טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העדינות והרגישות ב"ויוה" מחפות על רגעיו המאולצים

הסרט "ויוה" עוסק בנער קובני שחולם להיות כוכב דראג למורת רוחו של אביו המתאגרף. הוא מצליח להימנע מסנטימנטליות בזכות עיצובן של הדמויות

תגובות
הקטור מדינה בתפקיד חזוס. דמות שחורגת הרחק מקלישאת הצעיר המיוסר
Magnolia Pictures

סנטימנטליות נחשבת לרוב לתכונה שמתנגדים לה, אולם כאשר היא מלווה במידה של תום וכנות רגשית ניתן להיענות לה באהדה מסוימת, גם אם הנסיבות שבהן היא שוטפת את הצופים אינן מהמתוחכמות ביותר (ואולי דווקא אז). כך קורה ב"ויוה", סרטו של הבמאי האירי פאדי ברתנק, שעלה השבוע לאקרנים בישראל. עלילת הסרט מתרחשת בהוואנה, קובה, ושם הוא גם צולם. "ויוה" נחשב לסרט אירי והוא הופק כקופרודוקציה אירית־קובנית; מיזוג הפקתי שנשמע הזוי יותר ממרבית שיתופי פעולה קולנועיים מהסוג הזה. את הסרט הפיק בניסיו דל טורו, השחקן יליד פורטו ריקו. 

גיבור הסרט הוא חזוס בן ה–18 (הקטור מדינה), ספר הומו שעובד גם בזנות כדי להשלים את הכנסתו. חזוס גר לבדו בדירה באחת משכונות העוני של הוואנה אחרי שאמו מתה. אביו, שהיה מתאגרף, נטש את השניים כשחזוס היה בן שלוש, ומאז הוא לא ראה אותו או שמע ממנו. עבודתו כספר כוללת טיפול בפאות של כוכבי מועדון דראג, שמנוהל ביד רמה אך חומלת על ידי דראג קווין מזדקן המכונה בפי כל "מאמא" (לואיס אלברטו גרסיה), ומשמש לחזוס כמעין אב חלופי. חזוס, שיש לו משיכה לשירי עבר דרמטיים שהוא מאזין להם שוב ושוב בדירתו, בתקליטים שאמו הורישה לו, מהופנט על ידי המופע במועדון ושואף להצטרף לצוות כוכביו. "מאמא" מוכן להעניק לנער היפה הזדמנות, וגם שאר כוכבי מופע הדראג, שנוהגים לריב ולעקוץ זה את זה. הם מתאחדים כדי לתמוך בצעיר הבודד, שחזותו ואישיותו הפגיעה והפגועה נוגעת ללבם.

המהלך העלילתי המרכזי המניע את הסרט מתרחש כבר בהופעתו המהוססת הראשונה של חזוס, שאימץ לעצמו את שם הבמה ויוה. כשהוא יורד מהבמה במהלך השיר כדי לפלרטט עם הגברים הנוכחים במועדון, הוא ניגש לגבר כבן 50 שניצב ליד הבר — וזה שולח אגרוף בפרצופו. "אני אביו!", זועק הגברתן השתוי כשמנסים להשתלט עליו. חזוס לא זיהה את אביו, למרות התצלום שתלוי בדירתו ובו נראה האב בשיא הצלחתו כמתאגרף; אולם אביו השתנה מאז.

האב אנחל (חורחה פרוגוריה) מתנחל בדירתו של חזוס, כאילו מקומו בה היה שמור לו מאז ומתמיד (הוא למשל בוחר לישון במיטה של בנו, ושולח את חזוס לישון על הספה). הקריירה של אנחל כמתאגרף התרסקה מזמן, הוא שבר כלי ואלכוהוליסט ואף בילה שנים ארוכות בכלא, ממנו השתחרר רק לאחרונה. אנחל נשלח לכלא מכיוון שהרג אדם בנסיבות שאינן מוסברות בסרט, אך אולי גם לא צריך; ייתכן שאנחל רק מתרברב שרצח מישהו, ובכלל נשלח לכלא מסיבות מאצ'ואיסטיות פחות.

מיד עם התנחלותו בדירה של חזוס, אנחל, שנוהג בצורה תוקפנית כשהוא שתוי, מודיע לבנו שאסור לו להופיע שוב במועדון. אחד הרגעים היפים בסרט הוא תגובתו של חזוס. במקום לומר לאביו "מי אתה שתשחק לי בתפקיד האבא אחרי שנעדרת 15 שנים" הוא שותק, ומעדיף לצאת מהדירה ולשוטט ברחובות. הסיבה לכך איננה הפחד שלו מאביו אלא נפשו העדינה, שמצד אחד חשה רתיעה מהאב אך מהצד השני ערגה תמיד, גם אם לא במודע, לנוכחות של דמותו בחייו. הוא גם לא שואל את אביו מדוע חזר לפתע לחייו; הסוד יתגלה בחלקו השלישי והאחרון של הסרט, ואם אתם מודעים לקודים העלילתיים שמניעים סרטים שכאלה, הרי הסוד יפתיע את חזוס יותר מאשר את הצופים. גם "מאמא", למרות הזדהותו עם חזוס, אוסר עליו להופיע שוב במועדון ואף לעבוד בו כספר, כיוון שהוא לא מעוניין בצרות, וחזוס נענה גם לבקשתו.

חזוס כ"ויוה"
Magnolia Pictures

אנחל משתלט על חייו של חזוס. בבקרים הם משוטטים בהוואנה (שמצולמת היטב באופן לא תיירותי בעליל. זהו הישג בהתחשב בעובדה שיוצרי הסרט אינם קובנים; לרוב יוצרי סרטים שמגיעים לארץ שונה מזאת שממנה באו נוטים לשלוח בה מבט של זר, וזה אינו קורה בסרט הזה) ועוצרים במכון איגרוף, שבו אנחל נתקל במכרים ותיקים. וכאן גם טמונה החמצה: במאי הסרט אינו עושה שימוש בולט מאוד בהקבלה בין שתי הפעילויות "הגבריות" המנוגדות כל כך; הופעות דראג מול איגרוף. זה יכול היה להוסיף ממד נוסף ליצירה, אך בעוד שהסרט של ברתנק חוזר שוב ושוב למועדון ומציג את המופעים שמועלים בו, האיגרוף נדחק לשוליים, וכמעט נשכח.

באין עבודה במועדון, אין גם כסף, אך לאנחל לא אכפת — העיקר שבנו לא יציג את עצמו מאופר ולבוש כאשה לפני קהל שתוחב שטרות של כסף למחשופו. הוא אינו שואל, אך ברור שהוא יודע שכדי להשיג את הכסף הנדרש לרכישת אורז, שעועית ובקבוקי הרום שאנחל צורך, חייב חזוס לחזור לזנות. זה קורה בהסתר, זה קורה בחושך, ולכן זה עדיף על מופע דראג. האם חזוס, שניצוץ של כוכב דראג טמון בו, יצליח להמרות את פיו האב ולהגשים את חלומו להופיע במועדון? ואם כן, באיזה מחיר?

סרטו של ברתנק עובד מכמה סיבות. אחת היא שהסרט אינו מנסה להסתיר את היותו מלודרמה סנטימנטלית, שמונעת על ידי כמה נוסחאות תסריטאיות מוכרות שמקורן במלודרמות ובסרטים מוסיקליים. ההבדל בין הסרט הזה לבין מרבית המלודרמות הסנטימנטליות מסוג זה הוא שיש הרגשה שהוא נוצר בצלם הרגיש של גיבורו, ולפיכך הצפייה בו אינה מלווה בתחושה של ניצול רגשי. כתוצאה מכך, סרטו של ברתנק, למרות שיש בו רגעים מאולצים, נמנע מלהיות עוד סרט המתאר באופן נדוש את מסעו של גבר צעיר לעצמאות ואת שאיפתו לגאולה בעזרת טיפוח הקשר המורכב שיש לו עם האב שחזר לחייו. ניכר בסרט מגע עדין, ועדינות זו גואלת אותו יחד עם צמד גיבוריו.

סיבה נוספת היא עיצובן של הדמויות המרכזיות בסרט. גם אם המהפך שאנחל עובר צפוי מראש, והסוד שמתגלה בחלקו האחרון של הסרט משמש לו כמנוף עלילתי סכמאטי מדי, דמותו של האב מצליחה שלא להפוך לקלישאה. לכך מסייע לא רק התסריט של מארק אוהאלורן, אלא גם הופעתו המיומנת של חורחה פרוגוריה בתפקיד זה. אבל זהו בראש ובראשונה סרטו של חזוס ושל הקטור מדינה שמגלם אותו. נוכחותו של מדינה ממלאת את הסרט ברוך ויכולתו להביע פגיעות ונחישות בו בזמן מרשימה, כך שגם דמות זו חורגת הרחק מקלישאת הצעיר המיוסר. גם שאר שחקני הסרט עושים עבודה טובה, ובהם לורה אלמאן כססיליה, שתפקידה העיקרי בסרט הוא ליצור את סופו (זהירות, ספוילר) — המציע מוצא לבדידותו של חזוס בהיווצרותה של אלטרנטיבה משפחתית (צפו בכותרות הסוף של הסרט, שממד זה של העלילה מלווה אותן).

"ויוה" יכול היה להיות סרט טוב יותר, שלם יותר, נקי יותר מפגמים, ועשייתו היתה יכולה לחרוג מתחום הקורקטיות ולהמריא; אבל הוא עושה את עבודתו ביעילות לצורכי העלילה שלו, וניתן להתעלם ממגבלותיו בזכות היותו פשוט סרט סימפטי, וזה לא פשוט כלל.

"ויוה". בימוי: פאדי ברתנק; תסריט: מארק אוהאלורן; צילום: קאתאל ווטרס; מוסיקה: סטיבן רניקס; שחקנים: הקטור מדינה, חורחה פרוגוריה, לואיס אלברטו גרסיה, לורה אלמאן.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות