המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שחזרו סיסמה

שפה משלהם: הבוגרים המצטיינים במחלקות תקשורת חזותית

כתב עברי-ערבי, הקשר בין האסתטיקה של לני ריפנשטאל לזו של ליידי גאגא ועוד. מה מלמדות עבודות נבחרות על המעצב הגרפי העכשווי

כ-350 סטודנטים סיימו בחודש שעבר ארבע שנות לימוד במחלקות לתקשורת חזותית של 10 בתי ספר לעיצוב. מבין מקצועות העיצוב, תקשורת חזותית היא תחום הלימודים בעל המספר הגדול ביותר של סטודנטים, פי שתיים ממספר הבוגרים שסיימו השנה ללמוד עיצוב פנים או ממספר הבוגרים של העיצוב התעשייתי.

ועדיין, זהו אחד התחומים השקופים ביותר בעולם העיצוב, שכמעט אין לו כיסוי תקשורתי אף שהוא נמצא בכל מקום: בלוחות המודעות, באתרי האינטרנט, באפליקציות שנמצאות בטלפונים החכמים ומכשירי הטאבלט, בעמודי העיתונים, במדפי המרכולים ועוד.

עם זאת, על אף ההיבט המסחרי המובהק של התחום, דווקא העבודות שלא עוסקות במיתוג המסחרי הקלאסי הן אלו שבלטו השנה לעומת העבודות האחרות. מאפיין אחר של העבודות שמוצגות בפרויקט הבוגרים המצטיינים של "גלריה" הוא ריבוי התחומים שהבוגרים הטריים נדרשים להכיר בסוף הלימודים.

צילום: דניאל צ'צ'יק

מבחינה זו אפשר ללמוד מהן על דמות המעצב הגרפי העכשווי: כזה שעובר מתחום לתחום בלי להתבלבל. גם אם פרויקט הגמר שלו הוא סרט או פרויקט מחקרי הוא עושה שימוש בכלים הבסיסיים של עולם העיצוב, וגם אם הוא בוחר לעסוק דווקא בתחום הפרינט המסורתי הוא לא מתנצל על כך, אלא עושה זאת תוך מודעות לעולם הדיגיטלי ולאפשרויות שהוא יוצר

אוהד זלוטניק בן 27, חיפה מוסד: ויצו חיפה עבודה: "פרלקס" (Parallax)

אוהד זלוטניק יצר גופן תלת ממדי שנקרא על שם התופעה האופטית "פרלקס": השינוי הנתפש במיקומן היחסי של שתי נקודות עקב שינוי נקודת מבטו של הצופה. הגופן שנוצר מתרגם את חוקי הגריד של הגופן הקלאסי "חיים" למרחב התלת-ממדי. כדי להעביר את הגופים שהתקבלו מהמחשב אל החלל הפיסי הם עברו תהליך של פריסה בחזרה לדו-ממד. התוצאה היא סוג חדש של גופן שמתקיים בחלל התלת-ממדי ויוצר אינטראקציה חדשה עם הצופה.

אוהד זלוטניק, "פרלקס"
אוהד זלוטניק, "פרלקס". צילום: רוני כנעני

כל תזוזה במיקום של הצופה מגלה צורות חדשות, ייצוגים תלת-ממדיים ודו-ממדיים חדשים של האלף-בית העברי. כדי לבחון את הצורות שנוצרו מזוויות שונות, חזר זלוטניק אל המחשב והתחיל לבחון את קו המתאר שמותירה כל אות מזווית שונה. כך נוצר גופן דו-ממדי חדש שבו המשקלים אינם מסודרים מן הקל אל הכבד, אלא לפי זווית המבט של הצופה, דבר המאפשר לשלוט ברמת העיוות והקריאות שלו.

"הפרויקט של אוהד התחיל מהנייר, התרומם לגופים פיסיים קרטוניים דמויי פסלים, חזר למחשב ועבר דרך תוכנות תלת ממד ואנימציה, עד שלבסוף הוגש כסדרה של סרטונים, אובייקטים והדפסות", מספר ירון שין, מנחה הפרויקט. "היקף הפרויקט, עומקו והזוויות המפתיעות שבהן נבחן הגופן הופכים אותו למרתק לא רק בעבור טיפוגרפים ומעצבים אלא בעבור כל אדם שהמעבר בין שני הממדים מעניין אותו. בדרכו המחקרית הקפדנית והמדויקת יצר אוהד תוצאות ויזואליות לא צפויות, מפתיעות ומרגשות".

אוהד זלוטניק, "פרלקס"
אוהד זלוטניק, "פרלקס". צילום: רוני כנעני

גילי לבנון בת 25, ירושלים | מוסד: בצלאל | עבודה: אפליקציית התנ"ך

פרויקט הגמר של גילי לבנון מצליח להנגיש את הקריאה בתנ"ך ולהתאים אותה לסוגי הקוראים ולהשקפת עולמם. אפליקציית "התנ"ך" שיצרה מאפשרת ניווט בין פרקים, פרשות וספרים בצורה נוחה; קריאה של הטקסטים המקוריים בשפת המקרא ובתרגום לעברית מדוברת יותר; גישה אל הפירושים המקוריים והתכנים הנלווים, במקביל לקיום של דיון חי וקריאה מחודשת. בנוסף אפשר לפלח את הטקסט לפי נושאים או לפי מיקום הקורא, ולגשת לאירועים, מאמרים ויצירות אמנות שנעשו בהשראת הפרק.

גילי לבנון, אפליקציית תנ"ך
גילי לבנון, אפליקציית תנ"ך.

"לאחרונה אנחנו עסוקים באקדמיה במעבר מן הפרינט אל הדיגיטלי", אומר פרופ' עדי שטרן, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ומנחה הפרויקט. "הפרויקט המצוין של גילי מצליח לבטא רוח חדשה ורעננה. מה טבעי יותר מהפיכתו של פסוק ללינק המוביל אל הפרשנויות השונות שלו? ומה הגיוני יותר משימוש בתכונות איתור המיקום של הטאבלט?".

ג'ואנה אסרף בת 24, נס ציונה | מוסד: מכון טכנולוגי חולון | עבודה: "Brief Editions"

ג'ואנה אסרף, "Brief Editions"

בעידן שבו יש שפע של מידע ודימויים טווח הריכוז הולך ומתקצר. בפרויקט הגמר שלה החליטה ג'ואנה אסרף ליצור גרסאות חדשות לשלושה ספרים שנחשבים אבני יסוד בתרבות המערבית, בהתאם לדרכי צריכת המידע בעידן הנוכחי. לשם כך היא הקימה הוצאת ספרים פיקטיבית ששמה "Brief Editions". במקום ספר עב כרס היא יצרה יחידות מידע קטנות, מרופרפות וקלות לעיכול.

אסף כהן, מנחה הפרויקט, סבור שג'ואנה היא "מקרה נדיר של מעצבת שיש לה גם שליטה מדויקת במדיום וגם הבנה מעמיקה של טכנולוגיות ותופעות חברתיות. הפרויקט שלה מדגים את השילוב הזה בהיותו תוצר גרפי מעולה ומוקפד בעל מרכיב טכנולוגי שהוא חלק בלתי נפרד מהמהות שלו, ובנוסף בעל אמירה חזקה ומעניינת על החיים בעולם של היום. לעתים רחוקות מצליח סטודנט שרק סיים את לימודיו לפתח ראייה רחבה של התרבות שהוא חי בתוכה, ולהביא כל זאת לידי ביטוי באופן מקצועי ומרתק".

אור וולף בת 27, חיפה | מוסד: ויצו חיפה | עבודה: "אולימפיה"

בפרויקט הגמר שלה בחרה אור וולף לחקור את "אולימפיה", סרטה התיעודי של לני ריפנשטאל שתיעד את המשחקים האולימפיים בברלין ב-1936. הספר והסרט הקצר שיצרה וולף חוקרים סצינות שונות מ"אולימפיה" העוסקות בענפי ספורט שונים ומציגים ניתוח של תנועה, קומפוזיציה, זוויות צילום ומרכיבים שבהם ריפנשטאל השתמשה מבחינה עיצובית ורעיונית. דמויות האתלטים עברו הפשטה וזיכוך ונהפכו לצורות הנדסיות נטולות המשמרות את התנועה הרפטטיבית המהפנטת והממכרת.

אור וולף, "אולימפיה"
אור וולף, "אולימפיה".

"עבודתה של אור וולף מציבה רף חדש לפרויקטי גמר", אומרת פרופ' טרי שרויאר, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בוויצו חיפה. "וולף ניסתה לנתק את המטענים הרגשיים ולהתחקות אחר התנועה המושלמת, הסגידה לגוף והאדרתו, וזוויות המצלמה המניפולטיביות שבהן השתמשה ריפנשטאהל. בסרט, שאורכו 12 דקות, היא מצליחה להעביר חוויה מרתקת, תוך זיהוי ההשפעות של הקוד האסתטי הפאשיסטי המזוהה עם ריפנשטאל על זמרות כמו ליידי גאגא ומדונה שבהופעותיהן יוצרות מפגני כוח ראוותניים, או על פרסומות של דולצ'ה וגבאנה הסוגדים לגוף".

מיכל לבל, בת 26, חיפה | מוסד: גורן | עבודה: עיצוב שטרות בנושא תקציב המדינה

עבודה של מיכל לבל

בפרויקט הגמר שלה עיצבה מיכל לבל שטרות חדשים בההשראת תקציב המדינה. הסכום הנקוב על השטר הוא התקציב השנתי של המשרד (במיליארדי ומיליוני שקל). בצדו הקדמי של כל שטר נמצאת דמות מרכזית הקשורה לאותו משרד. כך לדוגמה, בשטר הסגול שמייצג את המשרד לבטחון הפנים, נראית תמונתו של אריק קרפ שנרצח כשטייל עם משפחתו בחוף הים בתל אביב. בצדו השני של השטר נמצאת אינפוגרפיקה שמסבירה על המצב במדינה בכל תחום ותחום.

אמנון אילוז, מנחה הפרויקט, סבור ש"הבחירה לעסוק בשטרות היא ייחודית למדי: זהו תחום המצריך מיומנות גבוהה, עבודה ברזולוציות וירידה לפרטים ושכבות רבות של מידע. כיוון שכך, מעטים הסטודנטים והמעצבים הפעילים שעוסקים בסוג זה של עיצוב. השטרות שעיצבה מיכל מצטיינים בטיפוגרפיה מוקפדת וביצירת עניין עיצובי בד בבד עם שמירה על קודים מקובלים בעולם עיצוב שטרות. היא בחרה להציג על גבי השטרות שעיצבה דמויות שמייצגות מבחינתה את החברה הישראלית ב-2012 ולא את העבר. מדובר בחידוש תוכני ודרך מדיום השטרות היא הצליחה ליצור פרויקט אקטואלי ובועט בעל תוכן חברתי".

עידן אפשטיין, בן 27, רמת גן | מוסד: שנקר | עבודה: "קלפטר"

בפרויקט הגמר שלו הקים עידן אפשטיין את חברת הגיטרות הישראלית הראשונה ומיתג אותה תחת השם "קלפטר", כדי לתת מענה לסצינת הרוק המקומית המפותחת ולספק כלי נגינה על טהרת המורשת המוסיקלית הישראלית. ההשראה החזותית שלו מבוססת על סימבוליקה ישראלית עם דימויים מעולם הקעקועים. הוא עיצב גיטרה, אף שלא למד עיצוב תעשייתי, לצד חומרים נלווים כגון כרזות, מפרטים ולוגו, כולם נאמנים לשפת המותג שיצר.

עידן אפשטיין, "קלפטר"
עידן אפשטיין, "קלפטר". צילום: טל סולומון ורדי

"חשיבותו של הפרויקט נובעת קודם כל מנקודת המוצא שהיא ההתייחסות לסביבה הגיאוגרפית והתרבותית שבה הוא נעשה", אומר דקל בוברוב, מנחה הפרויקט. "היכולת לשאוב מההיסטוריה שלנו וליצור בעזרתה זהות גרפית עדכנית ורלוונטית היא הישג גדול בעיקר לאור המצב שבו כמעט כל עבודת מיתוג הנעשית היום בארץ ממהרת לדלג על מהות המוצר-אירוע-מקום שאליו היא אמורה להתייחס, ובוחרת ליצור ‘עוד תדמית' בתוך כל כך הרבה ‘אותו דבר' קיים, שחוק ומוכר. ערך נוסף שאפשר לראות בעבודה של עידן הוא המעבר הטבעי בין מגוון רחב של יישומים ופלטפורמות. בכל אחד מהביטויים הנ"ל הוא אינו משכפל, אלא יוצר שפה גרפית מגובשת שמתבססת על ערכים וביטויים ויזואליים חדשים הרלוונטיים לפריט וייעודו".

אריאל שקל, בת 24, תל אביב | מוסד: בצלאל | עבודה: מיתוג מחדש לאוניברסיטה העברית

עבודה של אריאל שקל

אריאל שקל מיתגה מחדש בפרויקט הגמר שלה את האוניברסיטה העברית בירושלים. נקודת המוצא שלה היתה האכזבה שחשה בכל הקשור לנראות של מוסדות התרבות הגדולים, החשובים והמשפיעים בישראל. התוצאה הסופית מאזנת בין האלמנטים ההיסטוריים לבין רעיונות חדשים במטרה לייצר לאוניברסיטה מראה רענן וחדשני. היא בחרה להישאר עם הלוגו הקיים בשל חשיבותו ההיסטורית אבל עשתה בו כמה שינויים בעלי ערכים אסתטיים וקונצפטואליים. לדוגמה: פירוק צלעות הסמל והוספת צבעים, שהיו הבסיס לשפה הגרפית הצבעונית החדשה.

"הפרויקט של אריאל הוא פרויקט נדיר באיכותו, המבוסס על תהליך מחקר רציני ומעמיק", אומר פרופ' עדי שטרן, ראש המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל ומנחה הפרויקט. "בחירתה של אריאל לעסוק במיתוג מחדש של האוניברסיטה ראויה לציון מיוחד; מדובר באתגר עיצובי קשה לפיצוח והחלטתה להתמודד עם אתגר שכזה היא שאפתנית ויומרנית במובן החיובי ביותר של המלה. העיסוק במרחב הישראלי חשוב בעיני מאוד, במיוחד כשמדובר בפרויקט הנוגע ומתייחס להיסטוריה הישראלית ולתולדות העיצוב בישראל".

ליהי אשכנזי, בת 26, פרדסיה | מוסד: מנשר | עבודה: מאינטרנט לדפוס

פורמטים מודפסים עוברים כיום אל העולם הדיגיטלי. בפרויקט הגמר שלה בדקה ליהי אשכנזי כיצד אפשר לעשות את הצעד ההפוך ולהעביר אתרים מהאינטרנט לפורמט מודפס. המחקר התמקד בכמה אתרים פופולריים: ויקיפדיה, טאמבלר, טוויטר, יוטיוב וגוגל אימג'ס. בכל אתר נבחרו אלמנטים ספציפיים שקיבלו ביטוי חדש במעבר לפורמט המודפס. ביטוי זה יצר חווית צפייה שונה וחדשה ובעלת ערך מוסף בהשואה לזו המוכרת בצפייה באתרי האינטרנט. כך לדוגמה, כל פרופיל בטוויטר הוא אוסף סטיקרים המעוצבים כמיני פוסטרים טיפוגרפיים, וטאמבלר הוא גליל פרגמנט שעליו מונח בצורת מדבקות תוכן המשתמש - הדימויים המפורסמים בבלוג.

עבודה של ליהי אשכנזי
עבודה של ליהי אשכנזי.

"פרויקט הגמר המרשים של ליהי אשכנזי קשה להבנה במבט ראשון, אך דפדוף מעמיק בכל חמשת הפורמטים המודפסים מצליח לתת מענה לשאלה, האם יש טעם בחזרה הטכנולוגית אחורה, מהאינטרנט אל הדפוס", אומר עמית טריינין, ראש המחלקה לתקשורת חזותית במנשר. "בעזרת עיצוב גרפי משובח ועריכת תוכן מדויקת הצליחה אשכנזי להעניק לתכני האינטרנט הפרוצים ולפעולות כמו שרשור וציוץ תחושה של סמכות עיצובית, תוך כדי הפגנה של יכולות עיצוביות גבוהות במיוחד".

רותם שמלי, בן 25, בת ים | מוסד: מכון אבני | עבודה: לקסיקון גרפי לשעת חירום

בפרויקט הגמר שלו יצר רותם שמלי לקסיקון שבודק כיצד התקשורת הישראלית ומהדורות החדשות משפיעות על תפישת המציאות של קהל הצופים. האירוע שהסב את תשומת לבו לכך היה מלחמת לבנון השנייה: בזמן הלחימה שינה ערוץ 2 את הפתיח "החדשותי" לפתיח "הוליוודי" בנוסח סרטי פעולה אפוקליפטיים, על ידי הוספת מטוסים, הבזקים והברקות. שמלי גילה שהשפה הוויזואלית שמושפעת בעיקר מז'אנר המדע הבדיוני וסרטי פעולה לא נמצאת רק בפתיחים אל גם בסיקור שמגיע אחריהם. המהדורות בזמני חירום ולעתים אף בשגרה, נפתחות במעין "תקציר של הפרק הקודם" - תמונות אפוקליפטיות ומסכי מזל"טים. הלקסיקון שיצר חושף ומבקר את הטיפוסים והתבניות החוזרים על עצמם בכל זמן נתון בתקשורת הישראלית.

רותם שמלי, "לקסיקול גרפי לשעת חירום"
רותם שמלי, "לקסיקול גרפי לשעת חירום".

צבי פדלמן, ראש המחלקה לתקשורת חזותית במכון אבני, סבור שהפרויקט "מציע מבט מעמיק שמציב מראה בלתי מתפשרת למול צריכתנו האובססיבית את התקשורת והשימוש המניפולטיבי בחולשות האדם למילוי החסך הקדמוני מימי זירת הגלדיאטורים בדם ויין. הלקסיקון מאגד בתוכו את תבניות השידור הנהוגות באירועי חבלה המוניים, מלחמות, נאומים חוצבים ושאר רגעים בוני אומה. רותם מכוון בעבודתו חיצי ביקורת נוקבים לצרכינו האנושיים שלא יודעים שובע, ולשליטת המדיה בזירת הקרב העקובה שנקראת מסך הטלוויזיה".

לירון לביא, בת 27, חיפה | מוסד: שנקר | עבודה: ערברבית, כתב מקומי

בפרויקט הגמר שלה מציגה לירון לביא כתב היברידי חדש, המשלב בין עברית וערבית ובכך מאפשר חיים משותפים דרך אותיות ושפה. במערכת המורכבת משתי השפות נשמרו המאפיינים המזוהים של כל אות, תוך פשרה הדדית בצורת הקריאה שאליה אנו רגילים בכל אחת מהן. "בתחום העיצוב החזותי בכללותו, ובמיוחד בסביבה אקדמית, יש חשיבות רבה להתמודדות עם גבולות ואילוצים", אומרת מנחת הפרויקט, תמר מני. "ההקשר הטיפוגרפי מעורר אתגרים של גבולות הגופן, קריאותו (המתח בין זיהוי האות לבין יופיה) ומגבלות שטח. הפרויקט של לירון נועז מבחינה חזותית ורעיונית: הוא בודק את הגבולות אך לא עובר אותם. עבודתה בלתי מתפשרת, יסודית ומעמיקה, והתוצאה מרהיבה ומקורית. השימוש בטיפוגרפיה ובעיצוב גופן לצורך אמירה פוליטית חברתית הוא מפתיע, והאנלוגיה עובדת באופן מדויק ואמין. כמו כן, הניסיון האוטופי והבלתי מעשי ליצור הרמוניה בין שתי השפות, שהן אחיות-אויבות, מוביל לכישלון מפואר וצפוי מראש, המהדהד את הקונפליקט שבו דן הפרויקט. יצור הכלאיים החדש אמנם יפה וקריא, אך בלתי טבעי לחלוטין. שם, בחיבור הלא טבעי, נמצאת הדרמה של הפרויקט, וגם הטרגיות שלו".

לירון לביא, "ערברבית, כתב מקומי"
לירון לביא, "ערברבית, כתב מקומי".

יהודה לוי, בן 28, גבעת שמואל | מוסד: סמינר הקיבוצים | עבודה: "Schooly"

בפרויקט הגמר שלו יצר יהודה לוי מערכת למידה ממוחשבת המיועדת לסביבת טאבלטים וסמארטפונים. הפרויקט מנסה לרתום את הטכנולוגיה ליצירת חווית למידה מקיפה הכוללת בתוכה את ניהול הלמידה, הבקרה ופיתוח אחריות אישית של התלמיד ללמידה. מבחינה פדגוגית הפרויקט מרכז שלושה שדות תוכן: הבנת תהליכי למידה, פיתוח ואפיון ממשק, והבנה מעמיקה של שימוש בטכנולוגיה ככלי חינוכי ועיצובי. התוצאה היא כלי למידה אינטראקטיבי שמנגיש, מזמן ומאפשר למשתמשים ליצור, לעבד ולשתף חומר לימודי ממאגרי המידע המומלצים על ידי מערכת החינוך וממאגרי מידע שיתופיים ברשת.

יהודה לוי, "Schooly"
יהודה לוי, "Schooly".

אריק כספי, מנחה הפרויקט וראש תחום עיצוב לסביבת מחשב בבית הספר לאמנויות של סמינר הקיבוצים, סבור שייחודו של הפרויקט בכך שהוא "רותם טכנולוגיות ועיצוב להעצמת הלומד. חדשנותו ומשמעותו העיקרית של הפרויקט נמצאת בכישורים החזותיים הגבוהים ההופכים את השימוש בטכנולוגיה לחוויה אינטואיטיבית ומהנה מבלי לפגוע במורכבות התכנים והשימושים הטמונים בו. ביחס לקיים כיום בשוק, הפרויקט מציע חשיבה חדשנית המחברת בין טקסטים דיגיטליים, פיתוח האינטרנט כמאגר מידע, שימוש הולך וגובר ברשתות חברתיות ומערכות המאפשרות פיקוח ובקרה על הלומד והקשר שלו עם הצוות המלמד".

הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 מוכשרים, ממש הדסה'לה
  • 14:02
  • 05.08.12

דברים יפים מאד. חבל שלא אלו האנשים ששולטים במדינה:)

02 קצת קרדיט רותם שמלי
  • 14:43
  • 05.08.12

בהזדמנות זו ארצה להודות למנחת הפרויקט, מיכל קסטיאל, שהובילה, תמכה והאמינה בכל אורך הדרך.

כמו כן, לצוות המנחים שליווה ותרם בדרכו:
אביגיל טלמור, יקי חסיד, מורן ברק, ניר דרום
ושרון דובז'ינסקי.
וכמובן, לראש המחלקה: צבי פדלמן.

תודה על ארבע שנים מופלאות !

03 כתבה מושקעת. כל הכבוד ליובל סער.  (לת) חנן
  • 14:58
  • 05.08.12

04 אריאל שקל- אתגר לא פשוט שהצליח בגדול  (לת) איתי אביב
  • 15:22
  • 05.08.12

05 הערברבית רעיון מדהים ומקסים. יש לך מעריץ.  (לת) דודו
  • 16:42
  • 05.08.12

06 כה לחי!  (לת) נהדר
  • 16:44
  • 05.08.12

07 יש כבר מותג של גיטרה ישראלית - בודגוב ! מפרט
  • 17:13
  • 05.08.12

אז הוא לא הראשון... הפרוייקט שלו מצוין בלי קשר.

08 אומנות מודרנית נחשבת בעיני רבים לבזבוז זמן בלתי מוצדק לא כן הדבר בעיני אב לשניים
  • 17:18
  • 05.08.12

"אין באמנות עתיד ועבר. אמנות שאיננה מבטאת את ההווה לעולם לא תתקיים." ~ פבלו פיקאסו

09 העברי- ערבית הוא העתק של עבודת סטודנטים מבצלאל העתקה מכוערת !!
  • 18:07
  • 05.08.12

תפתחו את הספר - סימנים בתקשורת חזותית של אבי אייזנשטיין בעמוד 78

  •   בדיוק תמהתי איך זה לא חשבו על זה קודם אחת
    • 19:56
    • 05.08.12

    לא מפתיע שכבר יש (וחבל שהסטודנטית לא טרחה לעשות טיפה'לה מחקר לפני שניגשה לעבודה).

  •   שים לב שמדובר בשתי גישות שונות לחלוטין הערה מכוערת ובורה
    • 12:03
    • 06.08.12

    שם - הדבקה גסה של אותיות הערבית על גבי אותיות העברית
    ובעבודה המוצגת כאן - יצירה של סימנים חדשים לגמרי ברגישות גבוהה.

  •   עבודה מקורית וחזקה הערה מכוערת ובורה!
    • 12:14
    • 06.08.12

    תסתכל שוב לפני שאתה קופץ.
    שם - הדבקה גסה של שתי השפות.
    כאן - יצירת סימנים חדשים ברמה גבוהה.

10 ברוך השם שיש עוד משהו מתפקד במדינה הזו חוץ מסל הבריאות שתכף יקרוס לנו גם זן משובח
  • 21:56
  • 05.08.12

תפנימו אומנות זה חיים

11 מעניין איפה המצטיינים של לפני שנה ושנתיית וחמש....  (לת) רובי
  • 22:00
  • 05.08.12

12 למה כמעט רק פרינט?? בעע  (לת) יוב
  • 22:06
  • 05.08.12

13 שיא של העיצוב מאחורינו כבר הרבה זמן, לא צריך חידושים  (לת) כ
  • 22:39
  • 05.08.12

  •   ביטלת עכשיו את גוגל, את הסמארט-פון ואת האייפד. (עוד) סטודנטית לעיצוב
    • 04:32
    • 06.08.12

    והיד עוד נטויה.
    בלי קשר שהמרחב הישראלי - מכוער להחריד.
    שינוי וחידוש עיצובי ותפיסתי זה בדיוק מה שהוא צריך.

14 ומה עם מוסררה? גם שם הוצגו עבודות נפלאות שזכו בפרסים  (לת) ומתעלמים מהם?
  • 08:02
  • 06.08.12

15 קדימה מר סער.. זרוק מילה על תערוכת בוגרי הארכיטקטו  (לת) בוגר
  • 08:52
  • 06.08.12

16 איזה פרץ של יצירתיות. אני מקנא..........................  (לת) אלוני
  • 13:17
  • 06.08.12

17 פטנט מעולה לקבלת נקודות זכות אצל מורים לעיצוב וכן אצל קהל פוקדי המוזיאונים, הוא להפיק יצירה בעלת אופי שמאלני מובהק.  (לת) JUST SAYING
  • 14:05
  • 06.08.12

18 העבודה של אוהד זלוטניק נובאדי
  • 14:11
  • 09.08.12

לא רוצה להגיד העתקה אבל ראיתי את זה כבר בפונט באנגלית, בדיוק אותו דבר...

19 אפליקציית התנ"ך לימור
  • 08:53
  • 01.11.12

מדהימה!! האם באמת פונקציונלית? מתי ואיך משיגים אחת כזו? אדיר!!!