טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"מלח הארץ": וים ונדרס ניסה לעשות סרט רגיש על הצלם התיעודי סבסטיאו סאלגאדו, אבל התוצאה היא מבט אימפריאליסטי מרוחק

סרטו של וים ונדרס על הצלם הברזילאי סבסטיאו סאלגאדו, שתיעד עולם הנע 
בין זוועות אנוש לטבע מרהיב, מצליח לרגש לעתים קרובות. אך הוא מתעלם מהבעיות המוסריות והאסתטיות שבתיעוד זה

תגובות

במאי הקולנוע וים ונדרס נמצא במסע תמידי. מסעות היו מרכיב מרכזי בכמה מסרטיו העלילתיים הטובים ביותר, כגון "אליס בערים", "במהלך הזמן" – עדיין סרטו הגדול ביותר – "החבר האמריקאי", "פריז, טקסס", "עד קצה העולם" ועוד. גם בכמה מסרטיו התיעודיים ערך ונדרס מסעות, ובהם "טוקיו-גה", שבו יצא בעקבות הבמאי היפני הנערץ עליו, יאסיז'ורו אוזו, ו"בואנה ויסטה קלאב", שהנציח את אמנותם של מוזיקאים קובנים ותיקים. ואם בשני סרטים תיעודיים אלה האמנות לסוגיה היתה נקודת המוצא, כך גם ב"פינה" וכעת גם ב"מלח הארץ", המציג את חייו...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות