טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האהבה הווירטואלית של הסרט "היא"

"היא", סרטו של ספייק ג'ונז, מצליח לשים את האצבע על הדופק הרגשי והקיומי של זמננו, דרך סיפור יחסיו של גבר בודד עם מערכת הפעלה ממוחשבת בעלת קול נשי מזמין

תגובות

יש משהו מתעתע ב"היא", סרטו של הבמאי ספייק ג'ונז, ואותה תחושה של תעתוע דווקא משתלבת בו היטב. גם בזמן הצפייה בסרט וגם אחריה חשים בערפול שמתקיים בו בין המורכב לפשטני, בין הבוגר לילדותי ובין אותם רגעים שבהם הוא מגיע למיצוי רעיוני וסגנוני מלא יופי לבין אלה שבהם נדמה כי הוא מחליק מיעדו לעבר מידה של סתמיות. מזמן לא צפיתי בסרט שתגובותי אליו נעו בקיצוניות כה עזה מקוטב לקוטב, מבלי שאאבד לרגע את הערכתי אליו. אותה תנועה שסרטו של ג'ונז כפה עלי ייצגה בשבילי את העיקר בסרט, שאינו העיסוק בשאלות מהי אהבה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות