משחקים וחלומות: ראיון עם נשיאת שנקר יולי תמיר

איך מתמודד בית ספר לעיצוב עם עולם דינמי, שעשוי להשתנות כליל מרגע שסטודנט מתחיל ללמוד בו ועד שהוא גומר את התואר?

פרופ' יולי תמיר, נשיאת מכללת שנקר, רואה בתערוכה המשותפת של בית הספר שהיא עומדת בראשו ושל מוסף "גלריה" של "הארץ" שותפות מהותית בין עיתונות לעיצוב. "אלה שני תחומים שיש להם דיאלוג פנימי זה עם זה", היא מסבירה, "כמו החומרים שבהם הם עוסקים, רעיונות, אותיות וסמלים. אני חושבת שיש כאן מפגש בין גופים שיש להם תפישה תרבותית דומה, של חופש הדיבור ושל הצורך בדיאלוג.

"הערך הכי מעניין הוא חופש הביטוי שניתן לסטודנטים. סיפקנו להם גיליונות נייר ונתנו להם ללכת עם זה לכל כיוון שהם בחרו. לא ידענו מה ייצא מזה. התוצאות מפתיעות ומגוונות: יש עבודות שהתמקדו בפן האסתטי, אחרות פוליטיות יותר, יש עבודות מיניאטוריות ויש בממדים גדולים. במובנים מסוימים הפרויקט מימש את אחד המאפיינים הכי חזקים שלו, היכולת לאפשר לסטודנטים לחלום.

"עוד ערך שבא לידי ביטוי בפרויקט הזה הוא הדיאלוג עם הציבור", ממשיכה תמיר, "דיאלוג שבדרך כלל מתרחש בתוך השדה הספציפי, אבל התרחב הרבה יותר עם התערוכה. הרי מעצב חייב שמישהו יתבונן בו. התערוכה מוצגת במקום חשוף, מעל קניון ­ מקום שבו אנשים באים לראות ולהיראות ­ והתוצאה היא סוג של דיאלוג שלא רק מתרחש עם העולם, אלא גם מאפשר לסטודנטים להתבונן חזרה פנימה, הביתה. אני מקווה שהם יחזרו עם תובנות חדשות".

עיצוב: שרין זקן, ענת כוכבאתמי דהן

לחצו כדי לראות את כל היצירות בתערוכה, עם הסבר על תהליך העבודה>>>

תמיר ליוותה את התהליך משלביו הראשונים. "כשהוצע לנו להשתמש בחומרי הגלם של העיתון וליצור מגוון אובייקטים שמתייחסים לעיתונות הכתובה, עברנו תהליך שכלל ביקור במערכת העיתון, שיחה עם העורך שלו וכמובן תהיות בדבר עתיד העיתונות בעידן דיגיטלי", היא מספרת. "ראשי המחלקות התלהבו, הסטודנטים באו עם רעיונות, וכל בית הספר נרתם לעניין. חלק מהותי מהפרויקט היה האינטראקציה בין כל המחלקות, משלבי העשייה ועד שלב ההצגה שלו. אני חושבת שאחד היתרונות של שנקר הוא בדיוק במגוון שדות העיצוב שיש בו: אופנה, טקסטיל, עיצוב תעשייתי, תכשיטים, תקשורת חזותית ועיצוב מבנה וסביבה".

בעניין למהפכה הדיגיטלית והשפעותיה, אם על העיתונות הכתובה ואם על תחום העיצוב, אומרת תמיר: "המהפכה הדיגיטלית הרי נמצאת בכל מקום. העולם בחוץ מתקתק עצמו לדעת, וצריך להבין לשחק עם זה. גם אם הרבה דברים משתנים, הדבר עצמו לא נעלם, אלא הופך להיות משהו אחר, וצריך לא לפחד מהאחרױת הזאת, שבדרך כלל מאיימת.

יולי תמיר. כל בית הספר נרתם
יולי תמיר. כל בית הספר נרתםטס שפלן

"השבוע שמעתי הרצאה של דניאל וידריג מבית הספר הגבוה לארכיטקטורה AA, והוא דיבר על הקושי ללמד עיתונות ועיצוב בעולם המשתנה של היום. הוא טען שמרגע שסטודנט נכנס לבית הספר וגומר ללמוד יש סיכוי שהעולם יתהפך שבע פעמים, ולכן הוא הגיע למסקנה מעניינת מאוד: בית הספר מתיר מעט את הרסן של הדרישות הלימודיות ומזמין סטודנטים להתנסויות מעשיות. הם מודים בפני הסטודנטים שאין להם מושג מה צריך כדי ללמוד ארכיטקטורה, אבל מציעים להם להתנסות בכמה שיותר דברים כדי לקבל כלים להתמודד עם המציאות המשתנה. השיתוף הזה, ההתנסויות המרובות והרפיית הרסן מדרישות שלפעמים עובר זמנן עד שהסטודנט גומר ללמוד ­ את אלה צריך באופן מסוים ליישם גם כאן".

תמיר מוסיפה, "מבחינתנו זו חגיגת תחילתה של תוכנית המאסטר החדשה שלנו: תואר שני בעיצוב שמזמין סטודנטים לחשוב על עיצוב כעולם תוכן רב-תחומי. לסטודנטים שבאים לכאן יש אפשרות לרפרף בים התחומים עד שהם מחליטים מה הם רוצים לעשות, וזה יכול להיות שילובים כמו תכשיט מסיליקון כמו שעושה צורי גואטה או עיצוב סביבה מנייר. בתואר הזה ניתן לעשות גם תיאוריה וגם פרקטיקה, עם ההזמנה להציץ גם בתחומים אחרים, כמו שהתערוכה הנוכחית בעצם מציעה".

תגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
  1. 8
    Your article perfectly shows what I needed to know, thkans!

    Your article perfectly shows what I needed to know, thkans!

  2. 7
    בנתיים יולי מפרה חוזים ומורידה את תנאי המרצים.

    מאישה ש"האמינה " בזכויות אדם הפכה לעושקת של המרצים שלה.

  3. 6
    2 גועל נפש.בושה לתגובה השקרית הזאת. יולי עשתה המון של נעליך.
    1. בנתיים אני שלה את נעלי כי היא עושקת אותי כמרצה.
  4. 5
    תגידי, ובעבר העולם לא השתנה? ואז לא למדו? איזה שטויות את מוכרת?

    צריך לקרוא היטב כדי להאמין:

    השבוע שמעתי הרצאה של דניאל וידריג מבית הספר הגבוה לארכיטקטורה AA, והוא דיבר על הקושי ללמד עיתונות ועיצוב בעולם המשתנה של היום. הוא טען שמרגע שסטודנט נכנס לבית הספר וגומר ללמוד יש סיכוי שהעולם יתהפך שבע פעמים, ולכן הוא הגיע למסקנה מעניינת מאוד: בית הספר מתיר מעט את הרסן של הדרישות הלימודיות ומזמין סטודנטים להתנסויות מעשיות. הם מודים בפני הסטודנטים שאין להם מושג מה צריך כדי ללמוד ארכיטקטורה, אבל מציעים להם להתנסות בכמה שיותר דברים כדי לקבל כלים להתמודד עם המציאות המשתנה. השיתוף הזה, ההתנסויות המרובות והרפיית הרסן מדרישות שלפעמים עובר זמנן עד שהסטודנט גומר ללמוד ­ את אלה צריך באופן מסוים ליישם גם כאן".

    האישה הזאת טובה בלא לדעת כלום על שום דבר.

  5. 4
    האישה הזאת לא עשתה דבר אחד מוצלח בחייה. מה אתם מראיינים את הקשקרשנית הזאת?
  6. 3
    i love Haaretz and i like Shenkar but 5 articles about rthe paper show

    seems to be not proportional to the importance of the event, as creative as it is. it smells like a deal between the 2

  7. 2
    למדתם מקדם ששון איך להציג תכשיט
  8. 1
    הרצליה

    הראיון קצת חסר תוכן. מרגיש יותר כמו פרסומת למכללה.