קונצרט סימפוני מלא של יצירותיו של ריכרד ואגנר יבוצע בחודש הבא לראשונה במדינת ישראל - כך הודיעה אתמול "עמותת ואגנר בישראל", מיסודו של עו"ד יונתן לבני. בכך יישבר החרם שמתקיים על יצירות ואגנר מאז שביטלה התזמורת הסימפונית הארצישראלית (לימים הפילהרמונית הישראלית) ביצוע יצירה שלו ב-1938 בגלל פוגרומי "ליל הבדולח".
הקונצרט ייערך ב-18 ביוני במסגרת יום דיונים ומוזיקה שיוקדש לוואגנר ויצירתו באולם סמולרש ברמת אביב, בכותרת "מפגש אקדמי מוזיקלי: הרצל - טוסקניני - ואגנר"; וכלשון יוזמיו יראה את "הקשר המעניין והמסקרן בין חוזה המדינה, המנצח ארתורו טוסקניני, והמוזיקה של ואגנר".
את היום יפתחו הרצאות מפי אישי מוזיקה ומחקר: המנצח אשר פיש, שכבר העלה קונצרט קאמרי קטן מיצירות ואגנר בשנה שעברה, ישוחח על ואגנר בהקשרם של הרצל וטוסקניני: על ההשראה שנתנה האופרה "טנהויזר" להרצל בכתיבת הטיוטה הראשונה ל"מדינת היהודים", ועל הדרך בה בחר טוסקניני האנטי-פאשיסט ביצירות ואגנר כדי לתת ביטוי לתפישתו ההומניסטית. ד"ר מאיר שטרן והמוזיקולוג פרופ' יהואש הירשברג ירצו גם הם על היבטים מוזיקליים, טקסטואליים ותרבותיים ביצירת ואגנר, ועל ההקשר שלה.
אך החלק השנוי במחלוקת במפגש האקדמי-מוזיקלי הזה יהיה הקונצרט, שיכלול גם קטעי שירה מהאופרות של ואגנר, שמוחרם בישראל בשל דעותיו האנטישמיות החריפות וכיוון שהפך בתקופת משטר הנאצים לאחד מסמלי המשטר. "100 נגנים נשכרו במיוחד לערב זה לצורך הביצוע - נגנים שמהווים יחד תזמורת בפני עצמה - כל נגן בחוזה אישי, ורק לקונצרט זה", מסביר יונתן לבני, הרוח החיה מאחורי היוזמה, "והתקציב כולו מתרומות אישיות וניתן באופן פרטי, בלי כספי ציבור כלל". בדרך זו מקהה עמותת ואגנר את הטיעון שלפיו גופים כמו תזמורות שנתמכות על ידי הממסד כופות את המוזיקה של ואגנר על ציבור המנויים שלה. "בדרך זו אין נגד מי להיאבק: פשוט, מי שירצה לקנות כרטיס יקנה, ומי שלא - לא", אומר לבני, "אלא אם המאבק הוא נגד הצלילים עצמם".
ב-30 השנים האחרונות נעשו בישראל כמה נסיונות לבצע מיצירות ואגנר - בין היתר על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצח זובין מהטה, התזמורת הסימפונית ראשון לציון בניצוח מנדי רודן, ותזמורת האופרה ברלין בניצוח דניאל בארנבוים. הן נתקלו בהתנגדות חריפה, ועוררו ויכוחים.
ברוב הפעמים עמדה על הפרק יצירה קטנה של ואגנר, כלית בלבד, בשם "אידיליית זיגפריד"; אבל הפעם התוכנית היא להעלות את הדבר האמיתי, קטעים מהאופרות עצמן, שעומדות בלב לבו של הוויכוח - ובראשן פרקים מהטטרלוגיה "טבעת הניבלונג". תנוגן תמונה מ"זהב הריין", "דהרת הוולקירות" ו"קסם האש" מהאופרה "הוולקירה", ומרש האבל מ"דמדומי האלים".
כמו כן ינוגנו פתיחות מפורסמות: לאופרה "המייסטרזינגר מנירנברג" ו"טריסטאן ואיזולדה" - כולל פרק הסיום שלה, "מות האהבה". לביצוע מוזיקה זו, שמעולם לא הדהדה מעל הבימות כאן, הובאו זמרים מגרמניה: זמרות המצו סופרן ליובה בראון וסטפני אירני, הבריטון ג'ון וגנר, והסופרן אנסטסיה קלוואן וכן זמרת המצו סופרן הישראלית בבת מרום.
על הטענה שהעלאתן של יצירות ואגנר פוגעת באנשים רבים, ואולי יותר מכולם בניצולי השואה ובבניהם, משיב לבני בציינו כי עם חברי העמותה נמנים גם ניצולי שואה, ומוסיף: "אני הכרתי את המוזיקה של ואגנר באמצעות אבא שלי, ניצול שואה, שהביא איתו כפליט מגרמניה תמונות של בני משפחתו ותקליט של ואגנר".
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ
