המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

גם מעצבים גרפיים רוצים עולם טוב יותר

איך להצביע על הסכנות הסביבתיות בדרך אפקטיבית? בספר חדש שהופיע בגרמניה מציעים מעצבים גרפיים גישה משחקית דווקא, כי ”קיימוּת”, טוענים עורכי הספר, נהפכה למילת באזז ריקה מתוכן

דפדוף אקראי בספר “סיבה ותוצאה: דימויים חזותיים של קיימוּת” עשוי להוביל בקלות למסקנה שהספר מיועד לילדים - העמודים מאוד צבעוניים ומלאים באיורים משובבי נפש, והתחושה העיקרית שעולה מדפיו היא של רוח צעירה ומשחקית. גם האיור שעל העטיפה יוצר תחושה דומה: איור סגלגל של תחנת כוח שמחוברת למתג חשמלי, על רקע קיר שצבוע בצבע חרדל.

קריאה מעמיקה יותר תגלה שההיפך הוא הנכון. זהו ספר שעוסק בכמה מהסוגיות הרציניות והחשובות ביותר בעולם כיום - התחממות כדור הארץ, אוויר נקי, מיחזור אשפה, טכנולוגיות מזהמות, צרכנות יתר ועוד. המרחק הגדול בין השפה הגרפית לבין התוכן מכוונת: הספר, שיצא לאור לאחרונה בהוצאת “גשטאלטן” הגרמנית, מציג כיצד מתמודדים מעצבים גרפיים ברחבי העולם עם הניסיון לשכנע את הציבור הרחב לשנות ממנהגיו ולנקוט באורח חיים מקיים.

"נקו את העולם" (מילאנו, איטליה) מתוך קמפיין שקורא לא לטאטא את הבעיה
"נקו את העולם" (מילאנו, איטליה) מתוך קמפיין שקורא לא לטאטא את הבעיה.

“כשהתחלנו לעבוד על הספר חשבתי שכל מה שנמצא יהיו פרויקטים שהצבעים השולטים בהם יהיו ירוק וחום”, מספר בשיחת טלפון מברלין סוון איהמן, אחד משני העורכים של הספר. “היו גם פרויקטים כאלו מן הסתם, אבל אנשים רבים מודעים היטב לבעיות שאתם העולם מתמודד ואם אתה רוצה לשכנע אותם, אתה לא יכול לפנות אליהם באצבע מאשימה. אם תצביע עליהם ותגיד להם ‘אתם חלק מהבעיה’, הם יתעלמו ממה שאתה מנסה להגיד להם. הם יגידו ‘תעזוב אותי, שמעתי את הסיפור הזה כבר מיליון פעם בעבר’. לכן חיפשנו פרויקטים יותר מזמינים, יותר מושכים. בסופו של דבר הארגונים האלה צריכים להציג משהו שיהיה טוב כמו מודעה של נייקי, כדי לגרום לנמענים שלהם לשתות מי ברז או לנסוע באופניים”.

המודעות של נייקי בדרך כלל מאוד מתוחכמות, והן מציגות דימוי מאוד מהוקצע ואינטליגנטי. הספר לעומת זאת עלול להיראות כאילו הוא פונה לילדים ולא למבוגרים.
“אפשר לראות במה שאתה אומר ביקורת אבל בסופו של דבר השאלה היא איך מגיעים לאנשים. אני חושב שעדיף להשתמש במשחקיוּת ולפנות לסקרנות, לנסות להתרחק מהתקשורת הממוסדת שנמצאת בדרך ללא מוצא בכל הקשור לקיימוּת, להתרחק מהמחשבה שהכל רע ואין מה לעשות ואתה אשם בהכל. חשיבה כזו לא תיצור מצב שבו מי שיסתכל על המסר שלך יגיד ‘נכון, הם צודקים, אני הולך לשנות את החיים שלי’. אני לא טוען שמה שבחרנו להציג בספר הוא הפתרון היחיד והאולטימטיבי. הספר הוא מעין מילון אלטרנטיבי. אולי בפעם הבאה שמישהו יחשוב על קמפיין נגד אנרגיה גרעינית הוא יחשוב מחדש על דרך שונה ואפקטיבית יותר להעביר את המסר שלו”.

הספר, בן 240 עמודים, מחולק לארבעה פרקים, “בדומה למהלך של קמפיין פרסומי. בפרק הראשון אתה מתחיל בלמשוך תשומת לב, לגרום לאנשים לשים לב שמשהו קורה. בפרק הבא אתה מסביר להם מה הבעיה. אז אתה כבר סקרן ואתה אומר אוקיי, מה הסיפור שאני צריך להבין. הפרק השלישי מראה שיש דרכים שונות להפעיל אנשים, זו הקריאה לפעולה. הפרק האחרון מציג פרויקטים שכבר בוצעו ברחובות, בתערוכות ועוד”.
למה האירופי פסימי יותר

עטיפת הספר
עטיפת הספר.

לפי איהמן, אחד האתגרים הגדולים בהוצאת הספר היה למצוא פרויקטים שהם גם חשובים אבל לא פחות מכך, מעניינים מבחינה חזותית. במלים אחרות: פרויקטים שהצד החזותי שלהם לא פחות חשוב מהנושא שבו הם עוסקים. “נושא הקיימוּת הוא לא חדש אבל הוא הגיע למצב שבו הוא כבר לא אומר שום דבר חדש ורבים משתמשים במלה הזו - קיימוּת - כ’באזז־וורד’. אבל אם מתייחסים אליה ברצינות עדיין נשארים עם אחד האתגרים הגדולים ביותר שהחברה צריכה להתמודד אתו כיום.

“קיימים מחקרים שבדקו איך עיצוב התמודד עם הבעיה הזו עד היום אבל לרוב זה היה העיצוב התעשייתי ועיצוב המוצר. אם תחפש בגוגל עיצוב בר־קיימא תמצא בעיקר פרויקטים כאלו. יש כמובן פרויקטים מעוררי השראה, היו כמה תערוכות, אבל היה קשה להוציא ספר כזה בדרך שבה אנחנו בגשטאלטן מוציאים ספרים, מאחר שרוב הפרויקטים היו או קונספטואליים מדי, או כאלו שלא תועדו כמו שצריך, ואז התוצאה לא היתה מספיק מושכת מבחינה חזותית”.

מה המסר שמאחד את הפרויקטים שמופיעים בספר?

“הם לא רק מנסים לשנות מוצר אחד או לשנות משהו קטן פה, עוד משהו שם, אלא מנסים לשנות את המודעוּת של אנשים בקנה מידה רחב יותר. מעצבים גרפיים באופן מסורתי תמיד עזרו למותגים ולתאגידים הגדולים ליצור תדמית נפלאה של סגנון חיים צרכני, מה שעזר בין השאר ליצור את הבעיה שאנחנו מתמודדים אתה עכשיו. האתגר שלהם הוא להשתמש באותם הכישורים כדי ליצור חזון חיובי של עתיד בר־קיימא שאנשים יוכלו להזדהות אתו ולגרום להם לשנות את המנהגים שלהם, כי פתאום מציגים להם משהו אטרקטיבי. כשמסתכלים על המעצבים הגרפיים לא רק כפותרי בעיות אלא גם כעל המקור לבעיה, מבינים שבמה שהם עושים נמצא אחד המפתחות לשינוי”.

היו הבדלים בפרויקטים בין המדינות או אזורים בעולם, או שהכל אותו דבר?

בקבוק פלסטיק כמאובן בקמפיין סביבתי אירופי
בקבוק פלסטיק כמאובן בקמפיין סביבתי אירופי.

“באופן כללי הגישה הרווחת בכל העולם דומה, אבל יש הבדל קטן בטון בין הדרך שבה עוסקים בנושא באמריקה לבין אירופה. זה תלוי כמובן עד כמה השיח הציבורי בנושא מפותח. האמריקאים נוטים לאמץ את הגישה של ‘כן אנחנו יכולים’, גישה יותר אופטימית, אולי נאיבית, שבאה לידי ביטוי בין השאר ביותר פרויקטים קטנים ומקומיים, קהילתיים. כאן באירופה הגישה יותר ביקורתית, סקפטית, שבאה לידי ביטוי במשהו כמו קמפיין של גרינפיס שיציג דגים מתים כדי להראות לך מה יקרה אם לא תשנה את ההתנהגות שלך.
“למרות שאנחנו מציגים גם כמה קמפיינים כאלו בספר, ניסינו להתמקד במבט אופטימי כלפי העתיד. די קל להגיד שהכל רע, ששום דבר לא יעבוד ושאנחנו הורגים את כדור הארץ, אבל זה לא נותן שום פתרון איך לשנות את סגנון החיים שלנו”.

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 מעצבים גרפיים צורכים ויז'ואל... אל תתקמצנו בתמונות  (לת) איה
  • 16:13
  • 06.01.13

02 עיצוב(בעיקר הוויזואלי)הוא אח של שיווק שהוא החמצן והנשמה של הצרכנות שהיא האנטי קיימות-שלפחות נדע מי זאת היד שמנענעת  (לת) ירוק מבושה
  • 00:05
  • 07.01.13