק, ועובדת סוציאלית חדשה ראתה את הדברים אחרת ופעלה להעמדה לדין של האב. האב נשפט ונידון למאסר שלוש שנים ( עבירותיו כנראה לא היו עד כדי כך חמורות). בת ה 19 שכילדה לא סבלה במיוחד מהיחסים האסורים עם אבא "היתה לי ילדות טובה" היא אומרת בכתבה, החלה להפנים את המסר החברתי שהיא קורבן לזוועות ולהתנהג בהתאם עד שהגיעה לאשפוז והיום היא רואה עצמה ניצולה של שואה.
    אין שחור ולבן בתחום הזה, יש בעיקר אפור. עד כמה מותר להורה או לסב לנשק את הפעוטות ואיפה בדיוק? האם אב שמתקלח עם ילדיו הוא אב אוהב ומחבק או סוטה מין? האם פעוט מרגיש שההורה שנוגע בו מגיע לעוררות מינית? האם הוא עלול להפגע? אני זוכרת את סיפורה של האם האמריקאית שדיברה בטלפון עם מי שהיא חשבה ליועצת ההנקה שלה בקשר לתחושה של עוררות מינית בעת ההנקה, לרוע מזלה היא חייגה למשטרה ונעצרה מיד.

  •   אז מה אם תחומי הטאבו משתנים עם השנים... תורת היחסות..
    • 13:45
    • 05.11.12

    קראתי בעניין את דברייך.
    להלן התייחסותי: 1. קראתי את פסק הדין במשפט הנדון. הטקסט שכתבה השופטת כמו גם שלוש שנות המאסר שנגזרו על האב - מוכיחות כי התבצע כאן פשע והוא מתועב ונבזי .

    2. אין ספק שחל שינוי, מבורך ברובו, בהתייחסות למותר ולאסור ביחסי הורים - ילדים. טאבואים חדשים נוצרו ואחרים שהיו דהויים - נצבעו בצבעים חדשים וקבלו זרקור מאיר.
    מובן מאליו ולגיטימי שכולנו תוצר של התקופה בה אנו חיים ומערכת תגובותינו בהתאם ובהקשר לעת הנדונה.

    3. פקידת הסעד הראשונה טעתה. נקודה. השינוי בנורמות ובאיסורים אינו מקהה ונותן לגיטימיות לטעות שלה.
    הטעות שלה נעוצה בעובדה ששלחה את הילדה לחיק המשפחה, לאחר שנערך בירור עם בני המשפחה במשרד שלה.
    כמה ערלות לב ואטימות צריך כדי לא להביא בחשבון את ההשלכות של צעד כזה.

99 יעל את מדהימה! ישר כוח , שהשם ישמור עליך  (לת) אפרת
  • 11:51
  • 04.11.12

100 בהצלחה, ראיתי אותך בטלוויזיה, ונדהמתי מעוז הרוח שלך.  (לת) יוסי
  • 17:18
  • 04.11.12

101 מזדהֶה  (לת) .
  • 21:57
  • 04.11.12

102 אך המשפחות האומללות - אומללות הן כל אחת על פי דרכה.... אנה
  • 09:32
  • 05.11.12

יעל,
הסיפור שלך אינו מניח לי אף כי אינני מכירה, לא אותך ולא איש ממשפחתך. אני בת, אני אמא, כמוך מתגוררת בכוכב יהיר (היהיר שלי בתל אביב).
מצד אחד - אני חשה אמפתיה והערכה למעשים שעשית שהביאו את אביך לכלא על מעשיו הנלוזים ושהביאו לציבור את הסיפור באמצעות הסרט שיצרת.
יש להניח שתהליך היצירה מאיץ את הגלדת הצלקת שלך שעודנה שותתת למרות השנים שנקפו.
מצד שני - מתן פומבי באמצעות סרט לאשר התרחש בין כתלי ביתך - הנו צעד אי רוורסיבילי ואכזרי למשפחה כולה. הסרט מהווה כתב אשמה כה חמור למשפחה, המצומצמת והמורחבת, שיש לו פוטנציאל להרוס, לחלוטין ולתמיד, את המרקם המשפחתי.
הבאת עניין זה בחשבון בטרם יצירתו?
אני מניחה שיגיע יום שגם את תבקשי פיוס עם בני המשפחה, בכללם אחייך, אמך המושתקת ( מבחירה? מחמת הנוחות? מכורח?) ואביך. כן, אביך.
לעניות דעתי, טוב תעשי את תותירי לעצמך דרך חזרה, לכיוון של פיוס והשלמה בבוא היום.
מאחלת לך ולבני משפחתך רק טוב ומאמינה בסיכוי שלכם לפיוס ולשלום.






  •   יעל שרר אינה מעוניינת בפיוס. היא רוצה לשבור את כל הכלים לאנה, יפה כתבת
    • 12:29
    • 05.11.12

    והיא גם תובעת את אביה במשפט אזרחי.

103 אבא מנוול ואכזר שגזל חיים של ביתו כנראה בהסכמת האמא אילמת
  • 12:05
  • 05.11.12

יש ליעל את האומץ להמשיך לחיות אחרי כל מה שעברה ועל זה מגיע לה ציון לשבח. הרבה בנות התאבדו כי לא הצליחו להתמודד עם ההתעללות ותוצאותיה

104 האם זה רק עניין חוקי? שריף
  • 19:40
  • 05.11.12

גילוי עריות הוא טאבו בהרבה חברות וגם בתורה שלנו הוא נחשב כטאבו.
בכל זאת יש מקרים לא רבים של גילוי עריות שנעשים בהסכמה הדדית בלי להביא אותם לידי החוק.
יעל אינה אומרת בשום מקום שאביה כפה את עצמו עליה ועשה לה מעשים בניגוד לרצונה. היא רק מתייחסת לחוק:
"ברגע שגיליתי שאני עברתי על החוק, הדבר הראשון שעשיתי היה לרוץ לאבא שלי ולומר לו 'תקשיב, אנחנו עברנו על החוק, אתה לא מאמין!' אבל התשובה שלו היתה הכי בנון שלאנט: 'אני, לא מעניין אותי החוק'. מיד הבנתי שהוא ידע. שהוא ידע שאנחנו עושים משהו שהוא לא בסדר. אפילו היתה לי הרגשה שהוא סיבך אותי. אני ראיתי עצמי שותפה לדבר הזה. אני עדיין רואה את עצמי שותפה לדבר הזה. אני עדיין מפחדת שהמשטרה תבוא לעצור גם אותי".
מזה אפשר להבין שכל הטראומה שלה נובעת ממה שהחברה עלולה לעשות לה ולא ממה שהיא עשתה עם אביה.
יש בזה משהו לא אמין.

  •   אם אתה לא מעוניין לראות את הסרט תראה איתה עוד ראיונות אישה
    • 01:19
    • 06.11.12

    כל הפואנטה היתה שהיא לא ידעה שהיא עוברת על החוק ואביה כן ידע. אחרי שהיא לא רצתה לעבור על החוק הוא כפה את עצמו עליה. היא אומרת את זה בבירור בראיון עם קובי מידן. עם מערכת המשפט הרופפת שלנו נושא הכפיה הוא החשוב

  •   נניח שהחבר שלי גונב כסף מארנקי. אני יודעת על כך אך לא אכפת לי. שיקח בלי לבקש לאישה
    • 14:35
    • 08.11.12

    הוא על פי הגדרת החוק עבריין. גנב. האם גם אני עבריינית כי אני מאפשרת לו לעבור עבירה? קורבן עבירה אינו עבריין גם אם הוא נהנה מהעבירה.

105 הוא אבא שלך שהביא אותך לעולם ואהב אותך עד כדי מחלת נפש איזה חסרת רגשות
  • 23:30
  • 05.11.12

עד גיל 13 הכל היה בסדר ואז בגלל שקראת שזה אסור הלכת והרסת לאבא שלך את החיים.
תתביישי לך, מקווה שאת תחלי במחלת נפש והאנשים הקרובים לך יזרקו אותך לרחוב במקום לעזור לך.

זה מה שאתה עשית ועוד רוצה לעשות, להתעלל באבא שלך!

גועל נפש.

  •   מילים כדורבנות הזוי
    • 18:46
    • 06.11.12

    כל ילד חייב להוריו את חייו. ברור שלהורה מותר לעשות כל מה שהוא חפץ ורוצה לעשות בילדו והילד רק צריך להגיד תודה ולבצע את הרצון. איך היא מעזה לצאת נגד אביה המקסים שכל כך אהב אותה עד שהיה מוכן לעבור על החוק למענה? - הרי ברור שבסופו של דבר, הוא עשה את זה בשבילה ולמענה. ברור גם שבגלל זה האם הקריבה את עצמה ונשארה דוממה. הכול למען הילדה שגדלה להיות כפוית טובה והחליטה להרוס לאביה ולמשפחתה את החיים.
    ולא- זה לא ברצינות. זה ממש, אבל ממש בציניות טהורה (לכל אלו שמתקשים לקרוא בין השורות...)

  •   סיפור שאינו שחור ולבן, למרות שהאב עבר על החוק, חד וחלק להזוי
    • 10:57
    • 07.11.12

    הגברת שרר, כבר לא בת 13 ולגמרי לא הילדה המתוקה של אבא,לה, זו עם הצמות, מפנה אצבע מאשימה רק כלפי אבא שלה, משה שרר, ילד ניצול שואה (מה שעבר עליו כשהיה ילד כנראה מעולם לא העסיק אותה, היא עסוקה בטרגדיה שלה) ופוטרת את אמא שלה מכל אחריות למעשים הפסולים שהתרחשו במיטה הזוגית כשהיא נסעה לה הרחק משם, לחו"ל. האם בוודאי ידעה, או לפחות שיערה, מה טיב היחסים המוזרים בין בעלה לבתה הקטנה, ולא עשתה דבר למנוע זאת. הבת בחרה בעקבות גירושי ההורים לחיות עם אמה ולמחוק את אביה מחייה. אמא טובה. אבא רע, איזו דיכוטומיה. לא כל גילוי עריות נעשה באיומי סכין, תוך התעללות והשפלה, וגם בית המשפט שדן את האב למאסר עמד על הנסיבות המיוחדות ודן את האב העבריין לשלוש שנות מאסר בלבד.
    ועוד משהו: כולנו מרחמים על יעל שרר ומבינים אותה, היא קורבן למעשים נוראים. על אבא שלה שהיה שם, במחנות, ואיננו רוצים אפילו לדעת כל מה שעבר עליו כילד קטן, אין לנו טיפת חמלה או נסיון למחול על מעשיו. אונס (גם בכפפות משי) חמור מרצח, משואה, לתלות את האנס.

  •   כן - אונס במובנים רבים חמור מרצח אחד
    • 09:02
    • 13.11.12

    אפילו מבחינת המשמעויות כלפי החברה.

106 ראיתי את הסרט יש לי מה לומר
  • 19:11
  • 12.11.12

ראיתי את הסרט ואחר כך היה פנל עם יעל, קשה מאד בשעה אחת לדחוס סיפור שנמשך לאורך שנים, יעל לא התמקדה באמא משום שלדבריה גם האמא סבלה מסכת התעללויות מהאב ה"נפלא", גם אלה שטוענים כי העו"ס השכילה להבין שאין סיפור ולכן לא דיווחה, דעו לכם שלמרות שלעובדות סוציאליות יש חסינות מתביעות משום שהן עובדות במשרד ממשלתי, יעל הצליחה לתבוע את העו"ס תביעה אישית.
ולסיפור עצמו, צריך לראות את הסרט ולראות ולשמוע את יעל ולהבין עד כמה הספור שלה קשה, ועד כמה השיקום קשה הרבה יותר. האבא עשה מעשה נבלה, האבא נענש לדעתי ובוודאי לדעת יעל בעונש לא מידתי. יעל תבעה אותו תביעה אזרחית ובתביעה זו למרות כל טענותיו הוא חתם על מסמך שכל מה שנאמר בפסק הדין במשפט הפלילי אכן נעשה על ידו, מה עכשיו יש לכל הטוקבקים לומר?

107 תותחית!  (לת) מעיין
  • 09:57
  • 13.11.12

108 את כל כך צודקת... בתאל
  • 23:04
  • 22.11.12

אני מדברת ממקום של הכרה מקרוב של הנושא... כל כך קרוב שאחד החלומות שלי לחיים זה להקים מרכז כזה שבו יגידו אחרת...!!!שיתנו עזרה במה שאותה הבחורה צריכה ורוצה ולא במה שחושבים שהיא צריכה... שבו יש הכוונה של הזכויות שלך במצבים כאלה כי הרבה פעמים הן מתמודדות לבד בלי לדעת שום חוק או שום מפלט !!! הלואי ואצליח להגשים את החלום שלי שכרגע הוא אחד החשובים והגדולים בחיי... אבל היי אני רק בת 20...יש לי עוד זמן...

109 תגובה אנונימי
  • 22:04
  • 04.08.13

כל הכבוד לך .
אבא כזה צריך להרוג !!

110 עצוב וכואב - כישלון של החברה - אבא שצריך להשמיד  (לת) אבא נורמלי
  • 22:24
  • 04.08.13