המהדורות הדיגיטליות של הארץ - באתר בסמרטפון ובאייפד - חודש ראשון ב-4.90 ₪ בלבד
מצטרפים ומשדרגים לאחת מחבילות התוכן האיכותי של הארץ. עכשיו במבצע השקה! רק 4.90 ₪ לחודש הראשון. נסו עכשיו >>
הרשמה למערכת
שם פרטי
שם משפחה
דוא"ל
סיסמה
אישור סיסמה
טלפון נייד
 ?נרשמתם בעבר לאתרי קבוצת הארץ התחברו   |   שכחתי סיסמה

עיתון לילדים בלי צבעים בוהקים וכוכבי טלוויזיה

"אדם צעיר", מכוון גבוה: בלי צבעים בוהקים, כוכבי טלוויזיה ומודעות. העורכת שלו, סופרת הילדים רינת פרימו, מסבירה מה הקשר בינו לבין החינוך האנתרופוסופי

אל נוף עיתוני הילדים הצטרף באחרונה מגזין חדש, "אדם צעיר" שמו, המיועד לילדי בית הספר היסודי, בני 7 עד 12. כתב העת, רבעון בעצם (הוא יתפרסם שלוש פעמים בשנה), בולט לעין, דווקא בגלל המינוריות העיצובית שלו.

שער גיליון הסתיו, המוקדש לנושא אבירים, הוא ציור בצבעי חום אדמדם על רקע לבן, שנראה כאילו נלקח מספר ילדים (איירה ועיצבה את כתב העת: מיכל דגן). יש לעיין בציור מקרוב - במבט ראשון הוא נראה אבסטרקטי - ואז מתגלה דמות אביר על סוס. ירקרקות הגלימה שלו ושל אדרת הסוס מצילה אותו מלהיבלע לגמרי ברקע. בהשוואה לשערי המגזינים השונים לילדים, הצבעוניים, עם תצלומי הכוכבים או לפחות דימוי בולט הקופץ לעין, או לכריכות ספרי הילדים הצבעוניות והמושכות - השער השקט עם הציור שנעשה ביד ולא במחשב הוא הצהרת כוונות מעניינת, אם לא התרסה ממש.

דפדוף במגזין, שעורכת סופרת הילדים רינת פרימו ("איה! אאוץ'! אווה!", "זהרורים" ועוד), מגלה מטעמים נגלים וחבויים, המעידים על שאיפה לכוון גבוה. מבחינה זו הוא המתחרה הטבעי של המגזין "עיניים" שאף הוא פונה לאותם גילאים. ראשית, אין בו אף לא פרסומת אחת. שנית, בדפים רב הטקסט (המנוקד) על התמונות, ובדרך כלל (חוץ מאשר בכתבת האמצע) מדובר באיורים בצבעי עיפרון, בסגנון של ציור השער.

בעיתון משובצות כמה אגדות יפות על אבירים, כתבה על סיף שהדמויות הראשיות בה הן דווקא סייפות - הרמת דגל פמיניסטי בעולם האבירים, שלכאורה הוא לבנים בלבד - ומדורים של כותבים מעניינים. למשל, מדור של סיפור ומתכון מאת מלכת סיפורי הפיות אשכר ארבליך-בריפמן, או חידה בלשית שחד אשר קרביץ, מחבר "כלב יהודי". אליה אלון - נכדו של עזריה אלון, חוקר ארץ ישראל ומייסד החברה להגנת הטבע, והמחנך של בתה של פרימו - כותב על טיולים.

לדברי פרימו, העיתון נועד להיות מעין "מפלט של דמיון בעולם צעקני ורועש". מבדיקה ראשונית בלבד, נראה שזה עובד. ילד בן עשר, המכור למשחקי מחשב מהזן הדל ביותר, היה מרותק.

"לא רצינו עיתון שיעסוק בעולם השיווקי של טלוויזיה", מבהירה פרימו. "ומצד שני, הכוונה היתה שהוא גם לא יפנה בצורה חזקה מדי לאינטלקט. אנחנו קוראים לזה עיתון חווייתי".

בנוגע להחלטה ליצור עיתון ללא פרסומות, פרימו מוסיפה כי הוא גם נטול תוכן שיווקי. בעיניה, זו "הרעה החולה של עיתוני הילדים והטלוויזיה לילדים. תוכן שיווקי מטבעו משתלט על התכנים, והבעיה היא שילד לא יכול לעשות את ההפרדה".

מתוך המגזין החדש "אדם צעיר"
מתוך המגזין החדש "אדם צעיר".

זה לא היה מובן מאליו. "ישבנו וחשבנו במערכת על נושא הפרסומות", היא מספרת, "כי זה כל כך מגונה בעינינו ולא מתאים לילדים, ומצד שני גם אי אפשר בלי. אך לא מצאנו פרצה. זו היתה החלטה לא פשוטה, כי זה אומר שרק המנויים יחזיקו כלכלית את העיתון". כתב העת אכן מופץ למנויים בלבד.

בינתיים מונה מערכת העיתון שלושה חברים בלבד: פרימו, המעצבת דגן והמו"ל נועם שרון, שגם כתב את הכתבה על הסיף. שרון הוא גם מו"ל "אדם עולם", מגזין הקהילה האנתרופוסופית, והעיתון החדש נולד כיוזמה נוספת שלו. מה שמעורר את התהייה, אם העיתון החדש לילדים הוא ביטאון הדור הצעיר של הקהילה.

לדברי פרימו, העיתון הוא אמנם ברוח חינוך ולדורף, כלומר מושפע מתורת החינוך האנתרופוסופית וניזון ממנה, אך אינו מסביר אותה ואינו נוגע בשום אופן לענייני הקהילה. באופן טבעי הוא יהיה נגיש לילדי בתי הספר האנתרופוסופיים, היא אומרת, אך קהל היעד שלו הוא מיינסטרימי, כלל ילדי ישראל.

סריגה והגבלות

פרימו היתה הבחירה הטבעית לעריכת העיתון. מלבד עיסוקיה כסופרת ילדים שגם כותבת על ספרות ילדים, נראה שהיא מעצבת את חייה כיום לאור תורת האנתרופוסופיה. "זה לא קרה בבת אחת, בן יום", היא אומרת, "מדובר בתהליך ממושך".

בתחילת הדרך, היא מספרת, היא נהגה כהורים רבים החוששים להכניס את העולל היקר שלהם למערכת החינוך הדורסנית. "פשוט חיפשתי גן נעים והולם לאסיה, בתי". לאחר שיטוט מתיש היא הגיעה לגן האנתרופוסופי ברמת גן, עיר מגוריה, ולדבריה ידעה ש"זה ה-גן", על פי השקט והנועם שבהם התנהל. זה קרה לפני 10 שנים. בינתיים צמח ליד הגן בית ספר האנתרופוסופי זומר, שבו לומדים כיום גם התאומים של פרימו, איתמר ויואב, בני שמונה. השנה נפתחה בו כיתה ט' ראשונה.

שיטת החינוך הייחודית והעקרונות שעברו כחוט השני בגנים ובבית הספר הלכו קסם על פרימו. "אני מרגישה שהגננות והמורים עוזרים לי לגדל את הילדים בצורה הכי נכונה", היא אומרת ומוסיפה ש"הורים צריכים הרבה עזרה בגידול ילדים. אנשי החינוך האלה הם אנשים נערצים בעיני. הם רואים את הילדים. הצורה שבה הם מדברים על כל אחד ואחד, מבינים אותו".

רינת פרימו. התפעלות וביקורת (תצלום:  מוטי מילרוד)
רינת פרימו. התפעלות וביקורת (תצלום: מוטי מילרוד).

אנתרופוסופיה היא תנועה רוחנית שייסד הפילוסוף והוגה הדעות הגרמני רודולף שטיינר במאה שעברה. חינוך ולדורף, שמה של שיטת החינוך האנתרופוסופית (בית הספר הראשון הוקם במפעל ולדורף-אסטוריה לילדי הפועלים, ומכאן שמה), נודע בכך שהוא מתמקד בילדות ובהתפתחות הפסיכולוגית ההדרגתית של הילד, לפי שלבים.

"מבחינתי ההשקפה הכי חשובה היא שהילדות שלנו, כמו החיים שלנו בכלל, בנויים מתקופות", מסבירה פרימו. "לכל תקופה הקצב שלה ומה שמתאים לילד, לאדם. לכן משתדלים להזין את הילד במה שמתאים לו. אם מבינים את זה ככה, הדברים נעשים יותר ברורים. למשל העניין של הכנה של ילד לבית ספר. אם מבינים שיש דברים שמתאימים לגיל ארבע - משחק דמיון למשל, ויש דברים שילדים בני שבע יכולים לעשות, כמו קריאה למשל, כי רק אז היכולת לשבת במקום אחד וללמוד מבשילה, לא צריך הכנה. זה פשוט מתאים לגיל".

בבתי הספר של חינוך ולדורף - המונים תשעה רשמיים ברחבי הארץ ועוד רבים אחרים המחנכים בהשראת השיטה - מנסים לשמר את הילדים בגן עדן של הילדות. מטיפים שם להימנע מצפייה בטלוויזיה וממשחק במחשב, צעצועים אלקטרוניים בכלל ובובות ברבי ומוצרי לוואי שיווקיים יתר על המידה - מוקצים. התלמידים לומדים לסרוג ומשתמשים בצבעי עפרונות רכים ופסטליים.

בצד ההתפעלות מילדים שמשחקים "כמו פעם" או בנים סורגים, ומהאסתטיקה של עיצוב הרהיטים מעץ מלא והווילונות הפסטליים בכיתות, התפתחה ביקורת על העקרונות של חינוך הילדים, הנראים לעתים כנוקשים מדי, ועל התפישה שלעתים נראית כמגוננת מדי. הטענה היא שהחינוך הזה מנתק את הילדים מהמציאות בחוץ, זו שיש בה תחרות ודברים רבים בעייתיים, אך אלה החיים. טענה נוספת היא שמכיוון שהחינוך הזה אינו נותן מקום לתחרותיות, ילדים בעלי תכונות טבעיות של הישגיות או בולטות לא ימצאו בו את מקומם ומבחינה זו יש בו דכאנות מסוימת.

בצד ההתפעלות מהשיטה והרעיונות, גם פרימו אינה חוסכת ביקורת על הצד הנוקשה בחינוך הזה. "יש להם הגבלות מטורפות על טלוויזיה ומחשב", היא מסכימה, "הגבלות שאני לא מוכנה לעמוד בהן. אך אני גם מגבילה בשעות מסוימות. למשל בבוקר הטלוויזיה לא קיימת, וכך עד שש בערב לתאומים. בגילאים בוגרים הפיקוח באופן טבעי מתרופף".

לדבריה, ההורים בבתי הספר אינם מחויבים לעקרונות של חינוך ולדורף. "הם לא יכולים להגביל בבית", אומרת פרימו. "כשאסיה היתה קטנה הרגשתי באינטואיציה שזה לא טוב לה לשבת בצורה פסיבית ולבהות בטלוויזיה. האנתרופוסופיה פשוט עזרה לי לנסח את מה שהרגשתי ולעמוד בפני המתקפות של הילדים", היא צוחקת. "בזמן שהגוף מתפתח בילדות, זה לא טוב לשבת ככה. אפשר מחשב, אבל לא כשבאים חברים. עדיף לנסות לשחק לבד בזמן החופשי, לעשות דברים. ילד הוא יצור מעשי מטבעו. אבל כמובן גם אצלי הילדים יכולים לומר ‘משעמם לי' מבוקר עד לילה", היא מסייגת.

אשר לדיכוי של תכונות שבדרך כלל מבליטים בחברה שלנו אומרת פרימו, שאולי דווקא המחשבה שילד צריך להיות הישגי ולהתחרות היא מצומצמת ו"בועתית". השנה, כדי להעמיק בידע ובהיכרות עם השיטה השתלמה פרימו בסמינר שבבית הספר זומר המכשיר את אנשי החינוך שעובדים בזרם החינוך הוולדורפי. וכיום, לדבריה, היא ממש מאמינה בתפישות ובהלכי המחשבה של האנתרופוסופיה. על קצה המזלג, אפשר לומר שזו "דרך פנימית", היא אומרת. "דרך שהגעתי אליה תוך שינוי הדרגתי מאוד שקרה עם הגיל. זה לא שיום אחד ראיתי את האור. עבדתי בפרסום, הייתי מנהלת קריאטיב במקום מקסים. היום אני מתפתחת בקצב שלי, בלי רעשי רקע. בשקט פנימי גדול יותר".

מסע חיצוני ופנימי

כל הדברים הללו נכונים גם לחשיבה שהנחתה אותה בעריכת העיתון. פרימו כותבת את רוב הטקסטים, שמדברים היישר לדמיון הילדי. האגדות הן תרגום חדש ועיבוד ל"אבירי השולחן העגול" של תומס מלורי. אבל כמו ביצירות איכותיות, יש כאן עוד רובד נסתר, שאליו גם התייחסה בפתח הגיליון.

"אבירים זה מגניב, זה חרבות, רומחים, דו-קרב וגם שמלות מפוארות, עם כל התרבות שצמחה סביב זה", היא אומרת, אבל יש כאן גם מסע, שאפשר לראות בו מסע פנימי המקביל למסע חיצוני. "לילדים זה מוצג באופן מוחשי, אבל כשחושבים על כך, לכל אחד יש מסע חיפוש משלו אחרי הגביע הקדוש, ומאבק עם דרקונים, עם כוחות הטוב והאופל שבו". לכן, גם ילדה יכולה להיות אבירה, אומרת פרימו. "גם הן עושות מסעות".

וברובד הזה, אין כמו מסעות האבירים כדי לסמל את השנה החדשה שבפתח ואת המסע החדש שהעיתון הצעיר נמצא בראשיתו, עם כל התקוות המתקשרות לכך.

זו עבודה משפחתית: הילדים שלה, שלושתם, מעורבים בהכנת העיתון, מספרת פרימו. אסיה, "ילדה קוראנית" כהגדרת אמה, תולעת ספרים בעברית, נתנה מראי מקום מהספרייה שלה. הילדים שמעו את הסיפורים לפני שנכתבו, העירו הערות ושימשו נסיינים. "באחד הטיולים שעשינו הקיץ עלינו עלייה תלולה בהר", מספרת פרימו, "ואיך שהחלו הקיטורים, התחלתי לספר לילדים בעל-פה את האגדות הללו. זה עבד".




הוספת תגובה
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

 
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
להוספת תגובה בלתי מזוהה לחץ כאן להוספת תגובה מזוהה לחץ כאן

הקלד את הנושא

הקלד את התגובה

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים עם תנאי השימוש של אתר הארץ
תודה על פנייתך, היא תיבדק על ידי המערכת
הצג את כל התגובות פתוחות 01 נשמע טוב, איפה אפשר לרכוש לניסיון?  (לת) גדי
  • 11:58
  • 02.10.11

02 אפשר אפילו לקבל בחינם לנסיון הילה
  • 13:22
  • 02.10.11

חפש ברשת את האתר שלהם ותרשם. אני מנויה ונהנת מאד :-)

03 תודה לאל. בא לי להקיא מעתוני הילדים שהיו עד כה. ע.ב.
  • 15:41
  • 02.10.11

דוגמת מעריב לילדים ומעריב לנוער. זבל טראשי טהור. "עיניים" היה יותר איכותי אבל הילד לא גילה בזה עניין.

04 יוזמה ברוכה ביותר - איפה עושים מנוי?  (לת) אחד מהחבר'ה
  • 17:28
  • 02.10.11

05 בית הספר האנטרופוסופי מ
  • 05:26
  • 03.10.11

הם צודקים לגבי הגבלת זמן מסך. בני לומד באחד מבתי הספר שלהם. המורים באיכות מדהימה. הם דוגלים ב40 דקות מסך. רינת, אם הילד עסוק בנגינה, יצירה ומשחקי קופסא אפשר לעמוד בזה. בני סובל מבעיית קשב וריכוז, אתם לא יודעים כמה המסך מזיק לו. כדאי להתחבר לדעות שלהם. ילדים שצופים יותר מדיי זמך במסך הופכים להיות ילדים לא תקשורתיים.אני רואה את זה אצל אחדים מהחברים שלנו. פשוט ילדים מנותקים.

06 איה! אאוץ'! אווה! ספר מעולה! יואל
  • 17:02
  • 03.10.11

מצחיק ומחבר יפה את התמונות לטקסט. משמח לראות עוד משהו של פרימו.

07 טוב שקיים כזה זרם חינוכי אמא מרוצה
  • 07:41
  • 04.10.11

וכאלה מורים, וכזו חשיבה ומחשבה וראיית הילד והבנה מה נכון לו מה לא...

08 עיתון מצוין. שני ילדיי בני שש ושמונה מאושרים ממנו  (לת) טלי - כבר מנויה
  • 08:32
  • 04.10.11

09 איזה יופי! קונמן
  • 09:16
  • 04.10.11

כתבה מאוד מעניינת ,העיתון מקסים,ממליץ בחום! שנה טובה וחג שמח.

10 עיתון נפלא ויוזמה ברוכה ירדן
  • 22:00
  • 04.10.11

אנחנו מנויים על העיתון ושני ילדי קופצים מאושר כשהוא מגיע בדואר. אני צריכה לחכות עד שהם יירדמו כדי שאוכל לקרוא בו בעצמי ונהנית לא פחות. תודה לרינת ולכל העושים במלאכה

11 עתון ברוח האנתרופוסופיה לילדים ורה כהן
  • 11:57
  • 08.10.11

יוזמה מקסימה ! מאחלת לכם הצלחה רבה. האופציה לתת לילדים סוג אחר של התיחסות אל העולם, אל החיים, אל ההתרחשויות שמסביב - הוא נפלא בעיניי. עצם העובדה שמעכשיו יוכלו ילדים והורים לעשות בחירות אחרות ולקבל גם תגובות אחרות, פותחות בפניהם אופקים חדשים. כה לחיי!

12 עתון ילדים חדש אירית
  • 10:17
  • 12.10.11

מאד התרשמתי מן הכתוב בעתון ה"ארץ". איך ניתן לרכוש?

13 עיתון לילדים בלי צבעים בוהקים וכוכבי טלוויזיה ריקי
  • 07:43
  • 15.10.11

וגם...
תודה לעיתון הארץ על החשיפה והפתיחות לנושאים שונים שאינם טריוויאליים.

14 עיתון נטע
  • 11:26
  • 26.03.12

העיתון הוא בשביל לדעת אבל לפעמים יש שם משהו סתם חרא

פרוייקטים מיוחדים