"את מה שיפה אנחנו לוקחות אתנו; מה שלא, נשאר כאן", אומרות אילת הרמל ואפרת לוין, מעצבות המותג אלף אלף, על הרהיטים והחפצים שיעבירו אתן מהסטודיו שלהן במתחם נגה שביפו לבוטיק החדש שהן חונכות בימים אלו במתחם באזל שבצפון תל אביב. ספסל עץ מלא הוא דוגמה לרהיט שייקחו אתן למשכנן החדש. הן כבר יודעות היכן יציבו אותו, וכיצד יעזור להן "לחמם מעט" את החלל המרווח ולשוות לו תחושה של בית.

לכאורה, מהלך שגרתי, אבל בעיניהן של שתי המעצבות זהו צעד משמעותי המעיד על בשלותן וצפוי להשפיע לא רק על עבודתן אלא גם על האפיקים שאליהם יתפתח המותג שבבעלותן. והראיה ­ לפני כשנה העתיקו את הסטודיו שלהן, ששימש גם כבוטיק, לרחוב מרכזי יותר במתחם נגה, ולדבריהן הצעד הקטן הזה יצר הבדל גדול מבחינת החשיפה והיקף המכירות. ההתרחבות למתחם באזל צפויה להיות משמעותית יותר ולו משום שמדובר בבוטיק גדול ולו חלונות ראווה גדולים משני עבריו. "חלון הראווה הזה היה הפנטסיה שלנו", אומרת לוין. "זה יאפשר לנו להרחיב את הקולקציה שלנו לבגדי ערב, להציג פריטים מיוחדים במהדורות מוגבלות, ואולי גם להרחיב בעתיד את הקולקציה לבגדי גברים".

סוג האוכלוסייה המתגוררת ומבקרת במתחם נגה שבדרום העיר שונה מזו שבמתחם באזל בחלקה הצפוני, ולכן מפתיע לגלות ששתי המעצבות מזהות דמיון ביניהן. "מדובר בקהל אחר, אבל הבגדים שלנו מצליחים לקלוע באופן מפתיע לטעם של שני הקהלים", אומרת הרמל. ולוין מציינת כי ישמחו להרחיב את חוג הלקוחות שלהן, אך הראשונות שיפקדו את הבוטיק החדש הן מטבע הדברים הלקוחות שקיבצו בשש השנים האחרונות. "אנשים כבר מכירים אותנו ואת העבודה שלנו, והלקוחות שלנו מצפות לזה", מוסיפה הרמל.

למה מצפות הלקוחות האלו מצמד המעצבות? "לבגדים נחשקים במובן השמיש של המלה. כאלו שמתחשק לקנות ולחרוש עליהם", על פי לוין. "באופן כללי יש לנו קו מזוהה אבל אנחנו מקפידות לרענן בכל עונה. יש לנו שפת עיצוב מובחנת, שחלק מהדגשים שלה הם בדים עם מרקמים מיוחדים, גזרות קלאסיות עם קריצה או חיפוש אחר נשיות מסוימת, ולצד זה אנחנו מנסות להפתיע בכל עונה עם משהו חדש מתוך הדברים שמעסיקים אותנו אישית".

בקולקציה שעיצבו לקראת החורף הנוכחי הן בחרו כנקודת מוצא באוטוביוגרפיה של פטי סמית, "רק ילדים", שראתה אור ב‑2010. "הספר פונה בצורה חזקה מאוד לאנשים יוצרים. הוא מזכיר להם את הרעב ליצור ומעורר חיפוש", אומרת לוין ומוסיפה כי סיפור יחסיהם הרומנטיים והיצירתיים של סמית ורוברט מייפלתורפ, ושל הדמויות שהקיפו אותם במנהטן בשנות ה‑60 וה‑70 של המאה שעברה, חידד בעיניה את חשיבותן של ההשפעה וההזנה ההדדיות שבין יוצרים.

באופן טבעי, הן אומרות, האווירה והסגנונות האופנתיים של העשורים הללו עיצבו את הלך הרוח בקולקציה. ולכן לא מפתיע למצוא בה, למשל, חולצות כפתורים אווריריות בדוגמאות גיאומטריות, בגוני בורדו, חום או ירוק בקבוק, לצד מעילי גשם בצללית A שנחתכו מבדים עמידים נגד מים, בין השאר בדוגמת פייה דה פול (המזכירה רגלי תרנגולת), בשחור ואדום או בגוון מטאלי של זהב. 

חלק מהפריטים עוצבו בזיקה ישירה לאלו המוזכרים בספר של סמית, כמו למשל שמלה שחורה טקסית במיוחד שהזמרת מתארת בהרחבה, או וסט הרועים שמייפלתורפ נהג ללבוש. את השמלה הן עיצבו משיפון שחור שקוף למחצה, עם כפתור ולולאה במחשוף וחצאית ארוכה שגולשת אל הרצפה. את הווסט הן יצרו באופן חופשי יותר ובהתאם לסגנון העירוני המאפיין את עבודתן: הוא עשוי צמר אפור, בצללית ישרה ומוארכת, ושתי רצועות צמר פלומתי בחזיתו הן הד למרקם של צמר הכבשים בפריט המקורי. "פטי סמית על אסיד", כך הן מכנות שמלה ארוכה אחרת, עשויה שיפון ומודפסת בפריחה ססגונית, ואפשר למצוא בקולקציה גם זוג מכנסי דנים נאים שהפריחה המצוירת עליהם אינטנסיבית לא פחות.

וישנם גם דגמים המושפעים מסגנון הרוקנרול שהתפתח באותן שנים, כמו למשל שמלת מיני מבד דקיק בגוון של פחם ונצנוץ של חוטי לורקס, ולה חרכים חדים חושפי כתפיים. לשמלה קוראים "גרייס", וכמו שאר הדגמים בקולקציה ­ לרבות שמלת כותנה רפויה, אנדי שמה, על שמו של האמן אנדי וורהול ­ גם היא נקראת על שם דמויות בולטות שמוזכרות בספר. ז'קט שחור עשוי מסריג אלסטי, ששתי יריעות של עור עזים שנחתכו בגולמיות נרכסות בכפתור אחד בחלקו הקדמי, מכונה בפשטות ז'קט עור. בז'קט נוסף בגזרה ספורטיבית ממשי שחור מתגלה אפליקציה שחורה מעוטרת זהב. "זו הפרשנות שלנו לגלאם רוק", הן אומרות.

אלא שמלתחת החורף שעיצבו השתיים אינה חזקה כמו הכוחות שסייעו לגבשה, ולא זוהר מחוספס של רוק או אורח חיים בוהמייני עולים בדמיון למראה הבגדים, אלא סגנון מיושב שניזון, כך נדמה, מרשמים שספגו המעצבות מהארונות הפרטיים של אמותיהן. ויותר משזה מכוון להעיד על אופי הקולקציה, זה מצביע על כך שהליכי החשיבה ואופני העיבוד של השתיים אינם רעננים כמצופה ממעצבות בנות גילן.

חבל שזו הקולקציה המסמנת את המעבר שלהן לקדמת הבמה, בייחוד לאחר הקולקציה הטובה שהציגו בקיץ שעבר. נראה כי הבשלתן המיוחלת כבר התרחשה, ונכון לעכשיו הן ממקדות את מרצן בעיצוב בגדים של אמצע הדרך, שעיקר כוחם ביכולתם לפרוט על תווים מסוימים באופנה העכשווית ועם זאת לא לאיים על נשים שמבכרות נינוחות מוכרת.

מחירים: חולצות: 270‑480 שקל; מכנסיים: 380‑690 שקל; שמלות: 450‑840 שקל. ז'קטים ומעילים: 550‑1,200 שקל. אלף אלף, אשתורי הפרחי 9 ורוחמה 9, תל אביב