הערב יתקיים במוזיאון תל אביב האירוע הרביעי והאחרון בסדרה שבה מבצעת "הרביעייה הירושלמית" (הכנרים אלכסנדר פבלובסקי וסרגיי ברסלר, הוויולן אורי קם והצ'לן קיריל זלוטניקוב) את כל 15 הרביעיות לכלי מיתר של שוסטקוביץ'. הנה כבר עכשיו הסיכום המסתמן לפרויקט, מבוסס על הקונצרט הראשון (10.12) ועל טפח מהקונצרט שלשום.

הסיכום הוא שקשה להעלות על הדעת, לפחות בעונה זו, ובכל הגופים, חוויה מוסיקלית מושלמת יותר הן מצד רמת הביצוע, שעולה על הציפיות, והן מצד החומר. דומני שרוב הנוכחים בסדרה יודו שגם היצירות הקלות יחסית מתוך מחזור הרביעיות - אלה המדברות בלשון קרובה לקלאסית או רומנטית, וגם האחרות - הקשורות יותר ללשון מודרנית של המאה ה-20, הן מוסיקה מתקשרת, מדברת, נוגעת.

עוד יש להודות כי למרות שבסך הכל היתה זו טעות לערוך את הסדרה בגלריה (גלריית "מיזנה") של המוזיאון ולא באולם רקנאטי המשובח, המקום השונה תרם להדגשת המיוחדות של האירוע. משקלה של התרומה הזאת הוא עניין שבטעם, וודאי שהיבט ויזואלי לא צריך להכריע. עוד יש להודות כי האקוסטיקה של הגלריה הזאת אינה בלתי קבילה, ויתכן שאוזניים רבות אפילו נהנו מהערפל המסוים שאפף את הצלילים.

עוד אזכיר כי אחד המבקרים הקבועים בקונצרטים הקאמריים במוזיאון תל אביב העביר אלי עותק ממכתב ששלח למנהלי המוזיאון, כתגובה זועמת על הצד הארגוני של סדרת שוסטקוביץ'. בין השאר כתב – ובצדק - כי דף ההסבר שחולק בכניסה לקונצרט היה מביש (כתוב אנגלית בלבד, ובו רק ציון היצירות ופרקיהן) וכי הגג של הגלריה שבה נערך הקונצרט אינו אטום לתיפופי גשם.

אז מה המסקנה, מה עושים? הערב, כאמור, יהיה הקונצרט האחרון בסדרה הנדירה הזאת. שמא ישכילו הנוגעים בדבר לנקוט גמישות, להעביר את הקונצרט מן הגלריה ולקיימו במקומו הטבעי, באולם רקנאטי? האולם לא ייראה מלא, אמנם, ולעיניים אחדות הקרחות באולם אולי לא ינעמו. אבל לאוזניים ינעם.

 

הרביעייה הירושלמית מבצעת את כל הרביעיות של דמיטרי שוסטקוביץ'. גלריה "מיזנה" במוזיאון תל אביב