אתר הצילומים שבו מצולם סרט של ג'אד אפאטו נראה לפעמים כמו מעון יום לילדים וגם למבוגרים. באחד מימי אוגוסט 2011 התכונן אפאטו - הכותב, הבמאי והבייביסיטר הראשי של קומדיות כגון "הדייט שתקע אותי" - לצילומי סרטו החדש, "This Is 40", באחוזה בברנטווד שבקליפורניה.

בעוד אשתו, השחקנית לסלי מאן, עובדת על סצינה עם פול ראד ואלברט ברוקס, בתו הקטנה של אפאטו, אייריס, מציגה לראווה את הגבס על קרסולה הנקוע, ובתו הבכורה, מוד, שואלת אם הוא מרשה לה ללכת עם חברות לצ'יינטאון. בחצר האחורית מקפץ ג'ון ליתגו על טרמפולינה, ומוסיקאי הרוק גרהם פארקר מנגן בגיטרה.

במגרש המשחקים הזה פזורים כל מרכיבי חייו של אפאטו: השאיפות, האובססיות והחרדות שלו; עמיתיו הנאמנים, גיבוריו האמנותיים וקרובי משפחתו. "This Is 40", שעלה לאקרנים בארצות הברית לפני כחודש, הוא לפיכך הסרט האישי ביותר שהוציא אפאטו תחת ידיו עד כה (בישראל הוא ייקרא ככל הנראה “הכל יחסים”; מועד עלייתו לאקרנים כאן עדיין לא נקבע). זה סרט שמתרחק מהרווקים הפראיים והפרועים של סרטיו הקודמים (ובהם "בתול בן 40"), ולא זו בלבד, אלא הוא גם יצר אותו בשיתוף פעולה הדוק עם אשתו, שמככבת בו לצד בנותיהם.

במשרדו במערב לוס אנג'לס, שעובדיו מכנים "Apatower" (מגדל אפאטו), מסביר אפאטו את הלך הרוח שמאחורי "This Is 40": "הנה המשפחה שלי, הנה הנישואים שלי, הנה העבודה שלי. האם אנחנו מרוצים מהמקום שאנחנו נמצאים בו? האם אנחנו יכולים לשפר את המצב?" ההיבט הקומי, הוא אומר, מתעורר "כשמנסים לשלוט בכל הדברים האלה. הם תמיד חוזרים וטופחים לך על פניך".

אף שהוא נוטה לייחס את העלילה לחייו האישיים, אפאטו אומר שהסרט בעצם אינו עוסק בו ובמשפחתו. בסרט הוא חוזר אל פיט ודבי (שמגלמים ראד ומאן), ההורים שהופיעו לראשונה ב"הדייט שתקע אותי". מתברר שהם מתמודדים עם קשיים רבים: האם העסק של פיט נכשל? האם תוכל דבי להיות גם בוסית וגם חברה של עובדיה? האם יוכלו לגדל את בנותיהם (שמגלמות מוד ואייריס אפאטו) ולהתמודד עם הקשר שלהם להורים שלהם? האם אלה טחורים?

אפאטו אומר שהירידה הזאת לפרטים – המבוססים על המציאות, גם אם לא נלקחו ממנה ישירות – היתה הכרחית כדי להתחבר לקהל הנרחב שהוא מעוניין לפנות אליו. "אנשים אף פעם לא יוצאים מסרט וחושבים ש’הוא מדבר עלינו’", אומר אפאטו. "הם תמיד חושבים ש’הוא מדבר עליהם’".

מאז נולדו בנותיהם, מוד בת 14 ואייריס בת 10, מספר אפאטו, הוא מנסה לשכנע את מאן שההרפתקאות שעברו בני הזוג לפני לידתן הן מצחיקות. "כל מיני דברים מטורפים, מפחידים, מצחיקים נורא קרו לנו", אומר אפאטו, בן 44, שבזקנו הפרוע ובעליזותו נראה כמו סאטיר שמח בחלקו. "הייתי אומר לה, 'נראה לך שכדאי לעשות על זה סרט?' והייתי מתפלל שהיא תגיד כן".

כמה מהפרטים האלה התגלגלו ל"הדייט שתקע אותי", הלהיט של אפאטו מ2007- (שגרף כמעט 220 מיליון דולר בקופות הכרטיסים בכל העולם), בכיכובם של קתרין הייגל וסת רוגן כרווקים שמתמודדים עם הריון לא צפוי.

מאן, בת 40, דקיקה ומלאת שיק, אומרת שקומדיות הווידויים של בעלה הן תרופת נגד מבורכת למה שהיא מגדירה "הילדה הביישנית והסגורה" שהיתה והחינוך הפרוטסטנטי שקיבלה. תוך כדי העבודה על "הדייט שתקע אותי" היא העירה לבעלה הערות כדי לוודא שהנשים מיוצגות באופן הוגן לא פחות מהגברים (סצינה שבה רוגן מחוויר לרעיון של סקס עם הייגל ההרה צולמה על פי הצעתה של מאן, למשל).

בנוכחות הבנות אפאטו ומאן הם הורים מסורים, מרגיעים שריטות בנשיקה. אבל בלעדיהן הדינמיקה אחרת: הם מתבדחים ומתגרים זה בזה בחיבה, אבל גם מקשיבים בציפייה זה לדברי זה.

מאן אומרת שהפריע לה שקומדיות רומנטיות אינן מתארות מריבות זוגיות ואת השלכותיהן כפי שהיא מכירה אותן. "נמאס לי לראות סרטים שבהם זוגות נשואים רק מתכרבלים יחד על הספה ומלטפים זה את הפנים של זה", היא אומרת, ומוסיפה בצחוק, "כלומר, זה אולי כן קורה, ואולי אנחנו אלה שלא בסדר" ("אני רוצה להתכרבל אתך עד סוף הראיון הזה", אומר לה אפאטו).

אפאטו יצר איפוא לפיט ולדבי סיפור שישקף את נקודת המבט שלו על נישואים וגם יספק לו ולמאן הזדמנות לעבד באופן יצירתי את רגשותיהם. כשהוא מדבר על מה שצפוי שפיט יעשה בסיטואציה מסוימת הוא אומר, "זו פשוט דרכי להגיד, 'אני מרגיש ככה'. זה מאפשר לנו לנהל שיחה אינטימית על אנשים אחרים".

כשעבד על התסריט ובנה אותו סביב השיחות האלה, הוא שילב בו חוויות שהוא ומאן התמודדו אתן – למשל ההרגל שלו להתגנב לבית השימוש כדי לשחק באייפד – והגזמות קומיות של נסיבות אמיתיות. סוגיות אישיות אחרות הושמטו במכוון. "אני זוכרת במעורפל שלא רציתי לדבר על דברים מסוימים", אומרת מאן לאפאטו, "למשל הדברים שלך". הוא עונה, "נו, אז אל תדברי עליהם כאן".

ראד הוזמן גם הוא להשתתף בשיחות ובאימפרוביזציות מוסרטות, וכן הוזמנה אשתו, ג'ולי. הוא אומר שלא התנגד לערב בעניין את אשתו (שאינה שחקנית) וגילה שיש לכך ערך טיפולי. "זה היה קצת כמו טיפול זוגי, אבל טיפול שמיליוני אנשים צופים בו באולמות קולנוע ברחבי העולם", אומר ראד.

באופן בלתי נמנע, דיאלוגים אישיים התגנבו לתוך התרגילים האלה ולתוך הסרט. "הרגשנו שאין סיבה לא להגיד את הדברים", מוסיף השחקן. "זה נראה אמין כי זה באמת קרה".

מוד ואייריס אפאטו מגלמות אף הן את הדמויות שגילמו ב"הדייט שתקע אותי" בגרסה מורחבת – הפעם הן לא רק פעוטות שפולטות הערות מחוכמות אלא דמויות שיש להן חלק בלתי נפרד בעלילה.

הן אמנם גדלו באתרי הצילום של אביהן, אך המשימה החדשה עלולה להיות שילוב בעייתי של מציאות ובדיה, ולחשוף אותן לביקורת שמבוגרים מורגלים בה יותר מהן. אפאטו אומר שהוא מצלם את בנותיו רק בחופשות הקיץ ושאינו מעודד אותן לשחק בסרטים של במאים אחרים. לדבריו, הוא הרגיש שהן מוכנות לאתגרים האלה ושחשוב שהן ייחשפו לעסק המשפחתי. "ניסיתי להסביר להן למה אנחנו עושים את זה", הוא אומר. "זה מה שאנשים שעוסקים ביצירה עושים. הם משתפים את העולם בחיים שלהם, הם מאפשרים לאחרים לראות שהם מרגישים אותם דברים – שכולנו בעסק הזה יחד".

מוד אפאטו, בלוגרית מצליחה שרגילה להתמודד עם ביקורת שנמתחת עליה בטוויטר, אומרת בתשובה לשאלות בדואר האלקטרוני כי שמחה להשתתף בסרט החדש. "הייתי מתרגזת אם היו שמים במקומי ילדה שנראית כמוני", היא כותבת. אבל בכמה מהסצינות – למשל במריבה עם הוריה שבסרט, אחרי שנאסר עליה לגלוש באינטרנט – היא אומרת שהיה לה קשה להפריד את רגשותיה מהסרט. "היו פעמים שלא שיחקתי", היא כותבת. "שכחתי שאני משחקת והתעצבנתי באמת. מה פתאום שייקחו לי את האינטרנט?"

לעומת זאת, היא היתה גאה להשתתף בסצינה שבה היה עליה להשתולל, לבכות ולקלל את מאן. "אמא שלי לימדה אותי איך לשחק את הסצינה במחויבות, זה עזר לי מאוד", כותבת מוד. "אין מישהו מחויב יותר מאמא שלי".

מאן אומרת שמוד אינה מנבלת את פיה כשהן מתווכחות ומשבחת את משחקה של בתה בסצינה ההיא. "זה היה רגע מיוחד, שבו היא ממש נעשתה לשחקנית קטנה", אומרת מאן.

שחקנים שלא הופיעו בעבר בסרטיו של אפאטו, כגון ברוקס, שמגלם את אביו הלוזר של ראד, עלולים להסתחרר למראה שחקניות רבות כל כך שמגלמות את מקבילותיהן במציאות בבימוי בן-הזוג או האב שלהן. "היה שם כעס שאני בטוח שהיה לקוח ממה שקורה אצלם בבית, וזה מגניב", אומר ברוקס. "האנשים האלה פשוט משחקים סצינה מהחיים שלהם".

מכיוון שאפאטו משבץ בסרטיו את האנשים הקרובים אליו ביותר, ברוקס מדמה אותו לקולנוענים כגון וודי אלן וג'ון קסאווטס, בהבדל מכריע אחד: "ג'אד עושה קומדיות מסחריות גדולות, הוא מנסה לעשות סרט שכולם ירצו לראות". אבל כשקסאווטס ביים את סרטי הקולנוע דלי התקציב שלו, "לא צילצלו אליו בשבת בבוקר ואמרו לו, אף אחד לא בא לראות את הסרט, אנחנו הולכים להרוג אותך".

אפאטו אומר שהוא שואב השראה ממודלים לחיקוי כגון גארי שנדלינג, שהציג גרסה טלוויזיונית בדיונית של חייו המקצועיים ב"המופע של גארי שנדלינג", וג'יימס ל' ברוקס, שהתמקד באנשים פשוטים עם בעיות פשוטות בסרטים כגון "תנאים של חיבה". הגישה הזאת אמנם עשויה להניב סרטים כגון ”אנשים מצחיקים”, סרט של אפאטו מ2009- שספג ביקורת שהוא ארוך מדי ולא ממוקד, אבל הוא אומר שלא אכפת לו. אחד ממקורביו אמר לו שהיה עליו לביים את ”אנשים מצחיקים” בשלב מאוחר יותר בקריירה שלו, אבל אפאטו לא הסכים אתו: “מה שאהבתי בסרט הזה הוא שהוא לא אפוי עד הסוף. הוא נוצר מתחושה עמוקה מאוד, וזה מה שיצא החוצה, להרגשתי".

אף על פי שהפיק אחר כך סרטים מצליחים כגון "מסיבת רווקות" ואת סדרת הטלוויזיה של לינה דנהאם "בנות", אפאטו יודע שתמיד יקשרו אותו לגברים הילדותיים מסרטים כגון "הדייט שתקע אותי". "אבל אני כבר לא הבחור הזה", הוא אומר.

לדבריו, אם מביאים בחשבון את תוכניות הטלוויזיה קצרות החיים אך האהובות שלו, כגון "Freaks and Geeks" ו"Undeclared", רואים שהוא בחן בעבודתו את החיים האמריקאיים כמעט בכל שלב בהתפתחות, מבית הספר התיכון ואילך. אשר לדמויות הראשיות ב"This Is 40" הוא אומר, "צריך לדעתי לעשות תוכנית טלוויזיה מקבילה על חייהם ועל הבעיות שלהם. בכל היבט של החיים יש קושי לאנשים. קשה להתמודד עם הכל ביחד. כולנו מוצפים מהחיים".

אפאטו בוחן את נתיב ההתפתחות של הקריירה שלו ואומר שהוא יכול להסתיים רק בדרך אחת: "הכל מוביל ל'זקנים כעסנים'. אנחנו יודעים איך זה נגמר – זה נגמר ב'צמד בכותרות'".

 

מאנגלית: אורלי מזור יובל