רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"בעלי ברית" הוא מאובן רגשי ודרמטי

סרטו החדש של רוברט זמקיס מבקש לתאר סיפור על "אהבה גדולה" לפי מיטב המסורת של הקולנוע ההוליוודי הקלאסי. החל בסגנונו המצועצע, דרך משחקו האדיש של בראד פיט וכלה בעומס הרגש והדרמה, הוא נכשל בכך מראשיתו ועד סופו

תגובות
מריון קוטיאר ובראד פיט ב"בעלי ברית". אף שמץ של להט רומנטי לא ניכר על הבד בין שני הכוכבים
Daniel Smith/אי־פי

הבמאי רוברט זמקיס שילב בין דמויות חיות למצוירות בסרטו "מי הפליל את רוג'ר רביט?", החדיר דמות פיקטיבית ליומני חדשות ב"פורסט גאמפ" (שזיכה אותו באוסקר), ברא את טרילוגיית "בחזרה לעתיד", וכעת, בסרטו החדש "בעלי ברית", הוא חוזר לעבר בניסיונו ליצור מלודרמת מתח רומנטית בסגנון הקולנוע ההוליוודי הקלאסי. עלילתה מתחילה ב–1942, השנה בזמן מלחמת העולם השנייה שבה הופק "קזבלנקה", הסרט שיותר מכל מייצג קולנוע זה — אם לא מבחינת איכותו האולטימטיבית, הרי מבחינת הפופולריות ההולכת ונמשכת שלו. בניגוד לסרטיו של זמקיס שהזכרתי וסרטים נוספים שלו, שיעדם היה ברור ואופן מימושם העיד על חשיבה מעניינת, מציג "בעלי ברית" תופעה...



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות