רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוקר הטיפוגרפיה שגואל אותיות נשכחות

העיצוב במחשב מאפשר להחיות אותיות שצורתן לא התאימה למכונות כתיבה. אבל המעצב וחוקר הטיפוגרפיה ג'רי לאונידס גם מאשר שכתב היד הולך ונעלם

תגובות

בימים שרוב התקשורת הכתובה בין בני אדם נעשית על גבי צגי מחשב - בהודעות סמס, בדואר אלקטרוני ובאפליקציות שונות - אנחנו כותבים בכתב יד פחות ופחות. אף שמוקדם לקבוע אם ייתכן שיום אחד יוותר המין האנושי על הפעולה הבסיסית הזאת, הרי למעבר מן הכתיבה לאמצעים הדיגיטליים יש לעתים גם צדדים חיוביים, שבאים ממקור מפתיע.

לדברי ג'רי לאונידס, ראש התוכנית לתואר שני בעיצוב פונטים באוניברסיטת רדינג שבאנגליה, העיצוב במחשב מאפשר להחיות שפות שהקיום שלהן כשפות כתובות כמעט נכחד במרחב הווירטואלי, כמו יוונית, קירילית או ערבית.

"בטכנולוגיה הישנה של מכונות הכתיבה", מסביר לאונידס, "הרוחב של כל אות היה מוגבל. כיום, כשאתה מעצב אותיות באמצעות המחשב, יש לך יותר אפשרויות לשחק עם ממדי האות והפרופורציה שלה.

"כשאני חוקר שפה אני בוחן את האותיות שמרכיבות אותה, מנסה להבין מה היו המגבלות הטכניות ששינו את דמותן וחושב מה אני יכול לעשות עכשיו כשהמגבלות כבר לא קיימות. זו הסיבה שברדינג אנחנו שמים דגש על מחקר: אם לא הייתי חוקר את ההיסטוריה של השפה, לא הייתי מגלה שבעבר היו אותיות שהשתנו בגלל הטכנולוגיה בשפות כמו יוונית, או שפות שונות בהודו".

print-image-1.1671931-1
מיכל פתאל

עשו לנו לייק לקבלת מיטב כתבות גלריה ישירות לפייסבוק שלכם

איך זה מתבטא באופן מעשי?

"סטודנטים שלנו יצרו גרסה דיגיטלית ראשונה לפונטים שלא היו קיימים קודם לכן במחשבים. אמנם מדובר בשפות של מיעוטים, אבל צריך להבין שכשמדובר על שפה של מיעוט בהודו, הכוונה היא ל-50 מיליון בני אדם. עד היום הם היו אמורים לקרוא במחשב הינדית או אנגלית, אבל עכשיו אנחנו יכולים ליצור בעבורם את הפונט המדויק של השפה המקורית שלהם. גם בסרי לנקה, אתיופיה או קמבודיה - אנשים משתמשים בפונטים ישנים מאוד שלא עברו דיגיטציה, כי לא היו מעצבים שיעשו את זה".

צפויה איזו השפעה הדדית בין שינוי הפונטים לבין כתב היד שלנו?

"הפסקנו מזמן לכתוב בכתב יד, ברגע שמחשבים נכנסו לחיים שלנו ולבתי הספר. אבל לכך אין עדיין השפעה ישירה על הטיפוגרפיה".

עיתון לעומת מסך

לאונידס, בן 43, נולד באתונה וחי כיום באנגליה. לאחרונה הוא ביקר בישראל כאורח של המחלקה לתקשורת חזותית באקדמיה בצלאל, שם לימד כיתת אמן במשך ארבעה ימים לסטודנטים בשנה ד'. השיעורים עסקו בעיצוב פונטים ובעיקר בטיפוגרפיה ובעיצוב מערכות דו-לשוניות ודו-אלפביתיות (עברית-אנגלית). לפני סגל המחלקה הוא נשא הרצאה על הוראת העיצוב בבריטניה.

לאונידס החל את דרכו המקצועית בעולם הספרות וההוצאה לאור באתונה, כמנהל הפקה, לאחר שסיים את לימודיו במינהל עסקים ועיתונאות. כשהיה בן 26 עבר לרדינג ללמוד תואר שני בתחום הטיפוגרפיה, אף שלא למד עיצוב קודם לכן. "אני אוטודידקט", הוא אומר, "קראתי כל מה שיכולתי ולקחתי קורסים קצרים בעיצוב בלימודי ערב. כשגמרתי את התואר ברדינג החלטתי לעשות כל מה שאני יכול כדי להישאר שם. כמישהו שבא מארץ קטנה, במיוחד אז בשנות ה-90, המגורים באנגליה עוררו בי תחושה שאני בקשר עם שאר העולם. זה נכון במיוחד בלונדון, אתה מרגיש שאתה הראשון לראות מה קורה".

זה 12 שנה הוא עומד בראש התוכנית ברדינג. כמו כן עבד עם חברות ובהן אדובי, מיקרוסופט, לינוטייפ ומונוטייפ, בתחום של עיבוד הטיפוגרפיה היוונית לתוכנות ומערכות הפעלה. לדבריו, "כל התחום נהפך לבינלאומי; הרבה מערכות הפעלה, מגזינים ואפליקציות מושקים במקביל בשפות רבות. לדוגמה, יש כיום ביקוש גדול לאנשים שמבינים טיפוגרפיה ערבית והודית. אנשים מבינים את הכוח של ההיסטוריה ושל המורשת של האותיות, של קליגרפיה וספרים, שהופכים את העיצוב לעשיר יותר".

כהמחשה נוספת למעבר אל הטיפוגרפיה על המסך הוא אומר: "בעיתון יש הייררכיה, כך שגם מבלי לקרוא את מה שכתוב אתה יכול להבין מה חשוב יותר; אתה יכול להבין איזה סוג של כתבה זו - ידיעה חדשותית או טור פרשנות; והכל מבוסס על החלטות עיצוביות שנעשו לפני מאות שנים. כיום יש המון טיפוגרפיה במסכים שצריכה להיות קריאה, ודרוש ניווט בין כל מיני שיטות. יש המון טקסט וצריך לייצג באופן גרפי את המשמעות שעומדת מאחוריו".

עדי שטרן, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, שהיה סטודנט של לאונידס ברדינג, מספר כי הוא "מנהיג ומרצה סוחף ומרתק. שני הדברים שלמדתי ממנו יותר מכל הם הגישה המחקרית של התחום וההתייחסות להיסטוריה של העיצוב. המרכיב התיאורטי בלימודים ברדינג הוא משמעותי. במקביל יש שם עיסוק מתמיד בטכנולוגיה ובחינה של פלטפורמות חדשות ועדכניות. המנעד משתרע מדיון במדפיס וביוצק אותיות מתכת מהמאה ה-16 ועד בחינה של הגרסה האחרונה של אפליקציית האייפד של ‘גרדיאן'".

print-image-1.1671932-2
תומר אפלבאום

ואיך התרשם לאונידס מהביקור בישראל? "בפועל", קובע המעצב היווני-אנגלי, "ישראלים הם דו-לשוניים. הם פועלים בסביבה דו-לשונית ושמתי לב שאנשים מחליפים בקלות רבה בין שתי השפות. מבחינה זו יש סכנה של השתלטות תרבות חזותית מערבית על התרבות המקומית, על הסגנון הישראלי".

יש כזה דבר, סגנון ישראלי?

"יש הרבה דברים שקשורים לאופי של האות. לדוגמה, בשפה העברית יש פחות אפשרויות גרפיות לייצוג משקלים של אות לעומת השפות הלטיניות ולכן אתה בהכרח מעצב בדרך שונה. הקומפוזיציה של הטקסט שונה. האור שנופל על בניין בצפון אירופה שונה מהאור בתל אביב, וכשאתה מעצב שלטים יש לזה השפעה. בירושלים כל הבניינים בנויים באבן הירושלמית וגם זה משנה, ואתה רוצה שמעצבים יבינו את זה. אתה לא יכול לעצב שלטים על בניינים בירושלים באותו האופן שאתה מעצב שלטים לבניינים בלונדון שבנויים מלבנים כהות. אפילו בלונדון, ביום מעונן לעומת יום בהיר מדובר בשתי ערים שונות. ביום בהיר אתה רואה הרבה יותר את הטקסטורות, הבניינים יוצאים החוצה, זה דומה למה שקורה פה בתל אביב.

"לא מוכרחה להיות לכך השפעה ישירה, אבל לפחות תהיה מודע לזה כשאתה מעצב. חשוב לגרום למעצבים להיות מודעים ולהגיב לתרבות המשקפת את החברה שבה הם פועלים, את הזמן שבו הם פועלים. גם הדרך שבה העיתון והעמוד הראשון שלו מעוצבים משקפת את התרבות של המדינה שבה הוא יוצא לאור: אילו תמונות שמים, איך עורכים אותן, כמה גדולות הכותרות, וזה לא משנה אם זה עיתון מודפס או מהדורת האייפד שלו".

אלה דברים שמעניינים בכלל את הסטודנטים?

"לדור הצעיר נוח מאוד עם טכנולוגיה, אבל ברמה שטחית מאוד. הם לא בהכרח חוקרים את מה שהטכנולוגיה מציעה להם. הם נמצאים הרבה בפייסבוק אבל לא שואלים הרבה ‘מה אם', הם לא טובים בניסיון לדמיין אפשרויות, לשאול שאלות".

למה להם? הם נולדו לתוך הטכנולוגיה.

"אני חושב שזו אשמתנו. אני לא יודע איך זה בישראל, אבל בצפון אירופה אנחנו מייצרים עובדים מצוינים - וזו לא המטרה. אירופה, וישראל דומה לה מבחינה זו, צריכה להיות חברה של חדשנות: אין לנו תעשייה גדולה, אין לנו עודף שטחים כמו להודו או לקנדה. אנחנו מתחרים על חדשנות. הדור הצעיר הוא בדיוק ההיפך. אני לא רוצה להיות המבוגר שרוטן על הדור הצעיר, אבל זו בעיה גדולה. החדשנות לא מגיעה מהמערב הישן של אירופה, והיה אפשר לראות זאת במשבר הכלכלי, כשאנשים נשארו עם העבודה שהם הוכשרו אליה ולא התאימו את עצמם למציאות החדשה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות